תעצרו את זה עכשיו

[mig]

מלמדים וגננות,
בכל שנה המנהג בקודש הוא שהילדים מחלקים לחברים שנה טובה,
ומשנה לשנה הגיל יורד,
אני כאמא לחבורת פעוטים הייתי צריכה לשבת איתם ולהכין ולהדק גם ממתק (זה כולם ככה) כל יום חכיתי שהמלמד יגיד שהוא לא מרשה וזה לא קרה אז נאלצתי לא להחריג את ילדי.

אבל, אולי די?!

אין לי בעיה עם לחלק טופי - אם זה עושה את הילד מאושר,
אבל ממוצע הטופים שהם אכלו בימים האחרונים עומד על 6 ליום.
(והתולעים חוגגים)

אולי הגיע הזמן לעצור את זה בגילאים שהם עוד לא עצמאיים??

 

[obyektiv]

שיחלקו שנה טובה בלי ממתקים---

 

[sara100]

אצלינו זה ב"ה בלי ממתקים....
(רק יש בעיה שבלי מחשב.... אז ישבתי וכתבתי 70 שנות טובות ביד..... לא יודעת למה לא צילמתי.... טיפשות!!)

 

[obyektiv]

לפי דעתי, זו צריכה להיות תעסוקה של ילדים בחופש הגדול.
להודיע לילדים מי שמעונין להכין, בשמחה, בחופש הגדול.

 

[eden7115]

אשרי הגרים בפריפרייה...

 

[שירי כהן]

אולי כדאי לעצור את הממתקיידה בכלל?
אני ממש לא רגילה לזה,
אבל הילד שלי חוזר כמעט כל יום מהגן - המקסים!!! - שלו,
עם ממתקי יומולדת, קבלת שבת ועוד כהנה וכהנה,
ממש חבל, חבל על ההרגל הגרוע הזה!
ולמה וופלים מצופים למה?! האם האמא השולחת כן נהנית ממריחת הדבר הנמס הכהה והבריא הזה על בגדי הילדים שלה, והנזק הבריאותי המצטבר?
ילדים בטרם התקלקלותם נהנים מאד מהממתקים שהשם נתן לנו,
קרי פירות חתוכים וצבעוניים באופן טבעי,
למה דוחפים להם בכוח?

נ.ב.
קוריוז -
במעון אי שם באי אפשהו (: - עלו צרחות הילדים וטפסו עד לכל אזני שכני האזור,
שהוטרדו ונדאגו מהתופעה הלא נחמדה בלשו המעטה,
התקשרו התושבים לגברת המנהלת לאמור - מה זה ועל מה זה?
כעבור שתי דקות - שקט דממה!
ויציצו מן החלונות, וייראו את המטפלות המסורות מניפות לכל עבר שקיות של סוכריות על מקל,
ותשקוט הארץ...
עצוב!
נ.ב.
השכנים זה לא אני, והמעון לא באזורי. (:

 

[חנה קונקטורית ומאמנת]

אצלינו זה ב"ה בלי ממתקים....
(רק יש בעיה שבלי מחשב.... אז ישבתי וכתבתי 70 שנות טובות ביד..... לא יודעת למה לא צילמתי.... טיפשות!!)

כנראה חשבת שאם לחזור לימי הביניים ... אז עד הסוף!!! אבל יכולת להשתמש בנייר קופי!!!

 

[mig]

עול מיותר בכל מקרה,
לפני גיל 6 אין סיבה שזה יכנס.

 

[hafakot]

ניסיתי לשכנע

את הילדים שלי לשלוח, זה לא ממש מעניין אותם והבנתי שבאמת צריך להגיע לגיל מסוים כמו 7-8 גם תלוי בנים או בנות, אני מעדיפה שילדיי ישלחו מיוזמתם ויבקשו את זה אחרת יש לי סתם עול.

ולכל החרדים מהממתקים, אז בשורה מקלה לעניין השיניים. במקום סוכריות זכוכית עברו לסוכריות על בסיס אבקה. זה לא נכנס עמוק כמו הרגילות.

 

[~נעמי~]

דוקא הגננת של הבת שלי מעודדת... היא טוענת שזה מאד יפה (תת חובה)

וזה עשה לי פשרה לענין הבת שחולמת להיות אמא של שבת כדי "לחלק!"
אז הנה אני נותת לה שתחלק...

ודוקא באזורינו התופעה לא מתחילה כבר עכשיו אלא יותר סמוך לר"ה וכשזה כמה ביחד אפשר יותר לרסן את זה...

 

[אבש]

את הילדים שלי לשלוח, זה לא ממש מעניין אותם והבנתי שבאמת צריך להגיע לגיל מסוים כמו 7-8 גם תלוי בנים או בנות, אני מעדיפה שילדיי ישלחו מיוזמתם ויבקשו את זה אחרת יש לי סתם עול.

ולכל החרדים מהממתקים, אז בשורה מקלה לעניין השיניים. במקום סוכריות זכוכית עברו לסוכריות על בסיס אבקה. זה לא נכנס עמוק כמו הרגילות.

סוכריות אבקה??? (המכונות סוכריות סודה?)
שומו שמים!
זה הרבה הרבה פחות בריא מסוכריות רגילות, יש שם חומר ממש מסוכן לא זוכרת את השם, אולי חומצת גופרית או משהו, זה מופיע ברשימת המרכיבים במקום השני, מה שמצביע על כמות גדולה של החומר!

 

[mig]

אצלינו זה ב"ה בלי ממתקים....
(רק יש בעיה שבלי מחשב.... אז ישבתי וכתבתי 70 שנות טובות ביד..... לא יודעת למה לא צילמתי.... טיפשות!!)

כן, זה גם אצלינו...
הכנתי ביד, סרקתי - והדפסתי...

אני מעדיפה שילדיי ישלחו מיוזמתם ויבקשו את זה אחרת יש לי סתם עול.

זה בהחלט ביוזמתם - רק שהם בגילאי 3-5...

אשרי הגרים בפריפרייה...

עד היום הרגשתי ממש בפריפריה, אז אני מבינה עכשיו שלא ממש...

 

[נוי]

יש ב"הכל בשקל" כרטיסי ברכה מוכנים 5 בדף.
כל שנותר הוא לגזור ולכתוב משהו בתוכו.
הבת שלי ישבה על זה לבד.
אני לא קשורה חוץ מהתרומה הכספית -6 ש"ח שלמים! (אה, והסוכריות. שכחתי...)

ואיך הבן שלי שכנע אותי בעניין הסוכריות? (הייתי די קשוחה בנושא)
"אימא כשמביאים טופי או סוכריה- ככה הרבה יותר קל לסלוח..."

 

[mig]

הבת שלי ישבה על זה לבד.

בדיוק על זה אני מדברת

הייתי מוכנה לתרום גם 12 ש"ח (!!)
אבל אסור מוכן, ואסור במחשב... (מותר מצולם)

בקיצור - אני רואה שאני סתם כבידה ואוטוטו כמה שנים הילדודע'ס הגדולים יעשו לאחיהם הקטנים, ואני אשב רגל על רגל וארווה בעז"ה נחת, ושכנתי תקטר

 

[eden7115]

סוכריות אבקה??? (המכונות סוכריות סודה?)
שומו שמים!
זה הרבה הרבה פחות בריא מסוכריות רגילות, יש שם חומר ממש מסוכן לא זוכרת את השם, אולי חומצת גופרית או משהו, זה מופיע ברשימת המרכיבים במקום השני, מה שמצביע על כמות גדולה של החומר!

אשמח לשמוע מה החומרים שמופיעים ברכיבים (למי שיש ויכול לכתוב).
די הפכתי את גוגל ולא מצאתי משהו רע על סוכריות סודה, אולי הרכיב הסודי ישפוך אור על העניין...

אני באופן כללי כמעט ולא מכניסה סוכריות, אבל עד כה סברתי שסוכריות הסודה הללו הן הרע במיעוטו ועדיפות על טופי שנדבק לשיניים ועל סוכריות זכוכית (גם על מקל) שיכולות להבלע ולגרום לסכנת חנק.

באופן כללי, אם כבר קונים, עדיף להעדיף ממתקים עם צבעי מאכל טבעיים.

 

[אשד]

אשמח לשמוע מה החומרים שמופיעים ברכיבים (למי שיש ויכול לכתוב).
די הפכתי את גוגל ולא מצאתי משהו רע על סוכריות סודה, אולי הרכיב הסודי ישפוך אור על העניין...

אני באופן כללי כמעט ולא מכניסה סוכריות, אבל עד כה סברתי שסוכריות הסודה הללו הן הרע במיעוטו ועדיפות על טופי שנדבק לשיניים ועל סוכריות זכוכית (גם על מקל) שיכולות להבלע ולגרום לסכנת חנק.

באופן כללי, אם כבר קונים, עדיף להעדיף ממתקים עם צבעי מאכל טבעיים.

גם אני הופתעתי מההודעה הזו ופניתי לארון מיד לבדוק מהו הרכיב השני ברשימת הרכיבים וגיליתי את החומצת לימון, לא ידעתי שהוא כזה מסוכן
אז הנה רשימת הרכיבים:
דקסטרוז (מכיל סירופ תירס), חומצת לימון, סידן סטארט, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל: אדום אלורה E129, טרטראזין E102, סנסט צהוב E110, אינדיגוטין כחול E132.
אשמח לשמוע מה מביניהם הוא החומר המסוכן (אם בכלל, כמובן).

 

[שירי כהן]

מקצת נזקי צבעי המאכל....
לא קשור דווקא לסוכריות סודה, אלא גם ל'זכוכית',
אבל בהחלט שיש משהו מסוכן ברשימת הרכיבים:

...הצבע העשיר אינו מרמז על מזון איכות יותר, אלא בדיוק להפך: מקורו בצבעים סנטטיים המבוססים על מרכיבים שאינם עולים בקנה אחד עם בריאות.

מה המחיר?

כדי להגיע לצבעים עשירים אלו (וגם לטעם ולריח משופרים) הוכנסו למזון תזקיקי נפט, זפת, פחם, כסף, אלומיניום, גיר וגם חלקי חרקים, ( - החלק האחרון כמובן לא רלוונטי לצבעי מאכל במאכלים הכשרים)
אף אחד מהם אינו נמצא כמובן תחת ההגדרה של דבר מאכל. מחקרים רבים שהתמקדו בנושא הוכיחו שרוב הצבעים הסינתטיים, ובעיקר אלו המבוססים על נפט, פחם ותרכובות כימיקלים, גורמים לתופעות כגון שלשול, אלרגיות, בעיות קשב והיפראקטיביות אצל ילדים, והרשימה עוד ארוכה. חלק מהמחקרים גורסים שחומרים אלו גם חשודים כמסרטנים, וזה עוד לפני שנבדקה ההשפעה האינטרקטיבית בין המרכיבים או עם תרופות. מרכיבים אלה אינם מוגדרים כמזון, אלא כרעלים, כלומר, שימוש בהם מעבר לסף צריכה מסוים יכול אפילו לגרום למוות.

קצת קשה להאמין שמרכיבים מזיקים מקבלים אישור ממשרד הבריאות ולגיטימציה מוסרית של מפעלי המזון בשילובם בייצור. כאשר מדובר בכמויות קטנות ותקניות, גוף האדם מספיק מתוחכם ויעיל בשביל לזהות מרכיבים אלו כפסולת ולנקז אותם ממערכת העיכול. על עקרון זה מסתמכים במשרד הבריאות, שמאשר באופן עקרוני את השימוש במרכיבים אלו.
אך בזה מסתכם החלק הלגיטימי, מכאן והלאה מדובר במחדל:

1. ההנחיה שמשרד הבריאות מעביר ליצרני המזון בנושא כמויות צבעי המאכל אינה מוגדרת באופן חד משמעי ומדויק אלא הגדרה כוללת של "כמויות סבירות לשימוש". כלומר, משרד הבריאות מעביר את האחריות על בריאות הצרכן ליצרן המזון. מאחר ומפעלי המזון הם גופים עסקיים, עם מטרות רווח, קצת קשה לצפות מהם שיהיו דבקים במטרה באופן הרצוי, ותמיד יעלו שיקולים של עלות מול תועלת. במיוחד במפעלים קטנים שלא יכולים להרשות לעצמם עלויות עקיפות של פיקוח ובקרת איכות (GMP, תנאי יצור נאותים).

התקן הישראלי לא מחיב ציון כמויות צבעי המאכל במוצרים (צילום: פוטוס)

2. בישראל, תקנות משרד הבריאות מחייבות לציין על גבי האריזה את שמם של ארבעה צבעים בלבד: טרטרזין, סנסט ילו, פחם שחור ואדום אלורה. גם אז, אין חובה בציון כמויות, כך שזו תקנה שלא בדיוק משרתת את הצרכן. כל שאר צבעי המאכל, שמזיקים לא פחות, מקבלים חסינות ויכולים להשאר עלומי שם תחת ההגדרה "צבעי מאכל" שגם לא מספקת מידע מדויק וגם מתעתעת כי למעשה הצבע אינו ראוי למאכל.

3. במידה והיצרן מחוייב (או מעוניין) לפרט את מרכיבי צבעי המאכל תוכלו למצוא הגדרות כמו E-129 או "סנסט ילו" (שפירושו "שקיעה צהובה"). הגדרות אלו לא ממש מזכירות שמות של צבעים, בטח לא משהו מזיק לבריאות, וכדי לפענח את המשמעות צריך ללכת לקניות עם אנציקלופדיה שלמה.

4. התקן הישראלי מתירני למדי בהשוואה לנהלים האמריקאים והאירופים, הן במגוון צבעי המאכל המותרים לשימוש והן בכמותם.

5. צבעי מאכל לא רק "צובעים" את הממתקים והתרכיזים אלא גם מחזקים ומעשירים באופן סמוי את צבעם המקורי של מאכלים רבים: פסטה, מאפים, שימורי פירות וירקות, פירורי לחם, זיתים שחורים וחמוצים, חלב, רטבים, בשר ודגים מעובדים. הצבע המוסף נועד לחפות על שינויים הנגרמים למראה המוצר בגלל החמצן, הבישול ושאר תהליכים שעובר ולפעמים גם על סימנים של ירידה באיכותו או טריותו. מאכלים אלו הופכים למזיקים סמויים, כי הצבע המתקבל הוא צבעם הטבעי ולכן לא חושדים בקיומם של רכיבים הדורשים הגבלה בצריכה.

6. לא הובאה לידיעת הציבור בשום פירסום רשמי מה רמת הצריכה התקנית והמבוקרת של צבעי המאכל, ומשרד הבריאות לא מתריע בפני הסכנות של צריכת יתר. מאחר ותקן הצריכה המותר המבוסס על כמויות כפונקציה של מטבוליזם, הניזוקים העיקריים הם דווקא הילדים, צרכני הצבעים הגדולים ביותר,שרמת המטבוליזם שלהם יחסית נמוכה.

 

[שירי כהן]

עוד קצת אינטלגנציה:
טרטראזין - צבע מאכל צהוב, נאסר לשימוש בארה"ב, בריטניה, נורבגיה ואוסטריה.
אדום אלורה - אסור בשימוש (!)
אבל מי מסתכל באותיות הקטנות? כולה סוכריונת מתוקה... (:
):

 

[אבש]

גם אני הופתעתי מההודעה הזו ופניתי לארון מיד לבדוק מהו הרכיב השני ברשימת הרכיבים וגיליתי את החומצת לימון, לא ידעתי שהוא כזה מסוכן
אז הנה רשימת הרכיבים:
דקסטרוז (מכיל סירופ תירס), חומצת לימון, סידן סטארט, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל: אדום אלורה E129, טרטראזין E102, סנסט צהוב E110, אינדיגוטין כחול E132.
אשמח לשמוע מה מביניהם הוא החומר המסוכן (אם בכלל, כמובן).

אין ברשותי סוכריה כזאת, אבל יתכן שיש בזה סוגים שונים, ממש לפני יומיים נתקלתי בסוכריה אחת כזאת, על מקל בשני צבעים עם חומר זה שכאמור איני זוכרת את שמו.
בכל אופן ודאי שראוי להמנע מדברים כאלו ואם כבר עדיף לתת שוקולד.
אני בכל מקרה תמיד בודקת רכיבים, ולא תאמינו כמה חומרים מכניסים לכל חטיף תמים, לדוגמא חטיפים אני קונה רק בטעם טבעי, יש בזה רבע חומרים מכל שאר הטעמים, שברובם יש מונוסודיום גלוטמט שזה רעל בפני עצמו.
ככלל ככל שהדרישה בציבור גוברת מייצרים פחות עם חומרים כמו שקרה עם הצבעי מאכל טבעיים שפעם כמעט לא היה להשיג, והיום כבר מתחילים לראות שכתוב: ללא מונוסודיום גלוטמט.

 

[תקוה]

אולי הגיע הזמן לעצור את זה ??

דווקא נורא התחשק לי להכין כזה כרטיס חמוד במחשב לחברותיה של ביתי. ולצלם צבעוני כי פה מול הבית זה ממש זול ויצאתי אמא מפגיזה.
אבל בגלל האשכול היה הזה גנזתי זאת למתי שהיא תגדל עוד קצת...

תודה לך