תחפושת "ערבי"

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
איך עושים כאפייה? ומהו החבל שקושרים מסביב וכיצד?
וכל המרבה רעיונות לשדרוג התחפושת תבוא עליו ברכה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני גם חיפשתי כפיה בהמון חנויות, רוב הכאפיות מכוערות ולא נראות אותנטיות. בסוף מצאתי בחנות "ספרי גאולה" במלכי ישראל בד משובץ אדום לבן, ואת החבל השחור. ביחד 40 ש"ח, זה נראה ממש אמיתי!
באותה חנות קנינו גם חרב יפה. ושפם שנדבק לפנים
עוד רעיון - מקטרת
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אם את מאיזור ירושלים, אפשר בפשטות לגשת לשער יפו לחנויות שלפני שוק "הבטראק" -
ולקנות שם! (אחרי שנכנסים לשער יפו, בצד שמאל)
לא אמור להיות איזור מסוכן, הולכים שם הרבה ברגל לרובע היהודי, זה איזור פתוח
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י רבקה wein;734374:
איך עושים כאפייה? ומהו החבל שקושרים מסביב וכיצד?
וכל המרבה רעיונות לשדרוג התחפושת תבוא עליו ברכה!
לחצ/י כדי להרחיב...

מגבת כלים + גארטל!!! (לדלפונים;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י מוסיקה;734384:
לא אמור להיות איזור מסוכן, הולכים שם הרבה ברגל לרובע היהודי, זה איזור פתוח
לחצ/י כדי להרחיב...


שדה קרב פתוח!!! לא ידעתי שתחפושות בפורים זה יהרג ועל יעבור!!!:eek::confused:
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י gila;734387:
שדה קרב פתוח!!! לא ידעתי שתחפושות בפורים זה יהרג ועל יעבור!!!:eek::confused:
לחצ/י כדי להרחיב...

את כנראה לא מכירה את האיזור...
ואולי גם לכותל את לא נוסעת כי זה מסוכן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י מוסיקה;734397:
את כנראה לא מכירה את האיזור...
ואולי גם לכותל את לא נוסעת כי זה מסוכן...
לחצ/י כדי להרחיב...

נוסעת ועוד איך ויש הבדל בין נסיעה באוטובוס לבין שוטטות בין המון ערבי בשוק - פתוח ככל שיהיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
חיתול פלנל של תינוקות.. (את ילדי זה משמש במשחקים לעיתים ככפיה ולעיתים כטול לכלה..)
עם איזה שרוך שחור ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י gila;734404:
נוסעת ועוד איך ויש הבדל בין נסיעה באוטובוס לבין שוטטות בין המון ערבי בשוק - פתוח ככל שיהיה.
לחצ/י כדי להרחיב...

לא מדובר בשוק, אלא באיזור שלפניו, "משוטטים" שם גם הרבה יהודים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יש בחבקוק כפיה אוטנטית + חבל ב-25 ש"ח
או בצעצועי שטראוס ב-15 ש"ח כפיה ו-15 ש"ח החבל.
ניתן להוסיף לתחפושת דרבוקה או כדים מחרס. גמלים, נרגילה וכו'..
תלוי מה בטווח השגתך
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י מוסיקה;734412:
לא מדובר בשוק, אלא באיזור שלפניו, "משוטטים" שם גם הרבה יהודים.
לחצ/י כדי להרחיב...

אז שיהיה לכולם בהצלחה!!!:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 153
    • כ
    שיתוף - לביקורת אז למה מתחפשים השנה? [3.0]
  • כותב השורות //
    • אז למה מתחפשים השנה?
    הילדים כנראה כבר יודעים. אבל מה איתכם?

    אם עוד לא הצטרפתם לטרנד הפורימי שנכנס חזק למגזר, ובו גם המבוגרים לוקחים חלק בחיפושים... הנה הרגע לחשוב על זה ברצינות.
    בעצם עדיף שלא ברצינות... שלא תבואו לי עם רעיונות באווירת ה'ימים הנוראים'. זו הרי העבודה של ה'שיכורים' עם הטליתות... ולא מומלץ לנסות להתחרות איתם בזמן אמירת 'כל נדרי' בעיצומה של סעודת פורים תוך כדי שהם מחזיקים ביד את הבקבוק המתרוקן...

    אם אתם באופן כללי נגד הרעיון של להתחפש לאחר גיל 13, זה ממש מצוין, מכיוון שזה יאפשר לכם להתחפש ביתר קלות לנציגי 'משמרת הצניעות', וכך תוכלו לעשות את כל מה שחלמתם עליו ולא רק לדבר... איך עושים את זה? ננסה לעזור לכם בהמשך.

    עם כל הניסיון שיש לי ב'תחפושות' ויש לי... ראו     כאן. אני יודע שאני לא היחיד שמנסה לעלות על רעיונות יצירתיים שאף אחד לא חשב עליהם מאז ימי אחשוורוש ועד עתה, מה שאומר שאין לי ממש סיכוי להמציא תחפושת חדשנית שתהייה מעניינת מספיק כדי לגרום לכם להתלבש באופן מוזר. לכן, בצר לי פניתי אל הקונספט הדי מוצלח שמציג רעיונות לתחפושות אקטואליות מתוך ה'חדשות' בשטח.

    ניגש לעניין ונתחיל איך לא, בידידנו - 'המפגין הנצחי' שדי התחזק עם השנים, ונדד מכיכר 'הבימה' אל תוככי הרחוב החרדי, מי אמר שכשחוזרים בתשובה משתנים? אפשר להתחזק ולהיות חרדי ועדיין לעשות מה שאוהבים.
    יש בעיה קטנה, איך אפשר להתחפש ל'מפגין חרדי', כשגם השוטרים בשטח 'לא מצליחים' להבדיל בין מפגין נועז לסקרן תמים...
    בדיוק בשביל זה אני כאן! כדי לשכנע את המשפחה שלכם שאתם הגרסה החדשה של 'המפגין הנצחי 2.0' תצטרכו להשתמש בעיקר ב'פה' באמצעות קריאות 'אהההההההההההה' עולות ויורדות בכל פעם שמישהו מתקרב לכיוונכם. אם מדובר במישהו שנראה כמו שוטר או חייל, גם אם בתחפושת, עליכם להתקרב בזהירות (בצעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה) ולקרוא לעברו קריאות גנאי בסדר עולה – תתבייש לך! תסתלק מפה! למה אתה עושה את זה! רשע! לך לעזה! והכי חשוב לסיים לקינוח ב- 'נאצי!'.
    אל תדליקו פחים, זה מסוכן! ואל תצעקו 'גיוועלאד', זה נדוש.
    אם בכל זאת יפנה אליכם 'כתב' ויתעניין על מה אתם מפגינים, אל תטרחו לענות לו, פשוט תהפכו אותו לנושא ההפגנה העדכני, זה הרי כל העניין של ההפגנות – הדרך הכי טובה לפתור בעיות...

    את מותה של ה'יצירתיות' תגלם התחפושת הבאה בדמות 'מודל AI' לחיקוי...
    הנה ההוראות מפי איך לא ה'צאט GPT' –
    איזה רעיון מקורי [אימוג'י צוחק] הנה כמה רעיונות מגניבים לתחפושת של מודל ai מצחיק, חכם ומרשים.
    חולצה לבנה/כסופה עם ציור של לוח אם/קווים אלקטרוניים
    קרטון מלפנים בצורת מסך מחשב עם כיתוב: 'שלום, [אימוג'י יד מנופפת] איך אפשר לעזור?'
    מדבקות של קוד [010101] ברקוד QR
    להסתובב עם בועת דיבור – חושב... [אימוג'י חושב].
    תוספת מצחיקה: כששואלים אותך משהו – לענות אחרי 3 שניות: 'זו שאלה מצוינת!'.
    נעצור את זה כאן, כי המכונה הזו יכולה להמשיך עם הרעיונות המתכתיים שלה, בלי סוף. רק נוסיף, אם מישהו יעלוב בכם שזאת התחפושת הכי צפויה ומשעממת, אל תיקחו את זה ללב, כי פשוט - אין לכם לב! אתם בסך הכל 'מודל AI'.

    את הרעיון הבא תקראו רק אם אתם אוהבים 'הומור שחור' ומכירים יותר מחמש בדיחות על השואה...
    כל מה שהתחפושת 'חטוף לשעבר' דורשת ממכם זה – לדבר תמיד באופן כללי ל'עם ישראל'. אם יש לכם תיעוד רפואי שהשמנתם בעשר קילו בחודשים האחרונים, זה יכול ממש להוות ראיית זהב שעד אז הייתם מורעבים במנהרה, ולא חגגתם באיזה מלון במצרים.
    עקב הטראומה של ה'חטיפה' וכתוצאה מ'מעגל האלימות' החטופים עלולים סטטיסטית להפוך ל'חוטפים' בעצמם, ולכן אם פה ושם תחטפו לאנשים דברים מהידיים התחפושת תהיה יותר אמינה.

    תוכלו להתחפש ל'פרשן' – תחפושת לא מחייבת... הכוללת חולצה, עניבה, חליפה מחויטת, מכנסיים קצרים ונעלי אצבע. ובנוסף הרבה אומץ להישיר מבט למצלמה ולומר בדיוק הפוך ממה שאמרתם אתמול ב'פורים דפרזים'...

    'טראמפ' יש רק אחד, ואי אפשר להתחפש אליו, מה גם ש'נושאת המטוסים' לינקולן נמצאת באזור וזה לא הזמן לעלות לו על העצבים עם תחפושת לא מוצלחת שלו, ה'בי 2 היפהפיים' שלו יכולים תוך דקות להיות מעל הראש שלכם...

    תחפושת של 'חמינאי' יכולה להיות אופציה טובה גם בגלל הקשר משפחתי ל'פרסי' מהמגילה, אבל לא בטוח שעד פורים היא תהיה רלוונטית... מה גם שחמינאי 'לא נראה בציבור' מזה תקופה, כך שמצד אחד להתחפש לחמינאי ולהיראות בציבור, יהרוס את כל התחפושת... ומצד שני להתחבא במקלט תת קרקעי כל הפורים זה לא בא בחשבון.

    ואתה מ'משמרת הצניעות' שהחלטת לחפש אנשים במקום להתחפש, תחליט כבר אם אתה בעד תחפושות או נגד תחפושות, תחשוב רגע! מה היית עושה אם לא היה לך את מי לחפש...
    אז לך ת'חפש...
    תשובההעברה
    הוספת תגובה
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, שירת הכוכבים, הלוויתן הכחול ועוד 9 משתמשים12 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביה ר.
    צביה ר.
    מעולה!! מלא השראה : )
  • 2 3
    • נעול
    2K
    • נ
    התייעצות מעוכבי שידוך, זאת בעיה או סימפטום? הסיבה האמיתית שלא מספיק מדברים עליה (לדעתי כמובן...)
  • ניק ללא שם //
    • קראתי בשקיקה עשרות אשכולות (חלקם ממומנים) שמנסים למצוא פתרון ומזור לבעיית מעוכבי השידוך
    הרבה מאוד אנשים דנים ומתווכחים באיך לפתור את הבעיה הזאת.

    היו שהציעו לעלות שכר השדכנים
    והיו שביקשו דווקא להוריד את שכרם.
    היו שכתבו לפתוח את העיניים ולהציע לבני דודים
    והיו שאמרו להפגיש את ראשי הישיבות עם מנהלות הסמינרים.
    היו שדחפו לגעור בהורים שיפסיקו כבר להוריד
    והיו כעסו על המתבגרים שיש להם דרישות.
    היו...
    והיו...
    אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

    לא מתווכחת עם האמור למעלה, רק רוצה להציע כיוון חשיבה חדש!

    הסיבה לכמות המטורפת של מעוכבי השידוך, היא בגלל שכיום אין במערכת החינוכית שלנו הסבר אמיתי ומשכנע לשאלת ה - למה להתחתן?
    זאת אומרת לפני ששואלים למה הם לא מתחתנים, צריך לשאול למה הם כן צריכים להתחתן.

    ואני אסביר:
    אם תפגשי בחורה רנדומלית ברחוב (החרדי כמובן) ותשאלי אותה למה את רוצה להתחתן? התשובה תהיה ארוכה שבלונית ועם המון קלישאות
    כנ"ל אם נשאל בחורי ישיבה קלאסי, למה אתה רוצה להתחתן, הוא יגיד לנו דרשה שלמה על "מצא אישה מצא טוב" ועוד כל מיני רעיונות תורניים למיניהם, בתוך תוכו הוא יודע שהסיבה להתחתן היא כי כל החברים שלו מהוועד כבר מאורסים...

    ואז כשהשידוכים לא הולכים חלק, ופתאום הדרישות מתחילות לטפס, הפגישות והשידוכים המבוטלים מגבירים את שברון הלב, מתחיל לצוץ השאלה האנושית הבסיסית ביותר, למה בכלל להיכנס לנישואין, למה להתחייב על מסגרת כל כך חונקת, למה לגזור על עצמינו מחויבויות ענקיות.

    ובעיניי זוהי נקודת השבר, כי כשאין מוטיבציה אין רצון, וכשאין מנוע אמיתי שדוחף את הבחור או את הבחורה אז למה שינסו לסגור שידוך?
    הרצון הטוב של ההורים, או הלחץ החברתי הכללי הוא לא מספיק בשביל לסגור, וזאת התוצאה העגומה.


    ברור לי שקצת הקצנתי
    ברור לי שזאת לא סיבה מסכמת
    ברור לי שיש כאלו שלא חושבים ככה

    אבל אם נצליח להשקיע בחינוך פנימי אמיתי, להסביר למה מתחתנים, איך זה עובד, מה תפקידו של אחד מבני הזוג, למה חשוב לבנות בית נאמן בישראל, מה זה נותן לנפש, מה זה נותן לגוף, מה זה עושה לנשמה. הכל ייראה אחרת, פתאום נראה שהדרישות מתגמדות, פתאום נראה גמישות מחשבתית, הכל ייראה נקי יותר, החיבור לתהליך של השידוך יהיה מעניין ומהנה, ככה יבנו הרבה יותר בתים להשם ולתורתו.

    נ.ב.
    לצערי מכירה זוגות שגם אחרי חמש או עשר שנות נישואין לא ממש הבינו למה הם עושים את זה, לכן זאת סתם המלצה לכו תלמדו את הנושא לעומק ותנסו להתחבר מחדש, תמיד תגלו דברים חדשים.



    אם יש למישהו רעיון פרקטי איך מיישמים את זה בשטח תבוא עליו הברכה!
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: טובבבבבבב, --------------------, אמא של :-) ועוד 49 משתמשים52 //
    57 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    ליליאן
    מאוד נוח לחיות לבד - כשמתרגלים לזה, קשה לחשוב על להכנס מישהו לתוך המרחב האישי בחזרה. לכן טוב...
  • 174
    • ח
    שיתוף - לביקורת "הקופסאות שבקצה השביל"
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    בימים ההם, כששמש הקיץ עוד הייתה צובעת את הגגות בצהוב עמוק, חיו שלושה אחים פשוטים וישרים — שוּרי, יוסי ואסתי. הם נולדו בבית קטן בקצה העיירה, בית עץ צנוע בעל חלונות לבנים ומפתן שחוק, שבו תמיד ריחפה חמימות של תבשיל חם ושל תפילה חרישית.

    ובכל ערב, כששקעה השמש והצללים טיפסו על הקירות, היו שלושתם יושבים יחד על מדרגת האבן מול הבית, שותים תה עם עלי נענע שאספו מהחצר. שוּרי הייתה הראשונה להציע רעיונות לעתיד. אסתי הייתה מקשיבה ושותקת. ויוסי? יוסי היה מצחיק אותן בבדיחות פשוטות שגרמו לצחוק לפרוץ כמו גשם ראשון.

    כשהתבגרו, פנו כל אחד לדרכו. איש לא קידם אותם במחיאות כפיים, אך הם צעדו — כמו שידעו אמותיהם ללכת — בשקט, בענווה.

    שוּרי ניסתה למצוא פרנסה. לא עבודה אחת, ולא שתיים. ניסתה בכל מאודה. כותבת מודעות, משגיחה בגנים, מסייעת לעיוורים — אך תמיד היה נדמה שהעולם דוחה אותה בעדינות. לא בפנים זועמות, אלא בנימוס מייאש. וכל פעם, כשהייתה שבה לביתה, נשאה בליבה את השאלה החרישית:
    מה אני עושה לא נכון? למה אצל כולן זה מצליח, ורק אני כמו חלון סגור ביום בהיר?

    היא לא ביקשה הרבה. רק מקום אחד שיגיד לה: את שייכת. אבל אפילו זה לא הצליחה להשיג.

    וביום אחד, אחרי בכי אילם שלא הצליח לעלות בעיניים, החליטה בליבה:
    "אם זה לא נועד לי — לא אלחם. אקשיב לשתיקה."

    יוסי, אחיה, לעומתה, לא רדף אחר פרנסה. היא באה אליו. הוא קנה דירה במקום פשוט, וכאילו עין נסתרת הובילה אותו — חלק אותה, טיפח גינה קטנה עם בריכה ונדנדה, והנה, ב"בין הזמנים", הפך המקום למוקד של נופשים. כל שקל שנכנס, ידע יוסי לשלשל הלאה, לרכוש נוסף.

    הוא הביט בכסף, לפעמים כאילו נפל עליו בטעות. כאילו הקב"ה פתח לו דלת, והוא רק עבר.

    ידיו היו טובות, ראשו בהיר, אך לבו לא ידע התפעלות ממה שקיבל. היה זה בעבורו פשוט כנהר ההולך בדרכו — לא משלו, לא כנגד מאמץ.

    אסתי, האחות השלישית, עבדה יומם ולילה. אך ליבה, אף פעם לא שמח.
    אסתי קמה כל בוקר עם כאב קטן בגרון, כאילו הגוף שלה מנסה להגיד לה משהו. בעבודה היא הייתה מחייכת, אבל הידיים שלה רעדו קלות כשמילאה טפסים. היא חלמה על חנות קטנה עם עציצים, אבל גם החלום הזה הפך עם הזמן לשתיקה.
    היא ניסתה לברוח — לעבודה אחרת, עיסוק חדש — אך תמיד חזרה לאותו מקום שצמצם את רוחה. קמה בבוקר עם כובד על הכתפיים, שבה בערב עם כאב שלא ידע שם.

    ויוסי, שראה, לא שאל שאלות.
    כשהמכונה שלה שוב התקלקלה, הופיעה חדשה — כאילו מעצמה.
    כשהשוּרי שתקה יותר מדי ימים, מצאה מעטפה עם שטרות בכיס המעיל — בלי פתק, בלי הסבר.
    הוא לא דיבר על זה.
    אבל נדמה שהיה בו אותו חלק שידע:
    שברכה שלא מחפשת דרך לצאת — עלולה להיסגר פנימה.
    הוא לא דיבר על זה.
    וגם הן לא.

    אבל קיבלו — בענווה, בלי התנצלות,
    כמי שיודעת להכיר בטוב,
    ולהבין שיד מושטת יכולה להיות גם של שליח, לא רק של אח.

    ועברו השנים.

    ובאחד הימים, כשהכול נשלם — עלו שלושתם לשביל שבין העולמות. שביל מוזהב, שטוף שלווה, כזה שרק הנשמה יכולה לדרוך עליו. בקצהו היו שלוש קופסאות, עשויות קטיפה אדומה רכה, ועל כל אחת — שם חרוט בפשטות.

    שוּרי פתחה את שלה. דף נייר פשוט היה בתוכה, ועליו נכתב בעיפרון:
    "מאמציה לא נועדו להניב פרי. לא תמצא פרנסה, גם אם תתאמץ.
    כי חלקה לא היה ביגיעה – אלא בקבלה."

    יוסי מצא בפתק שבקופסתו:
    "בכל אשר יעשה — תשרה עליו ברכה. וכל שפע שיקבל יוליד עוד שפע
    כי ליבו ידע לקבל – ולא עצר."

    ואסתי קראה בפתק שלה:
    "פרנסתה תבוא תמיד בקושי, בעמל, בדמעות שנבלעות באדמה
    וניתנה לה היכולת לקבל – מבלי להישבר."

    שלושתם שתקו.

    הם עמדו שם זמן מה, כל אחד מול הקופסה שלו.

    בפנים קרה משהו שאי אפשר להסביר.
    משהו קטן. שקט מאוד, לא הזמן השתנה — רק הלב זכר משהו, פתאום.

    ואז, מתוך הדממה, כאילו מתוך מדרגת האבן ההיא מהילדות, נשמע הקול ההוא — קול שהכירו מהבית. אולי אבא. אולי אמא.

    והוא אמר:

    "מה שניתן לך — ניתן כדי שתישא אותו ביד אוהבת."

    משהו מהם חזר לאחור, בלי מילים — כאילו לומר שהשביל כבר ידע אותם, גם בזמן שהלכו בו בלי לדעת.

    ואולי גם… בכי של תקופת חיים שלמה, שהצטופף לו בתוך קופסה קטנה, ידע סוף־סוף להפוך לשלווה. לנחמה.

    כל אחד מהם לקח את הקופסה שלו באהבה.

    והשביל נמשך הלאה. לעבר מקום שאין בו עוד שאלות. רק אור.

    עוד שורה

    "מה שניתן
    היה שם תמיד.
    אבל רק כשלִבּה הסכים
    לקרוא לו ייעוד —
    הוא הפך להיות חלק ממנה."
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: AUVI, דינה מילר, קלימנטינה ועוד 11 משתמשים14 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    מדהים. כתיבה יפה ואחרת מכולם, נוגעת ואמיתית. התרגשתי.
  • 96
    • גלגל חוזר
    מידע שימושי סיפור מדהים לנר חמישי של חנוכה - חובת קריאה!!!
  • גלגל חוזר //
    • סיפורו המדהים של הרב משה חיים גרינוולד מניו יורק​



    אבי מורי הרה"ג ר' אברהם צבי גרינוולד זצ"ל נולד בלודז' אשר בפולין ובגיל שמונה התייתם מאביו. אמו שנשארה מטופלת בשבעה יתומים קטנים ודאגה מאד לחינוכו של בנה הבכור, שלחה אותו לבן דודה, הלוא הוא הגאון המפורסם רבי מנחם זמבה הי"ד, אשר גידל את אבי במסירות רבה וכמובן דאג ללימודו ואף היה לומד עמו בעצמו.

    אבי היה כמעט בגיל שבע עשרה, כאשר התקיימה בוורשה החתונה הגדולה חתונת בתו של כ"ק הריי"ץ מליובאוויטש זצוק"ל עם כ"ק הרבי מליובאוויטש ותמיד היה אבי מורי זצ"ל מספר בתור חוויה רוחנית גדולה על החתונה ההיא, הן על עצם החתונה שבה השתתפו כל שמנה וסלתה של גדולי יהדות פולניה החסידית, והן על שאז זכה לראשונה להיות פנים אל פנים עם החתן הצעיר הלוא הוא הרבי, ולפגישה הזאת, כך הסתבר לו מאוחר יותר, היתה משמעות גדולה בעתיד.

    כיצד זכה אבי להיפגש עם החתן – הרבי – פנים אל פנים?

    ובכן, כאמור, הוא היה בחור צעיר אז, כמעט בן שבע עשרה, והוא הגיע לחתונה יחד עם קרובו ומחנכו הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד. למחרת החתונה אמר לו ר' מנחם זמבה שהוא הולך לבקר את החתן במלון שבו הוא מתאכסן, ואם הוא רוצה הוא יכול להתלוות אליו, כמובן שאבי הסכים וכך הלך לפגישה של ר' מנחם זמבה עם החתן.

    אבי לא יכל לזכור ולחזור על מה דיברו השניים אבל הוא זכר היטב כי בסוף השיחה, לפני שנפרדו שני האישים, פנה אליו החתן – הרבי – ואמר לו "הרי עוד כמה ימים חנוכה – האם ידוע לך למה בנר חמישי של חנוכה עושים יומא דפגרא בכל ה'שטיבלאך'?"

    אבי לא ידע מה לענות, והוא זכר שגם ר' מנחם הי"ד לא ענה ורק הסתכל בחתן כממתין לתשובה, ואז החתן – הרבי – פנה לאבי ואמר לו: "נר חמישי דחנוכה מסמל את החושך הכי גדול, כי היום הזה לא יכול אף פעם לחול בשבת קודש, ועל ידי נר חנוכה מאירים גם את החושך הכי גדול בעולם, ומשום כך החידוש והכח של חנוכה בא לידי ביטוי דווקא בנר החמישי שהוא הסמל של החושך וזו התפקיד של כל יהודי, בכל מקום שבו הוא נמצא, בוורשא או בלונדון, להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

    כאמור, אבי לא זכר את מה ששוחחו ביניהם שעה ארוכה החתן ור' מנחם הי"ד, אבל הוא אמר שלעולם לא שכח את העובדה ש"כל מסכתות הש"ס עפו שם בחדר", כשיצאו מהמלון – כך סיפר אבי – היה הגאון ר' מנחם זמבה בהתפעלות כה עצומה מהחתן של הרבי מליובאוויטש ובמשך ימים רבים לא הפסיק לדבר על כך גם בבית וגם עם כל מי ששוחח באותם ימים.



    *​



    מאז עברו קרוב לעשרים שנה. אבי עבר את כל מוראות השואה, בתחילה בגטו ואח"כ במחנות ההשמדה. אשתו הראשונה וחמשת ילדיו הקטנים נטבחו מול עיניו, וכשנסתיימה המלחמה ובחסדי השי"ת נשאר בחיים, אוד מוצל מאש, היה שבור ורצוץ בגופו ובנפשו.

    במשך שנתיים ימים התגלגל במחנות ההצלה ממחנה לשני, הוא ניסה ונדד בהרבה מקומות לברר אם יש ניצולים ממשפחתו הקרובה והרחוקה, ולדאבון הלב התחוור לו כי כל אחיו ואחיותיו עד אחד ניספו על ידי הצורר ימ"ש.

    בשנת תש"ח נסע לארה"ב, לפילדלפיה, שם חי אחי אביו, ר' משה חיים גרינוולד, מחסידי אמשינוב אותו הוא לא הכיר פנים אל פנים כי הדוד נסע לאמריקה עוד בטרם נולד – אבל הוא ארגן את נסיעתו וקיבלו באהבה רבה כאשר הוא עושה הכל כדי להקל עליו ולנסות לשקם אותו לאחר מנת הייסורים הנוראה שעברה על אבי זצ"ל באירופה הדוויה.

    בלחץ הדוד ובהתערבות האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל החליט אבי לשקם את חייו שנהרסו כליל ונשא לאשה בזיווג שני את אמי ע"ה, אף היא ניצולת שואה. אמי ע"ה ילידת קרקוב בתו של הר"ר זושא סינקביץ הי"ד, מחשובי חסידי אלכסנדר, ניצלה יחד עם אחותה והצליחו להינצל מיד בתחילת המלחמה כשהוברחו ממדינה עד שהפליגו לקנדה, שם גדלה בבית דוד אמם, הנגיד החסיד ר' קאפל שוורץ מחשובי יהודי טורונטו.



    *​



    לפני הנישואין של אבי עם אמי לקח ר' קאפל שוורץ את אבי לניו יורק ליחידות לכ"ק הריי"ץ מליובאוויוטש זצוק"ל כדי שיברכו. אבי מורי זצ"ל סיפר לי שממש נחרד ונדהם לראות את השינוי והזקנה הגדולה שקפצה על הרבי הריי"ץ מאז שראהו בחתונה בוורשא והיה קשה מאד להבין את דיבורו של הריי"ץ, ואחד מזקני החסידים שהיה בחדר הסביר ומסר את דברי הרבי.

    ר' קאפל אמר לריי"ץ זיע"א שאבי הוא "אוד מוצל" שאיבד בשואה את משפחתו, ואז מעיניו הק' של הריי"ץ החלו לזלוג נהר של דמעות טהורות. הריי"ץ בירך את אבי לבנין עדי עד ואיחל לו אריכות ימים ושנים טובות. לפני שיצא אמר אבי לריי"ץ כי הוא זכה להיות בחתונה הגדולה בוורשא ואז – סיפר אבי – אורו עיניו של כ"ק הריי"ץ זיע"א והוא אמר לו כי כיוון שחתנו נמצא כאן עכשיו, וכיוון שאבי היה בחתונה – על כן כדאי שיכנס אליו לומר לו שלום.

    ר' קאפל ואבי ירדו למטה ואחר שהראו להם איפה נמצא חדרו של ה'רמ"ש' כפי שנקרא אז – דפקו ונכנסו ואמרו שבאו על פי הוראת הרבי...

    אבי היה בהתפעלות עצומה מכך שהרמ"ש הכירו מיד והשאלה הראשונה שלו היתה שיתאר לו את ימיו האחרונים של ר' מנחם זמבה הי"ד כי שמע שנהרג בגטו ורשה אך לא ידע את הפרטים. לאחר שאבי סיפר לו מה שידע אמר הרמ"ש לאבי "כיון שהרבי אמר לכם להכנס אלי – אם כן אני מחויב לומר לכם דבר תורה וכיון שאנו בחודש כסלו בסמיכות לחנוכה, הרי ידוע המנהג אצל רוב החסידים ממשיכי דרך הבעש"ט הק' לעשות "יומא דפגרא" בנר החמישי. ומהי הסיבה? מכיון שנר החמישי אף פעם לא יכול לחול בשבת אם כן זה ענין של חושך הכי חזק, וזה הכח והחידוש של נר חנוכה להאיר גם את החושך הכי חזק וגם התפקיד של יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, בניו יורק או בלונדון, עליו להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

    אין צורך לומר שאבי היה נדהם ונרעש, כאשר הוא עצמו הספיק כמעט לשכוח במהלך השנים את אותה אימרה בדיוק שה"רמ"ש" אמר לו כעשרים שנה קודם לכן, והנה עכשיו, פרץ הזכרון בבת אחת, וממש חזר כמעט מלה במלה על מה שאמר לו אז במלון, בוורשא, לפני עשרים שנה והלוא דבר הוא.



    *​

    לאחר חתונתו שימש אבי מורי זצ"ל כרב ומלמד בקהילת "עדת ישראל" ב"וושינגטון הייטס", שם נולדנו גם אני ואחותי, אבי התגורר שם כחמש שנים ואח"כ בהשתדלות ר' קאפל שוורץ עבר להתגורר לידו בטורונטו ושימש גם שם כרב ומלמד בקהילת החרדים שם.

    במשך השנים, בטורונטו, התקרב אבי מאד לחסידות סאטמאר שהיו בעיר, כיון שעבודתו ברבנות ובהוראה היתה אצל חסידי סאטמר, אף שלא שלח אותנו להתחנך בסאטמר, שלח אותנו למוסדות הקרובים לרוחה, אותי ואת אחי שלח לישיבת "נייטרא" המפורסמת.

    למרות שבהשקפותיו היה אבי קרוב לשיטת סאטמר מעולם לא דיבר חלילה נגד הרבי מליובאוויטש, ואדרבה, תמיד היה מדבר עליו בהערצה וחרדת כבוד מיוחדת וזה החדיר גם בנו, הבנים והבנות.

    בחורף של שנת תשכ"ט התחתנתי אני, אבי אמר לי כי למרות שאיננו חסיד ליובאוויטש – הרי מכיון שלפני החתונה שלו זכה לקבל את ברכתו של הרבי, על כן ליבו אומר לו והוא מרגיש צורך ורצון להכנס עמי לרבי מליובאוויטש לקבל ברכתו לפני החתונה, למרות שמאז, למעלה מעשרים שנה, לא התראה עמו.

    אני הסכמתי בלב שלם אבל אז התברר שזה לא כ"כ פשוט להיכנס לרבי, רק לאחר דו"ד עם המזכיר של הרבי – וכך לאחר שאבי הסביר לו שלא יכול לחכות כמה חדשים להזמין תור ל"יחידות" כי ברצונו לקבל ברכה לפני החתונה – הסכימו לתת לנו תור להכנס ובלבד שנבטיח שזה יהיה "רק לבקש ברכה" ולא נעכב את הרבי, אבי הבטיח ונסענו במיוחד מטורונטו ביום שנקבע לנו.



    *​



    אינני זוכר את השעה המדוייקת שנכנסנו לרבי, אבל זה היה קרוב לבוקר מאשר ללילה, אי שם באשמורת הבוקר, אני ראיתי פעם ראשונה פנים אל פנים את פניו של הרבי, ובפרט עיניו הק' עשו עלי רושם גדול, אבי נתן לרבי את ה"פתקה" כנהוג ושם השמות שלי ושל הכלה שלי ובקשת הברכה של אבי שנזכה לבנין עדי עד וכו'.

    כשלקח הרבי הפיתקה מיד אבי, עוד בטרם פתח אותה, הביט באבי בחיוך רחב ואמר לו: "נאך העכער צוואנציק יאר שוין טאקע געקומען די צייט, בפרט אז דער שווער האט דאך אייך געשיקט צו מיר" [-אחרי יותר מעשרים שנה באמת הגיע כבר הזמן, בפרט שחותני הרי שלח אתכם אלי...].

    אבי נותר על עומדו נדהם ונפחד ונרעש ולא מצא כח לפתוח את פיו, בינתיים הגבאי הדופק בחוזק בדלת אך הרבי עשה תנועת ביטול בידו כמי שאומר אל תשימו לב, תוך כדי כך הרבי פתח את הפתקא הביט בה כהרף עין ותיכף התחיל לתת לנו את ברכותיו הקדושות שיהיה בנין עדי עד וכו' וגם בירך את אבי באריכות ימים ושנים טובות וכו' ואמר לו בערך בזה הלשון: אזוי ווי איר האט משמח גיווען ביי מיר אויף דער חתונה, וועט אייך דער אייבערשטער געבן כוחות און נחת משמח זיין אויכעט ביי דער חתונה פין אייער אייניקל " (כמו ששמחת בחתונה שלי ה' יתברך יתן לך נחת וכח לשמוח בחתונת הנכד שלכם).

    מעיניו של אבי זלגו דמעות של התרגשות וגם אני מאד התרגשתי, ביודעי עד כמה אבי שבור ורצוץ בגופו מכל מה שעבר עליו במחנות וכו' ועד כמה יקרה לו ברכה כזו של הרבי.

    לפני שיצאנו הרהיב אבי עוז ושאל את הרבי: היות והבטיח למזכיר שאנחנו נכנסים רק לבקש ברכה, בכל זאת כיון שיש שאלה שמאז מציקה לו האם הרבי מרשה לו לשאול.

    הרבי חייך מאד ואמר לו (בערך(: "אזוי ווי דער רבי דער שווער האט אייך גישיקט צו מיר – מוז איך אייך ענטפערן אלע קשיות". (כיון שכבוד קדושת מו"ח אדמו"ר שלח אתכם אלי – אני מוכרח לענות לכם על כל הקושיות). וכששוב נשמעו דפיקות חזקות בדלת שוב עשה הרבי בידו סימן שלא נשים לב.

    אבי פנה אל הרבי ואמר: מסיבות שונות יצא לי במשך כל השנים להיות בקרב חסידי סאטמר והחוגים שלהם ושם אני שומע כל הזמן טענות ומענות על שיטת ליובאוויטש, ואף שחלילה איני מקבל כל הלשון הרע שאני שומע וכו' אבל בכל זאת הצליחו גם אצלי לעורר קושיה גדולה על השיטה של ליובאוויטש בכל הקשור להתחברות לרשעים וכו', והרי ידועים הפסוקים כמו "משנאיך ה' אשנא" וכו' ואיך זה שליובאוויטש מתחברת במאור פנים עם רשעים הלוחמים נגד השי"ת ותורתו וכו'.

    אבי אמר לרבי שהוא מבקש סליחה על עצם השאלה ולא התכוון חלילה לקנטר אלא אדרבה רוצה להבין שיטתו של הרבי כדי שיוכל לענות גם לעצמו וגם לאחרים וכו'.

    הרבי פנה אל אבי בשאלה: מה היה עושה אותו קנאי מהשכנים שלך, אם חלילה הבת שלו היתה יוצאת לתרבות רעה? האם היה מנסה להחזירה לדרך התורה והמצוות או שהיה אומר "משנאיך ה' אשנא" ו"אסור להתחבר לרשעים" ולכן יתרחק ממנה ולא ירצה לקרב אותה?

    הרבי לא המתין לתשובה, ומיד המשיך: אותו קנאי, היה עונה בודאי שכשמדובר בבת שלו זה שונה, כי על זה נאמר: "ומבשרך אל תתעלם" וכאן הרצינו פניו הק' של הרבי והוא עצם את עיניו הק', דפק על השולחן ואמר "ביי דער אויבערשטן איז יעדער איד טייער ווי א בן יחיד ביי דעם רבי'ן דער שווער איז יעדער איד ומבשרך אל תתעלם!" [ - אצל הקב"ה כל יהודי יקר כמו בן יחיד אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כל יהודי הוא 'מבשרך אל תתעלם'].

    לאחר מכן הביט הרבי בי ובאבי במבט חודר ואמר: "ומסיימין בברכה כידוע נהגו אצל כל החסידים לחגוג את נר חמישי דחנוכה מה הטעם? כיון שנר חמישי של חנוכה לעולם לא יכול לחול בשבת ולכן זה מסמל את שיא החושך ובכח של נר חנוכה אפשר להאיר גם את העניין הכי חשוך, זה תפקידו של כל יהודי להאיר גם את המקומות הכי חשוכים, ולא משנה אם הוא נמצא בטורונטו או בלונדון, כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, בנו יחידו של הקב"ה וכשמדליקים את הנשמה שלו בנר של קדושה – מתעורר גם היהודי הרחוק ביותר במקום החשוך ביותר".

    אבי שהיה נדהם ונרעש באופן הכי מבהיל, לא שמע גם את מלות הברכה האחרונות של הרבי והוא אפילו לא זכר איך הוצאתי אותו מהחדר של הרבי.

    כל הדרך חזרה לטורונטו הוא לחש רק שתי מלים, פלאי פלאים, פלאי פלאים.



    *​



    מאז עברו בערך כעשר שנים. בשנת תשל"ט התחתן אחי הצעיר בעיר לונדון, וכל המשפחה, אבי ואמי, אחותי וגיסי ואני נסענו לחתונה. במטוס בדרך ללונדון ראיתי שאבי מוטרד ומשהו מעיק לו, שאלתי במה הענין, ובתחילה לא רצה לספר, רק אחרי כמה פעמים ששאלתי סיפר לי:

    כמה דקות לפני שעזב את הבית בטורונטו, נכנס אליו השכן, מהמכובדים ביותר בקהילה, ובכה לפניו בדמעות שליש, ואמר לו שמה שהוא מספר לו עתה זה סוד כמוס ושלא יספר לאיש רק בלית ברירה הוא מספר לו אולי יוכל לעזור.

    ובכן מסתבר שהבת של אותו שכן הידרדרה מאד ביהדותה, בתחילה ההורים לא כל כך ידעו מכך כי הסתירה לגמרי מפניהם, אבל לפני שבועיים התברר להם למרבה האסון והבושה שהיא ברחה עם איזה גוי ללונדון ומאז אצלם בבית בכי ומספד ותשעה באב כל הנסיונות שלו על ידי קרוב משפחה בלונדון לאתר אותה עלו בתוהו ולכן הוא מבקש מאבי, בהיות שהוא נוסע ללונדון, שיראה לטכס עצה ולהתעניין אולי יחוס אולי ירחם ה', אולי יוכל לעזור למצוא את הבת ולמנוע ממנה מרדת שחת.

    אבי שהיה בידידות קרובה מאד עם השכן, היה נרעש מהסיפור, וגם אני מאד לקחתי ללבי וחשבתי איך ומה נוכל לעשות בענין זה בלונדון.

    החתונה היתה בשעטומ"צ, ובלילה הראשון של השבע ברכות פנה אבי למחותן, סיפר לו את המעשה עם בת השכן, ושאל אותו אולי יכול לייעץ לו איך ואיפה – אם בכלל שייך – להתעניין ולעשות משהו בנידון.

    המחותן מיד כששמע הסיפור, אמר לאבי מורי שאם כי הוא אין לו שום מושג בזה, הרי יש לו ידיד חסיד חב"ד, שהרבי מליובאוויטש מטיל עליו תמיד כל מיני שליחויות ושמו הוא הר"ר אברהם יצחק גליק, ואם יש מישהו שיוכל לעזור בזה הרי הוא האיש, כי כבר איתמחי גברא להציל ברחבי אירופה הרבה נשמות יהודיות מהתבוללות.

    עוד באותו לילה צלצל המחותן לרב גליק, סיפר לו את כל סיפור המעשה ועד כמה הענין דחוף, והרב גליק ביקש הטלפון של הורי הנערה מטורונטו אולי יודעים אי אלו פרטים וכתובות שיתנו לו קצה חוט איפה להתחיל בחיפושים. הרב גליק בצידו הבטיח לעשות את כל המאמצים וההשתדלות.



    *​



    אינני יודע איפה חיפש הרב גליק, לאן הלך, אצל מי בירר, אבל באחת הלילות כעבור כעשרה ימים – אבי ואמי נשארו בלונדון עד אחרי חנוכה – צלצל הרב גליק למחותן ואמר שיבוא אליו בדחיפות "יש לי הפתעה מאד טובה".

    המחותן ואבי מיהרו לבית הרב גליק, כשנכנסו לביתו ראו בסלון ביתו יושבת בחורה וממררת בבכי. בפתח הסלון דלקה החנוכיה.

    לפתע, תוך כדי שאבי מסתכל על החנוכיה ורואה את חמשת הנרות הדולקים – אבי כמעט נפל מתעלף ארצה. הוא נזכר במשפט המוזר שהרבי הקדוש אמר לו לפני חמישים שנה, לפני שלושים שנה, ולפני עשר שנים.

    "נר חמישי של חנוכה מסמל את הכח של החנוכיה והתפקיד של יהודי להאיר גם את המקום החשוך ביותר, בוורשא או בלונדון, בניו יורק או בלונדון, בטורונטו או בלונדון"...

    "מה יעשה אותו קנאי", אם הבת שלו תדרדר... אצל הקב"ה כל יהודי הוא בן יחיד... אצל כ"ק מו"ר אדמו"ר כל יהודי הוא "מבשרך אל תתעלם"...

    אין צורך לומר שהבחורה חזרה בתשובה שלמה, ואין גם צורך לומר שמאותו יום לא פתח יותר אותו "קנאי" את פיו נגד ליובאוויטש...



    *​

    כשחזר אבי לקנדה עשה כל המאמצים להיכנס לרבי מליובאוויטש, הוא הרגיש צורך וחובה נפשית לאחר מה שקרה להיכנס לקודש פנימה אבל באותן שנים כבר היה קשה מאד להיכנס לרבי ל"יחידות".

    רק בתשרי הבא, שנת תש"מ, לאחר מאמצים מרובים הצליח אבי להיכנס ל"יחידות" באותו לילה שנכנסו קבוצת האורחים שהגיעו לרבי לחגים.

    אבי סיפר לי שמרוב התרגשות לא יכל להוציא הגה מהפה, וכשהתחיל לדבר ולספר את הסיפור פרץ בבכי. הרבי שמע ממנו רק כמה משפטים, ואז פנה לאבי ואמר לו: "דער שווער האט דאך געהאט א ווייטן קוק"... [לחותני הרי היה מבט רחוק]...

    וכל פעם שסיפר אבי מורי זצ"ל את הסיפור היה אומר שהרבה יותר מהמופת הפלאי של הרבי מליובאוויטש, שכבר לפני חמישים שנה בהיותו חתן, ראה כל כך למרחוק... הרבה יותר מהמופת הזה הוא התפעל בכל ליבו על גודל הענווה השמיימית של הרבי שאמר לו בפשטות הכי גדולה וברצינות הכי גדולה "דער שווער האט דאך געאט א וויטען קוק"...

    ושרשרת המופתים הפלאיים לא פסקה: בי"ד כסלו תשמ"ט, בדיוק שנגמר השבע ברכות מחתונת בתי הבכורה (כפי שהרבי בירך אותו שישמח בחתונה של הנכד) ובדיוק ביום שבו מלאו ששים שנה מהחתונה הגדולה בוורשא של הרבי – באותו ערב שבק חיים לכל חי והשיב נשמתו למרומים.



    זכותו תגן עלינו​
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: שלום וישראל, יניב 2024, זית רענן ועוד 9 משתמשים12 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    גלגל חוזר
    גלגל חוזר
    מקפיץ שוב לרגל נר חמישי החל היום בערב מצמיח ישועות!! אנגעפויעלט אלעס גוט!!!
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה