דרוש מידע תינוקת שכל הזמן בוכה

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה אפשר לעשות עם תינוקת קטנה של השכנים בוכה ברציפות כל ערב ולא נשמע שמישהו ניגש אליה?
משפחה נורמלית ותקינה
(אין לי מספיק קשר עם האמא כדי לשאול אותה...)
גם בתינוק הקודם זה היה כך בדיוק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תינוק שכבר שעתיים על הידיים ועדיין צורח אמור להישמע אחרת?
איך אמור להישמע שמישהו ניגש?
לא כולם מדברים בקולי קולות עם התינוק
עריכה: בשביל האחריות האישית, אם יש לך קשר עם האמא, הייתי מספרת לה שאת שומעת אותו בוכה המון ובטח זה מה זה קשה, ואולי תנסה אוסטיאופט כי זה עזר לגיסתך שהתינוק שלה בכה בדיוק ככה. תראי איך היא מגיבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
משפחה נורמלית ותקינה
אם זה ככה שהם נורמלים, תחשבי כמה סבל הם עוברים עם הצרחות של התינוק, אני מכיר מישהו שנולד לו ילד שלא הפסיק לבכות מהלידה עד בערך גיל שנה, שום מטפלת לא הסכימה לטפל בו וכו', הוא כ"כ סבל עד שהוא אמר לי שהוא שונא את הילד שלו!!! פשוטו כמשמעו!!
אולי תשימו להם בתיבת דואר מספר של אוסטאופת (או איך שכותבים את זה) כולל הסבר מה הוא עושה זה יכול לעזור
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נראה לי שבמשך הזמן שבוכה אם מישהו באזור אפשר לשמוע- כמה דקות של בכי חלש יותר/ שמנסה לקחת מוצץ/ לאכול ולא בכי רצוף וממושך כל ערבב
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אי אפשר לדון.
לפעמים זה במודעות, ולא מהזנחה.
יש כאלו שזו הדרך היחידה שבסוף ירדמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אין הרבה מה לעשות חוץ מלהתרגל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני לא יודעת למה התינוקת בוכה
אם יש סיבה, חשוב לעזור לה, אבל אולי זה סיפור אחר?
לי הייתה שכנה כזאת
יצאנו מדעתנו באמת, כי גם באמצע הלילה התעוררנו מהבכי של התינוק התורן שלהם
(עד שהתינוקות הצרחנים שלנו נרדמו...)
וכשהצעתי עזרה בעדינות היא אמרה לי שאצלם זה בעיקרון להשאיר תינוק בוכה אם הוא שבע ומטוטל
שילמד שלא ניגשים אליו סתם (ומדובר על תינוקות בגילאי 4-5 חודשים אפילו!)
לא יכולתי להגיד לה שלא מחנכים על חשבון השכנים...
לא יכולתי להגיד לה שהיא מלמדת אותו תקשורת לא נכונה.
היום אני רואה את הילדים שפיתחו סוג של תקשורת חרדה ולא ממש גדלו נחמדים.
עצוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מה אפשר לעשות עם תינוקת קטנה של השכנים בוכה ברציפות כל ערב ולא נשמע שמישהו ניגש אליה?
משפחה נורמלית ותקינה
(אין לי מספיק קשר עם האמא כדי לשאול אותה...)
גם בתינוק הקודם זה היה כך בדיוק...
איך את רוצה שישמעו שניגשים אליה?
היו לי 2 ילדים צרחנים נוראיים!!!
היינו מחזיקים אותם על הידיים שעות והבכי לא היה נחלש.
אם היינו מסתובבים איתם הלוך ושוב יכלו לשמוע שהבכי זז ברחבי הבית, אבל לא מעבר.
ופעם שכנה דפקה בדלת בנחמדות,
סתם ללוות משהו ש(לא) היה לה חסר...
וכשפתחתי את הדלת עם הצרחן התורן,
היא ממש נקרעה מרחמים והציעה לקחת אותו לשעה.
הסכמתי בחפץ לב ממש, אבל הוא חזר אחרי 5 דקות עם התנצלות.
ומאז ועד שהילד נרגע שמעתי מהשכנות רק הצעות של עזרה כי בטח אני איתו כל היום על הידיים (מה שהיה נכון).

