כמה קורסים בממוצע בסמסטר?
שיעורים בזום? פרונטלי? היכן?
האם מדובר בתואר הראשון במדעי המחשב של האו"פ?
או שמדובר בתואר אחר?
תכנית "אקדמיה בתיכון" מורכבת מכמה היבטים.
בבסיס, זה אומר לימודים באו"פ. אפשר ללמוד איזה קורסים שרוצים באיזה תחום שרוצים. יש מגבלות על הקורסים הראשונים אבל אחר כך זה כמו כל סטודנט אחר, אפשר ללמוד לקראת תואר או ללמוד קורסים ספציפיים.
(למעשה באו"פ לא נרשמים לתואר, אלא תמיד נרשמים לקורסים ספציפיים. יש תכנית לימודים לתואר ומי שרוצה תואר לוקח קורסים שמתאימים, אבל אפשר להירשם לקורסים גם בלי קשר לתכנית כזו או אחרת)
שני היבטים אחרים הם הנושא של המרת בגרות, והנושא של המלגות. להמרת בגרות יש יותר דרישות, לקורסים ספציפיים בסדר ספציפי ועם דרישה לציונים ברף מסוים. כל מקצוע שרוצים להמיר והדרישות שלו, כמובן. לגבי מלגות, אין לי מושג איך זה הולך. אבל אפשר ללמוד באו"פ בתיכון גם בלי לעשות המרת בגרות וגם כמובן בלי לקבל מלגה.
מבחינת הלימודים עצמם, פרט למספר מגבלות בהתחלה אין באמת הגבלות, זה להיות כמו כל סטודנט אחר.
מי שלומד מדעי המחשב, מתמטיקה, פיסיקה, צריך לעבור מבדק התאמה במתמטיקה, ואז ללמוד בתור קורס ראשון את "אשנב למתמטיקה". [נדמה לי שיש גם פיילוט שמאפשר את "מבוא למדמ"ח ושפת ג'אווה חלק א" בתור קורס ראשון אבל אני לא יודעת אם זה פתוח לכל מי שרוצה]. מי שלומד כימיה ומדעי החיים עושה מבדק בכימיה ולומד את "עולם הכימיה", ומי שלומד מקצועות טקסטואליים עושה בתור קורס ראשון את "קריאה וכתיבה אקדמית" (ואני לא בטוחה אם יש מבדק התאמה או לא).
בבתי ספר שמשתתפים בתכנית אקדמיה בתיכון עושים את המבדק בבית הספר, מי שמגיע באופן עצמאי מבצע את המבדק און-ליין. בתהליך ההרשמה צריך להביא טופס המלצה מבית הספר ותעודה אחרונה. בעיקרון מתעקשים על זה כי רוצים אישור מבית הספר שמדובר בתלמיד שמסוגל לעמוד באתגר, אבל הנושא של חרדים שמגיעים ללא ידיעת מוסד הלימודים מוכר, ויש פתרונות לעניין.
בנוסף צריך לעבור ראיון קצר עם היחידה לתלמידי תיכון באו"פ. הראיון הוא לא "ראיון קבלה", הוא נועד לוודא שמבינים לקראת מה הולכים. זה חסם בירוקרטי כדי למנוע מצב שבו מגיעים לקורס בלי לעבור את תיאום הציפיות, וזה לא אמור להיות סינון, למעט מקרים קיצוניים שברור שזה ממש לא מתאים [ולגמרי אין קשר לצבא או לא צבא - זו לא שאלה שאמורה לעניין אף אחד].
בסמסטר הראשון אפשר ללמוד רק קורס אחד, שהוא הקורס המקדים (אשנב / עולם הכימיה / קריאה וכתיבה).
בעיקרון, יש דרישה לעבור את הקורס המקדים בציון 80 לפחות. מי שלא עומד ברף, בעיקרון מבקשים ממנו להפסיק את הלימודים. בפועל, להמרת בגרות העמידה ברף ציון הכרחית, אבל לסתם כך לימודים באו"פ, זה לא נצרך. ברגע שתלמיד צעיר מקבל אישור, הוא יכול בסמסטר השני ללימודים להירשם לקורסים כמו כל סטודנט אחר (אם זה רעיון טוב או לא, זו כבר שאלה אחרת).
בדרך כלל תלמידי תיכון ממשיכים בקצב של קורס יחיד לסמסטר גם אחרי הסמסטר הראשון, כי מדובר בקורסים עמוסים שלא פשוט לעשות במקביל ללימודי התיכון (ממוצע של 15 שעות השקעה בלימוד כל שבוע).
לתואר במדעי המחשב, הקורסים הבאים שעושים אחרי הקורס המקדים הם מתמטיקה בדידה ומבוא למדמ"ח.
קורסים באו"פ ניתנים בהוראה פרונטלית במספר מקומות מרכזיים (תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע - פתיחת קבוצות מותנית בביקוש), וכן באופן מקוון (שזה רוב הקבוצות). אפשר לבחור בעת ההרשמה קבוצה בשעות והמיקום שנוחים, בקורסים הגדולים יש בדרך כלל מבחר גדול של קבוצות. יש שתי מתכונות הנחיה - הנחיה רגילה והנחיה מוגברת שבה מקבלים יותר שעות. בשני הסמסטרים הראשונים תלמידי תיכון אמורים לקחת הנחיה מוגברת, אחר כך זה לבחירה אבל בקורסים של תואר במדעי המחשב בדרך כלל מומלץ לקחת הנחיה מוגברת.
משך הזמן לתואר הוא בדרך כלל די ארוך ככה. תלמידים שעושים תואר בתיכון בדרך כלל מתחילים עם קורס אחד בסמסטר, ורק כשמתפנה להם יותר זמן הם מגבירים את הקצב. כדי לסיים תואר בשלוש שנים צריך לקחת פחות או יותר שלושה קורסים בסמסטר.
לדעתי האישית, לא נכון להתחיל את התכנית עם יותר מדי הסתכלות לכיוון של סיום תואר, בטח לא סיום תואר ב-X שנים. בתיכון נכון להתחיל בנחת לראות מה מתאים, לצבור קורסים בקצב שנוח ללמוד. לא כל מי שמוכשר בתיכון יכול לעמוד גם בלימודי תואר, ומתוך אלו שיכולים לעמוד בלימודי תואר, לא לכולם מתאים להתחיל בגיל הכי צעיר שאפשר או ללמוד בקצב הדרוש כדי לסיים תואר תוך X שנים.