כללי תמונות קצת לא סטנדרטיות

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני צריכה תמונות של אשפה - (סליחה על המילה)
בקבוקים ריקים, קליפות, סיגריות, שברי כלים, אריזות ריקות...
בקיצור, כל מה שזורקים לאשפה.
כל המסייע תבוא עליו הברכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בבקשה!

1218054_36017604.jpg

1163409_22568925.jpg

1021864_62351024.jpg

995237_20405903.jpg

957276_95375995.jpg

745639_44410091.jpg

550264_30222888.jpg



547697_79980207.jpg


347435_3492.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י park;413038:
למה אני לא מצליחה לראות את התמונות?
תודה רבה בכל אופן ואם תוכל להעלות שוב את התמונו תאו לשללוח לי באישי זה מאד יעזור לי..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

רגע של אמת - כשהנתונים מזעזעים את הנפש

יש רגעים בחיים שבהם המציאות מתגלה בפניך כמו ברק שקורע את החושך. רגע שבו אתה יושב מול המסך, הלב דופק קצת יותר מהר, והנשימה נעשית עמוקה יותר. רגע של חשיפה אמיתית שכופה עליך להניח הכל בצד ולחשב מסלול מחדש.
הרגע הזה הגיע אלי כאן בפרוג, כשהתוצאות של הסקר שהעלתי נפרשו לפני כמו מפה שמגלה שטח לא מוכר.

המספרים שמספרים סיפור

התוצאות הללו - הן לא רק נתונים קרים על גבי מסך. הן מספרות סיפור על אופן שבו עסקים באמת פועלים, על הדרך שבה אנשים באמת מוצאים זה את זה במרחב הכלכלי הסמוי הזה.
השאלה הפשוטה שעליה עניתם - כמה אחוז מהלקוחות שלכם מגיעים על ידי הפניות - חשפה מציאות מדהימה:
  • 50.7% מכם מצהירים שמעל 90% מהלקוחות שלכם מגיעים על ידי הפניות מפה לאוזן. כמעט שני שלישים מהמשיבים חיים במציאות שבה הפרנסה שלהם תלויה כמעט לגמרי ברשת יחסים אנושיים בלתי נראית.
  • עוד 25.4% הצביעו שלמעלה מ-75% מהלקוחות שלהם מגיעים מפה לאוזן. גם הם חלק מהמציאות הזו שבה המילה הטובה היא הבסיס החזק ביותר לעסק.
  • רק 14.9% מהמשיבים מצאו את עצמם באמצע הדרך - 50% מהלקוחות שלהם מפה לאוזן.
  • ואז יש את המיעוט הזה - רק 9% מהמצביעים - שענו שרק 25% מהלקוחות שלהם הגיעו על ידי הפניות. הם כנראה חיים במציאות שונה לחלוטין.
הממוצע שמעיד על הכל: כשמחשבים את הממוצע המשוקלל של הנתונים הדרמטיים הללו, מתגלה מספר שמעיד על מציאות עסקית שכולנו חיים בה אבל לא תמיד מודעים אליה 74.38% מהלקוחות שלכם הגיעו באמצעות הפניות מפה לאוזן.
שבעים וארבע אחוז. זה לא רק מספר - זה כמעט הכל.

למי שעדיין לא מאמין.png

הכוח הסודי שפועל מתחת לפני השטח

הנתונים הללו מביאים אותי למקום של הכרה עמוקה. במשך שנים אנחנו מתמקדים במודעות פרסום, בקמפיינים ובמדידות. אבל מה שבאמת מניע עסקים - זה הקשר האנושי הפשוט והעתיק של המלצה. המילה הטובה שעוברת מאדם לאדם, הביטחון שנוצר כשמישהו שאתה סומך עליו אומר לך "תלך אליו, הוא טוב".
זה מביא אותי להחלטה שהבשילה בי ברגע זה של הארה: אני חייב לכתוב בשבילכם מדריך מקיף - "איך לגרום לאנשים להמליץ על העסק שלכם".
אם המדריך הזה יביא לכם אפילו רק לקוח אחד נוסף - הוא כבר שווה את כל ההשקעה. כי כל לקוח בודד הוא בעצם 'זרע' לעץ ענק של לקוחות שעתיד לצמוח. חבר מביא חבר, לקוח מרוצה מפנה עוד לקוח, והמעגל הטוב מתרחב ומתרחב.

השאלה שתכריע

עכשיו אני פונה אליכם עם השאלה שתכריע על צורת המדריך: איזה מדריך הייתם מעדיפים שאכתוב בשבילכם?
  • בעיקר תאורטי? מדריך שיעמיק בפסיכולוגיה של ההמלצות, יסביר את המנגנונים החברתיים והרגשיים שגורמים לאנשים להמליץ, ואת המסקנות המעשיות אתם תעשו בעצמכם, בהתאם למאפיינים הייחודיים של העסק שלכם.
  • או בעיקר מעשי ופרקטי? מדריך צעד אחר צעד, עם כלים קונקרטיים, רשימות מעשיות וטכניקות שתוכלו ליישם בעסק שלכם כבר מחר בבוקר, כשאתם קמים עם ההחלטה לשנות את כל המשחק.
התשובה שלכם תכווין אותי לכתוב את המדריך שבאמת יעזור לכם להפוך את הכוח הסודי הזה של "מפה לאוזן" לנשק החזק ביותר בארסנל העסקי שלכם.

לחצו על הקישור בחתימה - כאן למטה
או שתכתבו כאן באשכול

רגע של שיתוף



אל הידית העגולה של דלת המרפאה נשלחה יד קמוטה, נאחזה בה ומשכה.

הדלת נפתחה כדי רבע, ונעצרה. אחר כך נעה לכאן ולשם, מתאמצת, רועדת, ומתחילה להיסגר בחזרה כשפתאום תפסה בחלקה העליון יד אחרת, איתנה. ובתנופה פתחה אותה עד הסוף. "בבקשה אדוני, תזהר אדוני מהמדרגה".

והזקן מודה למושיעו בניד ראש ויוצא בצעד איטי אל השביל.

בעל היד האיתנה מוסיף להחזיק בדלת פתוחה, שריריו הצעירים גוברים בקלות על קפיץ המשקוף הלוחץ כנגדו. והוא מביט אחרי הדמות הכפופה המתרחקת לאט, ומשהגיע למסקנה שהזקן בסדר, עזב את הדלת ונכנס פנימה, מניח לקפיץ להסיע את הדלת הכבדה בתנועה איטית אך נחושה, ולסגור אותה בנקישה נחרצת.

הזקן פסע לאורך השביל וכשהגיע לספסל התיישב עליו באנחה.

מכיסו הוציא טלפון נייד ישן שחוק ומרופט, שכפתוריו נשרו ממנו ומסכו הסדוק מודבק ברצועות סלוטייפ צהובות. הוא לחץ לחיצה ארוכה על הכפתור היחידי שנותר במכשיר, והרימו אל אזנו.

לאחר מספר רגעים התפשטה נהרה על פניו החרושות. "חנה מרים?"

"כן כן, ברוך השם ברוך השם, הכל הכל בסיידר".

"בטח, הוא עבר על הבדיקות בעיון רב, בעיון רב הוא הסתכל על כל הבדיקות, חמש דפים גדולים, הוא הסתכל על הכל בדקדוק. את מכירה את דוקטור אלכסנדר, עם הפה ככה, עקום קצת. את יודעת זה שעושה בדיחות. את היית אצלו גם כן...

נכון זה היה מזמן, הרבה שנים.

בקיצער, הוא מסתכל טוב טוב בניירות, קורא בדקדוק גדול. ואחר כך הוא אומר לי: מר אייזן! - את שומעת חנה מרים, ככה הוא קורא לי - מר אייזן. שכה יהיה לי טוב.

מר אייזן יש לך לב כמו נער בן שש עשרה!

ככה הוא אוהב, את יודעת, לעשות בדיחות.

רק קצת ברזל הוא אומר, ותבוא עוד חצי שנה לביקורת.

את שמחה חנה מרים? מאושרת?! ידעתי שתהיי מאושרת, בגלל זה צלצלתי. דבר ראשון אחרי שיצאתי מהרופא התיישבתי על ספסל לבשר לך. ואני מאושר שאת מאושרת. חנה'לה. אני מאושר מזה שאת מאושרת יותר מעצם הבשורה.

בקושי הצלחתי לצאת מהמרפאה, בקושי. הדלת שם, שרעקלאך. מישהו היה צריך לעזור לי לפתוח. אבל הלב, חנה מרים. לב של נער בן שש עשרה!

לץ, דוקטור אלכסנדר הזה, הוא לוחץ במחשב שלו קצת פה וקצת שם ופתאום יוצא מרשם לברזל, יוצא לבד מהמכונה שלידי. היית צריכה לראות. פלאי פלאים. 'שני כדורים ביום אחרי האוכל' הוא אומר לי. ואז הוא שם את היד שלו על הברך שלי, והפה שלו העקום, נהיה עוד יותר עקום, בזמן שהוא אומר לי 'תבוא עוד חצי שנה לביקורת'. איזה משפט יפה זה, חנה מרים, הא, כמו שיר. חצי שנה בריאות. לא שבוע לא חודש, חצי שנה! וכשאני קם ללכת הוא אומר "אל תשכח את הכרטיס מר אייזן". עוד פעם מר אייזן. לץ שכזה.

ואני ישר מחפש ספסל להתקשר אליך. כי. הבדידות, חנה מרים. אוי כנגד הבדידות אפילו לב בן שש עשרה לא עומד. ילד כי ימצא צדף יפה על החוף, ירוץ מיד להראות לאימו. בחורה שגמרה מבחן חוץ, מיד מתקשרת לחברות. את זוכרת את המבחני חוץ של אסתי? גהינום, הא.

בקיצור, האדם אין שמחתו שלמה עד שישתפנה עם אחרים, עם אהובים.

ואם כל המתח הגדול הזה, הרשרושים, הסחרחורות, הבדיקות המקיפות, חמש דפים גדולים באנגלית. פתאום נעלם בבת אחת - 'קצת ברזל וביקורת עוד חצי שנה'. כל השמחה הזאת, האושר הנפלא הזה, שווה כקליפת השום.

קליפת השום, חנה'לה!

אם אין לך למי לספר אותו. לשתף".

עיניו של הזקן נצצו בלחלוחית וידו התהדקה על מכשיר הטלפון.

"ואין נחמה ל'מר אייזן', ואין ולו טיפת שמחה בלב של נער בן שש עשרה. כי הלב הזה מת. מת מגעגוע".

קולו של הזקן מתרסק "נו די, חנה מרים, די עם הרגשנות. אני צריך למהר לבית מרקחת לקנות את הברזל.

אז להתראות, בנתיים.

נפגש עוד חודשיים וחצי בערך הא, י"ג תמוז. ארבע עשרה שנה כבר, איך שהזמן טס. ואסתי תניח לך הזמנה, ותשים עליה אבן שלא תעוף.

זהו, שלום חנה מרים, שלום".

ילד קרב אל הזקן בהיסוס

"אפשר שיחה? אני צריך להתקשר לאמא שלי".

"מצטער ילד, אין לי טלפון", ענה הזקן.

וכשראה שהילד מסתכל בו בעיני פליאה, ננער "אה, זה? זה לא עובד! הנה, אפילו בטריה אין פה. רואה, וגם הכפתורים נפלו חוץ מהכפתור הזה, שאיתו אפשר לצלצל רק למישהו אחד". ענה בהתרוממו מהספסל.

"למי?" שאל הילד בקול תמים.

אך הזקן שכבר הסתובב והחל ללכת לא ענה.

רק כתפיו רטטו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה