דיון תכל'ס, אתם מתפרנסים מהכתיבה?...

  • הוסף לסימניות
  • #1
וואו, גפרור בוער...
אבל נראלי הגיע הזמן לשאול את השאלה הפשוטה הזו.

לא, אין בכובעי קורסים להציע, או הפניות לאשכולות ישנים וניוזלטרים מרתקים...
פשוט תוהה כמה מבינינו - קהילת כתיבה פורה במיוחד - מתפרנסים מהעט שבידם ועושים מזה כסף.
ואם כן, ברשותכם, מאיזה ענף?

חשבתי לפתוח סקר מסודר, אשמח לשמוע בתגובות איך לסדר אותו.
בהצלחה לנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מתפרנסים מהעט שבידם ועושים מזה כסף.
כסף וכתיבה רחוקים כמטווחי קשת.
הכתיבה זה קודם כל בשביל הנשמה.
בשביל להביע מה שמבעבע בך.
להביע מה שיש בך.
להביע מה שאין בך.
להביע את השקפת עולמך.
להביע את הכישורים שחבויים בך.
להעביר מסר, חיוך, הרהור, שיקוף.
לשרטט, עולמות, סיטואציה, עצב, הזדהות, אקשן, שמחה.

ולכן, הכתיבה יותר מפרנסת אותנו, מעשירה את רוחנו, מרחיבה לנו אפיקים -
מאשר מתפרנסים ממנה.
אבל כן. אני אישית מרוויח כמה גרושים. לא יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מתפרנסים מהעט שבידם ועושים מזה כסף.
מתפרנס ממש? עדיין לא. מרוויחים פה ושם. (גם סופרים רבים וטובים לא מגיעים בקלות למצב שזה ממש הפרנסה שלהם).
ואם כן, ברשותכם, מאיזה ענף
כתיבה ספרותית בעיקר על כל ענפיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כתיבה כמקור פרנסה עיקרי, שמורה רק למעטים.

כדי להימנות עם המעטים האלה צריך להיות סופר צמרת בעל כמה במות כתיבה במקביל, וכמובן להתברך במספיק יצירתיות לתנובת סיפורת מרשימה הן בכמות והן באיכות.

באופן אישי כנראה איני נמנה עם אלה. אני מרוויח סכום חודשי נחמד בעיקר מכתיבה ספרותית ואינפורמטיבית. האם זו הכנסה מספקת כשלעצמה? לא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הכתיבה זה קודם כל בשביל הנשמה.
בשביל להביע מה שמבעבע בך.
להביע מה שיש בך.
להביע מה שאין בך.
להביע את השקפת עולמך.
להביע את הכישורים שחבויים בך.
להעביר מסר, חיוך, הרהור, שיקוף.
לשרטט, עולמות, סיטואציה, עצב, הזדהות, אקשן, שמחה.
כל מילה!

אני באופן אישי ממש לא מתפרנסת מכתיבה, כותבת בעיקר לנשמה ולמגירה.
יתכן שהייתי שמחה לעסוק בתחום כעיסוק צדדי, אך מרגישה שאם הכתיבה תהפוך למסחרית ומחייבת- יאבד משהו מטעם הספונטניות והבעת הרגשות המשוחררת.
כן כותבת לעיתים נדירות בהזמנה, ובכל אחת מהפעמים הללו אני חשה שהכתיבה לא זורמת ושופעת כמו בכתיבה ספונטנית מהלב.
מעניין לשמוע אם יש נוספים שחשים כך.

(מסייגת - יתכן שזה תלוי בסוג הכתיבה. כתיבה שיווקית למשל, קופירייטינג וכד', יכולה בהחלט להיות פחות ספונטנית ואמוציונלית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שאלה מעניינת. היא עולה כאן מדי כמה שנים, אבל מכיוון שחברי הפורום מתחלפים עם הזמן - גם התשובה עליה משתנה מדי תקופה.

עד לפני כמה שנים ההכנסה העיקרית שלי הייתה מכתיבה ועריכה.
אבל כמו שציינו כאן - כדי לפרנס משפחה מכתיבה בלבד צריך להשקיע מאמצים רבים, ולכן הסבתי את אפיק העיסוק המרכזי שלי לענף מניב יותר.
כיום מרבית הכתיבה שלי היא בהתנדבות. זה חבל לי, כי כבר לא יוצא לי לכתוב הרבה, אבל גם זה נחמד. כשמקור הלחם והחלב שלך לא תלוי בכמה אתה כותב, קל לך הרבה יותר להפיק תוצרים ללא תמורה.

מכירה אישית כמה מחברי הקהילה שאכן מפרנסים משפחה מעיסוק מוחלט בעולם הספרות, מעניין אותי אם הם יכריזו כאן על כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כן כותבת לעיתים נדירות בהזמנה, ובכל אחת מהפעמים הללו אני חשה שהכתיבה לא זורמת ושופעת כמו בכתיבה ספונטנית מהלב.
מעניין לשמוע אם יש נוספים שחשים כך.
לגמרי. אין ספק שלהכריח את היצירתיות להיכנס לשבלונות של עורך, זו לא השיטה הטובה ביותר לעשות אומנות. ספרות טובה היא תולדה של דרור מחשבתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני, באופן אישי, רק מפסידה מהכתיבה... (כלומר - מתהליך ההוצאה לאור. פה ושם מרוויחה גרושים בודדים ממש)
אבל יש לי חברה (שנמצאת כאן בעיקרון) שבהחלט מרוויחה מזה. ה"סוד" שלה: א. היא תפסה נישה ייחודית מאוד בעולם הכתיבה, נישה חינוכית כלשהי. ב. היא יודעת לשווק את עצמה נהדר... (משהו שחסר לי מאוד)
אז כן, הכתיבה מבחינתי היא רווח אישי ונשמתי בלבד, לפחות כרגע. והיא נובעת מתחושה של צורך לכתוב ושל צורך לפרסם ולהביא את הקול שלי לעולם.
כן יש בי תקווה שבעתיד אצליח גם להרוויח ממנה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
סתם לדוגמא, עברתי היום על כמה מדפי אשכול 'חתמתי ונושעתי'. רוב התגובות מלמדות על ניקים שכותבים להנאתם הפרטית והציבורית, פחות כי הם מתפרנסים מזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ממבט ראשון, יש כאן חלוקה בסיסית:
1. כתיבה אומנותית, לשם ההנאה, התחביב, הביטוי וכו'
2. שימוש בכתיבה ככלי פרנסה.

יחד עם היותה פורקן לנפש וכו', כוונתי לשאלה פשוטה וברורה: האם אפשר להתפרנס מהכתיבה?
האמת, שהופתעתי מהעובדה שרוב ככל העונים באשכול זה - לא משתמשים כיום בכתיבה ככלי מרכזי לפרנסתם.

ואני שואל בכנות:
אין כסף בכתיבה?
האם ים המלל שאנו רואים סביבנו (פרוספקטים, ספרים, קמפיינים, אתרים, מודעות, ניוזלטרים, תסריטים, ועוד!) לא יוכל להתמגנט אלינו?
אם נספק באמת את השירות הנכון, המקצועי והמדויק ללקוחות - יש סיבה שלא נתפרנס 'טוב' מהכתיבה?
האם אכן מדובר בקודקודים נדירים בדורנו, או שאנו יכולים גם לחתור אל הפסגה?


גילוי נאות: אני אישית מתפרנס ב"ה מהכתיבה (מענף די מסוים). אך אני שואף ליותר, ולכן מנסה להבין את השוק לעומק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
האם ים המלל שאנו רואים סביבנו (פרוספקטים, ספרים, קמפיינים, אתרים, מודעות, ניוזלטרים, תסריטים, ועוד!) לא יוכל להתמגנט אלינו?
אפשר להתפרנס מכתיבה שיווקית וקופירייטינג וקידום אתרים, אבל לדעתי - אחרי ניסיון - זו עבודה הרבה יותר טכנית. צריך כושר ניסוח והבעה והבנה בניואנסים הקטנים. כמובן יצירתיות בשביל הגיוון כל פעם מחדש אבל אי אפשר להשוות את זה לכתיבה ספרותית. כמו שעריכה לשונית ואפילו ספרותית לא משווים לכתיבה עצמה ממש.
ואני לא רואה צורך בפורום כזה לעבודה כזאת...
מטבע הדברים בפורום יש כותבים שרצו במה שאין להם אותה במקום אחר. זה כנראה לא המקום הנכון לסקרים מהסוג הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני אכתוב את מה שנראה לי, רק חשוב לי שזה לא ייפול למקומות קלישאתיים. זהו לא טקסט ממחוזות הקאוצ׳ינג, אלא תוכנית עבודה מסודרת ויבשה, אז תקראו עד הסוף בבקשה.
אני חושב שכתיבה היא לא מקצוע, כמו שדיבור אינו מקצוע. כתיבה היא צורת ביטוי. היא תבטא בדיוק את מי שאתה. אם יש לך מה להציע לעולם, היא תשפר מאוד את מי שאתה, כאשר בתוך זה כלול גם הסיכוי שלך להתפרנס בכבוד.
לדעתי, הטעות הכי גדולה של כותבים, היא המחשבה שכדי להרוויח - הכותב צריך לנתק את עצמו מהכתיבה. התוצאה היא, שאתה מוצא את עצמך משרבט טקסטים חסרי חן וייחודיות, שמישהו הכתיב לך והוא עצמו לא רואה בהם ערך אמיתי, בזמן שהערך האמיתי שלך כאדם, יכולת הביטוי של מה שבמחשבה שלך - נשאר בפנים. במילים אחרות: אתה משתמש אך ורק בחלק הכי פחות ייחודי של הכתיבה שלך - היכולת לשזור מילים ולחבר משפטים. המחשבות - שהן הקסם האמיתי של הכתיבה, מתבזבזות.
אני רואה את עיניכם מתעגלות, את הבוז שבמחשבותיכם. הרי ברור שמדובר בחוסר ברירה. ברור שאף אחד מאתנו לא מעוניין היה להשתמש ביכולות שלו כדי ליצור רשימות יבשות, או כדי להגות משפטים סוחטי דמעות עבור פרסומות מסחריות שהוא אינו מאמין בהן. זה ברור, שכל כותב ישמח לכתוב את מה שהוא אוהב, את מה שהוא חושב, את התובנות הייחודיות שלו.
אבל כאן בדיוק נמצאת הנקודה.
אתה הולך בדרך ההפוכה. אתה משתמש בעצמך ככלי ובכתיבה כמטרה. זה צריך להיות בדיוק הפוך.
הכתיבה היא הכלי. אתה המטרה.
יש לך מומחיות?! יש לך משהו שבו אתה טוב?! מלבד הכתיבה?!
תהיה המפרסם של עצמך. אף אחד לא יעשה את זה טוב כמוך.
אתה טוב בגמרא?! במתמטיקה?! בניהול?! בפוליטיקה?!
תסלול את הדרך שלך. באמצעות הכתיבה. תכתוב לאורך כל הדרך, עד להגשמת השאיפות הכי מטורפות שלך.
תחשוב על החלום הכי מטורף שלך, בעולם האמיתי. לא בעולם הכתיבה. תפרק אותו למאמרים, ותכתוב אותם. תפרסם אותם לחברים, למשפחה, למכרים משותפים. תתלה אותם על תחנות אוטובוס. תשלח אותם ברשימת תפוצה. תעלה אותם לפרוג, או שתשלם לחברת תפוצה שתפיץ אותם.
אבל תשים שם את עצמך. את המקצועיות שלך. תבעיר את המאמרים באש שלך. תדאג שהעולם יבין מי אתה. לא כמה טוב אתה כותב, אלא כמה טוב אתה מנהל, כמה טוב אתה מגיש חומר יבש, כמה מעולה אתה בתחומים האחרים שלך.
לא. אתה לא תקבל שקל על הכתיבה.
כן. אתה תקבל פי עשרות מחבריך שעובדים על כתיבת פרסומות יבשות. הם עובדים בשביל טייקונים, שמשליכים להם פרוטות. אתה - יכול להיות טייקון בעצמך. השאלה היא רק כמה אתה באמת טוב, כמה אתה מומחה, כמה אתה יודע באמת על מה שאתה טוב בו.
תחשבו על בן אדם שיש לו יכולת דיבור, הוא מסוגל לשכנע כל אדם בכל דבר, אבל הוא מדוכא - כי אף אחד לא משלם לו כסף על זה שהוא מדבר, ועד שמישהו שוכר אותו - הוא מבקש ממנו לומר דברים משעממים. המקסימום שהוא יגיע אליו - יהיה סוכן מכירות.
אבל אם הוא קצת, טיפונת, מוכשר בתחומים אחרים - הוא יכול לפרוץ בצורה אדירה. אין בוס שיאמר לו לא, אין חברה שהוא לא יוכל להתקבל אליה, אין תחום שהוא יאהב - שהוא לא יהפוך בו למטאור.
אבל הוא מגביל את עצמו. ואז כולם מגבילים אותו.
דיבור הוא יכולת. כתיבה היא יכולת. צריך רק לשנות גישה.
עד כאן דבריי לערב זה, תגובות מכל צידי המתרס יתקבלו בברכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ככל כישרון שקיים אצל האדם, כך הוא כישרון הכתיבה והניסוח.
יש אנשים עם קול נדיר, שמנעימים לעצמם את החיים בזמזומים, ורעבים ללחם.
יש מתמטיקאים מוכשרים שמוכרים במכולת, ושקועים עד צוואר בחשבונות של 1+1 וכמה עודף להחזיר.
וישנם עוד ועוד כישורים ויכולות, שנובעים במוחם וליבם של אנשים רבים, אך הם לא מוצאים את הסדק הצר שיאפשר להם להשפריץ אותו החוצה, ולהתפרנס ממנו.
המפתח הוא קודם כל, סיעתא דשמיא כמובן.
לאחר מכן,
על האדם לערוך בירור עצמי נוקב, מול עצמו, בדרך כלל בעזרתו של מישהו שחיצוני לו.
בירור שמורכב מהחלקים הבאים:
1. מה אני רוצה לעשות בחיים?
2. מה אפשרויות הזמינות העומדות לרשותי?
3. מהם הכישורים שאני יכול לרתום לצורך פרנסתי/הצלחתי?
4. האם אוכל לרתום את כשרונותיי לאפשרויות הנקרות לפתחי?
5. האם אני רוצה להיות שכיר או עצמאי?
6. האם יש לי את אורך הרוח, לקשיי ההתחלה של יציאה לדרך מקורית משל עצמי?
ועוד ועוד שאלות מן הסוג הזה.
כשהמטרה הסופית היא, לייצר בהירות היכן אני עומד, ומה הם דרכי הפעולה העומדים לפניי, בדרך למימוש החזון שלי.
---
מכיוון שאני עסוק בימים אלו בקריאתו של הספר 'תכתבו' של גוטמן ופיין, אמליץ בחום לקרוא את הספר.
לדעתי הוא עושה סדר מהותי, בהרבה מן השאלות הקיומיות שמטרידות סופר, בדרכו אל ההגשמה העצמית והעיסקית שלו.
---
לגבי עצם השאלה הנידונת
הכתיבה שלי משמשת בעיקר כרקע לעיסוקיי האחרים (המכניסים).
אני אוהב את הכתיבה על הטיותיה השונות, מהסיפורית עובר בשיווקית וכלה בתורנית.
לאחרונה ממש, התיישבתי לכתוב את האוטוביוגרפיה של גיסי (כאן), בשאיפה להוציאה לאור כספר שלם מחכים ומרתק.
---
אסיים בדברי המשנה בקידושין (ד, יד)
לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת; שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כותבת בעיקר למגירה כי עדיין לא מצאתי איפה לפרסם מה שאני אוהבת.
כלומר יש עיתון ששולח לי בקשות לכתבות עם התרעה של מהיום לאתמול ואני לא עומדת בזה, ועוד עיתון שאמר שאני יכול לשלוח סיפורים קצרים.
א- פחות התחום שלי- יותר כתבות וטורים וגם דברים קצקצרים כמו שירים נגיד.
ב- זה יתפרסם כשיתפרסם, אולי עוד חצי שנה אולי יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני כותבת לפעמים שירים לבת מצווה, לא יותר.
מרגישה שאם אני יתחייב לכתיבה זה יכבול אותי ואני לא אצליח לכתוב כמו שאני אוהבת..
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כסף וכתיבה רחוקים כמטווחי קשת.
הכתיבה זה קודם כל בשביל הנשמה.
בשביל להביע מה שמבעבע בך.
להביע מה שיש בך.
להביע מה שאין בך.
להביע את השקפת עולמך.
להביע את הכישורים שחבויים בך.
להעביר מסר, חיוך, הרהור, שיקוף.
לשרטט, עולמות, סיטואציה, עצב, הזדהות, אקשן, שמחה.

ולכן, הכתיבה יותר מפרנסת אותנו, מעשירה את רוחנו, מרחיבה לנו אפיקים -
מאשר מתפרנסים ממנה.
אבל כן. אני אישית מרוויח כמה גרושים. לא יותר.
מדויק.

, כוונתי לשאלה פשוטה וברורה: האם אפשר להתפרנס מהכתיבה?
כן, אבל בכמות מועטה.

תתפלא, אבל הצלחתי ב"ה להרוויח כסף בזכות שפרסמתי קטעים כאן בפרוג (שלום לעם ראו את זה והתלהבו, ולכן פנו אלי שאכתוב להם סיפורים עליהם הם משלמים סכום מזערי אך מספק.).

באופן אישי, בעתיד אני מתכנן בל"נ להוציא ספרים ולכתוב בעיתונים - וע"כ מקבלים יותר כסף.

אבל אני מרגיש שצריך לציין מה שכתבו חברי למעלה: לא כותבים בשביל להתפרנס. כותבים בשביל להעביר מסר; בשביל כבוד; כי אני אוהב לכתוב.

אומנם סופו של הכסף להגיע באופן מזערי, אך כל עצם הכתיבה, היא לא בשביל כסף (אני לא מדבר עכשיו על קופי, שם הכתיבה היא מלכתחילה בשביל הרווח...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אבל אני מרגיש שצריך לציין מה שכתבו חברי למעלה: לא כותבים בשביל להתפרנס. כותבים בשביל להעביר מסר; בשביל כבוד; כי אני אוהב לכתוב.

אומנם סופו של הכסף להגיע באופן מזערי, אך כל עצם הכתיבה, היא לא בשביל כסף (אני לא מדבר עכשיו על קופי, שם הכתיבה היא מלכתחילה בשביל הרווח...).
לא יודע למה קשה לי לשמוע את המשפטים האלו שוב ושוב כאן באשכול.
מה הדבקות העיקשת לא לעשות כסף מהעט שבידינו?
למה לא לערוך ספרים לראש ישיבה שמוציא ספר כל שנה, לסבתא שמוציאה את חיבורי האלעטר-זיידע שלה, למשפחת כהן שמוציאה ספר על הבן המיוחד שלהם שנפטר בגיל 25 לפני חודשיים, והדודים ברקוביץ שמנציחים את הסבתא הדגולה בתום השלושים לכתבה בעיתון המשפחתי?
את הכתיבה שלי, האישית והמיוחדת והמפעימה, אשמור לזמנים שלי, לרגעים שהלב נפתח בהם. אולי גם אשתף כאן בפורום.
נכון, העומס עלול לסגור לי את הלב. אבל גם אם אעבוד בביטוחים הלב ייסגר, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מה הדבקות העיקשת לא לעשות כסף מהעט שבידינו?
למה לא לערוך ספרים לראש ישיבה שמוציא ספר כל שנה, לסבתא שמוציאה את חיבורי האלעטר-זיידע שלה, למשפחת כהן שמוציאה ספר על הבן המיוחד שלהם שנפטר בגיל 25 לפני חודשיים, והדודים ברקוביץ שמנציחים את הסבתא הדגולה בתום השלושים לכתבה בעיתון המשפחתי?
אפשר לעשות כסף, אבל מה שדיברו כאן זה על ספרים וסיפורים של הסופר עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אפשר לעשות כסף, אבל מה שדיברו כאן זה על ספרים וסיפורים של הסופר עצמו.
אולי זה מסביר הכל...
ממש לא התכוונתי לתוכן של הסופר עצמו!
להיפך, ניסיתי לראות בראי-מסחרי וכלכלי את המקצוע.
כמו אדריכל שיתכנן לאחרים בכסף מלא, כמו אורגניסט שינגן בחתונות בכסף מלא, ומורה שמלמדת את התלמידות שלא בנותיה בכסף (לא) מלא..
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא יודע למה קשה לי לשמוע את המשפטים האלו שוב ושוב כאן באשכול.
מה הדבקות העיקשת לא לעשות כסף מהעט שבידינו?
למה לא לערוך ספרים לראש ישיבה שמוציא ספר כל שנה, לסבתא שמוציאה את חיבורי האלעטר-זיידע שלה, למשפחת כהן שמוציאה ספר על הבן המיוחד שלהם שנפטר בגיל 25 לפני חודשיים, והדודים ברקוביץ שמנציחים את הסבתא הדגולה בתום השלושים לכתבה בעיתון המשפחתי?
את הכתיבה שלי, האישית והמיוחדת והמפעימה, אשמור לזמנים שלי, לרגעים שהלב נפתח בהם. אולי גם אשתף כאן בפורום.
נכון, העומס עלול לסגור לי את הלב. אבל גם אם אעבוד בביטוחים הלב ייסגר, לא?
מסכימה.
זה מזכיר לי שמישהו פעם אמר לי שלעשות כסף ממוזיקה זה לא פייר.
כי אנשים לא מכבדים אותה כמו שצריך 🙄
עם כל הכבוד לבנ"א הזה, הוא למד בדיוק אצל אנשים שרצו לעשות כסף ובזכות זה הוא יודע את מה שהוא יודע.
מותר לכתוב בשביל כסף. נקודה פסיק אלף נקודות...
(לא יודעת למה ככה אומרים כשמאד נחרצים במשו🤔)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה