מידע שימושי תכנות או ראיית חשבון

  • הוסף לסימניות
  • #81
צריך לקחת בחשבון שחלק גדול מהעבודה של רואי החשבון כיום היא בגלל ביורוקרטיה מיותרת, במדינות רבות הפשיטו כבר את התהליכים ועסקים הרבה פחות נצרכים לשירות רו"ח.
באותה מידה, גם ההייטק מפשט את עצמו עם הזמן.
פעם מתכנת היה צריך להיות לא פחות ממדען, להתעסק עם תכנות סיביות והמון אלגברה בוליאנית ובסיסים.
דור המתכנתים ההוא פישט את העבודה ע"י שפות סף ובהמשך שפות עיליות.
כיום בהרבה בתי תוכנה משתמשים במערכות שהמתכנת צריך רק ליישם, עבודה שנעשית יותר ויותר פקידותית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
מה את אומרת...
רוב העסקים הקטנים שאני מכיר מדווחים מע"מ לבד, מעטים גם עושים לבד את הדו"ח השנתי.
עם רווחית / חשבונית ירוקה וכמובן פריוריטי זה לא קשה במיוחד, עם פנקסים ידניים כבר יותר זול לשלוח לרו"ח.
כמובן מצטרף לעובדה גם מערכות לניהול תזרים, קופות ומסופים, ואולי עוד יותר קריטי אתרים נגישים של הבנקים ושל משרדי הממשלה.
כל הפעולות האלו בעבר הלא רחוק הרו"ח היה עושה, וכיום בעלי עסקים עושים לבד בדקות ספורות, ובעתיד גם פעולות נוספות כמו תלושי משכורת (זה כמובן אפשרי לבד אבל עדיין לא פשוט).
קרוב משפחה שלי בעלים של משרד רו"ח מצליח, טוען שכיום כמעט ואין צורך לעוסק מורשה בשירותי רו"ח, הוא המליץ לי להגיש הכל לבד חוץ מדוח שנתי.
למעשה אני מדברת מנסיון ורק ממנו ובניגוד אליך גם מהפוזיציה הזו.
תפקידו של רו"ח אינו הנה"ח ודיווח. הוא יכול להציע זאת כשירות נלווה.
וכשמדובר בחברה גדולה היא גם ככה תנהל את ספריה בעצמה.
תפקידו האמיתי הוא דיווח שנתי, תכנוני מס, אישורים מיוחדים וייעוץ כלכלי לעסק. בקורונה על שלל בעיותיה הבירוקרטיות הצורך התעצם פי כמה. רואה חשבון טוב ומיומן יכול לסייע מאד לחסכון כלכלי והתייעלות וניצול סעיפים מיטיבים בחוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
@רבקה@ , העניין הוא שאת כתבת שהשכר פחות קופץ אז אני הבהרתי שלפעמים הוא לא קופץ. הוא יכול להישאר כך במשך שנים וכן שלמעסיק במשרד יש מגבלה לשכר שהוא יכול לשלם ורוב הנשים החרדיות עובדות במשרדים.
(אא"כ זה ביג פור אבל למנג'רים שם יש עומס מטורף על הראש).
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
העניין הוא שאת כתבת שהשכר פחות קופץ אז אני הבהרתי שלפעמים הוא לא קופץ. הוא יכול להישאר כך במשך זמן וכן שלמעסיק במשרד יש מגבלה לשכר שהוא יכול לשלם.
(אא"כ זה ביג פור אבל למנג'רים שם יש עומס מטורף על הראש).
שירה, אני מסכימה ולא מסכימה איתך.
בגדול המצב כיום ששוק ההייטק במתכונת מתאימה לרמת הלימודים בסמינרים ולעבודה כפי שהחרדיות מציעות נמצא במיצוי. (שעות, קבוצה חרדית, שפות, נסיון, וכו)
בעוד ששוק החשבונאות משווע לידים עובדות, וגם מתחיל לתגמל יותר.
ההשוואה לבעלי תארים ובוגרי אוניברסיטאות לא רלוונטית, מכיוון שבנות הסמינר לא יוצאות עם תארים, ולכן הירידה בכמות הסטודנטים לחשבונאות מול עליה באלו של הייטק, שרובם עובדים משרות סטודנט תוך כדי הלימודים, רק פוגעת בבוגרות ההייטק של הסמינרים החרדים, ומיטיבה עם בוגרות החשבונאות.
בת שלומדת ראיית חשבון בשביל ללכת לביג פור, באמת היה עדיף שתלך להייטק, כי שם ההשקעה שלה תשא פרות פי כמה מאשר בחשבונאות.
אבל מי שמחפשת משרה לאשה, שרוצה להיות אמא, עם אופק תעסוקתי יציב, עם ביקושים גדלים, עם אפשרות התפתחות לעשרות תחומים, עם אפשרות עתידית להשלמה לתארים במגוון תחומים, ראיית חשבון היא כן המקום.
בוגרת הייטק סמינרי שתצליח להשתלב במקום עבודה, ובהמשך להתקדם, אכן תקבל יותר מאשר רואת חשבון.
אבל במצב הנוכחי, כאשר עצם ההשתלבות בעבודת תכנות היא סימן שאלה, והשנים שעוברות רק מחריפות אותו,
לא נכון לקחת נתונים מהעבר, וכאלו שלא הולמים את המצב הנוכחי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
שירה, אני מסכימה ולא מסכימה איתך.
בגדול המצב כיום ששוק ההייטק במתכונת מתאימה לרמת הלימודים בסמינרים ולעבודה כפי שהחרדיות מציעות נמצא במיצוי. (שעות, קבוצה חרדית, שפות, נסיון, וכו)
בעוד ששוק החשבונאות משווע לידים עובדות, וגם מתחיל לתגמל יותר.
ההשוואה לבעלי תארים ובוגרי אוניברסיטאות לא רלוונטית, מכיוון שבנות הסמינר לא יוצאות עם תארים, ולכן הירידה בכמות הסטודנטים לחשבונאות מול עליה באלו של הייטק, שרובם עובדים משרות סטודנט תוך כדי הלימודים, רק פוגעת בבוגרות ההייטק של הסמינרים החרדים, ומיטיבה עם בוגרות החשבונאות.
בת שלומדת ראיית חשבון בשביל ללכת לביג פור, באמת היה עדיף שתלך להייטק, כי שם ההשקעה שלה תשא פרות פי כמה מאשר בחשבונאות.
אבל מי שמחפשת משרה לאשה, שרוצה להיות אמא, עם אופק תעסוקתי יציב, עם ביקושים גדלים, עם אפשרות התפתחות לעשרות תחומים, עם אפשרות עתידית להשלמה לתארים במגוון תחומים, ראיית חשבון היא כן המקום.
בוגרת הייטק סמינרי שתצליח להשתלב במקום עבודה, ובהמשך להתקדם, אכן תקבל יותר מאשר רואת חשבון.
אבל במצב הנוכחי, כאשר עצם ההשתלבות בעבודת תכנות היא סימן שאלה, והשנים שעוברות רק מחריפות אותו,
לא נכון לקחת נתונים מהעבר, וכאלו שלא הולמים את המצב הנוכחי.
לא יודעת למה החלטת שלקחתי נתונים מהעבר. לקחתי אותו מההווה שלי ושל חברותי.
רובנו אחרי 10 שנות נסיון ולדעת רובנו המקצוע התובעני הזה לא מספיק מתגמל וגמישות בשעות מתאפשרת רק למי שתקעה יתד בחברה ממשלתית (יחידות סגולה) או במשרד קטן-ואז השכר עלוב בהתאם.
על הלחץ של הדד ליינים והשעות הנוספות אני בכלל לא מתחילה לדבר.
הכנתי וביקרתי משכורות של עובדי הייטק ויש לי גם חברות מתכנתות. רובן עקפו את ה-10K לחודש כבר אחרי חמש שנות נסיון כשחלק מחברותי עדיין לא הגיעו אליו!.
שוק החשבונאות אמנם מתחיל לחוש בחסר והביקוש עולה אך ההלימה בין שכר לאחריות לא תשתנה.
אני רואה את מי שמרוויחה שכר גבוה בחשבות. היא עובדת גם בבית בטלפונים והודעות ובחופשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
לא יודעת למה החלטת שלקחתי נתונים מהעבר. לקחתי אותו מההווה שלי ושל חברותי.
רובנו אחרי 10 שנות נסיון ולדעת רובנו המקצוע התובעני הזה לא מספיק מתגמל וגמישות בשעות מתאפשרת רק למי שתקעה יתד בחברה ממשלתית (יחידות סגולה) או במשרד קטן-ואז השכר עלוב בהתאם.
הכנתי וביקרתי משכורות של עובדי הייטק ויש לי גם חברות מתכנתות. רובן עקפו את ה-10K לחודש כבר אחרי חמש שנות נסיון כשחלק מחברותי עדיין לא הגיעו אליו!.
שוק החשבונאות אמנם מתחיל לחוש בחסר והביקוש עולה אך ההלימה בין שכר לאחריות לא תשתנה.
אני רואה את מי שמרוויחה שכר גבוה בחשבות. היא עובדת גם בבית בטלפונים והודעות ובחופשים.
זהו, שאת מדברת על כאלו עם נסיון של 10 שנים.
אני מדברת על המצב עכשיו, ב--3-4 שנים האחרונות.
והמצב העתידי ככל הנראה יהיה יותר דומה למה שקורה למי שיצאה עכשיו מהלימודים, ולא למי שיצאה לפני 10שנים.
שזה אומר מחסור חמור במשרות הייטק, שכר נמוך בצורה מפלצתית, ניצול מטורף, בוגרות הייטק מצטיינות שעובדות באוטומציה, ואפילו שמעתי על כמה פקידות (לבינתיים.... כבר יותר משנה...)
המצב נהפך, בעוד שבעבר רו"ח ללא תואר לא היתה שווה כמעט, כיום למתכנתת ללא תואר יש את חסמי הכניסה האלו.
וזה מה שהתכוונתי, שאת משתמשת בנתונים היסטורים (ותק של 10 שנים!) למה שקורה היום בשוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
ועוד עובדה איזוטרית: את מדברת כנראה על המרכז.
הפערים בין המרכז לפריפריה לעניין ביקוש ושכר עצומים.
אני מדברת על ירושלים, ת"א, והשרון. אכן.
זה באמת שיקול, בת בי"ב שמעתדת לגור באופקים/כרמיאל, שתשקול שונה מזו שתגור בב"ב/ק"ס/י-ם
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
זהו, שאת מדברת על כאלו עם נסיון של 10 שנים.
אני מדברת על המצב עכשיו, ב--3-4 שנים האחרונות.
והמצב העתידי ככל הנראה יהיה יותר דומה למה שקורה למי שיצאה עכשיו מהלימודים, ולא למי שיצאה לפני 10שנים.
שזה אומר מחסור חמור במשרות הייטק, שכר נמוך בצורה מפלצתית, ניצול מטורף, בוגרות הייטק מצטיינות שעובדות באוטומציה, ואפילו שמעתי על כמה פקידות (לבינתיים.... כבר יותר משנה...)
המצב נהפך, בעוד שבעבר רו"ח ללא תואר לא היתה שווה כמעט, כיום למתכנתת ללא תואר יש את חסמי הכניסה האלו.
וזה מה שהתכוונתי, שאת משתמשת בנתונים היסטורים (ותק של 10 שנים!) למה שקורה היום בשוק.
רק שבהייטק אחרי כמה שנים של צבירת נסיון חסם התואר הוא פחות משמעותי ואפשר להתקבל גם בחלק מן החברות הגדולות או הבינוניות ובשכר גבוה למדי.
ביקוש עצום מיטיב עם העובדים ולא מרע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
עכשיו הסתכלתי סתם באתרי דרושים להייטק- וראיתי שלפחות 50% לא ביקשו תואר, אלא רק שנות נסיון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
עכשיו הסתכלתי סתם באתרי דרושים להייטק- וראיתי שלפחות 50% לא ביקשו תואר, אלא רק שנות נסיון...
נכון. אבל קשה עד בלתי אפשרי להנדסאית תוכנה למצוא עבודה ללא ניסיון, ככה זה בשנים האחרונות, כמו ש @קווארק חוזרת ואומרת.

אני חושבת שההצפה של מסלול הנדסאים חייבת להיפסק, וצריכות ללמוד בו רק המבריקות ממש. זה יחזיר את היוקרה של המפתחות החרדיות ויועיל לכולם בסוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
נכון. אבל קשה עד בלתי אפשרי להנדסאית תוכנה למצוא עבודה ללא ניסיון, ככה זה בשנים האחרונות, כמו ש @קווארק חוזרת ואומרת.

אני חושבת שההצפה של מסלול הנדסאים חייבת להיפסק, וצריכות ללמוד בו רק המבריקות ממש. זה יחזיר את היוקרה של המפתחות החרדיות ויועיל לכולם בסוף.
צריך להפסיק את המסלול המוזר של "הנדסאות", וללמוד תואר.
זה יסנן את הפחות מוכשרות, ייתן יוקרה למסיימות, ויועיל לכולם בסוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
צריך להפסיק את המסלול המוזר של "הנדסאות", וללמוד תואר.
זה יסנן את הפחות מוכשרות, ייתן יוקרה למסיימות, ויועיל לכולם בסוף.
נכון.
אבל זו כבר לא החלטה שלנו ונושא לדיון אחר.
ומענין לבדוק את אחוזי ההשמה של "תבונה" בשנתיים האחרונות, לעומת הסמינר החדש והסמינר הישן בירושלים למשל. גם במסלול הרגיל, ועוד יותר במסלול החדש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נכון.
אבל זו כבר לא החלטה שלנו ונושא לדיון אחר.
ומענין לבדוק את אחוזי ההשמה של "תבונה" בשנתיים האחרונות, לעומת הסמינר החדש והסמינר הישן בירושלים למשל. גם במסלול הרגיל, ועוד יותר במסלול החדש.
'תבונה' שהיה בניהולה של גב' וגשל (המרכז האקדמי לב) עם השמה גבוהה מאוד בשוק. לדעתי למעלה מ90%.
בנות התחילו עבודה חצי שנה לאחר סיום הלימודים עם משכורת התחלתית של 12-15k, בירושלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
'תבונה' שהיה בניהולה של גב' וגשל (המרכז האקדמי לב) עם השמה גבוהה מאוד בשוק. לדעתי למעלה מ90%.
בנות התחילו עבודה חצי שנה לאחר סיום הלימודים עם משכורת התחלתית של 12-15k, בירושלים.
העובדה שזה לא קורה היום לא קשורה לכך שתבונה איננו אלא לעולם שמשתנה.

הייטק בירושלים הוא דבר נעלם. בתקופה ההיא היתה תשעים אחוז השמה גם לסמינרים בירושלים מה שהיום אין, ובוגרות תואר נמצאות כמעט* באותה סיטואציה כמו לא בוגרות תואר; אולי שיטוט קצר בלינקדאין יצליח להוכיח את הנושא הזה סוף סוף במקום הודעות חוזרות על עצמן על תואר ולא תואר.

*הסיבה שרק כמעט כי בירושלים יש את אינטל ומובילאי שדורשים תואר ונותנים אופציה למשרות להרבה בעלות תואר. אבל מחוץ לירושלים אפילו את זה אין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
העובדה שזה לא קורה היום לא קשורה לכך שתבונה איננו אלא לעולם שמשתנה.

הייטק בירושלים הוא דבר נעלם. בתקופה ההיא היתה תשעים אחוז השמה גם לסמינרים בירושלים מה שהיום אין, ובוגרות תואר נמצאות כמעט* באותה סיטואציה כמו לא בוגרות תואר; אולי שיטוט קצר בלינקדאין יצליח להוכיח את הנושא הזה סוף סוף במקום הודעות חוזרות על עצמן על תואר ולא תואר.

*הסיבה שרק כמעט כי בירושלים יש את אינטל ומובילאי שדורשים תואר ונותנים אופציה למשרות להרבה בעלות תואר. אבל מחוץ לירושלים אפילו את זה אין.
אני מדברת על לפני שנתיים.
וזה ממש מגוחך מה שאת אומרת כי יש לי גם חברות ובנות דודות שסיימו תכנות בסמינר והפער במשכורת עצום!
חברות שמגרדות את ה7-8 וחברות עם תואר שהתחילו עם משכורת כפולה.
מה לעשות שכיום תואר הוא לעיתים נצרך בשביל לפרנס יותר בכבוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אני מדברת על לפני שנתיים.
לפני שנתיים והיום זה פער משמעותי.
וזה ממש מגוחך מה שאת אומרת כי יש לי גם חברות ובנות דודות שסיימו תכנות בסמינר והפער במשכורת עצום!
חברות שמגרדות את ה7-8 וחברות עם תואר שהתחילו עם משכורת כפולה.
מה לעשות שכיום תואר הוא לעיתים נצרך בשביל לפרנס יותר בכבוד.
טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
יש לי שאלה ממש חשובה-
בוגרת תואר בהייטק, מוצאים עבודה?
כמה מרוויחים? וכמה אופציות להתקדם, כלומר כמה מרוויחים אחרי 3-5 שנות נסיון, לדוגמא
אשמח להכיר את המציאות
תודה
בירושלים, לא חשוב דווקא מקום חרדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
בתקופה ההיא היתה תשעים אחוז השמה גם לסמינרים בירושלים מה שהיום אין,
עד כמה שידוע לי כיום בכל הארץ ההשמה של בוגרות הסמינרים נמוכה.



המחשבה שלי בנושא היא כך:

תעודת הנדסאי בשוק החופשי פירושה: "אני מספיק טיפש בשביל לא להצליח לסיים תואר, כך שלמדתי הנדסאי."

אלא שבשנים עברו הצליח הסמינרים להסביר לחלק מהמעסיקים, שבנות ישראל הכשרות שלמדו הנדסאות הם מוכשרות לא פחות מבעלות התוארים, אלא שאופציה אחרת לא הייתה להן.

אלא שבשנים האחרונות כאשר כל בת סמינר שניה לומדות הנדסאות, יכולת ההסברה הנ"ל קצת נשחקה, ובצדק.

מה שמוביל לאחוזי השמה הנמוכים.
 
לדעתי אחוזי ההשמה נמוכים זה הרבה בגלל שאין כמעט סינון (לפחות בסמינר שאני למדתי בו) בכניסה למסלול הנדסאים... למדו שם לא מעט בנות שלא הבינו חצי מהחומר והצליחו להוציא תעודה נטו כי היו להם חברות טובות לב שעשו בשבילם את המבחנים בדרך זו או אחרת. למה שהם יצליחו למצוא עבודה????? זה לא אחוזי השמה נמוכים אלא מי שמתאימה מתקבלת (ואני ממש לא אומרת שבקלות אבל זה קורה בסוף) ומי שלא מתאימה פשוט נשארת בחוץ... עצוב אבל זו המציאות...

אני מדגישה שוב שגם הטובות לא כולם מצאו עבודה מאוד בקלות ומהר אבל בטווח זמן של עד שנה מתום הלימודים (שנה ב' ולא שנה ג' כמובן) כל מי שבאמת התאימה למסלול והשקיעה מצאה עבודה. ואני מדברת על משהו עדכני ולא 5 שנים אחורה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה