תופעה אצל ילדים

[skl]

מי מכירה את התופעה שתינוק באזור גיל השנה
נופל ומקבל מכה בראש או בפנים מתחיל לבכות, ולאחר שניה מאבד את הנשימה לכמה שניות שנראה כמו נצח....ולאחר נשיפה על הפנים או נדנוד הוא חוזר לעצמו........חיוור כמו הקיר...
מבהיל מאד...

האם יש צורך לגשת לרופא??? מה עושים בכזה מצב??? ממה זה קורה???

תודה רבה לכל העונים והעוזרים......

 

[גיטי 123]

אני למדתי בשיעור עזרה ראשונה שברגע שהילד עוצר את הנשימה- זה בעצם שהלשון חוסמת את הקנה.
ברגע שהילד יאבד את הכרתו, שריריו מתרפים גם הלשון נהיית רפויה, וכך האויר יכול להכנס והילד חוזר לנשום.
פעמים רבות, הילד נכנס למצב כזה מרצון למשוך תשומת לב. (הוא מתחיל מרצון, ואח"כ הוא כבר לא שולט על זה)
ולכן מה שצריך לעשות זה- להתעלם. ואפילו לצאת מהחדר.
כדי שהילד לא יראה שהוא משיג כך תשומת לב.
ו- הילד יחזור לעצמו בלי עזרה של נשיפה, צעקות, מכות וכד'

זה מה שלמדתי. אשמח לשמוע ולהחכים עוד בענין.

(אגב, ניסיתי אצלי- ועבד. וכן לא ראיתי שכאלו שהכו אותם, נערו אותם או צעקו להם - חזרו לעצמם מהר יותר)

 

[RIVKAG]

מוכר מאוד.
דבר ראשון רופא ילדים לשלילת בעיה בלב וחוסר ברזל.
אם הכל תקין להרים את הילד בלי להתרגש. להגיד לו בשיא הרוגע "תנשום... תנשום".
הכי חשוב להשאר רגועים ולא להתרגש.
מופיע בעיקר אצל ילדים רגישים במיוחד.

 

[skl]

תודה על תגובתכם...

מה הקשר למחסור ברזל?
ומה הכוונה ילדים רגישים במיוחד?

 

[RIVKAG]

לא יודעת מה הקשר. זה מה שאמרו לי לבדוק.

רגישים במיוחד זה ילדים שחווים דברים בעוצמה גבוהה. לדוגמא רעש מלחיץ ומפחיד אותם יותר מהסטנדרט ועוד.

 

[Aאילה]

מוכר מאד
חשוב לתמוך בילד שלא יפול,
היה לי ילד שהיה עושה את זה
היה עוצר את הנשימה ובסוף נופל מחוסר נשימה וחוטף מכה בראש
הייתי חייבת לרוץ לתפוס אותו שילא יפול..

 

[free]

מנסיון של פעמים רבות... אין מצב לעזוב את החדר כשהילד שלך מגלגל את העיניים ולעיתים גם מאפיר
אני צעקתי "די" ונשפתי בחוזקה לתוך הפה, עד שראיתי שהוא לוקח אויר וחוזר לעצמו.
והבשורה הטובה - באזור גיל 3 זה חלף עבר לו...

 

[יעל]

אני הייתי צורחת
"תנשמי" "תנשמי"
ומעיפה אותה לתוך המקפיא האויר הקר היה מחזיר אותה לנשימה.
תוך כדי שאני מספיקה למלמל חצי ספר תהילים
וגם היו כמה וכמה פעמים שחיכה לי כבר "הצלה" למטה..
אבל הוא חזר כלעומת שבא.
מה שכן זו תופעה שנעלמת עם הגיל..
גם לי אמרו בשעתו שמדובר בילדים יותר רגישים.
זה כפרת עוונות מושלמת עבורינו. לוקח כמה שעות להתאושש מהטראומה הזו לאמא.

 

[sth]

אוהו כמה שזה מוכר....
אני שמתי לב שזה קורה לילדים עם סף כאב נמוך. הם פשוט לא יכולים לסבול את הכאב אז הם מאבדים את הכרתם לכמה שניות (שנראות כנצח...)
לדעתי הם ממש לא עושים את זה בכוונה, וגם לא יכולים לשלוט על זה.
מה אפשר לעשות? לחכות שיגדלו. כמו שכתבה כאן מישהי בסביבות גיל שלוש זה עובר (אם כי בן השלוש וחצי שלי עדיין עושה את ההצגה הזו מדי פעם.)
מה אני עושה? נושפת על הפה והאף, שוטפת את הפנים עם מים וצורחתתת.
אחרי זה אנחנו עושים תחרות מי חיוור יותר.

 

[מירי קוגלמן]

קורה לי המון עם הילדים
בת ה4 שלי קבוע היתה מתעלפת מנפילה
וגם הקטן לא חסר לו..

אומרים שזה סוג של צומי... יעבור בע"ה

 

[לללי]

יש הבדל בין איבוד נשימה, לבין אורך נשימה ארוך במיוחד...
נשיפה עמוקה לתוך הפה מחייבת את הילד להפסיק לשאוף, ולהתחיל לנשוף.

 

[bbr]

עובדתית אף אחד לא ניזוק מזה
במציאות אנו אכן מאוד נבהלים, וזה הסיבה שהם עושים זאת
שטיפה על הפנים במים קרים מבהילה אותם ומחזירה אותם לקרקע

 

[לאה ורחל]

לא להתיחס רק לבדוק שהוא לא נופל או משהו
אף ילד לא מת מזה שהוא עצר לעצמו את הנשימה
רק אחרי 4 דקות שלא נושמים המוח מתחיל למות
הילד חוזר לנשום אחרי דקה או שתיים לא יכל לקרות לו כלום
ואם נכנסים להיסטריה אז הוא מבין שההצגה עובדת וחוזר עליה שוב

מה שיכל לעזור זה לתת לו המון ברזל
אם יש לו ברזל גבוה הוא לא יכל להפסיק לנשום גם אם הוא רוצה

 

[חני 100]

לא להתרגש!! ב99% מהמקרים זה נטו משיכת תשומת לב.
כשלילדי זה קרה, הייתי פשוט ממשיכה בענייני לגמרי כרגיל (מקסימום פוזלת לאיזור..) וצוחקת על כל ההיסטריה של הגיסות/סבתות/שכנות שצעקו לי "תנשמי לה בתוך הפה!! תזמיני אמבולנס! תרימי אותה! ת... ת... וכן הלאה.

התייחסות יתר גורמת לילד להבין שההצגה הזאת ממש מחברת אותו לאמא וכדאי לחזור עליה הרבה פעמים.