תאורה נסתרת בגבס

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח לעזרתכם
החשמלאי הניח תאורה נסתרת. משהו לא מסתדר לי- למה התאורה קשה והמעבר אינו רך כמו שלדעתי אמור להיות?
אני יכולה להגיד לו לשנות משהו?
 

קבצים מצורפים

  • IMG-20250827-WA0095.jpg
    IMG-20250827-WA0095.jpg
    KB 140.9 · צפיות: 54
  • IMG-20250827-WA0094.jpg
    IMG-20250827-WA0094.jpg
    KB 115 · צפיות: 57
  • הוסף לסימניות
  • #3
@שיר770
הוא צריך להדביק את סרט הלד סמוך לקצה פלטת הגבס כשהוא פונה כלפי מעלה לתקרה.
ואז האור יזרק לתקרה ויתפזר בצורה רכה מסביב.
 

קבצים מצורפים

  • ‏‏צילום מסך (766).png
    ‏‏צילום מסך (766).png
    KB 7.5 · צפיות: 31
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
מה המרחק של ניתוק הגבס מהקיר?
כמה וואט למטר?
זה יכול להיווצר אם הניתוק קטן מדי והתאורה חזקה, אז התאורה פחות מתפזרת ויותר ממוקדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ייתכן בגלל שזה האור היחיד בחדר, הוא יותר מודגש.
ואחרי שיהיה עוד תאורה בחדר זה ייראה יותר טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י רחלי ליזרוביץ:
@שיר770
הוא צריך להדביק את סרט הלד סמוך לקצה פלטת הגבס כשהוא פונה כלפי מעלה לתקרה.
ואז האור יזרק לתקרה ויתפזר בצורה רכה מסביב.
לחצ/י כדי להרחיב...
הוא אומר שככה הוא שם... אני אוודא מחר אם ממש צמוד לקצה או בפנים.
תודה!
נכתב ע"י די:
ייתכן בגלל שזה האור היחיד בחדר, הוא יותר מודגש.
ואחרי שיהיה עוד תאורה בחדר זה ייראה יותר טוב.
לחצ/י כדי להרחיב...
יש מצב...
אבדוק מחר באור.
תודה!
נכתב ע"י Green:
מה המרחק של ניתוק הגבס מהקיר?
כמה וואט למטר?
זה יכול להיווצר אם הניתוק קטן מדי והתאורה חזקה, אז התאורה פחות מתפזרת ויותר ממוקדת.
לחצ/י כדי להרחיב...
תודה!
אבדוק מחר. אבל זה המידות שהמעצבת נתנה. והתאורה שהומלצה בחנות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
@שיר770
אצלי קרה בדיוק כמו שתיארת וכמו שרואים בתמונה.
ויש אצלי ניתוק מינימלי של 8 ס"מ.
ברגע שהעברנו את הלד כמו שכתבתי לך
והנה יש לי כאן שרטוט טוב יותר להמחשה- התאורה התרככה ונראית מהמם.
1756330227583.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י רחלי ליזרוביץ:
@שיר770
אצלי קרה בדיוק כמו שתיארת וכמו שרואים בתמונה.
ויש אצלי ניתוק מינימלי של 8 ס"מ.
ברגע שהעברנו את הלד כמו שכתבתי לך
והנה יש לי כאן שרטוט טוב יותר להמחשה- התאורה התרככה ונראית מהמם.
צפה בקובץ המצורף 2049393
לחצ/י כדי להרחיב...
אבל כאן נראה הפוך. שהתאורה לא צמודה לקצה אלא יותר בפנים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #12
חייבת לכתוב לכן.
החשמלאי שינה את המיקום לפי הנחייתכם (הוא כמובן אמר ששם ככה אז בעלי עלה פיזית וראה שהוא שם על הדופן האנכית...)
והשיפור מיידי.
תודה לכולם!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 48
    • ש
    התייעצות יעוץ בנושא הנמכת גבס בסלון
  • שולמיתת //
    • אנו רוצים לעשות הנמכת גבס בסלון עם תאורה של 2 ר- פסי לדים וכן תאורה היקפית. יש כמה דברים שאנו מתלבטים לגביהם:
    1) כמה להוריד מהתקרה?
    2) כמה להרחיק מהחלון של המרפסת - ששם יהיה בס"ד וילון?
    3) כמה להרחיק מהקיר בשביל ליצור את התאורה ההיקפית?
    4) מסומן בתמונה מיקום של מזגן וכן ארון ספרים - האם עדיף פשוט ליישר קו עם הקיר שיוצא ולעשות תקרה עד לשם? ואם כך - מה לעשות בצד השני? להרחיק גם כן הרבה מהקיר או שאפשר להרחיק פחות? (אורך הקיר שיוצא הוא 45 ס"מ)
    5) האם להמשיך את התקרה על פני כל השטח - עד לדלת הכניסה או עד לקיר שיוצא (הפס הצהוב)
    6) מבחינת התאורה באמצע - מספיק לעשות רק את 2 הר' או שצריך להוסיף משהו באמצע הסלון?
    תודה!
    image - 2025-07-21T184857.879.png
    image - 2025-07-21T184857.879.png
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ביטוח לאומי
    אשמח לקבל השראות למייל s0504184911 גימייל קום יש מצב לעשות בסלון גבס הקפי גובה 21 ניתוק של 15...
  • 36
    • eco care
    למה האולם היפה שתכננתם עלול להיות בלתי נסבל?
  • eco care //

    • אולם אירועים:​

    כאדריכלים ומעצבים, אנחנו משקיעים לילות כימים בויזואליה. אנחנו בוחרים את הריצוף המושלם, מתכננים תרחישי תאורה דרמטיים, ומקפידים על זרימה נכונה בחלל. אבל יש אלמנט אחד שלא רואים בהדמיות, לא מרגישים בתוכניות העבודה, אבל הוא זה שיקבע אם האורחים יחזרו הביתה עם חיוך או עם כאב ראש: האקוסטיקה.
    במאמר הזה נבין למה "תקרה אקוסטית" היא לא מילה גסה, ומדוע הזמנת יועץ אקוסטיקה אחרי שהשלד כבר גמור – היא הטעות היקרה ביותר בפרויקט.

    1. האשליה הוויזואלית: יפה לעין, קשה לאוזן​

    הטרנדים העיצוביים של השנים האחרונות הם האויב הגדול של האקוסטיקה. שיש מבריק, חיפויי זכוכית, בטון חשוף ותקרות גבוהות – כל אלו יוצרים חלל מרשים ויזואלית, אך מבחינה פיזיקלית הם מתפקדים כ"מראות קול".
    כאשר גל קול פוגע בחומר קשיח (Hard Surface), כמעט 100% מהאנרגיה חוזרת לחלל.
    התוצאה: המוזיקה הופכת לבליל של רעש, והאורחים נאלצים לצעוק כדי לנהל שיחה פשוטה. האולם נראה מיליון דולר, אבל מרגיש כמו תחנת רכבת.

    2. זה לא (רק) התפקיד של איש הסאונד​

    טעות נפוצה היא המחשבה שמערכת הגברה יקרה תפתור את הבעיה.
    חשוב להבין: שום רמקול, משוכלל ככל שיהיה, לא יכול לנצח פיזיקה גרועה של חלל. אם זמן ההדהוד באולם הוא 2.5 שניות (במקום 0.8 הרצוי), האיש סאונד יכול רק להנמיך או להגביר – הוא לא יכול למנוע מהצליל "להימרח".
    האחריות היא שלנו, המתכננים. אנחנו אלו שקובעים את הגיאומטריה ואת החומרים.

    3. הנתון המדעי שכל אדריכל חייב להכיר​

    כדי להבין את גודל האחריות, נשתמש בנוסחת סאביין (Sabine) בצורה פשטנית:

    זמן ההדהוד תלוי בנפח החלל חלקי כמות הבליעה.
    באולמות חתונות, הנפח הוא עצום. המשמעות היא שכדי לפצות על כך, אנחנו חייבים משטחי בליעה ענקיים. כמה ריבועים של ספוג בתקרה לא יספיקו. אנחנו צריכים לשלב מסה של חומר סופג כחלק אינטגרלי מהקירות והתקרה.

    4. האתגר העיצובי: אקוסטיקה נסתרת (Stealth Acoustics)​

    החשש הגדול של מעצבים הוא שטיפול אקוסטי יכער את החלל. החדשות הטובות הן שהטכנולוגיה התקדמה. היום האקוסטיקה יכולה להיות חלק מה-Design:
    • חיפויי עץ מיקרו-פרפורציה: נראים כמו עץ טבעי ויוקרתי, אך מכילים אלפי חורים מיקרוסקופיים ש"שותים" את הרעש.
    • טיח אקוסטי: נראה כמו גמר שליכט או צבע רגיל, אך בעל תכונות ספיגה גבוהות.
    • מלכודות באס נסתרות: ניצול חללים מתים מאחורי קירות גבס או בתוך אלמנטים נגרותיים כדי להטמין צמר סלעים דחוס לטיפול בתדרים הנמוכים.

    5. "אפקט המסיבה" (The Cocktail Party Effect)​

    זהו המונח המקצועי שמתאר את היכולת של המוח האנושי להתמקד בדובר אחד בתוך רעש רקע. באקוסטיקה גרועה, המוח מתאמץ פי כמה לבצע את הסינון הזה.
    כאשר אנחנו מתכננים אולם עם אקוסטיקה טובה, אנחנו לא רק משפרים את הסאונד – אנחנו מורידים את העומס הקוגניטיבי מהאורחים. האורח יוצא מהאירוע רגוע יותר, גם אם הוא לא יודע להצביע למה.

    6. קריאה לפעולה: שלבו את היועץ בשלב הסקיצה​

    אל תחכו לשלב הגמרים. יועץ אקוסטיקה בשלב הסקיצה יכול להצביע על בעיות גיאומטריות (כמו קירות מקבילים או כיפות מרכזות רעש) שניתן לפתור בחינם על הנייר.
    תיקון אקוסטי לאחר שהאולם בנוי הוא תמיד:
    1. יקר יותר.
    2. פחות יעיל.
    3. פוגע בעיצוב המקורי ("טלאי").

    סיכום​

    אולם אירועים מושלם הוא סימפוניה של מראות וצלילים. כמתכננים, הכוח בידיים שלנו ליצור חלל שגם נראה מדהים וגם נשמע נהדר. בואו ניתן לאקוסטיקה את המקום הראוי לה בפרוגרמה – הלקוחות שלכם (והאורחים שלהם) יודו לכם על כך.
    כבר כתבתי בעבר על אולם אירועים מרשים שפורסם כאן באתר, והביקור באולם פשוט בלתי נסבל, זה נורא ואיום, פניתי גם לאדריכלית, וגם למנהלי האולם, ולא קיבלתי שום תגובה, הם פשוט עסוקים בלספור את הכסף, ולא את הצער שזה גורם לאורחים.
    בברכה:
    ecocare

    ​
    • תודה
    Reactions: אוהב ישראל1 //
    0 תגובות
  • 636
    • ל
    ביקורת ספרות יש גבול לצפון/ביקורת
  • ליליאן //
    • @מיכל פרץ יהודה את פה?
    בואי בואי,
    את חייבת לשמוע איזה ספר קראתי!

    פעם פעם,
    כשלנעה היתה רק תינוקת,
    היא הסתובבה בטבריה,
    בין קברי צדיקים לבתי כנסיות,
    ובקשה מרחל אשתו של ר' עקיבא
    למצוא איש שלא מפחד מכלום.

    טייםקאט, 5 שנים קדימה,
    היא בקרית שמונה של מעלה,
    קונה קישואים אצל עזיזה,
    מלמדת יהדות את אורנה זית,
    מקטרת לשירה
    וסופגת בגבורה את השקיות של רחלי.
    וגם, כן,
    מגדלת עם הצדיק מהנגריה,
    שאמר לה 'בואי לא נפחד',
    את פצפצת, פלפלון, רביבו ומרגרינה.

    הענין של הפחד שלא מקרי.
    לכאורה
    ספר שמדבר על נישואים שניים,
    על סודות,
    על בריחה ועיקופים ותצפיות על הגן,
    ועל אשה עם חרדות יום יומיות שמדוברות ונוכחות,
    אמור להיות ספר מלחיץ, מטריד, דרוך.
    כבד.

    לא מצאתי מי שאומר על הספר הזה שהוא כבד.
    הוא מצחיק, הוא מענין, הוא מסקרן והוא אמיתי ועממי,
    והרוחות של הצפון מביאות איתן סוג של רוגע, של נחת.


    אז איך באמת?
    האם זה באמת בגלל איתמר,
    שמיצב את כל המשפחה,
    נרתם לכל מבצע עבור כולם וכלום לא קשה לו מדי?
    או שזו רוחה של הסופרת, שהרוגע שהיא כותבת בו?

    ויותר לעומק.
    בקריאה שניה ושלישית שמים לב
    שכל מה שנעה פוחדת ממנו
    מגיע לתוך החיים שלה. ממש הביתה.
    אם זה רביבו התוכי שנקרא על שם הבת ששרטה את נפשה אולי לנצח,
    אם זו סבתא של אפרת שנעה עזבה בטבריה, אבל היא פתאום מפטרלת בקרית שמונה בחנות ירקות ובגן ואיפה לא,
    אם זה פחד מהנסיעות המסוכנות - ודווקא השותף בנגריה מנקב כרטיסיה בקברי צדיקים,
    ואם זה הרתיעה מהגיסה הלא הגיינית, שנוחתת לה בבית לתקופה לא מוגדרת,
    ובעיקר, אחרי הבית שנשבר, שוב קורים דברים מתחת לאפה, מאחורי גבה, בסוד,
    ועל ידי שתי הנפשות הקרובות והתומכות של חייה.

    וכל חשיפה כזאת בונה בה משהו, ומקדמת אותה עוד שלב בהתמודדות.
    ממש טיפול CBT בחשיפות.
    זה תמיד מתחיל בהסטריה,
    ממשיך באיתמר שמסרב לברוח ומזכיר את מי ואת מה אנחנו עובדים,
    (ואולי לכן הסעיף נאחרון כ"כ קשה)
    מלווה בחברה שכל אשה צריכה,
    ונגמר ממש בסדר. ממש בהצלחה רבתי.

    לכן, לא יודעת,
    כתוב שיש לנעה חרדות.
    אני לא חווה אותה חרדתית.
    אולי נבהלת בקלות.
    כן, היא נבהלת.
    אבל היא מתמודדת נפלא עם כל מה שמגיע אל פתחה

    או שהסופרת ב"ה לא יודעת איך חרדה נחוות...

    חוץ מזה נשארה לי עוד תמיהה אחת:
    למה לאיתמר סגרון, בחור בריא ובנפשו ובגופו,
    חכם איכותי ובלי ילדים (גרוש? רווק? לא כתוב),
    לקחת גרושה עם ילדה וחרדות?
    חייבת להגיד שקשה מאוד לא לאהוב את הדמות של איתמר.
    אפילו רק על הצורה שהוא מדבר, מחנך ומגדל את הילדה שלו שנולדה לאב אחר.

    ועוד משהו שאהבתי:
    זה הספר היחיד שמדבר על הקושי העצום של אמהות בתחילתם של הסדרי ראיה
    לתת למי שפגע בי מגע עם הילדים שלי,
    לא רק לאפשר - להביא ולהסיע ולתווך ולפעמים גם לשכנע.
    ולאפשר את הפגישה הזאת -- בלי שאני נוכחת שם, לשמור.

    אבל די אמרנו לא ספר כבד.
    קליל, מרגש, זורם, מלא אויר ואוירה.
    ויראת שמים אמיתית פנימית בלתי מתפשרת.

    בין לבין יהיו סליחות,
    תוכים וקרוקודיל.
    גיטרה סלטים וילקוט,
    טקס ביכורים בקיבוץ,
    נדנדה בחצר,
    וסיום ענק בסלון


    זה סיפור על סיפורי חיים לא פשוטים,
    ועל חיים פשוטים בכל היופי שלהם.
    על .פירוק בית
    ועל בית יציב כל כך.
    הורים רחוקים,
    גיסות קרובות מדי,
    וחברה קרובה בדיוק במידה הנכונה


    לגבי השם של הספר:
    יש הסבר בכריכה האחורית.
    לא יכולה להגיד לירדתי לסוף דעתה של הכותבת.
    למה דווקא השם הזה.
    איך דווקא הוא הא מדבר על נעה. על כל מה שהיא עוברת, ברוגע אופיני (למרות ועל אף)
    אם הסופרת תגיע לפה,
    אנ אשמח להרחבה על זה.

    לגבי הכריכה:
    נדירה.
    האיורים, הצבעים, המרקמים.
    המפה!
    כרגע הכי טובה שראיתי בשנה האחרונה.

    ואיך שכחתי:
    לפני כל פרק יש שיר קטן.
    חמשיר.
    שירים משובחים מקצועית,
    נוגעים בנשמה,
    מעוררי מחשבה.
    עם פאנצ'ים חזקים :)
    ממש חבל שהספר לא לידי לכתוב אחד לדוגמא.

    עוד לא קראתם?
    רוצו.
    מיכל תודה על הספר הזה.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, תהילהמור, מרשימה ועוד 47 משתמשים50 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    ספר יפהפה.
  • 54
    • S
    סיפור בהמשכים חולף ונותר
  • s.t.g. //
    • פרק 1

    השמיים היו כהים מתמיד. הלילה היה קר. הוא התעטף במעילו העבה, נושם את האוויר הנקי. הים זהר מולו. בוהק ומפזר ניצוצות לכל עבר.

    "שוב אתה כאן". נשמע קול מוכר מאחוריו. הוא לא נע.

    "אני אמור לחשוב שקרה משהו? שוב?" הוא הניח יד על כתפו וסובב אותו אליו בנחישות.

    הוא עפעף קלות בעיניו. "אתה לא אמור לחשוב כלום. תחזור לחיים הנעימים שלך ואל תעסיק את עצמך בצרות שלי. גם כך אין בכך תועלת".

    הוא השפיל את מבטו, נושם עמוקות. "לא אעזוב אותך. גם אם נראה לך שזה מיותר אני יודע כמה אתה צריך מישהו שיהיה איתך בזה. אל תתכחש. חוץ מזה שקשה לי לראות אותך ככה. אתה יקר לי יותר ממה שאתה חושב".

    "אני יקר לך? עם כל התלונות, הרטינות והמרי שלי, עם כל הצרות והחיים שלא האירו לי פנים. עם הכפיות טובה שלי שאני לא באמת יודע להעריך אותך על כל מה שאתה עושה בשבילי… לך יש חיים יפים. בית יציב, חברים ומשפחה תומכים. למה אתה צריך להתחבר עם אדם חסר מזל כמוני?" שאל בכנות, מזמן עבר את שלב הכאב על כך. הפסיק לשאול שאלות, גם לא בינו לבין אלוקים, לא שאל למה החיים תמיד היו כה קשים בזמן שלאחרים האירו פנים.

    חברו הטוב נעץ בו מבט עז. "יש לך אפשרות איך להסתכל על החיים שלך. כך או כך אתה יודע שכרגע הם לא עומדים להשתנות. אני לא ממעיט מהסבל שלך, אבל אם אתה רוצה לנהוג בחכמה תנסה להודות על מה שיש. הקדוש ברוך הוא, הוא אבא שלך, ואין לו שום רצון לגרום לך לצער. כל דבר הוא הכי טוב בשבילך, בעתיד הוא יבנה אותך. תדע לך שאני מרגיש את הרגשות שלך כלפיי ואני יודע שאתה מעריך ומודה לי בדרכך שלך. על שאלתך האחרונה לא אענה. אתה מכיר אותי טוב מדי בשביל לדעת את התשובה גם ללא עזרה ממני".

    "כי אתה טוב מדי". ממלמל חברו בעיניים כבויות. "לי לא היה זמן להיות טוב לאחרים בזמן שאפילו לעצמי איני טוב…"

    חברו התעלם ממלמוליו הדיכאונים והביט ישר לתוך עיניו. "אחרי החושך הכי גדול מגיע האור הכי גדול. אם תלמד לחיות גם בחושך, תהפוך אותו לאור. לטוב".

    גוש של מועקה התכדרר בגרונו. הים מולו סער. רעמים התגלגלו וגשם החל לרדת.

    הוא הפנה את מבטו לחברו שהביט בו בחיוך רך. זרועו חלפה על כתפו בעידוד.

    הוא זכר את המבט הזה. את עיניו האפורות של חברו.

    לפני שכבו.

    כך, אחרי זמן לא ארוך. ספר את הכאב הנוסף בחייו. שלא היה מוכן להשלים איתו. והוא המשיך לצרוב את ליבו. בעיקר משום שלא דעך.

    מתי הבחין שמשהו לא בסדר? אולי שהבחין שהוא מדבר לעצמו? שחברו כלל אינו מקשיב לו, דבר נדיר שקרה עקב אופיו הקשוב.

    "הכל בסדר דביר? אתה מרגיש טוב?" הוא הביט בו בדאגה.

    דביר חייך אליו בחולשה. "קצת סחרחורות. לא משהו רציני".

    הוא הנהן. "תרגיש טוב". איחל לו. הם המשיכו ללכת ברחוב השקט. עוברים את הכביש במעבר חצייה.

    הם היו קרובים לשפת המדרכה כשפניו של דביר החווירו וברכיו פקו.

    אופנוע מהיר חלף בדהרה על פני הכביש השקט. דוהר ישר אליהם.

    "דביר! תחזיק בי, תחזיק מעמד". הוא ניסה לתמוך בו ללא הצלחה. דביר היה נראה נורא. פניו היו כמעט שקופות וגופו לא נשמע לו.

    הראל לא הבחין כלל באופנוע השועט לעברם. הוא שמע אותו כמובן, אך מוחו שהיה עסוק בעזרה לחברו לא קישר שהוא מתקרב לכיוונם, חשב לתומו שהוא דוהר בנתיב הצמוד לו.

    הכל קרה תוך שניות ספורות.

    דביר התאושש מעט וניסה לקום, הראל הרים את עיניו המבועתות אל נהג האופנוע שבהה בו במבט דומה.

    הוא שמע חבטה עזה. קול הטחה. ואז שקט. דממה.

    הוא פקח את עיניו רגע לאחר מכן. מביט בזעזוע במראות הקשים.

    האופנוע היה זרוק על הכביש. מרוסק לגמרי. נהג האופנוע נע על האספלט הרטוב, אוחז ברגלו המדממת ונושך שפתיים בכאב.

    כל זה לא עניין אותו. הוא זינק לעבר חברו. דם נראה על מצחו, עיניו עצומות. הוא מיהר להניח שתי אצבעות על צווארו.

    דופק קלוש.

    הוא התבונן בחברו למספר שניות. פניו של חברו עטו גוון כחול. הוא לא נשם.

    דמעות של לחץ עלו בעיניו. לו רק היה משתתף בקורסים של העזרה ראשונה היה יכול להועיל לחברו כעת.

    יללות סירנה של אמבולנס נשמעו. הוא התרומם. בעקבות האמבולנס הגיעה ניידת משטרה שבאה לחקור את אירוע התאונה.

    הוא השאיר לנהג האופנוע המבועת להתמודד עם חוקרי המשטרה והתייצב ליד הפרמדיקים שעטו על דביר.

    "דפיברילטור". זרק החובש מעל גופו של דביר וקיבל מיד את הפריט לידיו. מחבר אותו אל הגוף הדומם.

    "ממליץ על שוק חשמלי". נשמע קול מתכתי מתוך המכשיר.

    החובש ספר את השניות בליבו והתרחק מגופו של הפצוע. הלה הזדעזע, ראשו נשמט לאחור מעוצמת השוק החשמלי.

    החובש התקרב שוב אל הפצוע, מודד את הדופק. הנשימה עוד לא חזרה. הוא חיבר אליו מכשיר הנשמה. חזהו של דביר עלה וירד. הראל חש בהקלה רגעית.

    הפרמדיקים החליפו מבטים ואז הנהנו. "נפנה אותו".

    אחד הפרמדיקים הבחין בו פתאום. "אתה קשור אליו".

    עיניו התערפלו. קולו נשנק. "אני חבר. חבר טוב".

    "אתה רוצה להתפנות איתו?" שאל. הראל הנהן. נכנס לתוך האמבולנס. עיניו דומעות ללא הרף. שוב הוא בסיטואציה הזו. ולא, הוא לא מסוגל להכיל אובדן נוסף.

    אחד הפרמדיקים הבחין בסערה האופפת אותו. ניגש אליו, "אתה בסדר?"

    הראל בהה קדימה. מבטו לא יציב.

    "זו לא פעם ראשונה שזה קורה לך, מקרה כזה. נכון?" שאל הפרמדיק בעדינות.

    הראל הנהן. מראות רצים מול עיניו.

    רכב הפוך. מרוסק. הוא צועק, מבחין בבהלה שהוא שומע רק את עצמו.

    מה זה אומר? כולם נפגעו?

    הוא לא שם לב שהוא שותת דם. מתרומם בזהירות, מחפש דופק.

    לשווא.

    זה היה הלילה הנורא בחייו.

    אחר כך באו. הסבירו. ניסו לעודד.

    השבעה חלפה עליו כשהוא מנותק לחלוטין מהסובבים אותו. דביר היה היחיד שהצליח להוציא אותו מהאפטיות שלו. הוא דיבר בקול נמוך, הסביר. הביא את הראש ישיבה שידבר איתו. היה לצידו. עודד. הוא תמך בו לאורך כל ההתאוששות.

    הוא לא האמין שהוא ישכח. כן ידע שהוא יעבור את זה. בזכות דביר.

    זה מה שהיה. דביר ישב לידו ימים ולילות ורק הקשיב לו. לתחושותיו, ללבטיו. ספג בדממה את הדמעות שלו.

    עכשיו גם זה לא.

    דביר…

    רק שיקום מזה. הוא לא יכול לעשות לו את זה. לא יכול להשאיר אותו לבד.

    כמו מתוך ענן של ערפל שמע את הפרמדיק מדבר איתו. "תספור עד עשר, הכל יהיה בסדר".

    לספור עד עשר?

    משהו קר הרטיב את זרועו, הוא חש דקירה קלה. משהו בתוכו נרגע. הוא פקח את עיניו.

    הם הגיעו לבית החולים. כשהיו קרובים כבר הספיק להתקשר להוריו של חברו הטוב. לגמגם משהו. הם הבטיחו שיבואו מהר, שאלו אם הוא בסדר ומה שלום דביר.

    הוא ענה שהכל בסדר איתו.

    ודביר? הוא לא ידע. גם העדיף שלא לחשוב.


    אשמח להערות והארות!
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מרגלת, בתיה טוב, אוראל סולטן ועוד 8 משתמשים11 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    s.t.g.
    פרק 2 הוא ישב על כיסא בית החולים. עיניו חצי עצומות. מידי פעם העיף מבט מקווה בחברו ששכב דומם על...
    הצטרפות לקבוצת אדריכלות ועיצוב פנים של פרוג ←
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה