עזרה תמהני מדוע עד היום לא עשו את יצירת האומנות המתוארת בגמרא !

[מאיר 4134]

הגמ' כותבת שר' יוחנן אמר שהוא נשאר מהיפים שבירושלים וכותבת מה לעשות כדי לקבל דמיון על יופיו של ר' יוחנן, וכך היא לשון הגמ' שם


אמר רבי יוחנן אנא אישתיירי משפירי ירושלים האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונותביה בין שמשא לטולא ההוא זהרורי מעין שופריה דר' יוחנן (בבא מציעא פד.)

פירוש:

אמר ר' יוחנן: אנא אשתיירי משפירי [אני נשארתי מהיפים] של ירושלים, שהיה יפה תואר מאד. ומספרים: האי מאן דבעי מחזי שופריה [מי שרוצה לראות מה היה יופיו] של ר' יוחנן, נייתי כסא דכספא מבי סלקי [שיביא כוס כסף מבית הצורף] כשהיא חדשה והכסף לבן ביותר, ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא [וימלא אותה גרעיני רימון אדום], ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה [וישים זר ורדים אדומים על פיו] של הכוס, ונותביה בין שמשא לטולא [ויעמיד אותה בין החמה והצל], ההוא זהרורי [אותו הזוהר] שיש לציור זה הוא מעין שופריה [יופיו] של ר' יוחנן.


ותתארו לעצמכם יופי כוס כסף מלאה גרעיני רימון אדומים, עם ורדים אדומים, מונח בדיוק בקו התפר בין חמה לצל והבן איש חי מוסיף וכותב

וְנוֹתְבֵיהּ בֵּין שִׁמְשָׁא לְטוּלָא. פירוש כדי שתהיה נכרת הזהרורית שתזרח בטולא ובתוך השמש אינה ניכרת.

כלומר רואים את הזהרורית בצל ויש כאן שילוב ניגודים עוצמתי במיוחד שמתאר את יופיו של ר' יוחנן.


ידוע לכם\ן על משהו שלמד עיצוב או אחד מהמקצועות הנ"ל ובדק איך זה נראה פעם ?



ורק לתת דמיון למראה גרעיני הרימון ביצירה

מאת Fir0002 - נוצר על־ידי מעלה היצירה, GFDL 1.2, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=205508

 

[סטודיו לגרפיקה]

כתוב בגמ' המון המון דברים שבמציאות לא קורים היום
זה ברור שהטבעים השתנו ולא כל מה שכתוב בגמ' תקף.
לדוג', כל החלומות שהגמ' אומרת מה פתרונם ובמציאות זה לא ככה,
וכן לענין שתיית מים מגולים שהרבה מן הפוסקים התירו את זה היום כי אין נחשים ואין מזיקים.

 

[מאיר 4134]

כתוב בגמ' המון המון דברים שבמציאות לא קורים היום
זה ברור שהטבעים השתנו ולא כל מה שכתוב בגמ' תקף.
לדוג', כל החלומות שהגמ' אומרת מה פתרונם ובמציאות זה לא ככה,
וכן לענין שתיית מים מגולים שהרבה מן הפוסקים התירו את זה היום כי אין נחשים ואין מזיקים.

אבל כאן זה יופי, והיופי לא השתנה.


וראו אודות הנאמר על בנין בית המקדש

אָמְרִי מִי שֶׁלֹּא רָאָה בִּנְיַן הוֹרְדוֹס לֹא רָאָה בִּנְיָן נָאֶה [מִיָּמָיו] בְּמַאי בַּנְיֵיהּ אָמַר רַבָּה בְּאַבְנֵי שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּאַבְנֵי כּוּחְלָא שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא אַפֵּיק שָׂפָה וְעַיֵּיל שָׂפָה כִּי הֵיכִי דִּנְקַבֵּיל סִידָא סְבַר לְמִשְׁעֲיֵיהּ בְּדַהֲבָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן שִׁבְקֵיהּ דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי דְּמִיחְזֵי כִּי אִידְווֹתָא דְיַמָּא (סוכה נא: / בבא בתרא ד.)

רש"י

דמיחזי כאדותא דימא - כגלי הים שהאבנים משונים במראיהן זו מזו והעינים המסתכלות בהן שוטטות ונראות כאילו גלי הים הם נדים ונעים:

שהורדוס רצה לצפותן בזהב ואמר לו חכמים שכעת זה נראה כגלי הים וזה יותר יפה מאשר ציפוי זהב.



יופי הוא יופי, ולא משנה הזמן המיקום והאדם.

 

[מוטי A]

יופי הוא יופי, ולא משנה הזמן המיקום והאדם

בודאי שכן. נכון שזה לא קשור לנושא של השתנות הטבעים אבל בסוף יופי הוא עניין של טעם אישי (לא דומה בית כנסת מפואר בגרמניה לבית כנסת מפואר בפרס).
מלבד זאת קח בחשבון שהעולם היום הרבה הרבה יותר משוכלל מתקופת הגמרא, ולא בהכרח שאתה תתפעל ממה שהם התפעלו באותה מידה, יכול להיות שהיום כבר ראית דברים שהיופי שלהם הרבה יותר מרשים.

 

[מאיר 4134]

בודאי שכן. נכון שזה לא קשור לנושא של השתנות הטבעים אבל בסוף יופי הוא עניין של טעם אישי (לא דומה בית כנסת מפואר בגרמניה לבית כנסת מפואר בפרס).
מלבד זאת קח בחשבון שהעולם היום הרבה הרבה יותר משוכלל מתקופת הגמרא, ולא בהכרח שאתה תתפעל ממה שהם התפעלו באותה מידה, יכול להיות שהיום כבר ראית דברים שהיופי שלהם הרבה יותר מרשים.

תן ליבך לדיוק של הושבת הכוס בין השמש לצל עם שילוב גרעיני הרימון

ומה עוד שצריך להבין את דברי רש"י, כי קצת משמע ממנו שמדובר בעת שהכסף יוצא מהכבשן


מבי סילקי. כשיוצא מבית האומן שהוא צהוב ממראה להב האש:
בי סילקי. בעלותו מן האש:


וכך נראה כסף מיד לאחר הכבשן

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

www.youtube.com

 

[מוטי A]

תן ליבך לדיוק של הושבת הכוס בין השמש לצל עם שילוב גרעיני הרימון

ואז מה?
אגב, אני לא ממש בטוח שהדברים כפשוטם.

 

[בן של מלך!]

ואז מה?
אגב, אני לא ממש בטוח שהדברים כפשוטם.

תעשו את זה עם תוכנה תלת מימדית הכי פשוט...

 

[ליטאי פשוט]

שאלנו את זה בכיתה ו' מתי שרצינו ל"שגע" את הרב'ה...

 

[בן של מלך!]

אולי מישהו רוצה להתחיל לראות גם שדים???
תתחילו לחפש חתולה שחורה... (ושאמא שלה גם שחורה)...
יש כמה עמודים בגמרא רק על תרופות שנכתבו (לפי המהרש"א) כדי שיהיה את כל המידע בתורה, זה אומר שיותר לא תלך לרופא? אמנם אין ספק שזה נכון, אבל מי אמר שגם אנחנו יודעים לבצע את זה.

 

[מאיר 4134]

אולי מישהו רוצה להתחיל לראות גם שדים???
תתחילו לחפש חתולה שחורה... (ושאמא שלה גם שחורה)...
יש כמה עמודים בגמרא רק על תרופות שנכתבו (לפי המהרש"א) כדי שיהיה את כל המידע בתורה, זה אומר שיותר לא תלך לרופא? אמנם אין ספק שזה נכון, אבל מי אמר שגם אנחנו יודעים לבצע את זה.

בכלל אין שום קשר.


השכל הישר כשרואה גרעיני רימון כעין הדוגמא שהבאתי לעיל רואה שיש כאן משהו אומנותי במידה רבה יותר משאר הפירות, והגמ' מדברת על יצירה עם גרעיני הרימון זה לא בשמים.


אגב כשלומדים, מותר גם ללמוד קצת עם ראש פתוח מחוץ לקופסה ואביא שני דוגמאות

לפני שנתיים למדתי בדף היומי בשבת קי. את מאמר הגמ' "כל האוכלין אוכל אדם לרפואה" ודורשת הגמ' לרבות מי צלפין בחומץ ובדיוק שבוע קודם קניתי צלפים בתחמיץ ונגשתי למקרר ללגום מעט את מי הצלפים והאמת שדי נהנתי מהסיטואציה והטעם, אולי אני עוף מוזר ? יכול להיות....


אם אתה לומד ורואה שהר"י מגאש כותב בתשובה מה' שהמרחק בין טבריה לציפורי זה פחות מתחום שבת, האם חשבת פעם גם לבדוק אם זה כך ???

(ניתן לתרץ ע"פ התוספתא שכותבת ...אר"ש יכולני אני שיהו עולין מטבריא לצפורי ומצור לצידון מפני מערות ומגדלות שביניהם (עירובין ד-ח)

 

[בן של מלך!]

בכלל אין שום קשר.


השכל הישר כשרואה גרעיני רימון כעין הדוגמא שהבאתי לעיל רואה שיש כאן משהו אומנותי במידה רבה יותר משאר הפירות, והגמ' מדברת על יצירה עם גרעיני הרימון זה לא בשמים.


אגב כשלומדים, מותר גם ללמוד קצת עם ראש פתוח מחוץ לקופסה ואביא שני דוגמאות

לפני שנתיים למדתי בדף היומי בשבת קי. את מאמר הגמ' "כל האוכלין אוכל אדם לרפואה" ודורשת הגמ' לרבות מי צלפין בחומץ ובדיוק שבוע קודם קניתי צלפים בתחמיץ ונגשתי למקרר ללגום מעט את מי הצלפים והאמת שדי נהנתי מהסיטואציה והטעם, אולי אני עוף מוזר ? יכול להיות....


אם אתה לומד ורואה שהר"י מגאש כותב בתשובה מה' שהמרחק בין טבריה לציפורי זה פחות מתחום שבת, האם חשבת פעם גם לבדוק אם זה כך ???

(ניתן לתרץ ע"פ התוספתא שכותבת ...אר"ש יכולני אני שיהו עולין מטבריא לצפורי ומצור לצידון מפני מערות ומגדלות שביניהם (עירובין ד-ח)

צפה בקובץ המצורף 1117702

שמעת על המושג ארץ הצבי, איך זה שא"י היא 400 פרסה על 400 פרסה?

 

[מוטי A]

השכל הישר כשרואה גרעיני רימון כעין הדוגמא שהבאתי לעיל רואה שיש כאן משהו אומנותי במידה רבה יותר משאר הפירות, והגמ' מדברת על יצירה עם גרעיני הרימון זה לא בשמים.

הגמרא לא מדברת על מראית גרעיני הרימון ושאר המרכיבים (עכ"פ לפירוש רש"י שם), אלא על הזהרורית שנשקפת על הקרקע בצל מכל הקונסטלציה הנ"ל, שהיא מעין הזהרורית שהייתה על פניו של ר"י.

 

[מאיר 4134]

שמעת על המושג ארץ הצבי, איך זה שא"י היא 400 פרסה על 400 פרסה?

בפשטות אתרץ אליבא דר"י בגיטין שאומר

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁכְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם
וְהַנִּסִּין שֶׁבַּצְּדָדִין רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ חוּט מָתוּחַ עֲלֵיהֶן מִקַּפְלוּרְיָא וְעַד יָם אוֹקְיָינוֹס וּמִנַּחַל מִצְרַיִם וְעַד יָם אוֹקְיָינוֹס מִן הַחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִן הַחוּט וְלַחוּץ חוּצָה לָאָרֶץ (גיטיו ח.)


והדבר מסתדר מצוין עם לשון הרמב"ם בהלכות מלכים

וּמֻתָּר לִשְׁכֹּן בְּכָל הָעוֹלָם חוּץ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. מִן הַיָּם הַגָּדוֹל וְעַד הַמַּעֲרָב אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה וכו'

 

[מאיר 4134]

הגמרא לא מדברת על מראית גרעיני הרימון ושאר המרכיבים (עכ"פ לפירוש רש"י שם), אלא על הזהרורית שנשקפת על הקרקע בצל מכל הקונסטלציה הנ"ל, שהיא מעין הזהרורית שהייתה על פניו של ר"י.

נכון.

אביא שוב את לשון הגמ'

אמר רבי יוחנן אנא אישתיירי משפירי ירושלים האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונותביה בין שמשא לטולא ההוא זהרורי מעין שופריה דר' יוחנן

ומשמע מאד כפי שאמרת שהדגש הוא על הזוהר היוצא על פני הקרקע, אבל כדי להבין טוב את הזוהר צריך שיהא גם גרעיני רימון וורדים סביב הכוס וכל היצירה הזו נותנת מושג כלשהו על יופיו של ר' יוחנן, וצריך כל מרכיב ומרכיב ביצירה כדי שיוכלו להתמקד ביופי הזהרורים היוצא ברצפה.

והגמ' לא כותבת רק שכך הוא יופיו של ר' יוחנן, אלא מי שרוצה לראות את יופיו של ר' יוחנן שיקח וכו' וזה די מזכיר לי את הגמ' בעירובין ששואלת איך מערבין בפת עדשים שהרי בזמן שמואל ניסו לעשות פת עדשים וזרקו אותה לכלבים ומסביר שם תוס' שמכיוון שה' ציווה את יחזקאל לעשות פת מכל מיני דגנים (יחזקאל ד-ט) עשו בזמן הגמ' בדיקה מה הטעם של לחם שמכיל את רכיבי הלחם שיחזקאל צווה לעשות (עירובין פא.)

 

[בן של מלך!]

בפשטות אתרץ אליבא דר"י בגיטין שאומר

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁכְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם
וְהַנִּסִּין שֶׁבַּצְּדָדִין רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ חוּט מָתוּחַ עֲלֵיהֶן מִקַּפְלוּרְיָא וְעַד יָם אוֹקְיָינוֹס וּמִנַּחַל מִצְרַיִם וְעַד יָם אוֹקְיָינוֹס מִן הַחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִן הַחוּט וְלַחוּץ חוּצָה לָאָרֶץ (גיטיו ח.)


והדבר מסתדר מצוין עם לשון הרמב"ם בהלכות מלכים

וּמֻתָּר לִשְׁכֹּן בְּכָל הָעוֹלָם חוּץ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. מִן הַיָּם הַגָּדוֹל וְעַד הַמַּעֲרָב אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה וכו'

אז אם זה ארץ ישראל, אתה מתכנן לעשר פירות שיובאו מהודו??

 

[מאיר 4134]

אז אם זה ארץ ישראל, אתה מתכנן לעשר פירות שיובאו מהודו??

רב יהודה מדבר על קו ישיר מראש הנקרה ועד האוקיינוס שזה מערבית לארץ ישראל, והודו נמצאת עד כמה שידוע לי בדרום מזרח הארץ.

 

[קרעפט]

@מאיר 4134 לא חושב שתפיסת היופי שיש לנו תואמת לתפיסת היופי של חז''ל.
(לפתוח דיון על זה לא כ''כ מתאים, תנסה לבדוק על העניין)

 

[מאיר 4134]

@מאיר 4134 לא חושב שתפיסת היופי שיש לנו תואמת לתפיסת היופי של חז''ל.
(לפתוח דיון על זה לא כ''כ מתאים, תנסה לבדוק על העניין)

אמנם לא זכור לי כעת ניתוח אומנותי של חז"ל אך אוסיף דבר שקשור,

בזמנו קראתי את ספרו של החיד"א "מעגל טוב" והוא מתאר שם רחובות באירופה, והוא מספר שהיה בפיזה בכיכר plaza de cavalieri ומתאר את הפסל שהיה שם בדמות אשה מחזיקה קערה, ובדקתי בגוגל והמקום נשאר כמו שהיה בזמן החיד"א !

 

[מאיר 4134]

אך כעת דווקא אוסיף ניתוח אומנותי של החיד"א לאנדרטה של לואי הXIV ברחוב bella cour וגם היא קיימת עד היום

 

[מאיר 4134]

@מאיר 4134 לא חושב שתפיסת היופי שיש לנו תואמת לתפיסת היופי של חז''ל.
(לפתוח דיון על זה לא כ''כ מתאים, תנסה לבדוק על העניין)

אך בהחלט אני עדיין בטענה שתפיסת היופי שלנו תואמת את חז"ל כי הירושלמי מספר מעשה בר"ג שראה גויה אשה נאה ובירך עליה (ברוך שברא בריות נאות בעולמו) ומיד הגמ' שואלת והא כתיב לא תחנם, ומתרצת שלא אמר אבסקטא (מסתמא הכוונה ל"שפו") אלא רק בירך את הברכה שצריכים לברך וממשיכה הגמ' לשאול וכי זו דרכו של ר"ג להסתכל בנשים אלא דרך עמומית הייתה. (ברכות פרק ט' הלכה א')