מלחמת התקומה תיעוד מהמלחמה

[הכלבויניק]

לבקשת רבים, אנו מבקשים שלא להעלות תמונות וסרטונים מהמלחמה באשכולות האחרים.

האשכול נועד להעלאת קבצי סטילס אודיו ווידאו,
לא לתגובות שרשרת, עדכונים ודיונים, בשביל זה יש מקומות אחרים.

כמה כללים מחייבים לפני השתתפות באשכול:

• אין להעלות תמונות שאין העין סובלת.
• אין להעלות תמונות נשים.
• אין להעלות תמונות הנוגדות את הצנזורה.
• אין להעלות תכנים של האויב המכילים "לוחמה פסיכולוגית", כמו סרטונים ותמונות של החמאס וכדו'.
• תמונות מרובות יש להכניס לספוילר, ולכתוב מפורש אם זה לא לבעלי לב חלש.
• תמונות מחבלים יש להעלות בספוילר בלבד!
• אין להספים את האשכול עם הודעות "אפשר בזיפ" "חסום" "אפשר בקובץ" וכדו'.
  
  הודעה בניגוד לכללים אלו, תגרום לחסימה מיידית מהאשכול.

הוספנו אפשרות דירוג:

• דירוג חיובי - להודעה מיוחדת, ששווה לנעוץ אותה גבוה.
• דירוג שלילי - להודעה כפולה או שנוגדת את כללי הפורום.
  אין להשתמש בדירוג השלילי כדי להביע רגשות כלפי הודעה קשה ככל שתהיה כל עוד היא עומדת בחוקי האשכול.

בתקווה לבשורות טובות!

 

[אביר88]

תיעוד מבצעי של מערכת מגן אור במהלך המלחמה "מטגנת" כטב"מים של חיזבאלה

 

[אביר88]

נסיונות איראניים נוספים

 

[אביר88]

צה״ל במבצע להפלת מגדלי מגורים ברחבי עזה.

 

[אביר88]

צה״ל במבצע להפלת מגדלי מגורים ברחבי עזה.

עוד לקט מרהיב

 

[הכריש!]

הותר לפרסום: 3 לוחמי חטיבת גבעתי נפלו בקרב בצפון הרצועה

- סמ״ר ליאור שטיינברג, בן 20, מפתח תקווה, חובש קרבי בפחת״ק רותם בגדוד 9

- סמ״ר אופק ברהנה, בן 20, מיבנה, חובש קרבי בפחת״ק רותם בגדוד 9

- סמ״ר עומר ואן גלדר, בן 22, ממעלה אדומים, מפקד כיתה בפחת״ק רותם בגדוד 9

יהי זכרם ברוך

מימין לשמאל -
עומר, ליאור, ואופק הי"ד

 

[משתמש משודרג]

הקידוש במנהרה, הברכה בחושך, והאובדן שאי אפשר להכיל:
בספרו החדש "חטוף", אלי שרעבי מספר על 491 ימים של בידוד ורעב – ועל הרגע שבו הבין שאשתו ובנותיו לא יעמדו שם כשתיגמר המלחמה הפרטית שלו

ספוילר: הכתבה

בספרו החדש "חטוף", אלי שרעבי מגולל את סיפור השבי הקשה שעבר במשך כמעט שנה וחצי במנהרות חמאס ברצועת עזה. מדובר בעדות יוצאת דופן, שמביאה לקדמת הבמה את החוויה האנושית והישראלית מתוך התופת, מתוך הרעב, מתוך הבידוד – ומתוך אמונה שלא נשברה.

שרעבי מתאר כיצד החוטפים ניסו לשבור את רוחם של החטופים באמצעות אוכל. "בימים שהיינו רעבים, באמצע הלילה, החוטפים ניסו לשחד אותנו. היינו כחושים, אחרי המון ימים שאכלנו מנה אחת ביום – פסטה או פיתה וחצי ביום. הם ניסו לשחד אותנו שייתנו לנו אוכל בתנאי שנקרא פסוקים מהקוראן. ולמרות שכולם היו מאוד רעבים – פשוט סירבנו". באחד הרגעים הוא מתאר כיצד הציעו לו חלבה או חתיכת פרי, רק אם יכריז שהוא מאמין בנביא מוחמד. "אני משתוקק למזון. כל חתיכת פיתה או פרי חשובה לגוף שלי מאוד. אבל אני לא מוכן לרקוד לצליל החליל שלהם". הוא רומז כי הסירוב הזה נובע לא רק ממקום אישי אלא ממסורת שלמה שהוא בא ממנה – גם אם הוא עצמו אינו מגדיר את עצמו כאדם דתי.

ביום החטיפה, 7 באוקטובר, הוא נחשף לפקודה שהעביר מג"ד עזה בחמאס בקשר: לא להביא נשים וילדים בשבי – כי אין מכוניות – ולכן יש לרצוח אותם במקום. "כשהבנתי את זה, הבנתי למה אני פה ולמה ליאן והבנות שלי לא פה. כשעזבתי אותן בבוקר ידעתי שאני אחטף, אבל גם ידעתי שאחזור. לא נפרדתי מהן כמו שצריך. אבל ההוראה הזו של חמאס – לחטוף רק גברים – פתאום הסבירה את מה שקרה".

אחד הרגעים המטלטלים בספר הוא הרגע שבו הועבר מכוח הצלב האדום לידי כוחות צה"ל. "ברבע השעה הזו דמיינתי איך ליאן והבנות מחכות לי. דמיינתי את הפגישה הזאת המון זמן. ואז אני מגלה שהן לא מחכות. יומיים לפני השחרור אמרו לי שיוסי אחי נחטף ונרצח". למרות הכול, הוא כותב: "הגעגוע לליאן והבנות קשה מאוד. חזרתי למשפחה שלי, גם אם היא לא שלמה. שיר שמזכיר, מקום, כל דבר מזכיר לי אותן. אני בטוח שהן היו גאות בי".

שרעבי מתעקש להדגיש שהוא איננו אדם דתי, אבל לדבריו – "בשבי אתה מוצא עוד מקור שמחזיק אותך – שנקרא אמונה". לצד הרעב, הבדידות והריבים, הוא וחברו לשבי אליה ניסו לבנות לעצמם רגעים של ביחד, רגעים של שייכות. בימי השבי הראשונים הוא חזר שוב ושוב על שמע ישראל, כמו מנטרה. מדי בוקר, אליה היה קורא את ברכות השחר בעל פה, והם היו עונים אחריו אמן. בימי שישי היו עושים קידוש על כוס מים. לפני כן, אלי היה שר את "אשת חיל", מלמד את אליה את המילים עד שהצטרף אליו. במוצאי שבתות, אליה היה שר זמירות כמו "אליהו הנביא", ו"המבדיל בין קודש לחול". שרעבי כותב שזה מה שחיבר אותם לעם, למסורת, למשפחה – ולכוח להמשיך.

בסוף הספר הוא כותב כי החליט לפרסם את הסיפור דווקא עכשיו, משום שהוא מאמין שזה יכול לתת לאחרים תקווה. "בתוך הסבל, הרעב, הבדידות והאכזריות שהופנתה כלפינו – אנשים שיש להם את המה, מוצאים את האיך. אפשר לקום מכל דבר. לאור מה שקרה לעם שלנו, היה חשוב לי לתת תקווה".

 

[משתמש משודרג]

 

[משתמש משודרג]

 

[הכריש!]

דובר צה"ל

הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחתו.

- רס"ר (מיל') אלון פרקס (Alon Farkas), בן 27, מכברי, לוחם בגדוד הסיור 6646, עוצבת ׳שועלי מרום׳ (646), נפל בקרב בצפון רצועת עזה.

אלון

 

[חוה אייזן]

ארבעה חיילים משבת הי"ד

 

[אביר88]

עוד יום שקט ופסטורלי בעזה

 

[אביר88]

רחפן חושף מטענים בתוך בית ממולכד

 

[אביר88]

מחבלים מעבירים מטענים ומחוסלים מהאוויר

 

[אביר88]

התיעוד של החמושים יורים באזרחים במרכז החלוקה

 

[אביר88]

הפלת בניין בD9

 

[אביר88]

קמפיין מועצת ישע

לא לבעלי לב חלש!

 

[!!!]

מועצה אזורית דרום השרון:

בצער רב ובכאב עמוק קיבלנו את הבשורה המרה על מותו של סמ״ר יואב רוור משדה ורבורג, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה בעת מילוי תפקידו כלוחם ביחידת יהל״ם בחיל ההנדסה הקרבית. בן 19 בנופלו.

יואב הוא בנם של ליאור וגילי רוור ואח לתמר ועומרי, בוגר בית חינוך עמי אסף.

הלב נשבר משפחת המועצה האזורית דרום השרון מרכינה ראשה ומשתתפת באבלם הכבד של כל בני ובנות משפחתו, קהילת שדה ורבורג וקהילת בית חינוך עמי אסף בשעה קשה מנשוא זו.

יהי זכרו של יואב ברוך לעד.

 

[חסוי 7]

 

[!!!]

הותר לפרסום: רס"ר (מיל') אלון פרקס, לוחם צנחנים, נפל בהיתקלות בסג'עייה

אלון פרקס הי"ד

 

[!!!]

- רס״ם (מיל׳) חן גרוס (Chen Gross), בן 33, מגן יאשיה, לוחם ביחידת מגלן, עוצבת הקומנדו, נפל בקרב בדרום רצועת עזה.

חן הי"ד