"תן לישון, געציל!" - צרחות אושר נשמעות בכל פינה, כי...

[מרים אדריכל]

אינני נוהג לצנטק לאנשים, ולא אעשה זאת, במיוחד לא ערב ראש השנה.
מה שכן - אעזור ככל יכולתי לכל מי שיקדם מאבק במערכות הצנטוק, מדובר בהמצאה שגרמה הכי הרבה סבל לאנושות מאז המציא מר נובל המנוח את חומר הנפץ.

תודה רבה!!
תזכו למצוות...

אנחנו כבר ב 30%, (נו, בסדר, במרחק יריקה משם. במחשבה נוספת - למה מישהו ירצה לירוק על ה30%? אם משעמם לך בפה לך תגיד סליחות..) והמונה דופק.
טאח, טאח, טאח.

ביום שהרמתי את הקמפיין אמר לי חברי הרב יוסף וידס (אברך גוראי מוכשר העוסק בתכנון ארונות קודש מפוארים + ייעוץ לסופרים מתחילים), ציטוט:
ר' נתן, אתה עוד תגיע לראש השנה מפרפר, הקמפיין שלך יהיה תלוי בין שמיים וארץ.
אמר, וניתק את השיחה.

לא יכולתי להישאר אדיש לסכנה, ציוותי על משרתיי ונסענו לביתו.
דפקתי בעוז בדלת, ילד קטן הציץ, הזדהה בשם הגנרי 'יהודל'ה', וטען שאבא לא בבית.
לא בבית?
אין בעיה, חיכתי בחוץ על הספסל. השעות נקפו, עטלפים צווחו מעל ראשי, יוני דואר לשלשו על פדחתי, נשר המדבר רעם מעל אוזניי, יתושים סבבוני רעבים ובעיניהם תאוות דם, חתולי רחוב לקקו שפתותיהם למראה שק החטיפים שאחזתי בידיי, וכך הזמן עבר בנעימים.
לבסוף, קרן אור בקעה בקצה הרחוב: מר וידס הולך לסליחות, אוחז פנס נפט קטן!
אההה, הזדמנות חיי. קמתי, רצתי אליו, הפתעתי אותו מהגב, לחששתי ברשעות:
הולך להגיד סליחות, א-שיינער איד, אבל הורס לי את כל התקווה?
הוא החוויר. לא יכולתי לראות זאת בחושך, אבל ראיתי לפי קרני האור מהפנס שרעדו על קיר הבניין ממול.
הוא נשען בחולשה על תמרור חבול סמוך, והסביר:
התכוונתי לכך שהקמפיין יצליח כל כך שהוא יגיע עד 50% בערב ראש השנה...

אני ראיתי בזה ברכה, אז נישקתי לו את היד, והוא משך אותה אחורנית במהירות, נו, נו, נערישקייט, נזף בי, והמשיך בנחרצות לעבר השטיבל, יהודל'ה המפוחד אוחז בידו, פוסע אחריו ונועץ בי עיניים מאויימות.

עד כאן הסיפור, התעזרו למר וידס לעמוד בברכתו?

אני ממש מקווה שגם הפרק הזה נמצא בספר, כי ממש בא לי לקרוא אותו שוב ושוב ושוב....

 

[שי קיש 2]

אינני נוהג לצנטק לאנשים, ולא אעשה זאת, במיוחד לא ערב ראש השנה.
מה שכן - אעזור ככל יכולתי לכל מי שיקדם מאבק במערכות הצנטוק, מדובר בהמצאה שגרמה הכי הרבה סבל לאנושות מאז המציא מר נובל המנוח את חומר הנפץ.

תודה רבה!!
תזכו למצוות...

אנחנו כבר ב 30%, (נו, בסדר, במרחק יריקה משם. במחשבה נוספת - למה מישהו ירצה לירוק על ה30%? אם משעמם לך בפה לך תגיד סליחות..) והמונה דופק.
טאח, טאח, טאח.

ביום שהרמתי את הקמפיין אמר לי חברי הרב יוסף וידס (אברך גוראי מוכשר העוסק בתכנון ארונות קודש מפוארים + ייעוץ לסופרים מתחילים), ציטוט:
ר' נתן, אתה עוד תגיע לראש השנה מפרפר, הקמפיין שלך יהיה תלוי בין שמיים וארץ.
אמר, וניתק את השיחה.

לא יכולתי להישאר אדיש לסכנה, ציוותי על משרתיי ונסענו לביתו.
דפקתי בעוז בדלת, ילד קטן הציץ, הזדהה בשם הגנרי 'יהודל'ה', וטען שאבא לא בבית.
לא בבית?
אין בעיה, חיכתי בחוץ על הספסל. השעות נקפו, עטלפים צווחו מעל ראשי, יוני דואר לשלשו על פדחתי, נשר המדבר רעם מעל אוזניי, יתושים סבבוני רעבים ובעיניהם תאוות דם, חתולי רחוב לקקו שפתותיהם למראה שק החטיפים שאחזתי בידיי, וכך הזמן עבר בנעימים.
לבסוף, קרן אור בקעה בקצה הרחוב: מר וידס הולך לסליחות, אוחז פנס נפט קטן!
אההה, הזדמנות חיי. קמתי, רצתי אליו, הפתעתי אותו מהגב, לחששתי ברשעות:
הולך להגיד סליחות, א-שיינער איד, אבל הורס לי את כל התקווה?
הוא החוויר. לא יכולתי לראות זאת בחושך, אבל ראיתי לפי קרני האור מהפנס שרעדו על קיר הבניין ממול.
הוא נשען בחולשה על תמרור חבול סמוך, והסביר:
התכוונתי לכך שהקמפיין יצליח כל כך שהוא יגיע עד 50% בערב ראש השנה...

אני ראיתי בזה ברכה, אז נישקתי לו את היד, והוא משך אותה אחורנית במהירות, נו, נו, נערישקייט, נזף בי, והמשיך בנחרצות לעבר השטיבל, יהודל'ה המפוחד אוחז בידו, פוסע אחריו ונועץ בי עיניים מאויימות.

עד כאן הסיפור, התעזרו למר וידס לעמוד בברכתו?

 

[sari1100]

מחכים כבר!!

 

[רחשי הלב]

צפה בקובץ המצורף 387365

איזה תותח על!!!

 

[vhsvchch]

30%
30%
30%
30%
30%
ו- @שי קיש 2 - אתה ענק שבענקים

 

[מרציפן]

רק אני בודק כל פעם שניגש למחשב בכמה אחוזים געציל טיפס מהפעם הקודמת??

 

[שרהלה]

רק אני בודק כל פעם שניגש למחשב בכמה אחוזים געציל טיפס מהפעם הקודמת??

גם אני...

 

[קולות]

הי , גם אני רוצה לתפוס טרמפ ולטוס עם געצל לחו"ל
אבל נתיב רושמים לי שזו חריגה .....
מה עושים?

 

[!Dreams]

הזמנתי עכשיו.....
מחכה כבר לקרוא

 

[-LIGA]

אהבתי את הכריכה!
וכמובן את הכתיבה...
בהצלחה, געציל!

 

[Natan Galant]

אני ממש מקווה שגם הפרק הזה נמצא בספר, כי ממש בא לי לקרוא אותו שוב ושוב ושוב....

הוא לא, והנה עור טור שלם באותו הסגנון - (גם לא חלק מהספר)
https://www.prog.co.il/threads/שיתוף-מביך-חנות-היינות-הבלגית.340615/

צפה בקובץ המצורף 387365...

אלוקים אדירים, אתה הולך ומשתבח כמו יין טוב, אבל בקצב מטורף...

מחכים כבר!!

צפה בקובץ המצורף 387367

תודה רבה רבה!!

איזה תותח על!!!

*כריש

30%
30%
30%
30%
30%
ו- @שי קיש 2 - אתה ענק שבענקים

זה באמת עושה טוב על הלב

רק אני בודק כל פעם שניגש למחשב בכמה אחוזים געציל טיפס מהפעם הקודמת??

גם אני...

גם אני...

הי , גם אני רוצה לתפוס טרמפ ולטוס עם געצל לחו"ל
אבל נתיב רושמים לי שזו חריגה .....
מה עושים?

יוצרים איתי קשר באישי ומעבירים אשראי דרכי. חז"ל אמרו ששלושה פעמים זו 'חזקה'.
לאחר שלושה שיחות שקיימתי עם נתיב ושלושה הבטחות ששמעתי מהם שה כל תקין וזה פתוח- לצערי הבטחות שלא מומשו, אין מנוס מלומר:
א- זה לא ייפתח לעולם בצורה מסודרת, הגיע הזמן להשלים עם המציאות.
ב- אולי הגיע הזמן לעבור לנטפרי?..

הזמנתי עכשיו.....
מחכה כבר לקרוא

תוה רבה על התמיכה!!!

אהבתי את הכריכה!
וכמובן את הכתיבה...
בהצלחה, געציל!

תודה רבה!!
מקווה עוד הערב לשלוח עדכון אחרון לשנת תשע"ח לכל התומכים היקרים.
שנה טובה שמחה ומאושרת לכולנו, שנה של שמחה, שנה של "איש את רעהו יעזורו, ולאחיו יאמר: וויאילי וואילי, הגענו ליעד!..."

 

[יענקי R]

"ג.ג. גומיות לזקן ולפאות"
"ג.ג. קסדות נגד החלקה במקוואות"
"ג.ג. פתרונות לנחירה במחירים שפויים"
(ג.ג. מוצצי במבוק מיוחדים לילדים טבעוניים)
"ג.ג. מכונות גילוח לסוסים וחיות בית"
ג.ג. ריפודים ניידים לספסלי רחוב.
(ג.ג. קיסמי אוזניים בטעמי פירות)
(ג.ג. סכיני סיליקון בטיחותיים, לא מחלידים, לא מסוכנים)

כל כך הרבה מקצועות יש לגעציל גלנט. כישרוני הבחור.

והוא עוד אוסף תרומות?

 

[Natan Galant]

כעת נשלח עדכון מס' 2 לכל התומכים, והוא זמין גם לקריאה בעמוד הקמפיין באתר הד סטארט בלשונית 'עדכונים'.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל, נפגש בעזרת ה' בשנה הבאה...

נתן גלנט.

 

[fix]

@נתן גלנט עדכון במייל? לא ראיתי שהגיע

 

[בינתיים]

ניסיתי לתרום וזה לא נקלט. מה עושים??

 

[GULY EICHEN]

קניתי

 

[fix]

@נתן גלנט עדכון במייל? לא ראיתי שהגיע

אז אליי הוא לא הגיע. נאלצתי להגיע עד אנגליה, שם ממוקם שרת האחסון של הדסטארט, ולחלץ משם את העדכון המיוחל...
קבלו:


אני מחפש חברים חדשים • נחמן מרכוס חוזר להיות אופציה • טאבולה רימונים • שיחת מוטיבציה • כמה מילים רציניות לפני יום הדין
בס"ד

יום חמישי, כ"ו אלול, שלהי שנת תשע"ח | עדכון שבועי, שני במספר.



כמה חברים טובים (או כאלו שחושבים את עצמם לכאלו) הרימו אליי טלפון השבוע, וכאילו רוח רעה אחזתם אמרו לי את אותו משפט:

נתן, חבריקו, מספיק להשתמש במילה ר.ג.ש. כמה אפשר?
הבנו שאתה מתרגש, נרגש, מרוגש, מרגיש, מורגש, רגיש, מורגש, הרגשת, וכולי. די, כמה אפשר.
אי אפשר לדבר איתך על שום דבר מעבר להדסטארט...

גם כן חברים.



האמת היא שאני באמת נרגש, אולי כפי שלא הייתי מעודי. הציבור תומך בנלהבות יתירה בקמפיין, תומך ותומך, ומידי יום הסכום הכולל עולה משמעותית וכמות התומכים מטפסת ועולה.
וכן - זה מלחיץ! כל הרבה אנשים מצפים לספר, מחכים לו, מתפללים שהוא ייצא כבר יותר ויותר מהר, איך אצליח לעמוד בכל הציפיות?

חבר טוב (אחד אמיתי, לא מהאלו מהפדרציה נגד רגשות) אמר לי בהומור קר: נתן, תגיד להם שלא יתלו ציפיות, אלא יכבסו אותם במכונת כביסה.
זה חבר זה?
מחקתי גם אותו מרשימת חבריי, עכשיו אני מחפש חדשים.
בעצם למה לחפש, יש לי עד כה 113 תומכים!
113 תומכים!!!!!!!
מה שמחזיר אותי ישירות לנושא המרגש של הערב: כמות התמיכות.
לא שיערתי ולא ציפיתי שתהיה כזו השתתפות מהירה חמה ותזזיזתית בקמפיין. מכל עבר אנשים תומכים, מעודדים, שורקים שריקות עידוד, כותבים מיילים מחזקים, שולחים שליחים עם ערכות שי ופחיות רדבול, וכמובן מתקשרים להעניק שיחות מוטיבציה עם ניחוח יהודי של אלול...
כן, זה מרגש, בהחלט.



בשלב מסויים לא יכולתי יותר לשאת את העומס הגדול שיצרו ההתרגשות והציפיות וכולי. נזקקתי לעצה של אדם משכמו ומעלה, ונזכרתי כי יש לי חבר כזה, עם שֶׁכם של סבל מקצועי - - -
נחמן מרכוס.

חיפשתי את המספר שלו באנשי קשר, לא מצאתי. לא זכרתי שמחקתי, אז חיפשתי שוב פעם. בסוף מצאתי אותו באות ז'. כן, כך: זהירות נחמן מרכוס.

התקשרתי אל אדון מרכוס, שיתפתי אותו בכל, הסברתי לו את המועקות, החרדות, המתחים, הציפיות, העומס הגדול של סוף השנה, הלבטים לגבי סוג הדבש שאקנה לחג, וכולי.
בשלב מסויים השקט מעבר לקו נקלט לי ברדאר, עצרתי את המונולוג, שאלתי בזהירות: נחמן, אתה כאן?

דממה.

ניסיתי שוב:
נחמן? יש מישהו בבית?

הפעם שמעתי קולות של שקשוק כלים, וההסבר הגיע מייד: געציל, מה שאתה אומר די מעניין, אבל כרגע יש נושא חשוב יותר. אשתי נתנה לי להכין את הסימנים לראש השנה וכרגע היא קוראת את המגזין השבועי לנשות הקהילה עם כל הטורים המשעעמים על מתכוני כרוב ממולא. פוי, כרוב ממולא? בושה קולינרית מהדהדת.
עכשיו אני עובד על טאבולה רימונים שזה באמת הנושא הכי חם בכל מסעדות היוקרה בקהילות היהודיות בחו"ל של לפני מאתיים שנה. בורגול מצאתי די בקלות והשריתי אותו במים ומיץ לימון, גרעיני רימון גם יש פה בקערה, וגם השגתי רימון ממש טוב ועשיתי לו כמה תמונות אומנתיות מאוד כשהוא מונח על מצע של גבעולי סלרי. במתכון כתוב שצריך גבעולי נענע, מי שכתב את המתכון היה איש עם הפרעות אכילה, כי זה פשוט לא נדבק למתכון. לגבי מה ששאלת זה לא כזה משנה, פשוט תכתוב וזהו, אבל אתה חייב חייב להסביר לתומכים שלך שהם חייבים לצאת מהנמנום ולגייס בכוח ובנחישות תומכים נוספים, אתה חייב לפרוץ לעוד ועוד מעגלים חדשים, כי היעד עדיין רחוק.

רשמתי, התחלתי כבר לנתק, אבל אז הוא ציין שלא כולם מעודכנים בתשורות החדשות.
צודק!
מיהרתי לנתק, חבל על כל רגע שבו אני מתעכב לספר לכם.
ואלו הם התשורות החדשות שנוספו מאז פתיחת הקמפיין ההיסטרי התוסס של הספר:
איור אישי לטעמכם בכריכה הפנימית של הספר, מאת אבימי המוכשר - 222 ש"ח
עיצוב מודעה פרסומית על פי בקשתכם ע"י גרפיקאית מנוסה ומוכשרת - 423 ש"ח
וכמובן - צילום תדמית מכבד שיוציא אתכם סוף סוף בפוזה המכבדת והשקולה שתמיד חלמתם להצטלם בה... - 1010 ש"ח, חשוב להדגיש שאת הצילום יבצע מר יואל ארלנגר, אמן צילום מוכשר עם מגע קסום וייחודי שמעניק לכל התמונות שלו טאץ' מיוחד שאפשר רק לפעור פה בתדהמה נרגשת.

ולכן - חבריא, אנא מכם. תשנסו מותניים, תתנפלו על הטלפון, מייל, וואסטאפ, פקס, גלויות דואר, טלגרמות, ותביאו עוד תומכים. אנחנו חייבם להתקדם לעבר היעד, אני מאמין שגם נעקוף אותו בקול תרועה רועמת!
למלאכה, קדימה - - -


*******


ועוד משהו, בלי שום קשר לקמפיין.
שנת תשע"ח הולכת ונמוגה בקול איוושה דקה, וימי הדין הקדושים מחכים לנו מעבר לפינה עוד ימים ספורים. אפשר כבר לספור את הדקות ואת השעות. וכן - אי אפשר לחתום פוסט כזה בלי אמרה טובה, 'אלולית'.
הסכיתו ושמעו..

כידוע, ראש השנה חל בימים א' וב' של חודש תשרי, וכעבור ימים ספורים חל יום כיפור, היום הכי קדוש ונורא בשנה.
לכאורה, הסדר צריך להיות.. הפוך!
קודם נפייס את אבינו שבשמיים, נצום, נתפלל, נכה על חטא, נבטיח מכל ה-♥ להשתנות לגמרי, ורק אחר כך, כעבור כמה ימים - נכנס לימי הדין, מוכנים הרבה יותר..

שאלה טובה, לא?



והנה התשובה, כפי ששמעתיה היום מאת החברותא שלי הרב אברהם לוי שליט"א.

כאשר עבד עושה פאשלות מביכות ועולה לאדונו על כל העצבים, הסדר אכן צריך להיות כפי שהצגנו. קודם כל התנצלות, הכאה על חטא, ורק אז כניסה למשפט - לימי הדין של ראש השנה.
אבל, מה לעשות שאנחנו בנים, ובנים - אבא תמיד אוהב. אז גם אם קצת היינו לא בסדר (או הרבה יותר מידי, בינינו), אנחנו נכנסים לטרקלין המפואר שלו, מתגנבים ככה בשקט מהרגע להרגע פלוס מינוס וחוגגים איתו ביחד את החג, ורק אז, אחרי ראש השנה, כאשר האהבה של ה' אלינו - בניו - רק גדלה יותר, אנחנו מבקשים בחיוך ביישני:
רבונו של עולם, חטאנו, נכון, אבל בכל זאת.. סלח לנו... אנא. אנחנו הרי בניך...

הרבה יותר מוצלח, הלא כן?

********

ועד כאן העדכון לשבוע זה.
שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה, ושנה חדשה ומתוקה לכל עם ישראל (= גם לאלו שעוד לא השתתפו בקמפיין ויעשו זאת רק עוד כמה דקות), שנה של ישועות ושמחות, שנה של הצלחות מסמרות שיער, שנה של השפעות נפלאות ברוחניות ובגשמיות.

שלכם,

נתן גלנט.

והנה איור שהתקבל מרבי ישראל קיש...

 

[ayys]

העכבר שלי יצא לשביתה של הקליק הימני יחד עם אפשרות הגרירה, כך שאין לי אפשרות לצרף מהצילום מסך.

בכל אופן @נתן גלנט כמו כולם מחכה בקוצר רוח לספר, ולהצלחתך האישית בפרט.

 

[GolanArt]

געציל, מתי הספר "פנס בערפל" יוצא?

 

[ayys]

געציל, מתי הספר "פנס בערפל" יוצא?

לעת עתה מנמנם לקול צלילי חמת חלילי הנפש.