דרוש מידע תכשיר יעיל וסופי וחד משמעי נגד כינים... נמאס לי כבר אמיתי.

[GRN]

חזרת עכשיו עם כולם מבית מרקחת? מה את כל כך עצבנית??
לא דיברתי על כינה מסתננת, וגם לא על שיירה מסתננת, כתבתי מפורשות על גננת שיודעת על אמא שאף פעם לא בודקת את ראשה של ביתה.
ולמה החלטת שהזנחה זה הזנחה רגשית? אם לא שמת לב את השיפוטיות וההכללות עשית בכבודך ובעצמך. את זו שקישרת בין ילדה שמוזנחת בכל תחום לילדה שאמה לא מטפלת בראשה.
תאמיני לי שגם לי יש זמנים קשים וגם לי יש ימים שאני לא מגיעה לטיפול בכינים, אבל ההבדל בין הזנחה להיפך, בעיניי, הוא האם בכלל אכפת לך ואת מודעת לזה שלילדה יש כינים, רק את בתקופה קשה ובמסגרת הויתורים את גם מוותרת על זה, אבל מדי פעם כן מטפלת, או שאת בכלל לא מטפלת וזה גם לא מעניין אותך.
אוסיף ואכתוב, שאמא שבודקת כינים רק כי כתבו בדף קשר, או שעושה זאת רק כי היא יודעת שלא יכניסו את ביתה לגן, זה בעיניי יותר הזנחה, כשאני מתיישבת באנחה גדולה לבדוק כינים, אני עושה את זה כי אני מרחמת על הבת שלי שפשוט מגרד לה. כמו שאם מציק לה כל דבר אחר בגוף והיא לא יכולה לעזור לעצמה חלק מתפקידי הוא לנסות לפחות למנוע ממנה את הסבל הזה.
מאוד לא נעים לי לכתוב את השורות הבאות, אבל אחרי תקופה שבדקתי כמעט יום יום וכל יום היא חזרה עם כינים חדשים שלא היו ביום האתמול, אני פשוט גיליתי שנדבקתי ממנה, ואחרי סירוק רציני מצאתי רק כינה אחת (מחילה מכבודכם, אצלי) והגירודים מהכינה הזו כל כך הציקו לי, שכשאני מסרקת את ביתי אני עושה את זה פשוט למענה.
נכון שאם לאחד מילדייך יכאב משהו יום אחרי יום אחרי יום את באיזשהו שלב תגשי לרופא? למה? את עמוסה ובתקופה קשה, ותאמיני לי שאני יודעת מדי טוב מה זה תקופות קשות, אני לא יפרט על גבי הפורום אבל אולי פעם אני יכתוב איזה פוסט בענין תקופות קשות בבית, עדיין כשהילד שלי סובל אני יטפל בו כי הוא תלותי בי ואין משהו אחר שיעשה את זה.
תאמיני לי שהבנים שלי גם נדבקו ממנה, ואותם לימדתי לקחת מסרק סמיך ולטפל בעצמם כל יום וכל כמה ימים אני עוברת גם כן. אבל אם הייתי רוצה הייתי אומרת תקופה קשה, אין מה לעשות, ומענישה את כל הגן והכיתה, אבל בעיקר בעיקר את הילדים שלי, וזה בעיניי הזנחה.

יפה שעלית על זה שחזרתי מבית מרקחת. יצאתי עם כולם לבית מרקחת תורן כי גיליתי מסתננת. אל תשאלי מה הם עשו בבית מרקחת, זה כבר נושא לחתימה אחרת.
זה לא אני שהחלטתי שהזנחה היא הזנחה רגשית, יש ספרות עניפה בנושא עיי"ש. אני חושבת שמעטות מאוד הן האמהות שלא מעניין אותן בכלל שלילדה שלהן יש כינים. זה בעיניי מיעוט כל כך זניח, שלא שווה לדבר על אודותיו. אני מדברת על הרוב הדומם, זה שכמוך מתפדח להודות שגילה שההוראה "ודאי שלא נדבקת בכינים" יש לה תוקף במציאות. זה שמטפל בילדיו כדי לגדל אותם בצורה הכי טובה שאפשר. זה שמנסה ככל יכולתו, אבל המציאות ממשיכה לגרד.

אני לא אכנס לדיון הזה של איזה פרט בהתנהלות מעיד על הזנחה, ואיזה לא, מהסיבה הפשוטה שאינני מהציבור חרד המוזנחות, שדואג ח"ו לא להיכלל כהורה מזניח. הורים טובים הם הורים שמטפחים את הילדים שלהם נפשית, ודואגים להם פיזית ברמה הגיונית ונורמלית. ל"הגיונית ונורמלית" אין סוף לפרשנות. יש כאלו שאם הילדים לא לבושים סטים - אות וסימן שהם לא מטופחים. בקיצור, לא נכנסת לזה.

אגב, לא שמתי לב ששפטתי או הכללתי. הייתי שמחה אם היית מסיבה את תשומת ליבי לביטויים או משפטים מכללים או שופטים.

 

[bbr]

יפה שעלית על זה שחזרתי מבית מרקחת. יצאתי עם כולם לבית מרקחת תורן כי גיליתי מסתננת. אל תשאלי מה הם עשו בבית מרקחת, זה כבר נושא לחתימה אחרת.
זה לא אני שהחלטתי שהזנחה היא הזנחה רגשית, יש ספרות עניפה בנושא עיי"ש. אני חושבת שמעטות מאוד הן האמהות שלא מעניין אותן בכלל שלילדה שלהן יש כינים. זה בעיניי מיעוט כל כך זניח, שלא שווה לדבר על אודותיו. אני מדברת על הרוב הדומם, זה שכמוך מתפדח להודות שגילה שההוראה "ודאי שלא נדבקת בכינים" יש לה תוקף במציאות. זה שמטפל בילדיו כדי לגדל אותם בצורה הכי טובה שאפשר. זה שמנסה ככל יכולתו, אבל המציאות ממשיכה לגרד.

אני לא אכנס לדיון הזה של איזה פרט בהתנהלות מעיד על הזנחה, ואיזה לא, מהסיבה הפשוטה שאינני מהציבור חרד המוזנחות, שדואג ח"ו לא להיכלל כהורה מזניח. הורים טובים הם הורים שמטפחים את הילדים שלהם נפשית, ודואגים להם פיזית ברמה הגיונית ונורמלית. ל"הגיונית ונורמלית" אין סוף לפרשנות. יש כאלו שאם הילדים לא לבושים סטים - אות וסימן שהם לא מטופחים. בקיצור, לא נכנסת לזה.

אגב, לא שמתי לב ששפטתי או הכללתי. הייתי שמחה אם היית מסיבה את תשומת ליבי לביטויים או משפטים מכללים או שופטים.

כשאני כתבתי על מוזנחות כוונתי היתה תמימה ופשוטה הזנחה בתחום הטיפול בכינים בלבד. אני לא חושבת שילדה שראשה לא מטופל נגד הכינים היא ילדה מוזנחת נפשית, רגשית וכו' את זה דווקא את כתבת. ומזה הסקת שאת שופטת ומכלילה. כי התפיסה שלך לפי מה שאת כותבת היא שאם כתבתי מוזנחת הכוונה להזנחה כוללת בכל תחום. ובעיניי הזנחה יכולה להיות בכל תחום בנפרד.
מכירה כאלה שמאוד מטופחים ברחוב, אבל בבית מוזנחים בצורה קיצונית, וכן להיפך, וגם יש את אלה שמוזנחים ברוב התחומים ואת אלה שמטופחים ברוב התחומים. מי ששומע משפט שישאירו את המוזנחות בבית בהקשר של טיפול בכינים ומקיש מזה שהם מוזנחים רגשית הוא זה שמכליל.

 

[GRN]

כשאני כתבתי על מוזנחות כוונתי היתה תמימה ופשוטה הזנחה בתחום הטיפול בכינים בלבד. אני לא חושבת שילדה שראשה לא מטופל נגד הכינים היא ילדה מוזנחת נפשית, רגשית וכו' את זה דווקא את כתבת. ומזה הסקת שאת שופטת ומכלילה. כי התפיסה שלך לפי מה שאת כותבת היא שאם כתבתי מוזנחת הכוונה להזנחה כוללת בכל תחום. ובעיניי הזנחה יכולה להיות בכל תחום בנפרד.
מכירה כאלה שמאוד מטופחים ברחוב, אבל בבית מוזנחים בצורה קיצונית, וכן להיפך, וגם יש את אלה שמוזנחים ברוב התחומים ואת אלה שמטופחים ברוב התחומים. מי ששומע משפט שישאירו את המוזנחות בבית בהקשר של טיפול בכינים ומקיש מזה שהם מוזנחים רגשית הוא זה שמכליל.

תקראי שוב את מה שכתבתי, זה לא מה שכתבתי

 

[אסתטיקה]

די לריב! אמא לא מרשה!

 

[שרינה]

חזרת עכשיו עם כולם מבית מרקחת? מה את כל כך עצבנית??
לא דיברתי על כינה מסתננת, וגם לא על שיירה מסתננת, כתבתי מפורשות על גננת שיודעת על אמא שאף פעם לא בודקת את ראשה של ביתה.
ולמה החלטת שהזנחה זה הזנחה רגשית? אם לא שמת לב את השיפוטיות וההכללות עשית בכבודך ובעצמך. את זו שקישרת בין ילדה שמוזנחת בכל תחום לילדה שאמה לא מטפלת בראשה.
תאמיני לי שגם לי יש זמנים קשים וגם לי יש ימים שאני לא מגיעה לטיפול בכינים, אבל ההבדל בין הזנחה להיפך, בעיניי, הוא האם בכלל אכפת לך ואת מודעת לזה שלילדה יש כינים, רק את בתקופה קשה ובמסגרת הויתורים את גם מוותרת על זה, אבל מדי פעם כן מטפלת, או שאת בכלל לא מטפלת וזה גם לא מעניין אותך.
אוסיף ואכתוב, שאמא שבודקת כינים רק כי כתבו בדף קשר, או שעושה זאת רק כי היא יודעת שלא יכניסו את ביתה לגן, זה בעיניי יותר הזנחה, כשאני מתיישבת באנחה גדולה לבדוק כינים, אני עושה את זה כי אני מרחמת על הבת שלי שפשוט מגרד לה. כמו שאם מציק לה כל דבר אחר בגוף והיא לא יכולה לעזור לעצמה חלק מתפקידי הוא לנסות לפחות למנוע ממנה את הסבל הזה.
מאוד לא נעים לי לכתוב את השורות הבאות, אבל אחרי תקופה שבדקתי כמעט יום יום וכל יום היא חזרה עם כינים חדשים שלא היו ביום האתמול, אני פשוט גיליתי שנדבקתי ממנה, ואחרי סירוק רציני מצאתי רק כינה אחת (מחילה מכבודכם, אצלי) והגירודים מהכינה הזו כל כך הציקו לי, שכשאני מסרקת את ביתי אני עושה את זה פשוט למענה.
נכון שאם לאחד מילדייך יכאב משהו יום אחרי יום אחרי יום את באיזשהו שלב תגשי לרופא? למה? את עמוסה ובתקופה קשה, ותאמיני לי שאני יודעת מדי טוב מה זה תקופות קשות, אני לא יפרט על גבי הפורום אבל אולי פעם אני יכתוב איזה פוסט בענין תקופות קשות בבית, עדיין כשהילד שלי סובל אני יטפל בו כי הוא תלותי בי ואין משהו אחר שיעשה את זה.
תאמיני לי שהבנים שלי גם נדבקו ממנה, ואותם לימדתי לקחת מסרק סמיך ולטפל בעצמם כל יום וכל כמה ימים אני עוברת גם כן. אבל אם הייתי רוצה הייתי אומרת תקופה קשה, אין מה לעשות, ומענישה את כל הגן והכיתה, אבל בעיקר בעיקר את הילדים שלי, וזה בעיניי הזנחה.

אהבתי את תגובתך, אבל צר לי לומר לך, כשאשה עוברת תקופה קשה היא בכלל לא רואה את הכינים על ראש הילדה...( כותבת לך אחרי ששמעתי את זה ממישהי שעברה תקופה קשה... )

 

[מירימ]

אצלי הדרין...
יש 2 גם לטיפול וגם למניעה..
מניסיון!!!!!!!!

גם אצלי

 

[בת מלך]

עכשיו ציירי לך אמא לשש בנות, גם הגיוני שהיא לא מגיעה לזה, ויותר מזה - לפעמים גם סתם אמהות, שלא חוות קושי קיצוני, או שאין להן תשע בנות - עדיין לא מצליחות לעקוב אחרי כל כינה מסתננת, ומסתננים זאת כידוע צרה צרורה במדינת ישראל.
להגיד שזה בסדר לשלוח ילדה עם כינים? אני לא אומרת, אבל החיים הרבה יותר מורכבים מסיסמאות. והנה אני אומרת את זה בריש גלי (ואם למישהו יש בעיה עם זה, אפשר לשלוח אלי רווחה) קרה לי יותר מפעם אחת שידעתי שיש לילדות שלי כינים והן הלכו לבית הספר ולא ישבתי איתן כל הבוקר כדי לפלות את כיניהן. בעיניי, המכה קשה מכדי להחזיק מעמד. בעבר, לפני כשנה - שנתיים זה עוד היה שפוי (בכל אופן אצלי), היום זה הפך למכה, למטרד ממש, שצריך להחזיק מישהי צמודה שתעשה את העבודה הזאת.

שימי לב שבתוך דבריך מסתתרת הבעיה ביחד עם הפתרון.
נכון לגמרי שאמהות לא מצליחות לעקוב אחרי כל כינה וכו', ואם יש כמה בנות אז בכלל. אבל אם ינקטו אמצעים חד משמעיים בכל המערכת החינוכית פעם אחת ולתמיד, לא יצטרכו לשבת כל ערב גם בתקופות קלות. שימי לב שיש פה מעגל סגור. כל פעם לאמא אחרת בכיתה של אחת הבנות יש תקופה קשה, ואז כל הבנות בכיתה נדבקות, ואחיותיהן אחריהן, והמלחמה אבודה מראש. הפתרון חייב להיות חד משמעי.
וצר לי שאני חוזרת שוב, אבל פעם זה לא היה כך. הבלגן הזה חדר לעולם המערבי בסוף שנות הששים בעקבות ההיפים שהיו באמת מוזנחים בתנאי ההיגיינה, ובמקביל התרופפות במשמעת העצמית של טיפול בנושא, וחשש במערכות החינוך מפני נקיטת אמצעים קשוחים.

 

[Ruti Kepler]

אני לא אכנס לדיון הזה של איזה פרט בהתנהלות מעיד על הזנחה

לא משנה אם יש או אין הזנחה. זה פשוט לא הנושא.
וגם לא משנה כרגע אם ההזנחה היא רגשית, פיזית, מעשית, נפשית, או כל הזנחה אחרת.

ילדה עם כינים היא ילדה עם מחלה טפילית מידבקת, ולכן לא תוכל להכנס לכיתה, עם כל הכאב וההבנה. זה ייעשה בצורה הכי עדינה ורגישה שאפשר, אבל ייעשה.
יש מושג של 'תקנת הציבור', ולכאורה, הגיע הזמן להפעיל אותו.
דין כינה כדין דלקת עיניים במעון.

 

[צפורן]

והנה אני אומרת את זה בריש גלי (ואם למישהו יש בעיה עם זה, אפשר לשלוח אלי רווחה)

זה קרה גם לי, ואני מאמינה שזה קרה לשתינו מסיבה מאד פשוטה.
ידענו שהן הביאו את הכינים מבית הספר, וידענו גם שלא משנה אם ננקה היום או מחר, הן תבאנה כינים גם מחרתיים.
זה מאד טבעי שבמצב כזה אמא שעוברת תקופה קשה, "תזניח" כמה ימים.
אם הייתי יודעת שאין כינים בבית ספר, וילדה עם כינים נשלחת הביתה, הייתי מנקה מיד, ולא משנה באיזה מצב אני.

בכל מקרה, אמא שמזניחה מעבר לכמה ימים היא אמא מזניחה.
אני לא שופטת אף אחת בשום מצב. גם לא אשה שאינה מצליחה לדאוג לילדיה לבגדים נקיים או אוכל מזין, אבל זה לא שונה בעיני.

 

[שמואל גרינשטיין]

דין כינה כדין דלקת עיניים במעון.

לא רק במעון.
הבת שלי היתה בכיתה ח',
כששלחו אותה הביתה בגלל דלקת עינים.
(זו היתה דלקת על רקע אלרגי,
אבל עד שלא הבאתי אישור בכתב מרופא, הם לא הסכימו להאמין לי)

חני

 

[GRN]

בוקר טוב,
@רותי קפלר כינים אינן מחלה
הן מטרד מטריד מאוד - אבל מחלה? לא.
@בת מלך, אני מסכימה שאם יהיה נוהל מסודר זה כנראה יפחיד את הכינים והתופעה תפחת, אבל כאן זה לא אירופה וגם למזג האוויר יש מערכת יחסים עם הכינים.

ו@צפורן, דווקא ספיציפית, ממש בתקופה בה עבדתי היסטרית על נקיון ראשי הילדים - נדבקתי גם אני. כך שהתיאוריה שלך לא בהכרח נכונה. ולגבי ההזנחה - אני לא מסכימה , לא נכנסת לזה, ורותי צודקת - שזה פשוט לא הנושא.

 

[צפורן]

כינים מדבקות.
מה נקרא מחלה ומה סתם מטרד?
כשלילדים שלי היה אבעבועות רוח, זה היה יותר מטרד ממחלה, אבל אף אחד לא התנדב להדבק.

ולא הבנתי מה התאוריה? אמא במצב קשה דואגת לעצמה לארוחות פאר ולבגדים מגוהצים ומזניחה רק את הילדים? מה הקשר להדבקות אישית?

 

[GRN]

מחלה זה דבר שפוגע במערכת הפנימית של הגוף, כינים הן מטרד חיצוני מציק ותו לא. זה בערך כמו לומר שיתושים הם מחלה.

 

[Ruti Kepler]

בוקר טוב,
@רותי קפלר כינים אינן מחלה
הן מטרד מטריד מאוד - אבל מחלה? לא.

יתושים לא חיים על האדם המארח בקביעות.
כינים הן סוג של מחלה טפילית, כמו תולעים ושאר פרזיטים שנצמדים למארח.
"בעקבות ההתגרדות בראש שיוצרות הכינים, עלולים להיווצר פצעים פתוחים שדרכם יכולים לחדור חיידקים לגוף. בנוסף עשוי גרד רב להוביל להיווצרות זיהומים מוגלים בעור הראש ובצוואר".

ומצידי שיהיו 'מחלה', 'מטרד', 'אגוז קוקוס' או איך שתבחרי לכנות אותן -
אבל הגיע הזמן שילדה שיש לה אותן, לא תיכנס לכיתה. על זה כולנו מסכימות?

 

[צפורן]

מחלה זה דבר שפוגע במערכת הפנימית של הגוף, כינים הן מטרד חיצוני מציק ותו לא. זה בערך כמו לומר שיתושים הם מחלה.

נכון, אבל בית ספר הוא לא מרפאה ולא אמור לטפל במערכות הפנימיות של הגוף. זה פשוט לא קשור.
אבל, הורים ששולחים ילדים לבית ספר לא מעוניינים שהם ידבקו. לא במחלות ולא במטרדים.

 

[פדואלה]

אני מכירה רשת של גנים, שילדה עם כינה(אפי' אחת!) לא נכנסת לגן, עד שמביאה אישור מה"בודקת" של הרשת, שהיא יכולה לשוב לגן והיא מבריקה.
מצב הכינים שם פחות בהרבה מכל מקום אחר שלא נוהג כך.(מעדות של אמא שהעבירה את שתי בנותיה לשם אחרי גן שלא נהג כך).

לא רואה בסינון הילדות המכונמות, שום דבר רע, ולא משנה איך תקראו לזה, מטרד/מחלה/תופעת טבע.
וזה גם לא משנה מה מזג האויר מוסיף או מוריד למצב ההתרבות.

אנשים לא אמורים לסבול סבל גופני, רק בגלל שאחרים לא "מחסנים" נגד אותו הסבל.
וזה לא מהחול, ולא משום דבר אחר, אלא נטו מהידבקות מאדם אחר.
(והראיה לכך שבחופש אצלינו - אין כינים!!)
אם יעמדו על זה חזק, זה פשוט לא יהיה!

 

[רבקי בינעט]

אז לידיעתכן הרבה,גם אני עברתי תקופות שהייתי מושבתת וקראתי לאחותי/גיסתי/חברה/שכנה
ובדקה לבנות את הראשים כי לא יכולתי לראות את הדבר הזה שמגרדים את הראש.

 

[GRN]

יתושים לא חיים על האדם המארח בקביעות.
כינים הן סוג של מחלה טפילית, כמו תולעים ושאר פרזיטים שנצמדים למארח.
"בעקבות ההתגרדות בראש שיוצרות הכינים, עלולים להיווצר פצעים פתוחים שדרכם יכולים לחדור חיידקים לגוף. בנוסף עשוי גרד רב להוביל להיווצרות זיהומים מוגלים בעור הראש ובצוואר".

ומצידי שיהיו 'מחלה', 'מטרד', 'אגוז קוקוס' או איך שתבחרי לכנות אותן -
אבל הגיע הזמן שילדה שיש לה אותן, לא תיכנס לכיתה. על זה כולנו מסכימות?

שוב, כינים אינן מחלה טפילים. כינים הן טפיל, אבל שונה לחלוטין מתולעים (שמשתמשים במערכות הגוף הפנימיות כדי לשרוד, גורמות לחוסר ברזל ויותר מכך). גם הציטוט שלך הוא בערך כמו לדבר על כך שתולעי מעיים עלולות לגרום למוות. זה נכון, אבל כ"כ נדיר - שזה לא חלק מהשיח בעניין מניעת תולעים.

אני לא מסכימה עם זה שילדה עם כינים לא יכולה להיכנס לכיתה. אני כן מסכימה עם זה שצריך למצוא דרך שנקיון הראשים יהיה שגרה.

 

[GRN]

נכון, אבל בית ספר הוא לא מרפאה ולא אמור לטפל במערכות הפנימיות של הגוף. זה פשוט לא קשור.
אבל, הורים ששולחים ילדים לבית ספר לא מעוניינים שהם ידבקו. לא במחלות ולא במטרדים.

אני חותמת על כל מילה, אבל לא מבינה איך זה תגובה למה שכתבתי.

 

[GRN]

אז לידיעתכן הרבה,גם אני עברתי תקופות שהייתי מושבתת וקראתי לאחותי/גיסתי/חברה/שכנה
ובדקה לבנות את הראשים כי לא יכולתי לראות את הדבר הזה שמגרדים את הראש.

נפלא, אני שמחה בשמחתך!