אז בעיני, הדבר שהכי אפשר לעשות-
לדון לכף זכות.
ואחרי זה לדפוק אצל השכנה ולשאול אם את יכולה לעזור ולקחת את הגדול(ים) לשעה כדי שתוכל להתמקד בצרחנית. או אם ממש יש לך כח לקחת את הצרחנית לסיבוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם אם זה נשמע שלא ניגשים זה ממש לא מחייב שזה כך,
הקטן שלי מוציא עכשיו שיניים וכבר שבוע שיש לו בלילה התקפי צרחות ועד שהנובימול משפיע לוקח זמן ורוצה רק על הידיים כל הזמן לפעמים אין לי ברירה אז בעלי מנסה להרגיע והוא לא מוכן רק אמא
זה ממש לא פשוט
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מה אפשר לעשות עם תינוקת קטנה של השכנים בוכה ברציפות כל ערב ולא נשמע שמישהו ניגש אליה?
משפחה נורמלית ותקינה
(אין לי מספיק קשר עם האמא כדי לשאול אותה...)
גם בתינוק הקודם זה היה כך בדיוק...
לא הבנתי אף פעם למה
אין בידוד יותר חזק בין דירה לשנייה
בדרך כלל בבניינים הישנים
אבל אולי זה טוב שאם התינוק של השכנה בוכה
להציע עזרה מכל הלב
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תינוק הוא בן אדם.
ומעבר לצרכים פיזיים ואוסטאופתיה וכו'
יש לו רגשות בדיוק כמו למבוגר

מכירה בעצמי תינוקות רגישים+++ שיכולים לבכות שעותתתת ברצף

אבל אם לומדים לדבר איתם בשפה שלהם, להבין ולהרגיש אותם,
אז,
גם אם הם כאובים מאוד
מפוחדים מאוד
ובני שעה אחת
הם ירגעו

לא יצרחו
אולי יגנחו קצת

אבל,
מאוד לא פשוט ללמוד להבין תינוק ולהיות פנויים אליו.

במיוחד שהורה שמחזיק תינוק על הידיים במשך שעה
נעשה פחות סבלני
והתינוק מרגיש את זה מיד במתח השרירים של מי שמחזיק אותו
ואז הרבהההה יותר קשה להחזיק את התינוק.

אז,
גם צריך לדעת מתי לקחת קצת מנוחה
ולגשת לתינוק בצורה נכונה.
עם כל תשומת הלב והרגישות לה הוא ראוי.

שפת התינוקות היא השפה הכי קשה להבנה
אבל,
אם מבינים אותה - מקבלים תינוק חדש.
גם אם מדובר בתינוק מאווווווווד רגיש ובכיין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אז תקשיבו מנסיון שלי עם שתי תינוקות צרחניותתתתתתתתתתתת (אצל השניה כבר הייתי עם נסיון מהקודמת שאצלה עד שהגעתי לפתרון עברו 5 חודשים קשים!!!)
אין תינוק שבוכה סתם!!! משהו מציק לו! כואבת לו הבטן! הוא סובל!!! תעזרי לו!
איך? אם הוא יונק, אז יש דברים שאת אוכלת והם לא טובים לתינוק! למשל אצלי, אני מתנזרת מחלב ניגר, (כן אוכלת יוגורט וגבינ"צ), אגוזים כולל נוגט שעשוי מאגוזי לוז, רוטב צ'ילי, מיונז, חצילים, קישואים וכו', נכון זה קשה, אבל זה מה שמרגיע!
הבת שלי מהלידה לא גמרה לצרוח, בבית חולים בקשו ממני מהתינוקיה לקחת אותה כי היא צורחת סתם, כך צרחה והתפתלה עד ששאלתי מישהי במטוטלת ואמרה לי מה לא לאכול, ומאז הילדה רגועה ומדהימה! ביום שאכלתי כריות נוגט או רוטב צ'ילי וכד' הילדה שוב לא גמרה להתפתל.
אצל הבת הקודמת הפסקתי את ההנקה בגיל חודש וחצי כי לא הייתי מסוגלת להתנזר מכל המאכלים, היא צרחה ימים ולילות שלמים, ניסיתי סימילאק, וצמחי, נוטרילון פפטי גוניור, עד שהגעתי לנאוקייט בגיל 4.5 חודשים, ומאז קבלתי ילדה חדשה!
תעבירו את זה הלאה לאמהות מתמודדות לתינוקים סובלים, חבל על הסבל לחינם, יש פתרונות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום וברכה
אשמח לעזרה מכל המבינים.
לפני כחודש עשיתי הזמנה בTEMU ושילמתי דרך ארנק הפייפל שלי.
בדרך כלל כשאני עוברת לתשלום עם פייפל הוא נותן לי אופציות לבחירה מתוך כרטיסי האשראי שיש לי שם בארנק.
הפעם הוא לא נתן לי ועבר מיד לתשלום.
נרתעתי, אבל מיד נרגעתי אמרתי לעצמי שכנראה האשראי הזה של חמותי והתקשרתי אליה מיד עדכנתי אותה שבטעות שילמתי באשראי שלה ושילמתי לה.
יש לציין שיש לי הרבה כרטיסי אשראי שהם לא שלי בארנק פייפל, כי יש לי משפחה וחברות שמבקשות ממני להזמין להם דברים.
ההזמנה הגיע אלי הביתה בשעה טובה ומיד אחר כך קיבלתי את ההודעה מפייפל שמישהו ביטל את התשלום שלי לTEMU וכרגע החשבון שלי בפייפל חסום.
נכנסתי לTEMU ואני רואה שההזמנה שלי אכן בסכסוך תשלום...
שאלתי את חמותי אם ידוע לה משהו כזה והיא ענתה בשלילה,
בדקתי איתה שזה אכן הכרטיס שלה אבל אז חשכו עיני ... הכרטיס לא שלה.
ניסיתי להתקשר לכמה חברות גיסות וכו לשאול אולי זה הכרטיס שלהם וכו -לפי 4 ספרות אחרונות.. אבל אף אחת לא ענתה בחיוב
כרגע אני מחפשת בנרות איך אני יכולה להשיג את בעל הכרטיס בשביל לשלם לו את ההוצאה הבלתי צפויה שלו וכן בשביל להוריד את מגבלות החשבון שלי.

