תיק רפואי של ילד שגדל

[ירחמיאלל]

מעניין לשמוע את דעת הקהל .
ילד שמאז ילדותו/ נערותו סובל ממחלה כרונית מסויימת לא סטטית
ולאורך כל השנים התיק הרפואי היה על ההורים, כמובן
הם אלו שהיו קובעים תורים לרופאים, מקבלים תוצאות בדיקות וכו' וכו'
ומעדכנים את הילד בהתאם לגילו ורמתו.
החל מאיזה גיל מתאים להעביר לילד את האחריות על התיק הרפואי של עצמו?
גיל 18? גיל 20? חתונה?
באיזה גיל מרגיש לכם שכבר לא מתאים שההורה יפתח את הבדיקות וידווח לילדו מהן תוצאות הבדיקות שלו עצמו?
באיזה גיל ההורה אמור לשמוט את השליטה ולאפשר לילד לקחת אחריות על חייו?

 

[bracha5]

ברמה המעשית בגיל 18 מאבדים את הקשר לתיק הרפואי, ורק לילד יש גישה, ורק הוא יכול עם הכרטיס שלו לקנות תרופות.
מגיע שלב שלא ניתן מעשית לקבוע לילדים תור, כי יש להם את העיסוקים שלהם. אפשר לעזור להם, אבל העול עובר אליהם חוקית ומעשית

 

[כוכב103]

בגיל 18 הקופת חולים באופן אוטומטי חוסמת את האפשרות להורים להכנס לתיק האישי של הילד.
להזמין תורים וכו'.
אולי זה הזמן לדבר על זה

 

[ירחמיאלל]

ברמה המעשית בגיל 18 מאבדים את הקשר לתיק הרפואי, ורק לילד יש גישה, ורק הוא יכול עם הכרטיס שלו לקנות תרופות.
מגיע שלב שלא ניתן מעשית לקבוע לילדים תור, כי יש להם את העיסוקים שלהם. אפשר לעזור להם, אבל העול עובר אליהם חוקית ומעשית

זה רק טכני, ובד"כ מתגברים על זה בקלות.
ילדה בי"ב ונער בן 18 בישיבה נראים לכם בוגרים מספיק לנהל את זה?
כולל לקבל בעצמם תשובות מדאיגות או שדורשות החלטות ושיקול דעת?
לפתוח בעצמם טופס תוצאות ולקרוא ראשונים בלי תיווך של הורה?
לא מדובר על שפעת או חוסר בהמוגלובין, כן?

דוגמא נוספת - ילדה בת 18.5 בריאה, שמבחינה חוקית ומבחינת קופ"ח היא בוגרת
ולשם דוג' יש צורך לבצע בדיקת אמ אר אי בגלל חשש מסויים שעלול להיות מסוכן
האם תתנו לה לקבל את תשובות האמ אר אי בעצמה ולקרוא אותן?

 

[אבקת אפיה]

זה מאד תלוי לדעתי באופי של הנערה ובסוג הקשר שלה עם ההורים
אם הקשר שלהם הוא כזה שמאפשר פתיחות, אז למה שלא תהיה מודעת למה שקורה איתה, יחד עם זה שהיא תשמע מה דעתם של הוריה?

 

[ירחמיאלל]

יחד עם זה שהיא תשמע מה דעתם של הוריה?

אולי זה יותר מרק לשמוע את דעתם
מתי צריך להפסיק לתווך לילד, לרכך את המידע, לסנן קצת כדי לא להכביד?
(לא מדובר על להסתיר כמובן)

 

[אבקת אפיה]

מתי צריך להפסיק לתווך לילד, לרכך את המידע, לסנן קצת כדי לא להכביד?
(לא מדובר על להסתיר כמובן)

זה מאד תלוי לדעתי באופי של הנערה ובסוג הקשר שלה עם ההורים

 

[bracha5]

אולי זה יותר מרק לשמוע את דעתם
מתי צריך להפסיק לתווך לילד, לרכך את המידע, לסנן קצת כדי לא להכביד?
(לא מדובר על להסתיר כמובן)

זה לדעתי תהליך ולא שלב של זבנג וגמרנו.
למעשה במחלה אמתית, גם אנשים מבוגרים לא מתמודדים לבד, אלא עם תמיכה של בני משפחה.
זה משחק עדין ביניכם לילד, להרגיש איפה זה נכון לו ואיפה זה נכון לכם

 

[ככר השוק]

לדבר על זה.
מנסיון קרוב, להתחיל לשתף יותר גם בתהליך (צריך לחדש מרשם כל x זמן, טופס 17 מקבלים רק אחרי שצועקים על y...). להכניס ליומן שלו מתי צריך לקנות תרופות/ ללכת לביקורת ולראות אם הוא תופס את האחריות.

הילד בעצמו יראה ויאמר מה מתאים לו. לפעמים הוא מעדיף להשאיר על ההורה, לפעמים רוצה כבר לקנות לבד תרופות וכד'. כל עוד הילד רוצה להיות תחת ההורה, אפשר לתת לו את זה.