שתלכנה לשלום, ותחזורנה בשלום

  • הוסף לסימניות
  • #1
ניגמר החופש, היה מדהים- ואני מרשה לעצמי לומר שחבל
מתחילה לעבוד מחר בעז"ה
בהצלחה לכולנו!
 

קבצים מצורפים

  • IMG_1074.jpg
    IMG_1074.jpg
    1.8 MB · צפיות: 160
  • IMG_1046.jpg
    IMG_1046.jpg
    1.9 MB · צפיות: 166
  • הוסף לסימניות
  • #2
שתלכנה לשלום ותחזרנה לשלום!
תמונות מהסרטים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
משגע!
הלוקיישן והצבעים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
המון הצלחות לך ולהן ולכל
הבננות מתוקות והלוקיישן מרשים
הן קצת נבלעות שם
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מהמם! והצבעים משגעים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
איזה מטורף!!
השילוב של הקיר עם השמלות שלהם...
אגב, את הילקוט בתמונה השנייה הייתי מביאה יותר קרוב,
לא ככ שמים לב אליו- יותר קרוב יראה לעין בקלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לוקיישן מענין! תמונות יפות!

ובאמת צלמות איך אתן משלבות עבודה עם הצילום??
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
צבעים יפים מאד!
תמונות חמודות
גם לדעתי בתמונה השניה הן קצת נבלעות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י ציפה דריפה;n5060971:
איזה מטורף!!
השילוב של הקיר עם השמלות שלהם...
אגב, את הילקוט בתמונה השנייה הייתי מביאה יותר קרוב,
לא ככ שמים לב אליו- יותר קרוב יראה לעין בקלות.

קודם כל תודה
לגבי הילקוט צודקת לגמרי
בעקרון, הוא לא היה אמור לעמוד שם,
עם החותמת התכוונתי להעיף אותו, אבל זה התאים לי עכשיו לסיטואציה של תחילת שנה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תודה לכן!

נכתב ע"י מעל הקרקע;n5061292:
לוקיישן מענין! תמונות יפות!

ובאמת צלמות איך אתן משלבות עבודה עם הצילום??
ותודה גל לך
לגבי שילוב העבודה
אני אישית באמת לא התמודדתי עם שתיהם ביחד
בבוקר, הבנות בבית, אז לצאת לצלם קצת בעיה-אלא א"כ את מחליטה ללכת על קייטנות
בד"כ אחהצ יוצאים לטייל
ובערב עייפים
אז למי יש זמן לדבר עם לקוחות, לסכם עניינם שזה לוקח המוווון זמן, ולעבד תמונות.
ולכן החלטתי בבין הזמנים לא לעבוד- אבל יש כאלה שמסתדרות ומתמרנות-ומגיע להן שאפו גדול כי זה לא קל!


 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הלוקישנים שלך - מלכה!
סדרה יפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מותר לומר הערה קטנה?
לא קשור דווקא לדבורי שהיא מצלמת נפלא
כשלקחתי אתמול את ביתי החמודה בת 7 לכיתה א' התרגשנו, התפללנו ושמחנו
הייתי מסמלת את הזה ואת כל נושא החזרה לבית הספר
בחולצה תכלת שרוולים ארוכים וצנועים
חצאית קפלים כחולה וכו'
שיער אסוף צמות קוקו וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הלוקיישן! מושלם!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אינני מפרגן לעצמי תחבורה ציבורית.

הרחוב שבו אני גר אינו זכאי להנחה. הוא מדורג במעמד סוציואקונומי גבוה. הוא לא באמת כזה.

הכול בגלל בורנשטיין וורלרשטיין, האמידים המתגוררים עמנו בשדרה. הם מטים את הסטטיסטיקה השכונתית לטובה, או בעצם לרעה, והדבר משפיע ישירות על הפעלת שרירי הרגליים שלי.

בעוד אני רץ ממקום למקום בגשם, וסחוסי הולך ונשחק, הם מרוקנים עלי שלוליות ממכוניות המרצדס הבוהקות שלהם, ומנופפים לשלום באדיבות כה מיותרת.

הבוקר הרשיתי לעצמי. התיישבתי על ספסל פנוי מאחורי כמה ילדים חמודים שהיו שקועים בוויכוח האלמותי – אבא של מי נושא משרה רמה יותר.

"אבא שלי שוטר", טען הג'ינג'י.

אני מכיר את אבא שלו. חלפן המוכר לכולם. לכולם, פרט לרשויות. שוטר הוא הפוביה הגדולה ביותר שלו, שנייה רק לחשש משוד בצ'יינג' שלו.

ולא, הוא ממש אינו מפחד מחובש קסדה מאיים עם אקדח. הוא מפחד מהשוטר שבדרך כלל יופיע דקות לאחר מכן. אז יעשה עצמו כבר-מינן, ביודעו שמצב צבירה זה הוא חסר ערך עבור גורמי החקירה.

"אבא שלי כבאי", השיב מלחמה שערה הממושקף.

אני מכיר את אבא שלו. חובב אש ותיק. בשריפת החמץ הוא מוביל את הלהקה. בא ראשון, הולך אחרון. נאבק בעזרת מקל מטאטא בכל בייגלה סורר, זורק אחת לדקה פיסת קרטון שמא האש תדעך חלילה. כאשר הפיקוח העירוני מגיח, הוא תופס מרחק, מסדר את פאותיו כעובר אורח תמים, משל לא היה שחור כגחל ומריח כפחם.

"אבא שלי טייס", הפתיע בנוקאאוט בעל הקול המוכר.

אני מכיר את אבא שלו. הוא דלפון מדופלם. לא ראה מטוס מבפנים מימיו, בקושי פקד רכב או אוטובוס.

נוסע בתחבורה ציבורית רק ב'יום ירושלים', אז התחבורה הציבורית בעיר חינמית.

לחבריו שלא האמינו לו הוא הבטיח: "מחר אני מביא לכם את רישיון הטיס שלו".

ואני חושב לעצמי בבהלה, כיצד אני משיג עכשיו רישיון טייס, מה גם שביום ירושלים כל בתי הדפוס סגורים.
אז לאחר המבוכה הנוראית מהפרסום השכונתי של עבודתי הקודמת שפשטה כשמועה מחבר של חבר של בן דוד על תקיפה באירן, הייתי חייב למצוא לעצמי עבודה חדשה. ואני כבר ידעתי לאיזה כיוון אני הולך. שרברבות!

אני לא רוצה להשתרברב, אבל בישיבה הייתי פותח הסתימות מספר אחד! ואני לא מדבר על סתימות של ארבעה מגבונים מסכנים שהילד זרק, אני מדבר על סתימות מחפצים שלמים שנזרקו ביעף היישר לאסלה מסיבות השמורות במערכת...

למה דווקא שרברבות? לא יודע אם לספר או לא, נו נו, אספר, אבל לא לפרסם, כן? טוב, בתוך עבודתי כמפנה אשפה, כאקט הישרדותי שכנעתי את עצמי שהריח הגועלי הוא הטוב. וגיליתי שאני ממש מוצלח בעניין, עד כדי שמרוב שכנוע שעשיתי למוחי, התמכרתי לריח מצחין.

אני יודע שזה נשמע רע, אבל כן, תחזיקו חזק ותזדעזעו לשמוע, הידרדרתי עד כדי החלפת חיתול עמוס לעייפה של בני לראשונה בחיי!

אז איך נהיים שרברב מן המניין? איך לא, ייצרתי איזה מגנט מרשים עם ציור AI של פיצוץ ביוב מחריד במיוחד וכתבתי בכישרון חרוזי מדהים 'מרגישים שהעולם כבר חרב? זקוקים נואשות לשרברב? פנו לרב! זמין בגשם ובשרב!' ועוד כל מיני חרוזים חסרי משמעות למען אתפוס את עיניהם המשועממות של העם.

עוד באותו הערב הוזעקתי לבית בו ניאגרה סוררת הפכה את הבית לאטרקציית מים טיפוסית.

הגעתי לשם וכמו מומחה אגדי, תפסתי פיקוד ושליטה על העניין. הלכתי לחפש את השיבר, סגרתי אותו, והתחלתי לעבוד.

את שפריץ המים העצום שחטפתי עם פתיחת הצינור הראשון, 'עין לא ראתה'. וטוב שכך, כי זה היה מביך נורא. המים זרמו בטירוף.

שחיתי לכיוון בעל הבית וסימנתי לו מתוך התנועות שהכל מתוכנן. ניסיתי להאמין שהוא מאמין לי שאני אוהב לעבוד תוך כדי צלילה. אך ממראה פניו שהפכו בן רגע לצבע פניי באותו הזמן, ומסיבה הפוכה לחלוטין משלי, הבנתי שזה לא ממש עבד...

המשכתי בחתירה לכיוון השיבר שהיה אמור לעמוד מחוץ לבית, לאחר שהבנתי שסגרתי את הלא נכון לפני כן. בדמיוני כבר החלטתי שלפי המזל שלי כנראה שרק תקעתי אומלל מסובן באמצע מקלחת, ועוד רגע יוצא גם הוא עליי.

מפה לשם כשיצאתי נאבק במים, גיליתי שעשיתי טעות בחישוב מרחק מדרגות הבניין שמעליהן זרמו מפלי הניאגרה בשצף קצף ואני מצאתי את עצמי מידרדר לעיני ילדי השכנים המשועשעים היישר לכיוונה של דלת הבניין שאך בנס נפתחה על ידי ילד זריז רגע לפני הזרימה שלי החוצה.

זה היה טוב לכולנו. לי, כי כך יכולתי לברוח בלי להיתקל שוב בפניו הזועמות להפליא של בעל הבית. ולבעל הבית, כי זה בדיוק מה שהוא היה עושה לי בצורה פחות נעימה לשנינו לו רק הייתי נשאר שם עוד דקה...

תכל'ס, איך נגמר הסיפור אתם שואלים? האמת, אין לי מושג, לא העזתי להתקרב לאזור... שמעתם על איזו שכונה או עיר שהוצפו לאחרונה?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה