השליח שדפק בדלת, היה מיוזע, ולא פלא שכך. החבילה שסחב הייתה כבדה, ואת זה לצערו גיליתי רק כמה דקות ארוכות, אחרי שבהיתי בו, והוא נאלץ לזעוק," גברת את מוכנה לחתום ולשחרר אותי מהדבר הזה"
נכנסתי הביתה עם החבילה הכבדה,פותחת אותה בסקרנות, תוך כידי שרצות לי מחשבות 120 קמש, מי זה? מה זה?אייך?למה?כמה? התאכזבתי...בטח, כרגיל כמו תמיד, כל החיים שלי זה אכזבה אחת גדולה, התחלת! כמו ממצנם הוא קפץ לעברי, ידידי הישן והקבוע, טוב זה לא זמן טוב לחסל איתו חשבונות. עכשיו צריך קודם לגלות מה פישר המחברות הקשיחות והעבות הללו. דבר ראשון, מסדר, כמה יש כאן?1,2,3,4,5,6,7,8,9. 9 מחברות עבות וגדולות, נו...
צלצול."אז מה את אומרת?הצלחתי להפתיע אותך!", מה אני אומרת על מה? ובכלל מי את? אה שכחו לידע אותך, אני חדשה בפרויקט שלך, שלחתי לך, את הדבר שאני הכי אוהבת, יומנים אישיים," מה?למה?","למה מה?סלעיתי יקרה" ," בשבילך,סלעית.למה יומן?ולמה 9?" "אמרו לי שיש לך 8 ילדים, נכון?אז שלחתי לכם יומנים אישים, הדבר שאני הכי אוהבת."
"תגידי, הם שפוים שם במחקר, חסר להם 9 ברגים,או יותר". "לא בא לי לכתוב יומן, אייך אמרת שקוראים לך?"." כן שכחתי את הפרט הזה, שמי סיגלית, ואני המאמנת האישית החדשה שלך, אחד הדברים שאני הכי אוהבת הם..."יומנים אישיים","אויי איזו חיבור מדהים שיש לך איתי,הבוס מאוד ישמח"," את מתכוונת , בוסית," תגידי, שאלה קטנה וזניחה, את מתכוונת שהקטנה בת ה-6 חודשים, גם תכתוב יומן?"לא ,מה פתאום", "אז למה קנית לי 9 יומנים, אפשר כבר לדעת?","זה פשוט מאוד, את הולכת לכתוב בכל התשעה!!!"
הערה: קהילת סופרים יקרה ונכבדת, אנא סלחו לי על הטעיות הלשוניות, אני חדשה כאן.
הנושאים החמים
