דיון תובנות על כתיבה 2 - מידה כנגד מידה

  • הוסף לסימניות
  • #1
בעז"ה

אז אחרי שדיברנו על חשיבות ההשפעה של כל סצנה על העלילה (באופן אל חזור), על היופי של אקספוזיציה והשתהות בסצנה ועל החשיבות של סיכונים האמיתיים ברגעי מתח, בואו נמשיך לעוד תובנה, שקשורה למושג "מידה כנגד מידה".

רובנו מכירים את המושג "מידה כנגד מידה" באופן כללי, וכאן נרחיב על האופן בו הרעיון הזה יכול לשדרג ולתת איכויות נוספות לסיפור שלנו. אבל לפני שנדבר על איך ליישם אותו בעלילה, קודם כל נברר קצת יותר לעומק את משמעותו.

בגמרא מובא כי "מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה." משמעות הדבר היא שכאשר אדם מקבל עונש או שכר משמיים, העונש והשכר באים בהלימה מדויקת למעשה: הם כעין המעשה עצמו. בפרשת השבוע שלנו ניתן לראות זאת בבירור: פרשנים רבים עוסקים בהלימה המדויקת בין העונש והמעשה בקשר לעונשים שהוטלו על אדם, חווה, הנחש והאדמה. המהר"ל למשל מסביר כיצד עונש הנחש היה מדויק לחטאו: הנחש, שהלך בקומה זקופה, מרד והמריד את האדם נגד הקב"ה- שלא לכרוע כביכול למול רצונו של השם, ומשום כך נלקחה ממנו קומתו הזקופה. כלומר, העונש לא היה רק בהתאם ל"גודל" החטא, אלא גם למהות החטא. זוהי המשמעות של מידה כנגד מידה: כשם שאדם נוהג, כך, באותו אופן, נוהגים איתו מלמעלה.

אבל מה השבח, בעצם, של מידה כנגד מידה? מהי המעלה בצורת התגמול הזו, עד כדי כך שזוהי צורת התגמול שבה נוהג כביכול הקב"ה בעצמו?
מידה כנגד מידה היא בעצם הביטוי לצדק המושלם. קודם כל, האדם עצמו הוא זה שגזר על עצמו את התוצאה. העונש אינו קנס על המעשה, אלא תוצאה ממנו. בנוסף, בהנהגת מידה כנגד מידה הצדק מדויק – הן בכמות והן במהות – למעשיו של האדם, ולכן אין כאן חשש לשמץ של דין לא מוצדק.

הנה דוגמא מחיי היום יום: אם כתבתי תשובה לא מדויקת במבחן והמורה הורידה לי חמש עשרה נקודות, אני אוכל להתווכח איתה על כמות הנקודות שכדאי להוריד, כיוון שאין קשר ישיר ומהותי בין הנקודות למעשה שעשיתי; אבל אם פטפטתי באמצע השיעור והפרעתי לכולן, והמורה ביקשה שבשיעור הבא אני אעביר סיכום של השיעור הקודם לכל הכיתה, אני אבין את ההלימה העומדת מאחורי העונש: עליי לתקן בדיוק את מה שקלקלתי- להשלים את השיעור, ולעזור לאחרות, להן הפרעתי בשיעור הקודם, להבין את החומר. זוהי מידה כנגד מידה: תוצאה הנובעת מהמעשה, וקשורה אליו מהותית.

אז מה הקשר בין מידה כנגד מידה לבין כתיבת סיפור?
בדיוק כפי שבבריאה הצדק מתממש במידה כנגד מידה, כך גם בעולם הסיפור – אנחנו נמשכים אל צדק מדויק ואל סגירת מעגל אפית. כאשר, למשל, הנבל הרצחני מת לבסוף ביריה, זה נחמד. אבל אם הוא מת מהנשק הקטלני שהוא עצמו פיתח- זה מספק. אם הדמות המשפילה מובסת, זה נחמד, אבל אם היא מובסת על ידי הדמות שהייתה הכי מושפלת- זה מספק. זה עובד כך גם לכיוון החיובי: אם הגיבור שלנו ניצל בעור שיניו זה מעולה, אבל אם הוא ניצל כתוצאה ישירה מהקורבן שהקריב במאמץ כל כך גדול- זה מספק.
זו הסיבה, למשל, שאנחנו אוהבים סיפורי "גלגל חוזר בעולם". אדם עושה מעשה מסוים, ולאחר כמה השתלשלויות- זה חוזר אליו באותו אופן. אנחנו אוהבים לראות את הצדק נעשה; ואנחנו אוהבים אותו מושלם.
מידה כנגד מידה בעצם מביאה את ההתרחשויות לאיזון, ובשקט בשקט, גם מביאה לידי ביטוי את האמונה הכמוסה והתת מודעת של כלל המין האנושי: העולם הוא לא ג'ונגל. מתרחש בו כל העת הומאוסטזיס אמיתי ועמוק, כיוון שהוא מנוהל על ידי הבורא.


לסיכום, מידה כנגד מידה זהו כלי איכותי, שגורם לתחושת סיפוק, חוסך תמיהות עלילתיות ויכול להעניק גוון כמעט אפי להתרחשויות. כדאי להשקיע ולבחון כיצד הרעיון הזה יכול לבוא לידי ביטוי בעלילה. בהצלחה רבה!
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

זהו קטע שכתבתי לפני שנים, כשהייתי מופרע למדי, אבל הוא מביע אמת קשה בקשר לחרדת הדין ועומק המשפט, וגם אם הוא מציג זאת בצורה הומוריסטית כדי לשכך את האימה, חשוב להפנים אותו, ולפעול בהתאם (תשובה תפלה צדקה מעבירין).
ואזהרה: בשיא הרצינות. מי שמאבד עשתונות ממחשבה על גהינום עדיף שלא יקרא
!

.
....................................................................................................
♨סרגל כאב משוכלל למדידת טמפרטורת הגהנום ♨
מאת רבי ישראל סלנטר זצ"ל (הפקה ועיבוד לנוער, הווה פשוט)
....................................................................................................
השענו לאחור עם כוס לימונדה, זה הולך להיות כיף.

א.
איננו יודעים מתן שכרן של מצוות, ואיננו יודעים איזו מצוה שכרה מרובה.
[את הטעם לזה מתאר המדרש במשל נחמד על מלך ששכר פועלים לטעת לו גן ולא גילה להם איזה עץ הכי יפה בעיניו שעליו התשלום יהיה גבוה יותר, כי אילו היה מגלה היו הכל נוטעים רק אותו והגן היה יוצא משעמם וחדגוני]
אבל קריטריון אחד כן גילו חז"ל, לפום צערא אגרא.

ב.
אין אדם יודע גם מה עונש העברות (אכן בסוף המאמר כבר יהיה לנו קצת מושג).
וגם כאן קריטריון אחד הודלף לנו, "קשה עונשו של לבן מעונשו של תכלת".
בדיוק כמו בשכר המצוות אבל בקורלציה הפוכה. קשה יותר להשיג חוטי תכלת לציצית ולכן המוותר עליהן עונשו קטן מהמוותר על החוטים הלבנים.

ג.
לצורכי נוחות בהמשך הדיון עלינו למצוא עבירה לדוגמא, העבירה שקופצת ישר לראש היא - כמו תמיד - 'לשון הרע'. אבל לא אשתמש בה כמובן, איש לא אוהב להיות באנאלי. מבטי נופל על ספר קודש גדול הפתוח על השלחן, בשער מצוירים שני אריות רזים ונלעגים עם שיער דליל ועינים בולטות האוחזים בלי חשק בלוחות הברית (סליחה על ההתפרצות הספרותית שאינה במקום, זה לא יקרה שנית, מבטיח) אז בחרתי משהו מעשרת הדברות, את "כבד את".
נניח שאני לובש את הגרביים בצבע הבורדו, שאמא אסרה עלי ללבוש. (להלן ה"עבירה").

ד.
על האדם להמנע מעבירה גם במחיר סבל.
ואפילו סבל רב. למעשה פרט למוות, עליו לשאת את היסורים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת. כלומר נניח שאני קשור על שולחנו של מומחה עינויים יפני המבטיח להשתמש בכל הזוועות שיש לו ושהוא עוד ימציא בהמשך, בלי הפסקה מעכשיו ועד סוף חיי, אם לא אעשה את ה”עבירה” (גרביים בורדו). עלי לבחור באופציה הראשונה. [בלי פלפולים כרגע שאילו אמא היתה יודעת ש, וכאלה.. אני בטוח שתמצאו דרך ליישב את הפרטים הטכניים או למצוא עבירה אחרת, בלי תקלות].

ה.
רבי ישראל אומר דבר פשוט מאד, לא יתכן שהעונש על העבירה יהיה קטן מהסבל של ההתגברות עליה, או מהסבל שהיפני ההוא מציע. שהרי העונש אמור לשמש הרתעה ומי פתי להרתע מהעבירה ולסבול כאב הגדול יותר מעונשה. זה ברור.
נמצא אם כן, בשילוב סעיף ד - שהעונש על העבירה גדול יותר מהעינויים הקשים ביותר האפשריים והממושכים ביותר.

תמלאו שנית את הכוס שהתרוקנה בלימונדה קרה, אתם תזדקקו לה.

ו.
בואו ניצור לרגע סרגל כאב, שמצידו האחד מופיע אפס - אדם רובץ בג'אקוזי בסוויטה מדהימה הצופה לאוקינוס, בידו האחת כוס בירה ובשניה סיגר קובני (... תשפרו לפי הטעם האישי וכיד הדמיון). ובקצה השני של הסרגל 100 - שם ניצב היפני הזכור לטוב מחייך עם איזמל מלובן. בין הקצוות יש מאה דרגות של סבל. וכפי שאמרנו העונש על העבירה חייב להיות גדול מ100.

ז.
עכשיו ניקח את התחשיב מסעיף ב, ולפיו נקבע שעבירה בדרגת 100 (כלומר עבירה שהקושי להמנע ממנה הוא כל כך גדול עד שהוא יוצר סבל ברמה 100, כמו שהוסבר באות ה). היא העבירה הקלה ביותר, משום שקשה כל כך להתגבר ולהמנע ממנה, ו”קטן הוא עונשו של לבןּ”. ועבירה בדרגת 99, היא טיפה יותר קלה להתגבר ולכן עונשה חמור. אז אם על עבירת 100 העונש יהיה 101, אז העונש על 99 יהיה 102 לפחות. וככל שנרד בסולם העינויים והקושי של העבירה יפחת, כך נעלה בעוצמת העונש. וכשנגיע לעבירה באפס קושי העונש יהיה ממש ממש ממש... לא כיף.

אז תחשבו פעמיים לפני שאתם נוגעים בגרביים הבורדו.
למה אנשים מצליחים לאורך זמן?

יש שני גורמים להצלחה:
רצון לקבל פרסום והכרה וכסף
גורם שני זה רצון לעשות טוב.

המניע הראשון מביא הצלחה רק בתנאים מסוימים לאנשים מסוימים בסיטואציות של יותר מזל ונסיבות מתאימות.

למניע השני קצת יותר קשה להגיע כי הוא מוציא את האדם מהמעטפת של עצמו לכיוון מקום יותר גבוה, אבל כשמגיעים אליו ומתחילים להביט על העולם באכפתיות מתוך הבנה שמה שאנחנו עוברים זו רק דוגמה למה שהעולם עובר ושכולנו בעצם אחד, משפיעים זה על זה בכל התחומים, בעיקר בתחום התודעתי, כך נצליח להגיע למקום נקי מאגו, כזה שרוצה להשפיע טוב כי זה מה שצריך ולכך נועדנו, וזה האור והשמחה של נשמתנו.

ברגע שנגיע ל'לשם שמים' לא יהיה גבול ליכולות שלנו כחברה וכיחידים, כי אדם שמגיע מתוך ראיית הזולת ורצון להשפיע (וגם ראיית עצמו זה לא סותר) הוא אדם עוצמתי וחזק שמצליח לחיות את החלום של עצמו בלי להתחשב בתוצאות או בנתונים האחרים, אלא אם הוא יתחשב בהם זה כדי למקסם את ההשפעה הטובה ולא מתוך מקום מסכן, צר ומתוסכל.
*
זה בעצם לימוד תורה:
בניגוד להבלי העולם שדורשים מהאדם להיכנע לאגו של עצמו, התורה דורשת מהאדם ללמוד אותה, וגם ללמוד את עצמו.
וכשאדם לומד תורה הוא לא מצפה לקבל תואר או משכורת או פרסום, אלא עצם הלימוד זה התכלית.
אותו דבר גם בהגשמה עצמית לשם שמים: האדם לא צריך לחיות סביב ציפיה לקבל דבר-מה, אלא עצם העשיה היא ההצלחה.
כמו שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו, ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.
כי כשאדם מכניע את הכוחות האחרים שרוצים להשתלט עליו, ומוכן להסכים שההצלחה היא בעשיה עצמה, וברצון לעשות טוב, הוא פשוט מקשיב למציאות ופועל על פי הקוד הזה שעושה טוב, ולא צריך באמת דבר מה.

כך הוא תמיד זוכה להצלחה תמידית, מתוך הבנה שהעשיה עצמה מחוללת פלאות בעולם גם אם לא רואים דבר, כל עשיה מקדמת את העולם, וככל שהיא יותר לשם שמים ובלי פרסום, הכרה או כסף, כך היא פועלת יותר ויותר!

אפילו אם אדם מתקן משהו רק מול עצמו – גם זה פועל על כל העולם לטובה.
ןכולנו רוצים לפעול ולעשות טוב, זו נקודת האושר הכי גבוהה של האדם.

זו עבודה קשה, תמידית, לא באמת קל או אפילו בלתי אפשרי וקצת משעמם להכניע את הרצון לפרסום והכרה וכסף, אבל זה מה שיניב תועלת אמיתית ויאפשר חיים אמיתיים של עשיה ואור לעולם כולו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה