שיתוף - לביקורת תחת אש: דוקטרינת האלטרנטיבות המלחמתיות

  • הוסף לסימניות
  • #1
יום אחד, שמרגיש כמו מזמן אבל הוא לא באמת ככה, יצאנו @מ. י. פרצמן ואני לנשום אוויר בין מים לשמיים.

מול גלים ובינות להמוני גרגירי חול היא החליטה על אתגר משותף לשתינו, כי הרי עבודה זה לא הכל וצריך לעשות משהו גם בשביל התרפיה. אני, שבאתי לבהות בקצף ולחלום קצת - לא יכולתי להישאר אדישה. נסחפתי עם האמביציה שלה, או שאולי זה היה הנאום המשכנע שהתגלגל לי באוזניים במרץ? הגברת יודעת להשתמש במילים, אין מה לומר. בכל אופן קיבלתי על עצמי לכתוב משהו שהוא לא שיווקי ולא ספרותי: ידיעה או כתבה.

מפה לשם אני כותבת סדרה קצרה על עסקים בזמן מלחמה.
הכתבה הראשונה עלתה, ואשמח לחו"ד שלכם.


מחמאות על התוכן - בקישור,
הערות על הכתיבה כאן.

*

קצת מאחורי הקלעים:
זמן עבודה כולל של 3 שעות מאז שפתחתי מסמך ריק.
2:45 ש' של כתיבה תוך כדי איסוף ציטוטים ונתונים, 15 דקות של הלוך-חזור עם העורך וחיפוש תמונות.
חיפשתי להטמיע כמה שיותר דימויים בשפה הקשורה למלחמה, תעדכנו אם הצלחתי.

בתחילה שם הסדרה היה "דוקטרינת האלטרנטיבות המלחמתיות"
העורך טען שהיא חייבת שינוי משמעותי היות וזה "כרגע זה מאמר אקדמי שאף אחד לא יקליק עליו". מסכימה עם זה לחלוטין.
הוא בחר שם ופסקת פתיחה שלדעתי עשו טוב לכתבה הזו.
בנוסף, בחלק הראשון שני הפסקאות העליונות היו התחתונות. השינוי גרם לתוכן להיות רלוונטי יותר ופחות 'מאמרי'.

הכתבה הבאה בסדרה בימים הקרובים בעז"ה
אשמח להערות והארות :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כתבה מצוינת : ) ואת זה אני אומרת כי חשבתי רק נציץ והמשכתי לקרוא כי הכתיבה מאד זורמת וחלקה.
אהבתי את הקריצות ההומוריסטיות כדוגמת אמיר חצרוני והסרטון של מירי רגב : )

אין לי הערות חוץ מהפסקה הזאת שיש בה משפט שנראה תחבירית בעייתי, ומקשה קצת על ההבנה של מה שרצית לומר.

נשק

למרות התחושה הקודרת כי במצב מלחמה המשק כולו מפסיד, ישנם כמה ענפים שזמנים כאלו גורמים להם דווקא לפרוח כלכלית יותר מאי פעם. ולא, אני לא מדברת על יצרני הנשק והתעשייה הביטחונית (אם כי התוודעתי לאדם אמריקאי חשוב בתעשייה הביטחונית שקנה מניות בחברה שמייצרת את בכיפת ברזל. תארו לעצמכם כמה מיליונים הוא מרוויח בזמן שאנחנו בממ"ד סופרים את הבומים. אלו דברים שמעלים תהיות רציניות לגבי בחירת מקצוע בחיים). ועוד לא התחלתי לדבר על כל האנשים שמוציאים רישיון לנשק, הם הולכים לקנות כלי. רישיון זה לא מספיק.
אחרי המשפט המודגש צריך להגיע איזה 'אלא' שלא מגיע, במקום יש סוגריים ארוכות ותוספת של 'ועוד לא' – כלומר משהו חדש.
אולי אפשר לומר שהמשך המשפט מגיע בצורה חלקית בתוך הסוגריים. עדיין קשה להבין מה הפסקה באה לומר.
לטעמי גם הסוגריים מיותרות, אפשר לקצר את המשפט ולהוציא אותו בכיף החוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אין לי הערות חוץ מהפסקה הזאת שיש בה משפט שנראה תחבירית בעייתי, ומקשה קצת על ההבנה של מה שרצית לומר.
תודה! יש לי אכן נטיה לסוגריים, וארוכות.
אני אשים לב לזה בפעמים הבאות.

כתבה מצוינת : ) ואת זה אני אומרת כי חשבתי רק נציץ והמשכתי לקרוא כי הכתיבה מאד זורמת וחלקה.
אהבתי את הקריצות ההומוריסטיות כדוגמת אמיר חצרוני והסרטון של מירי רגב : )
ותודה גם על זה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
@EPaP את מדהימה.
איזה יופי של כתבה הבאת כאן, הרעיון, הביצוע. גאווה למקצוע.

ואני הגעתי למסקנה:
בשביל להתחיל פרויקט ראוי לשמו,
לא צריך יוזמת. זה יש לאלפיהן.
צריך פשוט נודניקית טובה.

במעמד מרגש זה אני מכתירה אותך חגיגית לנודניקית הראשית לישראל, וגאה לספר לעם שבזכותך גם אני באמצע לעבוד על המשימה שלי.
אם תתמידי בנדנודייך אולי גם אסיים אותה, ואשתף אותה כאן בעיתו ובזמנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
במעמד מרגש זה אני מכתירה אותך חגיגית לנודניקית הראשית לישראל, וגאה לספר לעם שבזכותך גם אני באמצע לעבוד על המשימה שלי.
אם תתמידי בנדנודייך אולי גם אסיים אותה, ואשתף אותה כאן בעיתו ובזמנו.
הלו הלו, קודם כל יש משימה הרבה יותר חשובה!!!
רק אחר כך אפשר לעבור לדברים אחרים.
@EPaP אפשר קצת עזרה בנודניקיות? העם דורש המשך!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
@EPaP את מדהימה.
איזה יופי של כתבה הבאת כאן, הרעיון, הביצוע. גאווה למקצוע.
:) תודה!

במעמד מרגש זה אני מכתירה אותך חגיגית לנודניקית הראשית לישראל
אוי ואבוי,
תראי מה עשית:
@EPaP אפשר קצת עזרה בנודניקיות? העם דורש המשך!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני כנראה הנודניקית של עצמי.

בכולופן, פרק ב' עלה

וכמובן - אשמח לתגובות על הכתיבה.
הפעם כמעט ואין סוגרים, הטון גם הרבה יותר רציני וציני :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אם אתם עדיין לא מכירים את ר' נוחעם, 'התרעה' מפיקוד העורף זה בדיוק מה שאתם צריכים כדי לרדת ל'מקלט' ולגלות את ה'התמדה' של ר' נוחעם שאיננה יודעת מלחמה מהי...

ר' נוחעם יהיה תמיד זה שנכנס אחרון למקלט כשבידו ספר, בפעם הראשונה היה זה 'חומש שמות', בפעם השנייה 'משנה ברורה' חלק ו, וכך בכל פעם ר' נוחעם יורד עם ספר אחר כדי שמי שעוד לא הבין, יבין סוף סוף שכל מה שהרשעים הארורים באיראן רוצים זה להפסיק אותו מתלמודו.

אם האזעקה תפסה את ר' נוחעם אחרי 'חצות הלילה' הוא ייכנס למקלט עם ארשת פנים מסתורית כשהוא מסתיר עם האצבעות את שמו של ספר קבלה מוכר, את ה'שדרה' הוא משאיר גלויה כדי שמי שיתאמץ יותר יגלה שר' נוחעם התחיל ללמוד 'קבלה'.

אם תשאלו את ר' נוחעם ה'מקלט' זה בסך הכל 'בית המדרש השלישי' שלו, ולמי שלא הבין הבית זה 'הבית מדרש השני'.

אלא שמשום מה, כשמתקבל העדכון ש'האירוע הסתיים!' ר' נוחעם תמיד שוכח להעלות את הספרים בחזרה הביתה, מה שהפך את אזור הישיבה של ר' נוחעם במקלט ל- מיני 'אוצר הספרים' כשאט אט מתמלא האוצר בשלל ספרים בכל מקצועות התורה.

פעם כששאלתי את ר' נוחעם למה הוא יורד למקלט אם הוא תמיד באמצע ללמוד, הרי 'תורה מגנא ומצלא'? הוא הרצין את מבטו והצביע על ילדי המקלט ואמר 'כדי שחלילה הילדים הטהורים האלו לא יעלו על דעתם שה'מקלט' הוא זה שהציל אותם, כשהם יגדלו הם יספרו שה'תורה' של ר' נוחעם היא זו שהצילה אותם'...

מיותר לציין שר' נוחעם לא ממש מצליח ללמוד ב'מקלט'. 'שמעתתא בעיא צילותא' ובמקלט יש בעיקר 'צלצוליתא' שעולה ויורדת... כשבין לבין ותוך כדי יש צרחות של תינוקות ודיונים קדחתניים שונים שלא ממש מאפשרים לר' נוחעם לשקוע בתלמודו.

פעם ופעמיים ניסה ר' נוחעם לפתח דיון הלכתי בין יושבי המקלט ב'דיני קדימה בכניסה למקלט' ו'אם יש דין 'זריזין מקדימין' לפני האזעקה', אך עד מהרה התערבו בדיון כמה 'אברכיות' למדניות שהפכו את הדיון ההלכתי היבש והקר למסע מרגש של מידות והתחשבות בזולת, ומופע של חרדות ופחדים, ור' נוחעם ששונא שמערבים 'הלכה' עם 'רגש', מיהר להכריז ש'האירוע [הרגשי הזה] הסתיים! ולהלכה כל אחד ינהג לפי מנהג רבותיו', וחזר לדפדף בספר שבידו.

אחת האזעקות שכנראה תפסה את ר' נוחעם כשהוא לא עירני במיוחד, גרמה לו לקחת ספר מבלי להסתכל באיזה ספר מדובר, וכך למטה כשר' נוחעם התיישב במקומו הוא גילה להפתעתו ביחד עם כל ילדי המקלט שהוא הוריד את הספר עם התמונות של 'ארבעת המינים', לר' נוחעם יש קשר מיוחד ל'ארבעת המינים' אבל לא בערב פסח, וכך הוא מצא את עצמו עונה לשאלות של הילדים על איך מבדילים בין אתרוג תימני לאתרוג חזון איש.

אחד השכנים שהתקשה להאמין שבשעת האזעקה ר' נוחעם עסק בביתו בלימוד 'ארבעת המינים', סנט בר' נוחעם ושאל אותו 'תגיד, האתרוג הזה כשר לפסח?', ר' נוחעם התבלבל לרגע אבל אז פנה אל השכן בכאב 'כשמתחילים ללמוד הלכות ארבעת המינים שבועיים לפני סוכות לא פלא שהאתרוג נראה כמו שהוא נראה...',
'אני' - אמר לו ר' נוחעם - 'מייד אחרי התפילה על האתרוג בט"ו בשבט מתחיל ללמוד את ההלכות'...

בינתיים, האזעקות במרכז ממשיכות, וערימת הספרים במקלט שלנו הולכת וגדלה, 'וועד הבית' נדרש לעניין וביקש מר' נוחעם להעלות חלק מהספרים מאחר והמטראז' במקלט הצטמצם משמעותית בעקבות ה'אוצר' המתפתח.

ר' נוחעם הזדעק לשמע הבקשה והתחנן 'אני מוכן לפנות את מקומי ולהישאר מחוץ למקלט, את הספרים אני לא מוציא עד סיום המלחמה, אתה יודע כמה 'הערות' יש לי שם, אם חלילה יפגע רסיס בספרייה כל ה'חידושי תורה' שלי ילכו לאיבוד ח"ו...

מאז ר' נוחעם נשאר להגיד 'תהילים' מחוץ למקלט אך מקפיד בכל פעם לשלוח ספר נוסף לשמירה והגנה בתוך המקלט.


לעוד קטעים על ר' נוחעם
  1. ר' נוחעם והחלה של...
  2. ר' נוחעם במבחן הסבירות...
  3. ר' נוחעם יודע לתקוע...
  4. ר' נוחעם בעל 'האתרויג' #3#
  5. נראה אתכם מצחיקים את ר' נוחעם...
  6. הווידוי של ר' נוחעם!
    ויש עוד...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה