כללי תמונה של ספר העוסק בנושא הבריאות למבוגרים?

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
עדיף בנושא בריאות למבוגרים, אך זה לא קריטי.
הייתי מצלמת לבד, אבל אנחנו לא מוצאים שום ספר כזה בבית...

תזכו למצוות!!
ותודה רבה!!!
:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש מצב שיש למישו?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 24
    • eco care
    מידע שימושי הפיזיקה של הרעש-מייבש כביסה
  • eco care //

    • כשמייבש בקומה 7 מרעיד חדר מנותק בקרקע (ולמה "בידוד רגיל" לא יעזור לכם)​

    חשבתם שבטון עוצר רעש? תחשבו שוב. על "גשרים אקוסטיים", תדרים נמוכים, וסיפור אישי אחד שממחיש למה אסור למהר להדביק ספוגים על הקיר.

    כמתכנן אקוסטי, אני רגיל לנתח גרפים של דציבלים ולתכנן חסמים לרעש עבור לקוחות. אבל השיעור הכי חזק שקיבלתי לאחרונה, הגיע דווקא אצלי בבית, ב-2 בלילה.

    בניתי לעצמי את מה שכיניתי "הבונקר" – חדר חמישי, מנותק לחלוטין מקו הבניין. על הנייר? זה אמור להיות המקום הכי שקט בעולם. מעליי אין דיירים, למעט מרפסת שירות מרוחקת שתי קומות מעל. אבל אז הגיע הזמזום.

    לא סתם רעש. זה היה Low Frequency Noise (LFN) – רעש בתדר נמוך. מי שמכיר את הספרות המקצועית בנושא, יודע שמחקרים מצביעים על כך שרעש בתדר נמוך הוא המטריד ביותר למוח האנושי בזמן מנוחה, כיוון שהוא מייצר תחושת "לחץ" פיזי באוזן ולא רק צליל.

    הטעות הנפוצה: בטון הוא לא חוסם, הוא מוליך!כדי להבין מה קרה אצלי, צריך להכיר נתון פיזיקלי מפתיע:מהירות הקול באוויר היא כ-340 מטרים לשנייה.מהירות הקול בבטון היא כ-3,700 מטרים לשנייה!

    כשהתקשרתי לשכן שגר שתי קומות מעליי, גיליתי את המקור: מייבש כביסה שהונח ישירות על מכונת הכביסה, ללא שום חצץ.

    כאן אנחנו נכנסים למושג המקצועי Structure-Borne Noise (רעש הולם/מבני):כשהמייבש רועד, הוא לא רק מרעיש לאוויר. הוא מכה פיזית ברצפה. האנרגיה הזו לא "נעלמת". היא נכנסת לשלד הבניין. הבטון המסיבי, שאמור להגן עלינו, הופך ברגע אחד למה שאנחנו מכנים באקוסטיקה "גשר קול" (Flanking Path).הוויברציות הללו טיילו במהירות עצומה דרך העמודים, עקפו את כל הבידודים הסטנדרטיים, והרעידו את החדר המנותק שלי למטה.

    למה זה קריטי לכיס שלכם?אני רואה המון אנשים שעושים טעות יקרה: הם שומעים רעש מהשכן, ורצים להדביק ספוגים אקוסטיים או לבנות קירות גבס עם צמר סלעים.במקרה של רעש הולם (גרירות, מכונות, צעדים) – זה זריקת כסף לפח.כל עוד לא ניתקנו את המגע (Decoupling) במקור הרעש או ביצענו ניתוק צף בחדר המקבל, הקירות החדשים פשוט ירעדו יחד עם הקירות הישנים.

    הפתרון המקצועי: שיטת ה"מסה-קפיץ-מסה"לו הייתי יכול להיכנס לדירת השכן (הוא סירב, לצערי), הפתרון היה עולה שקלים בודדים ופותר את הבעיה ב-100%: הנחת גומיות שיכוך ייעודיות תחת רגלי המייבש. הגומי משמש כ"קפיץ" שבולע את האנרגיה לפני שהיא מגיעה לבטון.במקרה הזה נאלצנו להסתפק בפתרון התנהגותי (כיבוי המכשיר בלילה), אבל הלקח המקצועי ברור.

    טיפ זהב לבדיקה עצמית:שומעים רעש לא מוסבר? הצמידו את האוזן לקיר, ואז לרצפה. אם הרעש נשמע חזק וברור דרך האלמנט הקשיח (הבטון) יותר מאשר באוויר החדר – יש לכם בעיה של רעש הולם/מבני. שום חלון כפול לא יעזור כאן.

    בשורה התחתונה שקט הוא לא מותרות, הוא בריאות נפשית.אם אתם מתכננים בניה, שיפוץ, או סובלים מרעש "בלתי מוסבר" שהשכנים טוענים "אנחנו בקושי זזים" – אל תנהשו. תכנון אקוסטי נכון, שלוקח בחשבון את התדרים הנמוכים ואת מעטפת המבנה, יכול לחסוך לכם עוגמת נפש רבה והוצאות מיותרות על פתרונות שלא עובדים.

    אני כאן כדי לעזור לכם למצוא את השקט.
    לכל שאלה ניתן לפנות אלי
    ecocare
    דואגים לשקט שלך
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: פנינה 99, דבורה ש ו-בטח בהשם3 //
    0 תגובות
  • 45
    • eco care
    הפיזיקה של הרעש-מייבש כביסה
  • eco care //

    • כשמייבש בקומה 7 מרעיד חדר מנותק בקרקע (ולמה "בידוד רגיל" לא יעזור לכם)​

    חשבתם שבטון עוצר רעש? תחשבו שוב. על "גשרים אקוסטיים", תדרים נמוכים, וסיפור אישי אחד שממחיש למה אסור למהר להדביק ספוגים על הקיר.

    כמתכנן אקוסטי, אני רגיל לנתח גרפים של דציבלים ולתכנן חסמים לרעש עבור לקוחות. אבל השיעור הכי חזק שקיבלתי לאחרונה, הגיע דווקא אצלי בבית, ב-2 בלילה.

    בניתי לעצמי את מה שכיניתי "הבונקר" – חדר חמישי, מנותק לחלוטין מקו הבניין. על הנייר? זה אמור להיות המקום הכי שקט בעולם. מעליי אין דיירים, למעט מרפסת שירות מרוחקת שתי קומות מעל. אבל אז הגיע הזמזום.

    לא סתם רעש. זה היה Low Frequency Noise (LFN) – רעש בתדר נמוך. מי שמכיר את הספרות המקצועית בנושא, יודע שמחקרים מצביעים על כך שרעש בתדר נמוך הוא המטריד ביותר למוח האנושי בזמן מנוחה, כיוון שהוא מייצר תחושת "לחץ" פיזי באוזן ולא רק צליל.

    הטעות הנפוצה: בטון הוא לא חוסם, הוא מוליך!כדי להבין מה קרה אצלי, צריך להכיר נתון פיזיקלי מפתיע:מהירות הקול באוויר היא כ-340 מטרים לשנייה.מהירות הקול בבטון היא כ-3,700 מטרים לשנייה!

    כשהתקשרתי לשכן שגר שתי קומות מעליי, גיליתי את המקור: מייבש כביסה שהונח ישירות על מכונת הכביסה, ללא שום חצץ.

    כאן אנחנו נכנסים למושג המקצועי Structure-Borne Noise (רעש הולם/מבני):כשהמייבש רועד, הוא לא רק מרעיש לאוויר. הוא מכה פיזית ברצפה. האנרגיה הזו לא "נעלמת". היא נכנסת לשלד הבניין. הבטון המסיבי, שאמור להגן עלינו, הופך ברגע אחד למה שאנחנו מכנים באקוסטיקה "גשר קול" (Flanking Path).הוויברציות הללו טיילו במהירות עצומה דרך העמודים, עקפו את כל הבידודים הסטנדרטיים, והרעידו את החדר המנותק שלי למטה.

    למה זה קריטי לכיס שלכם?אני רואה המון אנשים שעושים טעות יקרה: הם שומעים רעש מהשכן, ורצים להדביק ספוגים אקוסטיים או לבנות קירות גבס עם צמר סלעים.במקרה של רעש הולם (גרירות, מכונות, צעדים) – זה זריקת כסף לפח.כל עוד לא ניתקנו את המגע (Decoupling) במקור הרעש או ביצענו ניתוק צף בחדר המקבל, הקירות החדשים פשוט ירעדו יחד עם הקירות הישנים.

    הפתרון המקצועי: שיטת ה"מסה-קפיץ-מסה"לו הייתי יכול להיכנס לדירת השכן (הוא סירב, לצערי), הפתרון היה עולה שקלים בודדים ופותר את הבעיה ב-100%: הנחת גומיות שיכוך ייעודיות תחת רגלי המייבש. הגומי משמש כ"קפיץ" שבולע את האנרגיה לפני שהיא מגיעה לבטון.במקרה הזה נאלצנו להסתפק בפתרון התנהגותי (כיבוי המכשיר בלילה), אבל הלקח המקצועי ברור.

    טיפ זהב לבדיקה עצמית:שומעים רעש לא מוסבר? הצמידו את האוזן לקיר, ואז לרצפה. אם הרעש נשמע חזק וברור דרך האלמנט הקשיח (הבטון) יותר מאשר באוויר החדר – יש לכם בעיה של רעש הולם/מבני. שום חלון כפול לא יעזור כאן.

    בשורה התחתונה שקט הוא לא מותרות, הוא בריאות נפשית.אם אתם מתכננים בניה, שיפוץ, או סובלים מרעש "בלתי מוסבר" שהשכנים טוענים "אנחנו בקושי זזים" – אל תוותרו. תכנון אקוסטי נכון, שלוקח בחשבון את התדרים הנמוכים ואת מעטפת המבנה, יכול לחסוך לכם עוגמת נפש רבה והוצאות מיותרות על פתרונות שלא עובדים.

    אני כאן כדי לעזור לכם למצוא את השקט.
    לכל שאלה ניתן לפנות אלי
    ecocare
    דואגים לשקט שלך
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: חיים 21 ו-הלל א.2 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המטבח של סימא
    שהבולמים האלה פתרו את הבעיה כולנו ידענו.. עכשיו זה גם מובן טכנית למה, תודה.
  • 2 3 3K
    • ה
    שיתוף - לביקורת סיפור שרוצה להיות ספר
  • הדר 310 //
    • אוקי, הבנתי מחכמי הפורום פה שכתיבה וקבלת ביקורת זה אחד הדברים שהכי מקדמים. ויש לי ספר שאני חולמת לכתוב על החיים שלי, כי יש בו מסר מאוד חזק.

    אשמח מאוד מאוד לחוות דעת של המומחים האלופים כאן!!!
    הנחתי פה בעיקר בשביל ביקורת בונה, כל מילה, דעה, זווית ראיה והערה אקבל בברכה.

    תודה מראש על כל מילה שקראתם!
    ועוד יותר על כל מילה שכתבתם :)

    גילוי נאות: כבר פרסמתי את זה פעם בפרוג, אבל לא באשכול הזה ולא למטרת לימוד.




    הסיפור

    ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילדה בת 8.
    שישה אחים, הגדולה בת 15 הקטנה בת 4.

    זה לא ממש עניין אותי, הוא לקח אותנו אליו פעם בשבוע וקנה משחקים והפתעות אז זה היה אפילו די נחמד.
    הסכם הגירושין היה פעם בשבוע אצלו לכמה שעות ופעם בחודש באים לשבת.

    כבר בהתחלה אמא שלי התחילה לספר לכולם שאני, נקרא לי שירה, שומרת לה אמונים. "שירה שומרת לי אמונים, היא לא נוסעת שבת לאבא שלה, היא מעדיפה להישאר איתי".

    ואני? ילדה טובה ורגישה, ברור שאני שומרת לה אמונים ולא אסע לאבא!
    אני זוכרת את השבת הראשונה שנשארתי איתה לבד, השכנים ארחו אותנו וגם להם אמא סיפרה כמה שאני מדהימה, ואני הרגשתי סיפוק גדול. יותר מזה. ממש תחושת שליחות!

    האחים חזרו במוצאי שבת עמוסים בחוויות ושקיות עם הפתעות וממתקים, ואני הרגשתי צביטה קלה בלב. כמובן אבא לא שכח אותי והביא גם לי שקית במיוחד. שאל למה לא באתי, לא ממש ידעתי מה לענות לו. הוא לא לחץ.

    אחר כך אמא הסבירה שהוא פשוט "אבא דיסני". הוא לא מוכן להשקיע זמן וכח בשבילנו, אז הוא קונה דברים וככה מרגיש טוב.

    אבל הוא כן משקיע נראה לי... אבל אוקי. אמא אמרה שהוא אבא דיסני.

    אחרי חודש הגיעה עוד שבת, כמובן שגם אז לא באתי. והפעם כבר מ"רצון ובחירה". אני הרי שומרת אמונים לאמא!! כולם נוסעים להם, ורק אני כאן כשצריך באמת!!

    ולא הייתי יותר אצלו שבת לעולם.

    הייתי ממש מחכה לימי שני שיקח אותנו, הוא היה משחק איתנו כל הדרך בלספור שלטים כחולים ואם מצאנו יותר מ 40, אז יאללה קונים לכם הפתעות. כשהיינו מגיעים לכיכרות בדרך הוא היה מסתובב שוב ושוב ושוב מסביב לכיכר ואנחנו היינו מאושרים וצוחקים, וגם הוא.

    היינו מגיעים לדירה שלו והוא היה מבשל אוכל פשוט טעים, שבחיים לא ידעתי בכלל שהוא יודע לבשל. היו שם גם משחקים שאנחנו בחרנו ומרפסת גדולה והיה פשוט כיף.

    אחרי שלוש שנים אבא ב"ה הכיר אישה.
    מקסימה, חמה, לבבית, נקיה, מסודרת, יפה.
    נקרא לה נעמה.
    הם התחתנו.

    אבא היה מאושר.
    אנחנו היינו מדברים איתה, נהנים ממנה.
    קראנו לה "האישה החמודה".

    ואז החלה ההשתוללות האיטית וההרסנית שממנה המשפחה שלי לא השתקמה יותר לעולם.

    אמא הסבירה לנו שהיא בכלל לא דתיה האישה הזאת, שהיא ממש אישה טיפשה ורדודה.
    היא גם ממש מתחנפת אלינו ומנסה לקנות אותנו.

    "אבל אתם ילדים שלי, אתם חכמים. לא יקנו אותכם כל כך מהר. היא לא תצליח עליכם."

    ואנחנו? ברור שאנחנו חכמים ולא יצליחו לקנות אותנו!
    התחלנו פשוט לשנוא אותה בכל כוחנו.
    היא לא ידעה את זה כי לידה היינו בסדר,
    אבל היא הפכה להיות "המפלצת המשפחתית".
    בכל הזדמנות צחקנו עליה, דיברנו עליה,
    לא ממש היה על מה, אז פשוט חזרנו שוב ושוב על אותם דברים.

    אני לא זוכרת בדיוק איך, אבל לאט לאט נוצר מצב כזה שלי היה אסור לדבר איתה.
    לכולם היה אסור להתיידד איתה כמובן, אבל לי היה ממש אסור ליצור איתה שום קשר שהוא.

    כמובן שזה היה מתוך תחושת שליחות עמוקה והרגשת קדושה מעונה עילאית.
    הייתי בת 11, והאמת שלא ממש הבנתי למה אני לא יכולה לדבר איתה, אבל זה לא הפריע לי.
    הייתי שונאת אותה ממש, מדברת עליה, ומתבדלת כמה שרק יכולתי.

    הייתי פשוט בתפקיד אקדח.
    היא רצתה לירות בו.
    אז אני שימשתי לה נשק.

    נשק ממש מוצלח, אני חייבת לאמר.

    כמובן שמיד אחרי החתונה שלהם היה אסור לי בכלל לבוא לבית שלהם בשום אופן,
    כי מה "את מסוגלת לדבר איתה?? לראות אותה???"

    ברור שאני לא מסוגלת. לא, אני לא אבוא.

    ואבא שאל אותי בשקט "שירהלה, למה את לא באה מותק?"
    אבל לא ידעתי למה אני לא באה אז לא ידעתי מה להגיד לו.
    והוא גם לא הבין.
    אבל לא לחץ.

    פעם אחת הוא החליט שמהיום ניסע שבוע אחד לבית שלו ושבוע שני ניסע כל פעם למקום אחר, נחפש לאיפה.
    העיקר ששירה תבוא גם.

    בשבוע שנסעו לבית שלו הייתי יוצאת להגיד לו שלום,
    מדברים כמה דקות, צוחקים, ואז הם היו נוסעים, ואני הייתי נשארת בבית. לבד.

    לפעמים גם נעמה היתה באה איתו ואז לא ידעתי מה לעשות, אז הייתי מסתכלת מהחלון או שולחת את אחד האחים לבדוק, ואם היא היתה שם פשוט "לא הייתי בבית בדיוק".

    אחר כך זה קצת יותר הסתבך, כי אמא החליטה שזה ממש לא מוסרי ולא יעלה על הדעת שכשהוא מגיעה אנחנו פשוט עומדים לנו באמצע הרחוב ומדברים איתו, הוא מחבק אותנו, ואשכרה אנשים רואים שלמשפחת כהן יש קשר טוב עם אבא שלהם!! לא, לא, זה ממש לא תקין.

    היא היתה צופה מהחלון ואם זה היה יותר מכמה דקות היינו "נשטפים" אחר כך. "מה הבעיה להיכנס לתוך האוטו ולדבר שם???" למה ככה לעמוד בחוץ כשכולם רואים? בכוונה אתם עושים בשביל להשפיל אותי נכון?

    זה היה מפחיד אז הרבה פעמים פשוט העדפתי לנעול את עצמי בשירותים ולהעביר את המסר "שירה לא בבית".
    הוא היה נוסע ואני הייתי נושמת לרווחה. אבל משהו היה עומד לי בגרון. אוף, מסכן. הוא בא פעם בשבוע וגם אז לא רואה אותי.

    מוצאי שבת אחת, אבא החזיר אותם קצת אחרי השעה שהיא הקציבה לו.
    זה היה נורא.

    היא התקשרה אליו וצעקה עליו כאילו הוא עדיין נשוי לה.
    וגם אחר כך, היא לא הפסיקה לדבר ולצעוק על "שיטת הרגע האחרון" שלו.
    "הוא לא יודע לעמוד בזמנים! הילדים צריכים לקום מחר ללימודים, וזה פשוט לא מעניין אותו!
    הוא פשוט לא דואג לכם, לא מעניין אותו! עושה מה שבא לו ואחר כך הוא רוצה שיהיה לו קשר טוב איתכם!
    ככה אבא לא מתנהג! זה לא אבא!"

    במוצאי שבת אחרת היא החליטה, לא על סמך משהו, שאבא דיבר בטלפון בשבת.
    "הוא לא דתי". שבת! שבת הוא לא שומר! הילדים שלי לא ילכו לכזה בית! לא ילכו! כאן זה נגמר, אין יותר שבתות אצל אבא, ילדים. הרוחניות שלכם חשובה יותר מכל דבר אחר.

    זה היה לו קשה מאוד, אבל אם זה מה שטוב בשביל הילדים, הוא יספוג את זה.
    גם את זה.

    בימי שישי הוא היה מתקשר ומבקש להגיד שבת שלום לכל ילד.
    הוא לא ידע שהוא על רמקול, וכל מילה שלו יכולה לשמש כתב אישום נגדנו, הוכחה שאנחנו מידי אוהבים אותו, "ממש בכיס שלו".
    הוא גם לא ידע שכשאומרים לו שמיכלי ורפאל לא בבית, זה לא באמת.
    זה רק מה שהשפתיים של אמא לחשו תוך כדי השיחה.

    אז הוא רק אמר שחבל, כי גם שבוע שעבר הוא לא דיבר איתם, ובשבוע שלפני גם עם הודיה הוא לא דיבר,
    אבל שתהיה לנו שבת שלום והוא אוהב אותנו מאוד.

    כשגדלתי קצת ניסיתי לצאת מהבית ולדבר בחוץ בשקט.
    הייתי בהיכון על הטלפון בשעות שלפני שבת, ומיד כשהייתי מזהה את המספר שלו על הצג הייתי יוצאת, מדברת, מוחקת את השיחה ונכנסת הביתה "אוף לא מצאתי בחוץ את המטריה! אני בטוחה שהשארתי אותה שם!"

    זה עבד כמה פעמים.
    אחר כך היא קלטה.

    היה בה משהו שלא ניתן להסבר. כמו חיישנים שקלטו כל שביב מידע בנושא "אבא".
    הכל היא היתה יודעת. עד היום יש דברים שאני לא מצליחה להסביר איך ידעה ומאיפה.
    מה שבטוח, זה דיכא מראש כל ניסיון למרד. כל ניסיון להיות בקשר קצת יותר קרוב.
    גם שנים אחר כך, כמו הפיל שלא ניסה אפילו לנתק את החבל.
    • עצוב
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: רבקה כ., חיפאית!!!!, ניק 139167 ועוד 73 משתמשים76 //
    59 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    ליליאן
    @הדר 310 אולי זה יענין אותך...
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה