דיון תודעה צרכנית נבונה או "הגבול לפינוק"

[אנטוריום]

קראתי כאן הרבה על צרכנות נבונה על אנטי צרכנות ואפי' טיפים לחסכון יש הרבה..
תודה לכולם..
רוצה לשתף בתהיה שעלתה בי במהלך הקריאה, וגם במהלך החיים היום יומיים אל מול חשבונות, חשבוניות ופירוטי אשראי..
לא פעם נעמוד בחנות ונוותר על המגנום המיותר [נראה לי מוסכם..] אבל בקניה הבאה ליד הבית הפער שנשלם על המוצרי יסוד ששכחנו לקנות בסופר הגדול, או שקונים כי פתאום באים אורחים, יעבור את המחיר של המגנום בכפל כפליים ולא קרה כלום.. זה גם יכול להיות כשנהיה באיזה נסיעה ורק נעצור בתחנת דלק קרובה, ונפנק את עצמינו בשתיה קרה, או אפילו כשלא נרוץ למכירת הבשר השכונתית לקנות את הבשר במחיר המוזל ביותר שנמצא, והפער בהתאם...
ויותר מזה כשתהיה לנו הצדקה להוצאה כמו פירמה יותר טובה, או ערב חג כשאין זמן להזמין או לחפש בזול, או כל מיני הצדקות אחרות המאזן משתנה בקלות, ואת התוצאה נפגוש רק בסוף החודש...
יש כאילו שקל להם יותר באמת לחסוך וכך להרויח מכל הכיוונים, אבל זה קצת יותר קשה... כי זה אומר להכיר את כל רשתות המזון על תכולתם ומחיריהם..
לרוץ ממכירה למכירה, [ואפשר גם מחלוקה לחלוקה] להתעדכן במחירי המבצעים בכל מקום בעיתו ובזמנו.. לקנות את הנצרך בדיוק וכו'
ולקוות שהזמן, הנסיעות, הטרחה שעשינו שווים פחות מתוספת המחיר שהיינו מוסיפים לו היינו מרכזים את הקניה במקום אחד על מעלותיה וחסרונותיה.
יש כנראה עוד שיטות שאני לא מכיר.
אז מהי באמת צריכה נבונה?
האם זו חסכנות?
אולי לצאת עם מינימום הוצאות?
לא לקנות פינוקים?
ברור שהבסיס הוא לא להוציא יותר ממה שיש,
אבל איך נתייחס לזה שאוטוטו חגים, וצריך לחתן את הילדים, ומי יודע אם מכונת הכביסה לא תבחר לצאת לשביתה בעוד יומיים..
אז בקצרה..
כולנו מבינים שסגפנות או עודף חסכנות אינם ההגדרה המדוייקת לצריכה נבונה, ויותר מזה ברור שפזרנות אינה הדרך הנכונה והנבונה
אז מה כן הגבול?
האם נכון תמיד לעמוד על המינימום? ופינוק יתר וודאי גם מוגזם.
איך נדע שאנחנו לא חוסכים בכסף קטן ומבזבזים בו זמנית סכומים גדולים?
ואיך נחיה בנחת בתחושת רוגע ובלי לחוש חנוקים או לחילופין מבזבזים או במקרי קיצון שניהם במקביל?
אשמח לתובנות

 

[שימי הכבאי]

שאילת חכם חצי תשובה
ואם אתייחס לחלק ממה שהעלית נראה לי שהכלל הוא לחיות לפי ההכנסות וכיוון שרוב האנשים מתקשים בזה לכן צריך לחסוך בכל מה שאפשר, וזה בעיקר ע”י כלל ב’ והוא”לחסוך היכן שאין קושי רגשי בדבר”, אני מכיר אנשים שלרוץ לכל מיני מכירות מקשה עליהם ולעומת זאת כאלו שזה ממש מחייה אותם... ואפילו זה הנייעס שלהם

 

[מבריק הפלא]

היה תקופה שפשוט רשמנו את ההוצאות וככה ידענו מה המצב הכספי.
או לחילופין היה תקופה אחרת שחשבנו כמה יוצא בהו”ק ואת שאר המשכורת משכנו במזומן, והיינו חיים רק על מזומן (בלי אשראי בכלל) ואז כשמגיעים לערב חג וכד’ רואים את הכסף יוצא (וככה המעטפה מתרוקנת) וכן עוצרים וחושבים פעמים

 

[אנטוריום]

חלק מהשאלה היא גם ביחס לתחושה..
אפשר לחסוך בהמון דרכים.. המורכבות היא שחלקם הגדול יוצר תחושה מסוימת של מחנק..
במיוחד אם מרגישים שהחסכון לא מצדיק את עצמו, עקב מקומות או מצבים שבהם א"א או שבפועל פשוט לא חוסכים..

 

[Ayala12345]

נראה לי שזה בעיקר מודעות
כשמודעים לזה שצריך לחסוך ולחיות בצרכנות נבונה הכל נראה אחרת
פשוט צריך להכניס את זה לתודעה
לעבור מדי פעם על העובר ושב ולסמן לנו בראש מה נצרך ועל מה יכלנו לוותר

 

[אנטוריום]

היה תקופה שפשוט רשמנו את ההוצאות וככה ידענו מה המצב הכספי.
או לחילופין היה תקופה אחרת שחשבנו כמה יוצא בהו”ק ואת שאר המשכורת משכנו במזומן, והיינו חיים רק על מזומן (בלי אשראי בכלל) ואז כשמגיעים לערב חג וכד’ רואים את הכסף יוצא (וככה המעטפה מתרוקנת) וכן עוצרים וחושבים פעמים

רעיונות מצוינים!!
אבל הם לא נתנו תחושה בכל קניה שחייבים לחיות בחסכון? שחיים על השקל?

 

[Ayala12345]

אנחנו רושמים כל הוצאה
זה לא נותן תחושה שחיים על השקל כי אתה רושם אחר כך
אבל זה בתת מודע נותן לך לחשוב שניה אחת לפני כל הוצאה ובעצם להחליט אם זה הוצאה שווה או לא

 

[אנטוריום]

לפעמים אנחנו נהנים להרגיש שלא צריך לחשוב על כל דבר
זה הרגשה לא בריאה?
זאת אומרת להרגיש שאפשר פשוט להתפנק..

ומה שבעיקר מעניין זה שלפעמים אפשר להתאמץ מאד לחסוך, ואת הסכום הזה בדיוק לא נוכל להמנע מלהוציא מחר על דבר שהוא מחוץ למסגרת התקציב הרגילה שלנו..

 

[ניק 6545]

אולי אפשר להקדיש סכום כסף מסוים שבו קונים בלי לחשוב.

 

[אנטוריום]

אשמח לשמוע עוד תובנות..
בעיקר על האם חסכון מגיע בהכרח עם תחושת מחסור..

 

[ווילי וונקה]

אשמח לשמוע עוד תובנות..
בעיקר על האם חסכון מגיע בהכרח עם תחושת מחסור..

תלוי באופי... ובחינוך והרגלים שהשתרשו (או צילקו) מילדות

 

[אמת מארץ תצמח]

יש כאילו שקל להם יותר באמת לחסוך וכך להרויח מכל הכיוונים, אבל זה קצת יותר קשה... כי זה אומר להכיר את כל רשתות המזון על תכולתם ומחיריהם..
לרוץ ממכירה למכירה, [ואפשר גם מחלוקה לחלוקה] להתעדכן במחירי המבצעים בכל מקום בעיתו ובזמנו.. לקנות את הנצרך בדיוק וכו'
ולקוות שהזמן, הנסיעות, הטרחה שעשינו שווים פחות מתוספת המחיר שהיינו מוסיפים לו היינו מרכזים את הקניה במקום אחד על מעלותיה וחסרונותיה.

יש היום אתרי השוואת מחירים - וככה ניתן לדעת מראש איפה יצא לנו הקני' הקרובה יותר זול.

אל תהיה פראייר. השווה מחירים בסופר. chp.

CHP הינה אפליקציה להשוואת מחירים בסופר באמצעות ברקוד או שם המוצר.

chp.co.il

https://www.pricez.co.il/

 

[אנטוריום]

יש היום אתרי השוואת מחירים - וככה ניתן לדעת מראש איפה יצא לנו הקני' הקרובה יותר זול.

הם מעודכנים?

 

[אמת מארץ תצמח]

הם מעודכנים?

בעבר הי' מעודכן.
היום לא כ"כ משתמש בזה.

 

[ירחמיאלל]

אשמח לשמוע עוד תובנות..
בעיקר על האם חסכון מגיע בהכרח עם תחושת מחסור..