בקשה תמונה של הקופסה של פליימאגר

  • הוסף לסימניות
  • #1
קניתי ב"אושר עד" פליימאגר אך יש קצת שינויים מהחבילה המקורים הייתי שמח שמשהו יעלה תמונה של הקופסה מהצד שיש בו פירוט חלקים כמה יש מכל חלק

תודה מראש
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)
היה היתה כבשה אוגיאו אאוגה.
נקרא לה טובהלה.
טובלה היתה קצת בוגרת, אולי גם קצת שמנה אבל כשמה - טובה , ותמיד הקדימה מהה לכל המי ומו.
טובלה שמה לב כי בטנה מקרקרת זה ימים מספר, והחליטה לעשות מעשה ולנדוד קמעה ,למצוא מעט עשב טרי להחיות בו את נפשה הרעבה.
הלכה לה טובלה , מעט בכבדות עד אשר ראתה עדר קטן ונחמד הרועה לו בשדה מוריק ופורח.
בצעדים שמחים וקלילים התקרבה הגברת לקבוצה הלועסת.
מהההה מההה פעתה לעברן בשמחה.
הקבוצה הרימה ראש.
טובלה חייכה לעברן.
הקבוצה הורדה ראש.
טובלה הרגישה קצת לא בנח, מה קורה כאן?
אכלה והעשב קצת נתקע לה בגרון, למרות שהיתה ממש רעבה..
עברו חלפו הימים... הכבשות הצעירות רועות להן, מעבירות את הזמן בצוותא, ביחד, בכיף ובנעימים. מרחוק ניראו כגוש צמר לבן אחד ומאוחד... ולידן.. קצת במרחק, לועסת לה בדממה כבשה מבוגרת בשקט, היא כפופה, ופניה כבושות באדמה.
טובלה.
הכבשה השחורה.
מענין, חשבה לעצמה.
דווקא זכרה היא שתמיד היתה צחורה כשלג, כך גם ראתה בהשתקפות האגם הסמוך, די לאחרונה , לפני שהגיעה לגבעה.
אבל כנראה משהו בה השתנה. בעצם בטוח שמשהו השתנה.
אחרת איך ניתן להסביר את היחס הדוחה?
הרי כולן משתלבות נהדר , רק היא לא מצליחה להתחבר. להיות חלק מהעדר..למרות שניסתה והתאמצה..
בטוח שהבעיה בה .אין בכך ספק.
בעצם כנראה שתמיד היתה כזאת .. אחרת אי אפשר להסביר תופעה כזאת שבה מחרימים דווקא אותה.
‏אולי זה הגיל, אולי העגיל.. יש כאן סיבה קריטית.
‏הרי הכבשים כולן תמימות וטובות לב, חלילה לטעון שהבעיה בהן.. זהו עוול של ממש!
‏ממחשבה למעשה.
לקחה לה טובהלה את רגליה המזקינות והתרחקה לה , אל האופק הבלתי ידוע.
אין לי מה לחפש כאן, אמרה לעצמה טובלה בצער.
‏אין לי מה לחפש כאן! אמרה קצת יותר בקול והחישה את צעדיה.
‏אין לי מה לחפש כאן!!! צעקה מעומק נשמתה הדואבת ופתחה במנוסה, באמוק...
‏אין לי מה.. בוםםם!
‏טובלה נפלה. פצועה. מדממת.
‏שקט.. דממה.
‏טובלה מלקקת את פצעיה.
‏מעליה מרחף פתאום ינשוף, מאיפה הגיע?
‏ ראיתי הכל -הוא אומר - תקשיבי...הבעיה היא בך.
‏ למה ציפית בדיוק? ליחס שווה? לשיוויונות? ואולי לא היית מספיק נחמדה בעצמך. אל תאשימי אחרים.
‏תלמדי בעצמך ותפיקי לקחים.
‏את צריכה לטפל בעצמך ומהר!
‏אני אומר זאת רק לטובתך, שלא תיפגעי שוב!
‏אמר ועף לו משם.
וטובלה ממשיכה לדמם ולתהות.
ולחשוב לעצמה מה בעצם היה כאן...
‏ אולי היא צריכה לטפל בעצמה ואולי ממש לא..
‏אבל אם אם אפשר כרגע פשוט להניח לה עד שהפצעים קצת יתייבשו.
‏עד שהרגליים הפצועות מהמסע יתייצבו, הלב כואב יחלים, והמח הסוער יישקט קצת...
‏אם אפשר.. בבקשה.
‏ממני, טובלה.
שלום @איצ'ה קו המידע , אני פונה אליך כמי שקשוב לדופק של הציבור.
המידע שמגיע אליי מצייר תמונה של ניצול וחוסר מודעות בתחום זכויות העובדים במגזר שלנו.
אשמח לשמוע את תגובתך ואת הנתונים שבידיך כדי שנוכל להציף את הנושא ולעצור את כדור השלג הזה לפני שעוד משפחות ימצאו את עצמן מול שוקת שבורה בגיל פרישה וכדו',
אני יודע שאתה פועל ללא ליאות בכל הנושאים שקשורים לזה...
ועכ"ז אשתף אותך בסיפור שסיפרו לי 2 אברכים אתמול בערב, ע"כ שבמקום שהם עובדים הביאו קבוצה של אברכים שכמובן החתימו אותם ע"כ שלא יקבלו זכויות סוציאליות לרבות פנסיה חופשה ימי מחלה ועוד... ומי שרק מנסה לדבר פשוט יודע שתקופה הבאה לא קוראים לו לעבודה, היו גם כמה ש"כבר לא עובדים שם היום"...
וכמובן שמחפשים פתרון...

הייתי רוצה קצת לנתח את הנושא, וכמובן לקבל תגובות מהציבור הרחב:

רבים מאיתנו יוצאים מדי יום לעבודה לפעמים אפי' פיזית- קשה, כדי להביא טרף לביתנו.
אנחנו סומכים על הרבש"ע שהמעסיק עושה את שליחותו נאמנה, במיוחד כשמדובר במוסדות וארגונים "משלנו", שדואגים לנו לכל המעטפת הנדרשת.
אך מתברר שמאחורי תלוש המשכורת מסתתרת לעיתים מציאות קשה: הפרה בוטה של החוק וחוסר דאגה בסיסי לעתידו של העובד.

לאחרונה הצטברו עדויות על מעסיקים, ולאו דווקא כאלו הנמצאים "בקשיים כלכליים", שמחתימים עובדים על "כתבי ויתור" לא חוקיים בנוגע לזכויות סוציאליות. חשוב להבהיר: על פי החוק בישראל, עובד אינו יכול לוותר על פנסיה, דמי הבראה או חופשה שנתית. חתימה כזו אינה שווה את הנייר עליו היא נכתבה, אך היא משמשת ככלי הרתעה פסיכולוגי נגד עובדים שחוששים למקום עבודתם.

היה ניתן לצפות שמוסדות חינוך קטנים הנאבקים על קיומם יתקשו לעמוד בנטל, אך התופעה מחלחלת גם לגופים גדולים ורווחיים, כולל מאפיות מצות מפורסמות וארגוני ענק.
כשהכסף נמצא בכיס המעסיק אך לא מופקד בקופת העובד, מדובר בפגיעה אנושה בחיסכון שיצטרך לפרנס את העובד ומשפחתו בזיקנה או במקרה של אובדן כושר עבודה.

כל מעסיק חייב להפריש לפנסיה לאחר 6 חודשי עבודה (או 3 חודשים אם יש לעובד קופה פעילה).
ההפרשה כוללת תגמולי מעסיק (6.5%), תגמולי עובד (6%) ופיצויים (6% או 8.33%).
בנוסף, המעסיק חייב למסור לעובד אישור שנתי על ההפקדות.

מה כן אפשר לעשות?
  1. בתלושים- אל תסתכלו רק על ה"נטו".
  2. בדקו שהפרשות הפנסיה מופיעות בתלוש ומועברות בפועל לקופה (ניתן לבדוק זאת באתר של חברת הביטוח/הפנסיה).
  3. שיתוף סיפורים ב"פרוג" ("ללא שמות"- אם יש חשש...)
    פשוט מעלה את הנושא לסדר היום וגורם למעסיקים להבין שהציבור כבר לא "פראייר".
  4. וכמובן לפנות לייעוץ, במקרים של הפרה, ישנם ארגונים ועורכי דין המתמחים בזכויות עובדים במגזר החרדי שיכולים לסייע.
המעסיקים החרדים שפועלים בניגוד לחוק בונים על השתיקה שלנו.
ברגע שכל עובד ידע לקרוא את התלוש שלו, יכיר את זכויותיו וידע להשתמש במסלקה הפנסיונית, התופעה הזו תיעלם מאליה.

אנחנו פונים מכאן למעסיקים: לפני שתקראו לאחרים, בדקו את עצמכם.
"שכר שכיר אינו רק המשכורת של היום, אלא גם הביטחון שלו למחר".

מה אומרים ע"ז???
 תגובה אחרונה 

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה