תכונות ומאפיינים של נשים...

[דניאל נ]

אילו היה תפרפקיד הגברים ללדת האשה זו שהייתה צריכה בית החלמה..

 

[דניאל נ]

דע מה שתשיב..

מאמר חזק..
חן־חן לך, מזכירת מדינה־נכבדה, על דאגתך הרבה למתרחש במדינת ישראל, כפי שהבאת אותה לידי ביטוי בדברים שאמרת השבוע, ולפיהם: ״יש חשש כבד לפגיעה בזכויות הנשים בישראל. המקרה בו עזבו חיילים דתיים בצה״ל את הטקס עקב סירובם להאזין לשירת נשים, מזכיר לי את המתרחש באיראן״.
 
אין ספק, גברת, ההשוואה לאיראן באמת מדאיגה. אם מצב הנשים במדינת ישראל יהיה כמו מצבן באיראן אוי לנו ואבוי כנ״ל. אומרים שבאיראן מצב הנשים גרוע עד כדי כך, שהוא לא הרבה יותר טוב ממצב הגברים שם. מסכנות.
 
מעניין, ללא כל תיאום ביניכם, גם יו״ר תנועת עם שלם מר הרבאמסלם. התבטא השבוע בצורה דומה. גם הוא השווה את מה שנקרא היום ״הדרת נשים״ (מלשון להדיר, להרחיק) למה שקורה באיראן. ליתר הדגשה הוא אמר, כי הדרת נשים מזכירה לו גם את איראן וגם את טהרן. שיהיה. כנראה שבין האינטלקטואלים הרבים המזדהים עם ערכיה הנעלים של תנועת עם שלם, ישנם גם כאלו שלא יודעים כי מצבן של נשות טהרן לא פחות גרוע ממצבן של הנשים באיראן.
 
על כל פנים, כשאת ויו״ר תנועת עם שלם מביעים בצוותא, כל אחד בשפתו וברמתו האינטלקטואלית, את הזעזוע מהעובדה שחיילים דתיים פגעו בזכויות הנשים עקב סירובם לשמוע שירת נשים - זה מחייב תגובה. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה אישיות מדינית כל כך בכירה בארצות הברית כמו מזכירת מדינה, מאמצת גישה של תנועה פוליטית ישראלית כל כך איכותית ונחשבת. כנראה שאת באמת חוששת שקיימת במדינת ישראל הדרת נשים הפוגעת בזכויותיהן. ובכן, מזכירה נכבדה, תנוח דעתך. מישהו מסר לך אינפורמציה שגויה. לא מדובר בהדרת נשים. ההיפך הגמור הוא הנכון. המקרה שציינת בהודעתך הוא מקרה קלאסי של הדרת גברים.
 
נשים במדינת ישראל יכולות לשיר כמה שהן רוצות. למה לא ? אף אחד לא אוסר על נשים לשיר. אם תבואי פעם לבקר במוסדות חינוך דתיים לבנות, תוכלי להתענג משירתן היפה. נשים שרות, גברים שרים. כל מי שרוצה שר. אין מישהו שנמנעת ממנו הזכות לשיר. גם בטקס שהחיילים נאלצו לעזוב אותו, אף אחד לא ניסה למנוע מהנשים שם לשיר. הן שרו והחיילים לא ניסו למנוע מהן לשיר. מה שהיה שם זה ניסיון לכפות על החיילים לשמוע את שירת הנשים בניגוד לרצונם. במילים אחרות: כפו ״הדרת גברים״ על החיילים שביקשו לממש את זכותם הבסיסית שלא לשמוע שירה בניגוד לדתם ואמונתם. כאילו אמרו להם: מי שחפץ לעמוד על זכותו שלא לשמוע שירה בניגוד לרצונו, שיעוף מפה. אין לו מקום כאן. כלומר ״הדרת גברים״.
 
מיותר לומר לך כי חיילים מתגייסים לצבא למטרות צבאיות ולא למטרות מוזיקליות. הצבא הישראלי אינו צבא המוזיקה לישראל. אי אפשר לכפות על חיילים להשקיע כספים בבורסה; אי אפשר לאלץ אותם למצוץ סוכריות מנטה; אי אפשר להכריח אותם לנגן בגיטרה - וגם לא לשמוע שירים ממי שמר הרבאמסלם חושב שאם מסרבים לשמוע אותם, זה טירוף מטורף הגובל בהקצנה פנאטית מסוכנת עד כדי סכנת טירוף ממשי העלולה לדרדר אותנו לטירוף מוחלט. אלא אם כן נדע להתעשת בזמן, ולהבין סוף־סוף שצריך להפסיק עם המירוץ המטורף הזה לפני שנגיע לפנאטיות מטורפת. לגמרי. כפי שתוכלי להתרשם, מישהו כאן באמת איבד את השפיות. אבל לא החיילים שנאלצו להדר עצמם לדעת. הם לא המציאו שום דבר חדש. ההפרדה בין גברים לנשים קיימת ביהדות מקדמת דנא. אולי אפילו קודם.
 
ההפרדה, איננה הדרה. אף אחד לא מדיר אף אחד. גברים לומדים במסגרות שלהם, נשים במסגרות שלהן. נשים אוכלות באולם המיועד לנשים, גברים אוכלים באולם המיועד לגברים. נשים מתפללות במקום המיועד לנשים, גברים במקום המיועד להם. לכולם יש מקום מכובד במקומם. גם כשהאבא של מר הרבאמסלם התפלל בבית הכנסת, הוא לא ישב בסמוך לאשתו. הוא התפלל בעזרת הגברים והיא בעזרת הנשים. אלא מה. ככה זה ביהדות. יתירה מכך, לכל אורך התפילה רק הגברים שאבא שלו ישב בחברתם שרו ופייטו. הנשים התפללו בלחש, כדי שלא לכפות על הגברים לשמוע את תפילתן. כולן. כולל אמו. בוודאי ובוודאי שהן לא שרו ופייטו בבית הכנסת כמו הגברים.
 
בהקשר הזה, גברת קלינטון, הרשי לי להזכיר לך עוד דבר. גם בתקופה השואה, כשהגרמנים יש״ו הפעילו את מכונת ההשמדה במלוא הקיטור - היהודים הוחזקו במחנות ההשמדה בבלוקים נפרדים לגברים ולנשים. אפילו חיות האדם הללו, התייחסו אל ההפרדה כדבר טבעי. גברים הושלכו להתגורר בבלוק הגברים ונשים בבלוק הנשים. זאת לא הייתה התחשבות. גם לא מחווה אנושית. הנאצים לא התחשבו ולא היו אנושיים. זה היה דבר טבעי. אף אחד לא נזכר שם בטהרן.
נ. ב. - בוודאי כבודתך תמהה מדוע המכתב יועד אליך ולא ליו״ר תנועת עם שלם.
התשובה פשוטה: נו, באמת.

 

[דניאל נ]

דע מה שתשיב..

כפל

 

[מאירי5]

שאלה :
כשהאישה אומרת שתהיה מוכנה בעוד חמש דקות
כמה זמן זה, החמש דקות האלו

תשובה ;
אותו זמן שהבעל אומר שאני מגיע הביתה בעוד חמש דקות

פעם אשה אמרה לבעלה: "אני יורדת 5 דקות לשכנה, עוד חצי שעה תכבה את האש מתחת לסיר..."

 

[זמזומית]

בעל אחד נתקל במאמר מעניין שחשב שמשרת אותו נהדר: "תראי מה כתוב כאן" אמר לאשתו "מחקר מצא כי נשים משתמשות ביום ב-30,000 מילים לעומת גברים שמסתפקים רק ב-15,000. את רואה, אתן פשוט קשקשניות!"
"הסיבה היחידה שאנחנו מדברות יותר" ענתה לו האישה בקור רוח "היא כי אתם לא מבינים שום דבר בפעם הראשונה ואנחנו צריכות לחזור על כל דבר פעמיים"
הבעל שתק לרגע ואז שאל "מה?"

 

[מעצב(ן)]

אתם לא מתביישים ללעוג לנשים? כשקראתי את זה בכיתי, ואשתי לא הבינה ממה אני בדיוק מתרגש.

מאת חיה הרצברג
לגזור ולשמור.​

מי יגיד לאמא רגילה, בבית רגיל, עם ילדים רגילים ועצבים רגילים, מילים טובות? מי ינחם אותה כשהגיעה סבלנותה לקצה ופקעה בקול נפץ, והילדים לא שמו לב והמשיכו לדרוש את שלהם?

מי ייבש את ביצות הבוז התהומי שהיא רוחשת לעצמה אחרי שעת השכבה שכולה מבטים מצמיתים, נזיפות חריפות ומילים רבות שאומרות רק דבר אחד: עזבו אותי כבר, אני לא יכולה? ביום כזה של תוכחה, כאשר כל הבית על סדקיו ופינותיו יוצא מגדרו כדי להראות מה לא בסדר, הקירות זועקים טביעות רגליים שחורות וקשקושים, הכביסות לועגות בערימות ערימות, קרש הגיהוץ כמו מהפנט אליו חולצות קמוטות ושמלות כאילו לא טרחו לידו תשעים דקות אפופות קיטור, הכיורים הנקיים מתמלאים כלים דביקים כהרף עין, על הרצפה פרחי גרניום שנמעכו לכלל כתמים אדמדמים, ציפורני הרגליים של הילדים מתבלטות כדי לומר, שאמנם גזרו בקפידה את ציפורני הידיים, חמישים במספר, אבל הן עדיין כאן.

מי ינחם את אמא שכמעט חנק אותה ה'לא'? כשבדי עמל היא רוחצת וסורקת, מלבישה ומאכילה, מסדרת מיטות ומשכיבה, ואין לה כוח להיות טובה היום, אין לה כוח להיות סבלנית, אין לה כוח להקשיב לכל השאלות ולהשיב להן תשובות ולהסביר אלף למה ולמה ולהתדיין ולהתמקח ולהתפעל מציור של פרח ולפשר בין מריבות ולגהץ יצירה מופלאה מחרוזים קטנטנים, ולהמתין באורך רוח למלותיה האיטיות של ילדתה המעמיקה לחשוב - מי ייתן לה כוח?

מי יעמעם וירגיע את תחושת ההחמצה המרה המלווה את מילות הזירוז כשהן חותכות וקוטעות את פניות הילדים: לא עכשיו, לא יודעת, נדבר על זה מחר, לך מיד להתלבש, נו כבר, קדימה, מהר? מי יחבק את אמא, במקום כואב עמוק בלב, כאשר היא שרועה ואומללה בחושך, וילדה קטנה בוכה בחדר הסמוך 'אמא אמרת שתשירי לי שיר', והתינוקת מתעוררת בפעם השלישית? מי ינקה ממנה גל נוסף של זעם המציף אותה למרות תשישותה?

מי ידע להגיד לאמא, אבל באופן כזה שהיא תבין ותאמין, שלמרות שהנקיון הוא רק בערך, והכביסה לא לגמרי, ולמחבת שכבות רבות, ושוב לא קוימה הבטחה אחת לילד, וביומן של כיתה ב' מתנוססת הערה: "נא להקפיד על שכפולים חסרים" - מי יגיד לה שככה, בדיוק, עם כל החסרונות, הממלכה שלה גדולה ונפלאה ומפוארת. מי ילחש לאמא מילים טובות שהיא תשמע, ויעריך את עמלה, ויכיר במורכבות האינסופית של להיות, פשוט להיות, יום אחר יום אחר יום?

מי יביט בזוג גרביים, שידיה של אמא הלבישו והפשיטו, כבסו וקיפלו ושמו במגרה והוציאו ממנה והלבישו והפשיטו וכבסו וקיפלו, מאות פעמים, ויזכיר לעצמו שזה רק זוג אחד מיני עשרות בבית, ובכל אחד כבר טיפלו מאות פעמים, מי ימנה את עשרות אלפי הפעולות שנפעלו עד כה רק בקשר לגרביים - כשישנם גם כל השאר?

מי יחשב את סך כל הכריכים, סך כוסות הזכוכית הנקיות, סך טיפות היוד על הפצעים, סך הגזרים והתפודים שקולפו, הכינים, במחילה, שסורקו, העופות שנצלו ותובלו, החיבוקים, הנשיקות, הכפתורים שנפתחו ונסגרו, אלף אלפי דיווחים שנקלטו, סיפורים שסופרו, מילות אהבה שנאמרו?

בעולם כזה, שתובע סכ"ה ותוצאות, שנועץ עיניים נוקבות כמו סכינים עמוק בגב ודן ומבקר ושופט ומגנה וכל הזמן יש לו מה להגיד - אם קצת מוזנח או מוחצן ומטופח, אם הגדולה פרועה ותוססת והקטנה חלשה ומהססת, אם הילד קפצני או הנער ביישני, איך נראית התעודה ולאיזה סמינר יקבלו את הילדה - מי ירגיע את אמא הרגילה, אמא הלא מושלמת? מי יאהב אותה ככה וידע שהיא שווה? כשכל הזמן בודקים ומדרגים, מציינים ומסמנים, מצמידים תויות ומעידים עדויות ובוחנים את הכל: את הכשרונות ואת המידות הטובות ואת הצניעות ואת החכמה, ואת דרגת הרוחניות בפומבי וברמה – מי יאטום את אוזניה של אמא משמוע, ויגן על ליבה מאשמה? מי יבחין בעייפות שהיא מסווה, בקושי שהיא כובשת, בכל החיוכים שחייכה רק בחוץ, בהרבה מאוד 'לא' שהיא הפכה אותם ל'כן', בגבול היכולת שהיא חצתה שוב ושוב?

מי יגיד לאמא מילים טובות שהיא תשמע ותאמין, מי יעקוב אחר שביל פסיעותיה בלאט, ילקט את אגלי זיעתה ויספור את דמעותיה הכבושות? מי יצבור הכל בשקט, בערמה שאין לה סוף, מי יאהב בלי גבול ותנאי, ויעריך, ויעריץ, ויכין בסתר כתר, לסתם כך אמא, רגילה?

כמה אמהות בעולם כולו, מהודו ועד כוש. כמה טרחות טורחות כולן, כמה דמעות שופכות כולן, כמה תסכולים וקשיים הן יודעות. הן יכולתי כמותן, אבודה להיות ובודדת... אם לא שחמלת עלי, ובראת אותי ילדתך, והרעפת עלי חמלתך, ותמיד היה איתי מבטך. נצרת את כל צעדי, אספת את כל אנחותיי, ליטפת את כל כאביי, וידעת הכל, ושמעת הכל, ואהבת בלי גבול ובלי תנאי - ובסתר בסתר, רקמת לי כתר.

כתר לאם רגילה.

 

[אולפני shir]

בס"ד
נכון להיום יש גברים שפטפטנים אפילו יותר מנשים
תעמדו לצפייה כמה דקות ברחוב של זוגות טריים ותראו מי דורש יותר....

 

[דניאל נ]

מעצבן אתה באמת מעצבן..
מי יגיד מי יגיד מי יגיד??
מה מי? היא אם חד הורית??
מה זה השיר המעפן הזה? איפה האבא הבעל בתמונה ? שתומך מעודד מחזק מפייס אוהב דואג מפתיע ונותן גב ?
אם השיר מיועד לאלמנה או גרושה באמת מרגש מאוד
אם לא.. אני ממש אבל ממש לא מתרגש .. מעריך ומעריץ מכבד וכו וודאי אבל מרגש??

 

[דניאל נ]

חוץ מזה מי לעג פה לנשים?
בעברית צחה קוראים לזה הומור

 

[מר נחמיאס]

אם כבר ,אז כבר
יוצא המילד מחדר ניתוח ואומר למשהו:מזל טוב גבר נולדה לך רביעיה.מתרגש האחרון עד כלות נשמתו ואומר:משמים-אני גר בקרית 4!
כעבור דקות ספורות יוצא שוב, כעת פונה לג'נטלמן נוסף:מזל טוב מיסטר,נולדה לך שמיניה...
מיועדינו משתנק מהתרגשות ואומר:יאלה,אני גר בקרית שמונה-מדהים!
לפתע קם חרדי ומתחיל לברוח....
רץ אחריו הרופא ,מה קרה?לאן אתה נעלם לי עכשיו?
צועק לו ההוא: לאאאאאאא!אל תגיד לי את זה אני גר במאה שערים!!!!

הילדים האלה כבר זקנים היום - - -

 

[מר נחמיאס]

מהדורה אחרונה של הספר "איך להבין מה נשים רוצות":
(קיבלתי במייל)

 

[מר נחמיאס]

עוד במייל:
יש נשים שזה קורה להן כל בוקר

 

[עפרה]

מעצבן אתה באמת מעצבן..
מי יגיד מי יגיד מי יגיד??
מה מי? היא אם חד הורית??
מה זה השיר המעפן הזה? איפה האבא הבעל בתמונה ? שתומך מעודד מחזק מפייס אוהב דואג מפתיע ונותן גב ?
אם השיר מיועד לאלמנה או גרושה באמת מרגש מאוד
אם לא.. אני ממש אבל ממש לא מתרגש .. מעריך ומעריץ מכבד וכו וודאי אבל מרגש??

נו, באמת.
נראה גבר אחד שמאמין שזה מה שאשתו מרגישה, ונראה אשה אחת שלא מזדהה עם כל מילה.

 

[דניאל נ]

נו, באמת.
נראה גבר אחד שמאמין שזה מה שאשתו מרגישה, ונראה אשה אחת שלא מזדהה עם כל מילה.

קוראים לזה חוסר תקשורת ויש יועצי נישואים נהדרים בשביל זוגות כאלו..

 

[sara770]

חחח....

קוראים לזה חוסר תקשורת ויש יועצי נישואים נהדרים בשביל זוגות כאלו..

ואואו לאן הגעתם.... בקצב הזה...עוד שניה ואתם כבר בתור לרבנות!!!

 

[דניאל נ]

יש לי תחושת בטן עמומה שלא הבנת אותי

 

[עפרה]

 

[sara770]

לנשים יש הרבה חסרונות, לגברים רק 2: כל מה שהם אומרים וכל מה שהם עושים...

 

[sara770]

ועכשיו ברצינות פתחתי את האשכול כי הייתי צריכה תכונות או מאפיינים של נשים לאיזשהוא תרגיל בלימודי.... תודה רבה לכם!!!