ניסיתי לברר דרך פייפל ע"ש מי הכרטיס או אפילו לאיזה בנק זה שייך וכו וכו אך אסור להם לתת לי מידע..

יש דרך לברר זהותו של בעל כרטיס רק עם 4 ספרות אחרונות?
או יש אולי פתרון אחר?
פרק ה



הנייד זמזם עשר דקות עד שנאווה פורת סוף סוף הסירה את שארית התנומה של שנת הצהריים מעיניה וממוחה.

"נאווה".

"כן", ענתה בקול שהסגיר את המעבר החד מרפיון השינה לערות.

"מדברת מעיין. האם איילת בבית?"

"רגע". מיהרה נאווה אימה של איילת להתרומם למצב ישיבה ובזריזות פנתה לבדוק בחדרה. החדר היה ריק. לאחר מכן ניגשה לפתוח את החלון. גל קלוש של חרדה החסיר בה פעימה כשגילתה שהרכב לא נמצא.

"מעיין, היא כנראה מתעכבת באיזה שהוא מקום, אמסור לה שתחזור אלייך". ניסתה לשדר עניינים כרגיל.

מעיין כעסה על עצמה באותו ערב. מדוע כל כך אכפת לי ומדוע אני צריכה לעקוב אחריה. תחושת בטן לא מובנת משדרת שמשהו קרה. לא היה בכוח ההיגיון הרציונלי להסיר את התחושה הכבדה. היא התאפקה בכל הכוח לא לחזור שוב למספר הנייד המוכר לה. היא חייבת לחנך את עצמה שהקשר עם איילת חייב להיות רחוק יותר. ואולי הגיע הזמן לפרום אותו לגמרי. 'יהיה לי בעל בקרוב ומשאביי אמורים להיות מנותבים למשפחתי. איילת מצידה כבר ויתרה על החברות הזו, ורק אני מנסה להפיח חיים בגוף המת'. מתוך הרהורים אלו נרדמה לשעות רבות עד לצלצול הטלפון הצורמני שהקיץ אותה בבהלה.

אור חיוור של טרם שחר האיר את חדרה. מי זה יכול להיות.

"הלו".

"מעיין, היה לך קשר עם איילת?" קולה המתוח של נאווה חדר לאוזנה ופתח שוב בליבה את המקום שניסתה לברוח ממנו.

"לא, לא ניסיתי שוב".

"היא סיפרה לך על התוכניות שלה אתמול?"

"היא אמרה שהיא הולכת לאתר החפירות לחפש דבר מה".

"היא יצאה בבוקר ונעלמה. היא לא יצרה קשר איתנו ועכשיו כבר חמש בבוקר. אנא היזכרי מה היא עוד אמרה".

פחד זחל במעלה גבה. לא יכול להיות. אין שום סיבה שהיא נעלמה. החלום שלי היה רק חלום.

"אולי צריך לברר אצל חבריה ללימודים".

"המשטרה תברר, חזרי אלינו מייד אם ייוודע לך משהו".

מעיין התלבשה חיש והזמינה מונית. היא חייבת לדעת מה קורה. היא ידעה שאיילת בסכנה. אילו הייתה מתעקשת יותר או לפחות הייתה מציעה ללוותה. כעת היא בדרך. מרחוק הבחינה במקום המשעמם והבודד. מה כל כך מרתק בחורבות האלו?

היא שילמה וירדה. כעת היא פה לבד. השעון מורה על שש בבוקר. טוב שהשאירה פתק להוריה שהיום היא משלימה עבודה במשרד. היא החסירה הרבה והתעסקה רבות בכל הקשור לאירוסין.

היא התהלכה בין החורבות. כל כך נחפזתי לבוא. זה היה טיפשי מצידי. מה חשבתי למצוא. אם היא פה בוודאי הייתה יוצרת קשר. לפתע קפאה על מקומה. הרכב המוכר נגלה לעיניה מאחורי קיר האבנים שלצידה. היא הביטה באימה. הדלת הייתה פתוחה מעט.

"איילת?!"

"איילת!" הפעם קראה בקול. לא הייתה תשובה.

היא חשה במגע הצונן של דלת המתכת ופתחה אותה לרווחה, דרוכה לברוח בכל רגע נתון. היא הביטה בעיניים חוקרות, מנסה למצוא סימן חיים. התיק היה מונח ברישול.

כעת החלה להסתובב בחופזה בכל השטח. בדקה בכל פינה ואפילו העיפה אבנים ברגליה. היא הבחינה בפנקס זרוק. היא פתחה אותו ושמה לב לשורות על חומר בהיסטוריה. כתב היד היה מוכר להחריד. היא התיישבה וניסתה לחפש. מה בדיוק, היא לא ידעה. היא חשה במשהו מתכתי. זה היה מטבע שבור. היא זרקה אותו מהיד ונרתעה לאחור. לפתע פרצה בבכי וצעקה רמה יצאה מתוך גרונה.

"איילת, איילת, איפה את? איילת! תעני לי".

"מעיין! מעיין!" נשמע הד מרחוק.

מעיין השתתקה. היא שמעה משהו או שרק נדמה לה?

"איילת, את שומעת אותי?"

" הפעם הצעקה הייתה במלוא העוצמה.

"מעיייין" נשמע ההד בשנית.
<<<<<<<<<
לאחר שהתברר לה שההזיה שבה היא נמצאת אינה חלום, היא המציאות העכשווית, החלה ללכת בצעדים מדודים, דרוכה לכל רחש. התחפושת שעליה השרתה עליה שלווה. זה מקום המסתור הטוב ביותר. החידה הגדולה בעיניה הייתה לאיזו תקופה היא נפלה, יותר מאשר היכן היא. רגליה משכו אותה למקום המפגש בין העתיד לעבר. היא הביטה בשעונה. השעה הייתה שש בבוקר והרחוב החל להתעורר לחיים במשכימי קום. כולם כאחד נראו מהזמן הקדום.

הינה, שוב הגיעה לאותו מקום שבו פגשה את הנערים שברחו מפניה. פה יש מעבר לעתיד. אילו רק ידעה איך להגיע לכל יקיריה. מהו הקסם שיחזיר אותה. דוק של עצב עמד בעיניה. היא נשאה עיניה לשמיים. אולי מהם ייפתח חלון מעבר לזמן.

לפתע שמעה את שמה כהד רחוק: "איילת, איילת!" מזכיר את קולה של מעיין.

ושוב נשמע הקול בשנית. אולי מתוך האדמה.

בהתרגשותה נפלה על האדמה וצעקה: "מעיין. מעיין. את שומעת אותי מעיין?" אבל אז פרצה בבכי חסר אונים עד שקולה גווע.

יד מגוידת ליטפה את כתפה וגוף רכן מעליה. היא סובבה את ראשה במהירות וראתה פני אישה שצעיף המכסה את ראשה גולש לצידי זרועותיה. מבטה היה רך ועיניה חומלות.

"צעקת מעיין. אולי את נוכרייה וזרה כאן, אבל אני אראה לך היכן המעיין. אם את כל כך צמאה בואי לביתי הקרוב. האם את בצרה?"

"אוי. תודה לך. את אישה טובה. התוכלי לעזור לי?"

"ברצון. מלחמות שאינן פוסקות עוברות בארצנו, והופכות כל כך הרבה אנשים חפים מפשע לאומללים, ואין כמעט מי שייקח אל ליבו את מצוות האלוקים".

איילת שתקה. עדיין לא העזה לשאול. רק דמעתה ביטאה את התודה. היא הושיטה ידה לאישה הרחמנייה שעזרה לה להתרומם. הן החלו לצעוד יחדיו.

"את לא מוכרת, מאיפה את?" בחנה אותה האישה.

"איבדתי את דרכי". ניסתה איילת להרוויח זמן ולמצוא משהו מניח את הדעת.

"הלוואי שרק את הדרך. טוב שלא איבדת בעל או משפחה, כמו שקורה כאן להרבה מאוד משפחות מיוחסות ויראות שמיים".

"מה קרה להן?"

"לא שמעת? איך לא שמעת על כך שנטבחים פה חכמי תורה השכם והערב. לצערנו קם עלינו מלך רשע והתקיים בנו 'ייפול מצידך אלף ורבבה מימינך'". אבל אז עצרה האישה בהפתעה את הילוכה ובחנה במבט חוקר את העלמה אשר לפניה.

"איזה מלך רשע שולט עליכם?" נרתעה בבהלה.

"לא ייאמן שאת לא יודעת. אולי את מעמידה פנים".

"אני לא מפה, אני ממקום אחר לגמרי, אני נמצאת פה בטעות, אולי תוכלי לעזור לי".

האישה עדיין עמדה מופתעת, מעבירה את עיניה לאורך גופה של איילת עד שנעצרה בנעליה.

"את מרומא?"

"לא. למה חשבת כך?"

"מנעלי רגלייך מוזרים כל כך, אבל מסותתים להפליא. אלו דברים שיכולים להזמין רק קיסרי רומי או משפחות מיוחסות".

רק כעת איילת שמה לב שנעליה מהעתיד לא יניחו את דעתן של הבריות. כפות רגליה של השנייה היו יחפות.

"אני רוצה שתאמרי לי את האמת. מאיזו ארץ את? ומי שלח אותך".

לפתע התרחקה האישה שלצידה ובמבט מפוחד ואמיץ כאחד אמרה: "די לנו במרגלים שהמיטו שואה על עמנו, ואת מנצלת את טוב ליבי לפעולות זדון?"

"קחי אותי לביתך ואסביר לך הכול, אני בודדה וזקוקה לעזרה".

"הסירי את מנעלייך המוזרים והניחי אותם בשקי".

איילת מילאה את פקודת האישה והלכה בצעדים כושלים אחריה.

לפתע נשמע שאון הולך ומתקרב. הן נשאו עיניהן למקור הרעש. ענן כבד של חול ופרסות סוסים התקרב אליהן במהירות.

"הסתתרי, מהרי!" צעקה אליה האישה. "מהר, מאחורי הסלע". האישה הייתה מהירה ממנה ובתנופה העיפה אותה ויחדיו נפלו ושכבו לצד הסלע. הסוסים שעטו כמעט מעל ראשן והן התפללו בליבן. המחזה המפחיד נמשך דקות ספורות ושוב נעלמו הפרשים באופק.

"מי אלו הפרשים?" לא התאפקה איילת לשאול.

"חלק קטן מצבאו של הורדוס המושחת, שידיו מגואלות בדם רב".

"הורדוס? קלי הרחום. נחתי אלפיים שנה אחור".

האישה הביטה מופתעת בפניה של איילת שקיבלו גוון חיוור. השפתים איבדו את צבען, עיניה התערפלו וגופה צנח.

היא ניערה את ההולכת המוזרה מעלפונה. מתוך כיסה הרחב הוציאה נאד מים וקירבה אל שפתיה. השקתה אותה והרטיבה את פניה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה