הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #41
נכתב ע"י מוטיבציה;2472278:תודה על התגובות.
מסכימה עם כולם
שוחחתי אתמול עם המורה שלה לגבי נושא אחר, ודיברתי על הפתקים.
המורה אמרה שהמורות לא ממהרות להביא סתם פתקים אלא רק אם זה דבר חוזר ונשנה.
ולגבי המקרה האחרון, היא אמרה שהוא היה חמור והמנהלת לא ידעה איך להגיב עליו.
לגבי הילדה- זה לא שהיא רוצה להתנהג בחוצפה, אבל היא כן מתנהגת ככה.
מה לעשות? לא אצל כל הילדים יש היררכיה והם יכולים לנהוג בהתרפסות.
יש לה דעה והיא אומרת אותה.
לכן היא הרבה פעמים נתקעת עם מורות שלא ממש מסוגלות להכיל שמדברים אליהן בגובה העיניים.
מצד שני מאד חשוב לה לרצות את המורה ולשמח אותה.
היא ארגנה יומולדת למורה יחד עם עוד חברה.
והם עשו את זה בצורה מאד מכובדת מתוך רצון לשמח את המורה (שנהנתה אגב).
היא רוצה להשתתף בשיעוןר ואומרת הערות מתוך רצון להראות למורה שהיא חכמה, וגם לא להשתעמם.
אני כותבת את זה ומרגישה שאני מתארת את ההתנהגות שלי כשהייתי בלימודים..
לכן אני כ"כ מבינה אותה.
זה לא מגיע מרצון להתחצף, אלא מרצון להיות שותפה ופעילה.
מתוך האופי הזה.
אבל בבית הספר הרבה פעמים התגובות הללו מתנגשות קצת.
מצד אחד המורות נהנות מזה, כי זה יוצר בכיתה אווירה של השתתפות ורצינות (היא חרוצה),
ומצד שני, לפעמים זה יותר מדי בשבילן.
אז היא מרכזת אליה קצת אש.
השאלה שלי איך להתייחס לזה.
האם להראות כעס (למרות שבתוכי אני לא ממש כועסת וכן מבינה), או לחתום ודי.
מה המטרה שאמורה להיות מול עיני?
האם יש לי יכולת לשנות אותה?
אני זוכרת שהיתה לי מורה שגערה בי מאד, והחלטתי להשתנות ולא להשתתף יותר.
וכמעט חטפתי דיכאון. עמדתי בהחלטה אולי יומיים.
זה לא נובע מרצון לעצבן, אלא כן להיות במרכז ולהשמיע את הקול.
מטבע הדברים זה עלול קצת לעצבן את המערכת.
השאלה שלי מה אני אמורה להראות לה?
כי אני לא רוצה שהיא תפסיק את זה, זאת היא וזה האופי שלה.
זה צורך נפשי שלה. כמו שלד זקוק לנעליים, היא זקוקה לתשומת לב הזו.
אם היא תשתוק כל השיעור, או תתנהג כל הזמם יפה לא יהיה לה ביטוי.
היא עלולה להיות מחוקה.
לכן כשהיא מביאה לי פתק אני מבולבלת איך להגיב.
סליחה על האורך.
אני רואה שבאמת קלטתי את הילדה..
נכון שהיא מקסימה? והיא מביאה ציונים טובים? והיא מוכשרת בכל מיני דברים? ואת ממש אוהבת אותה? ואת אומרת לה את זה הרבה? ושאת לא צריכה להתאמץ כדי למצא את הטוב שלה כי היא פשוט כזו? ובד"כ התקשורת ביניכן חיובית והכל ממש טוב? את אומרת לה הרבה שהיא ממש מזכירה לך את עצמך? ושהיית בדיוק כזו? ושאת כל כך מבינה אותה? ושזה באמת סיוט לפעמים להקשיב למורה?
אז מה קרה. הילדה היתה לא בסדר והגבת בחומרה. את באמת חושבת שזה ימחוק את כל הנ"ל? שעם כל התשתית החיובית של ימי השגרה הגערה שלך תדכא אותה? זה לא במקום שום דבר זה גם וגם. ורב הזמן הכל טוב והיא יודעת את זה ומדי פעם משהו חורק והיא צריכה לעצור ולדעת גם את זה.
לדעתי את ממש בסדר. מקסימום להתחזק עוד לחזק את הימים הטובים ולהעריך את כל מה שיש כי זה אף פעם לא מזיק.
זה לגבי את עם עצמך.
לגבי הצוות מה שמפליא אותי שמהנסיון שלי רב המחנכים הם בדיוק כמוני. לפעמים זה נשמע שהרבה ממש כעס והעניש את הילד בחומרה איומה ואמר לו להביא פתק. ואיזה פחד מישהו רודה בילד שלי.
אבל אח"כ כשמרימים טלפון רואים שהוא (לרב, ואולי זה מזל שלנו שנפלנו על אנשי חינוך טובים) בדיוק כמונו. אוהב את הילד. מעריך אותו על כל מה שיש בו. אבל חושב שצריך לישר אותו מדי פעם. הוא לא ממש נופל מהכסא מההתנהגות ה"איומה" של הילד. אלא חושב שצריך לידע אותנו. שצריך לצמצם את ההתנהגות הזו. שצריך פשוט מאד. לחנך אותו...
אם המורה היא מהסוג הנ"ל הכל טוב. מכונה טובה ועם אהבה לא מדכאים ילד. למרות שמענישים אותו וגורמים לו לחוסר נעימות.
אם היא מסוג אחר אפשר להגיד לילדה תראי, אני חושבת שזה מוגזם. אבל היא המורה ובכתה היא המחליטה ולכן חביבתי, אין ברירה. מה שהיא אומרת זה מה שיהיה ואם יש משהו שאני יכולה לעזור לך בזה רק תגידי. ותכף תגמר השנה. אבל אני ממש מבקשת שההתנהגות לא תחזור על עצמה. לא מקובל עלי וכו' וכו'.
בהצלחה. המון המון נחת.
