דיון תוכנת Affinity Publisher, מה זה??

  • הוסף לסימניות
  • #1
אולי יכול מישהו לסקר בקיצור, מה מעלותיה\חסרונותיה.
ובעיקר האם גם למי שעובד באינדיזיין, יכול להיות לו תועלת לעמד סוגי דברים מסויימים באותה תוכנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אין שם באמת סיקור על התוכנה, רק מילה וחצי על זה, והעיקר שזה לא מימין לשמאל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם חברים,

אתמול קרה לי משהו שאני פשוט חייב לשתף פה בפורום עם כל מי שנושם עימוד וטיפוגרפיה. יצא לי להתפלל במרחב מוגן בבית של השכן שלי מעמד ותיק מאוד איש מקצוע שעובד כבר 30 שנה במערכת של 'יתד נאמן' (ועוד כמה הוצאות לאור גדולות). גם בתור אחד הכתבים וגם בתור מעמד שמלמד עימוד בתוכנה 3B2 דיברנו קצת על עבודה, על אינדיזיין, על תג, ואז הוא התחיל לדבר איתי על תוכנת 3B2 .

תשמעו, הייתי בשוק. תמיד שמעתי את השם הזה נזרק באוויר פה ושם בהקשר של עיתונים ישנים, אבל לא הבנתי איזו מפלצת של תוכנה זאת, ולמה עד היום המקצוענים הכבדים באמת לא מוכנים להישתחרר ממנה.

הוא הראה לי קצת איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים, וזה גרם לי להבין כמה אנחנו לפעמים מוגבלים בתוכנות שאנחנו עובדים איתן היום.

אז מה זה בעצם 3B2 (ולמה זה כל כך שונה)?

למי שלא מכיר, 3B2 (שהיום שייכת ל-PTC ונקראת Arbortext APP) היא פחות תוכנת עימוד ויזואלית ויותר מנוע עוצמתי שמבוסס על קוד ולוגיקה.פעם, בימים שהמחשבים היו איטיים, היא הייתה התוכנה היחידה שיכלה לקחת עיתון יומי שלם, עם כמויות פסיכיות של טקסט, ולעמד אותו במהירות שיא. אבל מה שמדהים זה היום. היום היא פשוט סוס עבודה של אוטומציה. הוא הראה לי איך הוא שואב קובץ XML עצום והתוכנה מסדרת אותו לפי חוקיות ברמת המילימטר – כמעט בלי מגע יד אדם.

למה הוא טוען שהיא לוקחת את 'תג' בהליכה? כמובן ששאלתי אותו על תג, הרי תג היא המלכה של ספרי הקודש. הוא חייך והסביר לי את ההבדל: תג היא תוכנה גאונית אבל ספציפית. היא בנויה לפתור בעיות נקודתיות של טקסט עוטף ורב-טקסט.
3B2, לעומת זאת, היא כמו שפת תכנות לעימוד.

  • האוטומציה: ב-3B2 אתה יכול להגדיר חוקיות מטורפת (למשל: "אם הטקסט הזה ארוך מ-X, תכווץ את הרווחים בפסקה הקודמת ב-2%, תשנה פונט ותעביר עמוד"). בתג דברים כאלה דורשים התערבות ידנית או סקריפטים חיצוניים מורכבים.
  • מהירות ויציבות: איפה שתג (ואפילו אינדיזיין) מתחילות לקרטע ולגמגם עם קבצים עמוסים ומאות עמודים של טקסט מורכב – 3B2 אוכלת את זה בלי מלח, בגלל שהיא לא מבזבזת משאבים על ממשק גרפי כבד.
  • שליטה טיפוגרפית: רמת הדיוק והשליטה על כל אות, רווח ומיקום בעמוד היא אבסולוטית. זה מבוסס קוד, אז אין דבר כזה "באג תצוגה", מה שאתה כותב זה מה שיוצא בפיקסל.
מה יש בה שאין באחרות?
מעבר לאוטומציה הקיצונית, התוכנה יודעת לייצר אינדקסים ותוכן עניינים תוך כדי תנועה, לעשות חישובים מתמטיים על מיקומי טקסט (ממש פונקציות בתוך העימוד), והיא בנויה לעבוד עם בסיסי נתונים. בעיתון יומי שיש בו מבזקים, מודעות שמשתנות ברגע האחרון וכתבות שמתארכות – המערכת יודעת להתאים את עצמה דינמית.

החיסרון היחיד שלה? עקומת למידה. זה לא לפתוח ולגרור תיבת טקסט. צריך ממש ללמוד לקודד את העימוד.

מי בכלל משתמש בזה היום בעולם (ולמה שלא יעברו לאינדיזיין)?

שאלתי אותו בדיוק את זה: "אם זה כזה מסובך, מי בכלל קונה את זה היום?". התשובה שלו הפילה אותי.מתברר שהלקוחות הכבדים של התוכנה היום הם לא רק עיתונים ענקיים (שבנו סביבה מערכות אוטומטיות שלמות), אלא תאגידי ענק בינלאומיים:

  • תעשיות התעופה והביטחון (כמו בואינג ואיירבוס): תחשבו על ספר הוראות יצרן של מטוס. מדובר בעשרות אלפי עמודים שמתעדכנים כל הזמן וצריכים לצאת ב-20 שפות. אינדיזיין תקרוס מזה. ב-3B2, מהנדס של בואינג מעדכן שורת מידע במסד הנתונים, והתוכנה פולטת אוטומטית PDF מעומד מחדש של כל הספר תוך דקות.
  • הוצאות לאור אקדמיות ומדעיות (STM): ז'ורנלים מורכבים של רפואה ומדע עם נוסחאות קשות, גרפים וטבלאות שמוזנים ישירות ממאגרי נתונים.
  • גופים ממשלתיים ופיננסיים: מקומות שחייבים להפיק דוחות ענק באפס זמן ובלי אף טעות אנוש במיקומי הטקסט.
הסיבה שממשיכים לקנות אותה היא שבחברות כאלה, זמן ודיוק שווים מיליונים. ברגע שהקמת את ה"תבנית" (הטמפלט) וכתבת את הקוד, המערכת עובדת על אוטומט וחוסכת סוללה של עשרות ביצועיסטים שהיו צריכים לעמד ידנית.

אז כמה התענוג הזה עולה?

פה מגיעה שורת המחיר שמסבירה למה זה לא נמצא על המחשב של כל פרילנסר מתחיל.3B2 היא לא תוכנה של "20 דולר לחודש ענן" כמו אדובי. זו תוכנת אנטרפרייז (Enterprise) לחברות. רישיון בסיסי למחשב אחד יכול להתחיל באזור ה-4,000 דולר(!), ורוב החברות הגדולות בכלל קונות את גרסאות השרת שרצות ברקע, ומשלמות על הטמעה ופיתוח סכומים שמגיעים לעשרות אלפי דולרים. כשזה מחליף מחלקת עימוד שלמה, זה פשוט משתלם להם.
זה מה שג'מני כתב לי:

הערכת עלויות (בדיולר אמריקאי):​

  • רישיון בסיסי (Desktop): המחיר לגרסת שולחן עבודה בודדת (Node-locked) מתחיל לרוב באזור ה-$4,000 - $5,000 כרכישה ראשונית.
  • מודל מנוי (Subscription): ארגונים רבים עוברים למודל שנתי שנע סביב $2,000 - $3,000 למשתמש בשנה, הכולל תמיכה ועדכונים.
  • גרסאות שרת (Server/Publishing Engine): עבור מערכות אוטומטיות לחלוטין שמייצרות אלפי דפים ללא מגע יד אדם, המחירים מטפסים משמעותית ויכולים להגיע לעשרות אלפי דולרים ($20,000 ומעלה), תלוי בהיקף השימוש.

גורמים המשפיעים על המחיר:​

  1. סוג הרישיון: האם מדובר ברישיון קבוע למחשב ספציפי או רישיון "צף" (Floating) שניתן לשתף בין משתמשים (יקר יותר בכ-20%-30%).
  2. תוספים (Add-ons): כלים לטיפול בטבלאות מורכבות, שפות מסוימות או אינטגרציה עם מסדי נתונים עשויים לעלות תשלום נוסף.
  3. תחזוקה (Maintenance): בדרך כלל ישנה עלות שנתית של כ-15%-20% ממחיר הרישיון עבור תמיכה טכנית ועדכוני גרסה.

החיסרון היחיד שלה עבורנו? עקומת למידה. זה לא לפתוח ולגרור תיבת טקסט. צריך ממש ללמוד לקודד את העימוד.

יצאתי מהפגישה הזאת בתחושה שעולם העימוד הוא הרבה יותר רחב, טכנולוגי ומרתק ממה שאנחנו רגילים לחשוב עליו ביום-יום בין אינדיזיין לתג.

מעניין אותי, יש כאן בפורום חבר'ה שעדיין עובדים עליה או שמכירים את המערכת הזאת מבפנים? אשמח לשמוע.


1773225701528.png


1773221334956.png
בעז"ה

המוות של יקוואל.
עברו שנים מאז הופיע מותו של יקוואל על דפי יוזבד, והוא עדיין אחד הנושאים החמים והטעונים ביותר בספרות החרדית. די בכמות התגובות, הדיונים והרגשות שעולים סביב המאורע העלילתי הזה - וכפי שהסופרת עצמה מעידה על שלל תגובות סוערות שהגיעו אליה - כדי להבין שיש בו משהו שטלטל קוראים רבים. שיחות שלמות התקיימו בין הקוראים לבין עצמם, אך לפני כשבועיים זכינו לנקודת מפנה: בזום מיוחד ומרתק שקיימה מיה קינן עם רותי פרידמן, הסבירה מיה מדוע בחרה לסיים את חייו של יקוואל דווקא כך.

קודם כול, תודה למיה על מפגש מעמיק, על הנושאים המרתקים שעלו בו, ובעיקר על ההתייחסות הישירה לנושא המסקרן הזה. הפרגון שבקשר בלתי אמצעי עם הקוראים, והנדיבות שבשיתוף תובנות עמוקות מתוך חייה כסופרת, אינם מובנים מאליהם - והם מוערכים מאוד.

מי שמעוניין להאזין להסבר - ואני בהחלט ממליצה - מוזמן לעשות זאת
כאן. ההסבר עוסק בעיקר בשיקול המוסרי שהוביל להחלטה, ובסיבות הנרטיביות שלדעת מיה גרמו לקוראים להגיע אל הסצנה בלתי מוכנים רגשית. אני, עם זאת, מבקשת להציע נקודת מבט שונה מעט, ולטעון שהבעיה העיקרית במותו של יקוואל הייתה נרטיבית, ולא רגשית או מוסרית. הבעיה הייתה טמונה בכך שמותו לא היה קשור לקונפליקט הפנימי שלו, ומשום כך- לא הצליח להשלים את המסע שלו.

כי האמת היא, שכאשר הדבר נעשה באופן מדויק, גם מוות של דמות אהובה יכול להעניק תחושת סיפוק; ואילו כאשר המוות מנותק ממסע חייה של הדמות - הוא יחווה כמתסכל. לשם כך נשווה בין שני סופים של דמויות שאליהן נקשרנו עמוקות ואל מסען הפנימי: אביי ויקוואל. נוכל לראות מה התקיים באחד - ונעדר מהשני - ומדוע הדבר השפיע כל כך על האופן שבו אנחנו הקוראים חווינו אותם.

אז, מוכנים להתחיל?

לפני הכול, נניח הנחת יסוד ספרותית חשובה: הסוף של דמות הוא שיא המסע שלה. זוהי הנקודה שבה הדמות חייבת לבחור באופן מוחלט, והשאלות הפנימיות שלה זוכות למענה המלא ביותר. הבחירה הסופית היא זו שמצדיקה את המסע כולו; או במילים אחרות - רק בזכות הדרך שעברה, הדמות מסוגלת לבחור בסוף את הבחירה המשמעותית ביותר.

(וזה נכון, אגב, גם במסע שלילי, שבו הדמות הולכת ומתרחקת מערכיה: הסוף יבטא את ההידרדרות של הדמות בכך שהבחירה האחרונה תדחוק אותה מעבר לקצה, ותחשוף את המחיר הכבד ששילמה.)

אז מה קרה אצל יקוואל?

יקוואל נשא קונפליקט פנימי מורכב ועמוק, שקוראים רבים הזדהו עמו: השאלה האם יש לו ערך עצמי שאינו תלוי בדבר. הסוף שלו אמור היה להביא אותו לשיא הבחירה ולתשובה הסופית - אך בפועל, זה לא קרה. הבחירה להסתכן עבור כוזר הייתה בחירה טובה ומעשית, אך היא לא נבעה ישירות מן המאבק הפנימי שהתחולל בו עד כה. כתוצאה מכך, גם המוות שבא בעקבותיה לא היווה השלמה לקונפליקט שלו.
יותר מכך: לא רק שהמוות לא פתר את הקונפליקט של יקוואל - הוא אף קטע אותו. ניתן לומר שהכאב העמוק סביב מותו אינו נובע רק מן האובדן עצמו, אלא מן התחושה שהשאלה האנושית והיפה שנשא עמו נותרה ללא מענה.

כדי להבין מה גורם לסוף להיות מדויק, חי ומספק, נעבור לדמות אהובה נוספת מממלכה במבחן: אביי.

לאורך כל הדרך הכרנו את הקונפליקט המרכזי שלו - הקרע בין הרצון להיות אדם לעצמו לבין השאיפה להתמסר למשהו גדול ממנו. המתח הזה ליווה אותו מאז נעוריו, והעמיק לאחר יציאתו מן היער. בסוף מסע אישי עמוק הוא בחר בהתמסרות מוחלטת, ומסר עבור מהללאל ועבור תקוותה של כוזר את הדבר היקר ביותר: את חייו. כל הבחירות שקדמו לכך היו הכנה לשיא הזה. במובן העמוק, מותו הוא שהפך את דמותו לשלמה.

אצל יקוואל, המוות היה מנותק מהמסע הפנימי שלו; אצל אביי, המוות נתן משמעות לכל המסע שלו. הקוראים ליוו את שני הדמויות בתקווה להגיע לפתרון הקונפליקט העמוק שלהם, ולכן כאשר לא קיבלו אותו במותו של יקוואל- הם חשו תסכול, ואילו מותו של אביי נתפס בעיניהם כראוי ומרגש.

מתוך ההשוואה בין הסוף של יקוואל לזה של אביי, עולה תובנה ספרותית נוספת, יקרה מפז: כשאנחנו אומרים סוף 'טוב' או 'רע', אין הכוונה לסוף שמח או עצוב. סוף טוב- הוא סוף בו הדמות מגיעה להשלמת המעגל שלה, ובחירותיה הטובות הביאו לפתרון הקונפליקט הפנימי שלה; וסוף רע או שלילי, הוא סוף שבו הדמות משלמת מחיר או מגלה את המחיר על בחירותיה. בסיפור על אדם רע שהתעשר מעסקיו הנלוזים, אבל בסופו של דבר איבד בדרך ערכים כמו אהבה או אמון- אנחנו נראה זאת כסוף רע עבורו. בסיפור על אדם טוב שמסר את חייו עבור ערך נעלה שהיה חשוב עבורו - כמו אביי - הסוף יתפס בעינינו כטוב. סוף טוב הוא סוף בו הקונפליקט הפנימי נפתר, והדמות השלימה את המעגל שלה.

בסופו של דבר, בחירת סוף נכון לדמות יכולה להיות מבלבלת. אנחנו יכולים לשמוע אמירות שונות מכותבים, כמו:
“המוות של הדמות הזו יקדם את העלילה”,
“נפגע בדמות כדי שהסוף לא יהיה קיטשי מדיי”,
או אפילו: “אני לא אהרוג את הדמות כדי שהקוראים לא יכעסו” -
אך שיקולי רגש, מוסר ואפילו עלילה - אינם השיקולים שאמורים להוביל אותנו בבחירת סיום לדמות משמעותית.
במקום זאת, כדאי לשאול שאלות את עצמנו כמה שאלות שמכוונות למסע של הדמות עצמה:
  • מה הקונפליקט הפנימי של הדמות?
  • בין אילו ערכים היא נאבקת בתוכה?
  • איזה סוף יביא אותה לשיא הבחירה בין הערכים האלו, ולפתרון הקונפליקט הפנימי שלה?
לסיכום, כאשר אנחנו מהדקים ישירות בין הבחירות של הדמות לסוף שלה, ומעניקים לה את היכולת להכריע את הקונפליקט הפנימי שלה- הסוף הופך להיות השיא וההשלמה של המסע כולו.

אז בהצלחה רבה בכתיבה, ביצירת דמויות משמעותיות ובסופים שיתאימו למסעות שלהם. ונסיים באיחול- שנזכה להגיע לזמן שמוות יהיה רק דיון תאורטי, משהו שניתן למצוא רק בספרים ישנים… ושנזכה לחיים טובים ונצחיים, בסוף הטוב המובטח לנו, בקרוב ממש.







-

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה