תספורת לילד רגיש

  • הוסף לסימניות
  • #1
ילד רגיל, בלי שום בעיה - אבל כשמגיעים לספר אותו (עם מכונת תספורת) באיזור האחורי של הראש, בעיקר קרוב לעורף - לא מסוגל לשבת על הכסא. זה מדגדג לו בצורה שכמעט לא שייך לספר אותו.

נתקלתם בתופעה כזו?
מישהו יודע מה עושים?

(יש לציין שאחיו של הילד לא מרגישים בבעיה כלל).
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אין התבטאויות של סף רגישות נמוך במיוחד בתחומים אחרים?
לא מפריע לו מגע של צבעי גואש? חול? בוץ?
הוא איסטניס במיוחד?
מפריע לו תויות של בגדים? גולפים? גופיות צמר?

קצת מוזר לשמוע על רגישות יתר המופיעה באזור אחד בגוף בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דווקא אני מכירה את זה. הבן שלי גם כן אין לו רגישות בכל שאר הדברים אבל הוא לא אוהב להוריד את הראש בתספורת. אולי לא באופן קיצוני אבל סוג של רגישות כזו.
האמת היא שאני חשבתי שזה לא רגישות זה פשוט ענין שהוא מרגיש בחוסר שליטה, ואני יסביר את עצמי: כשמספרים ילד הוא מרגיש בחוסר שליטה הוא לא בדיוק יודע מה עושים לו שם על הראש וכשהוא מחזיק את הראש ישר הוא מרגיש עוד בשליטה אבל כשאומרים לו לכופף הוא כבר מרגיש שאין לו שליטה על מה שעושים לו (אני חושבת שלכופף את הראש זה ביטוי של חוסר שליטה) לכן כשאני מספרת אותו אני מתחילה מלמעלה וכשאני מגיעה ללמטה אני מסבירה לו יפה ומשתפת אותו בדיוק מה אני עושה ואז הוא מרגיש בסדר ונרגע!!
אולי זה סתם דמיון שלי מה שכתבתי פה אבל זה ההרגשה שלי כל פעם שאני מספרת אותו. ואני רואה בפועל שזה עוזר והוא נרגע!
אז אולי שווה לנסות פשוט להסביר לו או להראות לו במראה מאחורה שצריך לספר גם שם כדי שלא ישאר שם שיער ארוך (לפי גיל הילד ורמת ההבנה שלו) ואז הם משתפים יותר פעולה
בהצלחה
אני מקוה שלא שיגעתי פה משהו עם הדרשה הארוכה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
גם הבן שלי בהתחלה קפץ כל פעם שסיפרתי אותו מאחורה, זה היה לא שייך---
אח"כ הוא הלך פעם אחת לספר (אין לי מושג מה היה שם)
ואח"כ הפלא ופלא, דווקא חיכיתי לקפיצות שלו, אבל היה ב"ה בסדר גמור.
אולי בגלל שהוא גם הספיק לגדול קצת בנתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני מכירה את הבעיה. זה נראה משהו כמו שריר שקצת יותר חשוף.
אני מה לעשות לזה. (אני מכירה אישה מבוגרת עם הבעיה הזו)
תספורת עם מספריים אמורה להקל על התגובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
תודה לכל המגיבים.

א. זה ילד שלא רגיש לתוויות, וגואש ובוץ - לגואש ובוץ הלואי היה רגיש קצת :) (יש לנו במשפחה בעלי רגישות, אבל הילד הזה לא!).
ב. לא קשור הסברים - בחלק הקדמי והעליון הוא יושב יופי. מגיעים לעורף - הוא קופץ, ומתעוות, וצוחק ובסוף כמעט בוכה. לא עוזרים הסברים (הוא רוצה להסתפר, ולא רוצה להישאר עם חצי ראש כן וחצי לא, ומבין כמה זה מביך, אבל לא מסוגל)
ג. עם מספריים לא בדיוק שייך - כי מדובר בתספורת חסידית.

לא יודע אם משנה, אבל גילו של הילד 5.

אם יש עוד מישהו שיודע משהו - אנא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מכיר את התופעה, נדמה לי שגם לי הייתה אותה הבעיה.

פשוט זה מדגדג ברגע שהמכונה נוגעת בראש מאחור, ואז אוטומטית הוא מפעיל את השרירים שלא נותנים לספר להגיע לכל המקומות.

ממה שזכור לי אין עצה רק לתת לו להרפות, ולנסות להסביר לו שזה לא יכאב, לאט לאט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
משתתפת איתך גם בני בן ה-4 לא מסוגל שמספרים אותו בעורף וכל פעם זה סיפור בפני עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
זה לא מדגדג, זה מקפיץ. עד כמה שידוע לי ממשיכים לקפוץ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אולי תנסו מכשיר גילוח (תער - לא מכונת גילוח) בעדינות? זה לא מדגדג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אוי מה זה מזכיר לי...
אתה יושב ומסתפר, כשהמכונה באיזור הראש למעלה, הכל טוב ונחמד, אבל איך שהמכונה נוגעת בקצה של העורף, כל הצוואר מדגדג עד למרכז הגב. כמו שעושים עם חוט על המצח בעדינות רק תכפילו את זה במאות פעם. חוזרים לאמצע הראש הכל נרגע, ואיך שיש אפי' דמיון שעוד רגע המכונה בעורף נהיה צמרמורת מטורפת.

לי הפתרון היה מסאז' חזק לסירוגין ולהסתפר בצורה שלא תהיה עדינה ומדגדגת אלא להניח ישר את המכונה ולעבור מהר את האיזור - לא להתעכב.

יאו, מגרד לי העורף פתאום...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אל תתנפלו עלי...
אבל אני ראיתי פעם שפשוט נתנו סטירה לילד על הפעם הראשונה שהתחיל לקפוץ.
והוא פשוט הפסיק עם זה.
ברגע שהוא מתחיל לצחוק, זה גורם לאיזור להיות יותר רגיש, והוא כבר לא מסוגל בכלל לשלוט על עצמו, ולא מסוגל לשבת רגוע.
אבל אם הוא יודע שזה לא יהיה שווה לו להתחיל עם העוויתות הוא ירגיש את זה פחות. ואז עושים את זה הכי מהר שאפשר. ולא להעביר את המכשיר על הראש בצורה עדינה מידי. כי זה מה שמדגדג. אלא קצת [ואני מדגישה!] קצת יותר חזק.
מקווה שלא תבלעו אותי.
אני ראיתי שזה עזר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אצלי בהתחלה הוא היה קופץ.
והספר פשוט החזיק לו את הראש בכוח שהוא לא יכל לזוז... הוא היה בוכה אבל עכשיו יש לו ספר אחר והוא לא עושה בעיות.
הספר החדש מבין בפלימוביל וכל התספורת מדבר איתו על כך ככה שהוא לא זוכר שמספרים אותו וגם את הפס הוא נותן לעשות כמו שצריך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
זה נכון שהאזור האחורי של הראש רגיש אבל אני חושבת שהילדים קופצים בדיוק אז בגלל שהשערות נופלות להם על הפנים כשהם מורידים את הראש ולכן זה מדגדג (על האף וכד')
מה גם שיש כאלו שלא מספרים כ"כ טוב ואז השערות נכנסות בין החולצה לגב וזה גם מאוד מדגדג (כך הם לפחות אמרו לי) הפיתרון הוא לשים להם מגן כזה שבד"כ שמים באמבטיה לילדים שלא יכנס להם סבון לעינים זה נראה כמו שולים של כובע כשיש רק את השוליים בלי "הכובע" אצלי זה ממאוד עזר והתיספורת עברה בשלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נורמלי ביותר בעיקר בגילאים האלו בהם לילדים יש פחות יכולת להתגבר על התחושות החזקות.
אנחנו שלחנו את הינוקה בתקופה בה זה היה חסר שליטה לספר שמשום אצלו הוא כן ישב יותר יפה עד שקצת גדל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י go;583363:
הפיתרון הוא לשים להם מגן כזה שבד"כ שמים באמבטיה לילדים שלא יכנס להם סבון לעינים זה נראה כמו שולים של כובע כשיש רק את השוליים בלי "הכובע".
זה גילוי מרעיש!
יש משהו ששמים לילדים על מנת שלא ייכנס סבון לעיניים?
אני מכירה כמה שיישמחו לראות דבר כזה:)
איפה משיגים את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י נני5;583224:
אל תתנפלו עלי...
אבל אני ראיתי פעם שפשוט נתנו סטירה לילד על הפעם הראשונה שהתחיל לקפוץ.
והוא פשוט הפסיק עם זה.
אני כן יתנפל עליך, לא סליחה, אלא על מי שעשה את זה!!!
אני מעדיפה שבני ילך לא מסופר עד הסוף והעיקר שלא יקבל סטירה על משהו שהוא לא שלילי ושהוא לא אשם! (וכבר עשיתי זאת פעם אחת)
מה שאני עושה והכי עזר אחרי תספורות שנגמרו בשעות -
אני מדמה לו את המכונה לאופנוע ונוסעת לו על הראש תוך כדי סיפור והוא מוסח וגם מחכה שהאופנוע יסע בירידה... ואם הוא בכל זאת מתעקש אני נותנת לו לשים ידים בעורף ומבקשת עוד קצת ועוד קצת עד שמסיימת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה