תקראי ותזדהי

[שירי כהן]

נדמה שזה לא הולך להיגמר!

....

 

[pl]

....

לא רואים ברור

 

[שירי כהן]

תלחצי על התמונה וזה יפתח לך דף חדש שם תוכלי להגדיל.

 

[imb]

זה רק מראה לכן כמה הנושא בוער וכואב לכולנו

 

[יעל]

קיבלתי במייל גירסאות נוספות:

ויש המשכים:​

​

1. ​

​

אמא יהודיה שנות אלפיים- גרסה 1.1 כולל תוספות ותיקוני באגים
המליצי נא אידישע מאמע בפני אבינו שבשמיים
על נכדתך- נינתך, אמא יהודיה שנות אלפיים,
שמשתדלת לעשות את הטוב הכי שאפשר ואפילו פי שניים...
יש לה פי שניים ילדים (בד"כ) ופי שניים משימות ביממה
פי שלוש דרישות (לא מציאותיות) מעצמה
ופי עשר רגשי אשמה.

הגידי נא אידישע מאמע לנכדתך, אמא יהודייה שנות אלפיים,
שאת גאה בה ובמשפחה המפוארת שהיא מגדלת בשתי ידיים
בבעלה הלומד יומם וליל, וגם בבעלה המקבל את הילדים בצהרים.
אנא הבטיחי לה שהיא עושה את המעשה הנכון,
וספרי לה שהיא עוד תשחק ליום אחרון.​

2. נפשי יוצאת למשוררות הנסתרות
שבין המחשב לעכבר הן קבורות

צאנה, מלאנה נפשכן
בכל מה שבא לכן

העמדנה סדרי עדיפויות
ואל תתפתינה למעשיות

כי לכל דבר יש פנאי מדי פעם
וגם לטבעול יש אחלה טעם

הרגשנה מסופקות מדברים קטנים שעושים טוב
כי הרגשת המימוש העצמי גדולה מכל סגירת חוב

אל תשמנה לבכן לדברי הבליעל
שצריך להתנצל ולרחם על הבעל

כי הכל נעשה מתוך התחשבות ותאום כוונות
ואף אחד לא בא בתלונות

כל המשפחה כגוף אחד פועלת עם תקוה ותפילה
שיהא זה בית של תורה עם שמחה וגילה

(כל הזכויות שמורות להפצת האור בעולם ההיטק)​

3. כותבת שרי:


מה נאמר ומה נדבר
על אמא יהודיה שזכתה יותר
ממעמקי הגלות בה היא יושבת
מרוכזת בעבודה וקוד היא כותבת
נסיונות ושאלות היא עוברת
ובהם בגבורה כמו חנה ובניה עומדת
לא כורעת ולא משתחווה
אלא רק עושה את עבודתה נאמנה

בטיולים ובארועים לא מתגבשת
בשיחות ובתוכניות לא משתתפת
רק אוכל כשר למהדרין היא אוכלת
ולאו דוקא לפי צו האופנה היא לובשת

ללא פחד וחת יולדת
כן ירבה להשם היא מתפללת
משלום הכסא והתפקיד לא חוששת
וממה יגידו לא מתביישת.

יכולה היא להתפלל בהפסקה
לדאוג למשפחתה כמעט כל דקה
ניתן להשיג אותה בטלפון בכל זמן
היא לא בשיעור ולא בריכוז בגן

מה נדבר ומה נאמר
אמא יהודיה על הכל הכל תקבלי שכר​

​

​

והנה עוד גרסה....​

​

​

שימו לב -​

שיר תיקון עם אותו כותרת....​

​

​

אמא יהודיה שנות אלפיים – גירסה 1.2​

​

כתבה: הדסה פרידמן​

​

רבונו של עולם, ממעמקי הגלות הארוכה​

תעלינה אליך זכויות נשות החיל​

של בית, ילדים ומשפחה ברוכה​

ובתוספת עבודה מבוקר עד ליל​

​

אם שראשית לכל היא אמא​

גם אם ידה אחזה בעכבר​

ובעוד אצבעה על מקלדת, הִפְנימה​

מה הטפל ומה העיקר​

​

ראה את זו האם, המשכימה ​

בשש ועשרים היא ניצבת בתחנה​

בצהרים ברצונה להקדים ​

ראה נא אותה כמתפללי ותיקין​

​

ראה את האב השולח את הילדים​

ומעתה כל ראשו פנוי ללימודים​

פחות עול פרנסה, ופחות גמ"ח​

אולי סייע לו להיות שקוע כל כך?​

​

מי עוד כמוה, כזוהי האמא​

בשלוש תכבה המחשב, ויהי מה​

ומכאן העיקר, העיקר לפניה​

כל כולה פנויה רק לילדיה​

​

זו האם, שכשמחזירה את ילדיה מהמעון​

לא מעלה בדעתה ללכת לישון​

כרחל אימנו תאסוף את הצאן​

ובארבע בשבילה מתחיל היום​

​

לשמוע חוויות ואיך עבר היום​

לאסוף, לארגן ולהחזיר למקום​

להזמין חברים ושיעורי בית ​

כביסות ונקיון (אין לה עוזרת בית)​

​

כשרה אימנו היא זוכה​

שתשרה הברכה בעיסה​

וסירי הענק של ערב שבת​

מספיקים לחצי השבוע כמעט​

​

אם – לא יכבה בלילה נרה​

וגם לא האש מתחת לכירה​

ארוחה וכריכים, ירקות ופירות​

הכל מאורגן בסמוך לחצות​

​

האידישע מאמע, שבשבילה​

צאינה-ראינה הוא רק שם של ספר​

לא ערב נשים, ולא הרצאה​

בערב תצא מן המטבח רק לחדר.​

זה אולי מעניין ואולי מגרה,​

אך רגלה לא דרכה על סף בית המורה​

ומה נדבר, ומה יש לומר,​

שמעולם לא יצאה לימי עיון בכינר...​

​

וזכיני לגדל בנים ובני בנים​

אוהבי ה', יראי אלוקים​

תפילה מלב רחב כאולם​

המלא ומרגיש את ילדיה כולם​

שמע תחינותיה ה' במרומים​

כוונותיה וגם מעשיה טובים​

​

ואם מתלמידיו של אברהם אבינו​

אתם, בעלי עין טובה​

תזכו לראות על קורות בַּתינו​

קשור הענן ושרויה בם שכינה​

​

​

 

[שירי כהן]

אני לא יכולה להתאפק מלהגיב (ללא חרוזים ) על כמה שורות -

יש לה פי שניים ילדים (בד"כ) ופי שניים משימות ביממה​

ברצינות?!
כמדומני שפעם ילדו והרבה יותר, אלא שתוחלת החיים לא היתה מי יודע מה.
לגבי משימות - מסופקני גם כן, נכון שהיום האישה עובדת מחוץ לבית,
אבל בלע"נ, יש לה הרבה כלי עזר ואוכל מוכן וטכנולוגיה שלא היתה פעם.
הן היו עובדות קשה מאד, אותן 'עקרות בית'!​

אנא הבטיחי לה שהיא עושה את המעשה הנכון,​

על זה נסוב הדיון, ואין הרבה סבתות שמאוהבות בדרכי הדור החדש. מי יכול להבטיח?​

צאנה, מלאנה נפשכן
בכל מה שבא לכן​

???...

כי הרגשת המימוש העצמי גדולה מכל סגירת חוב

את השורה הזו הכי אהבתי!
ספרי על זה למנהל הבנק!
(:

 

[שירי כהן]

צאנה, מלאנה נפשכן
בכל מה שבא לכן​

הרגשנה מסופקות מדברים קטנים שעושים טוב

כי הרגשת המימוש העצמי גדולה מכל סגירת חוב​

אני קוראת שוב את שתי השורות האלו,
ותוהה האם הן לא אמורות להימחק מאתר חרדי זה,
האם דרך היהדות היא 'מימוש עצמי' לפני 'החזרת חוב'?
האם אם יהודיה זה לצאת ולהתמלא ב'מה שבא'?
לא שמענו.

 

[imb]

יש כאן שמדברות דברי טעם,
מצדדות לכאן ולכאן.
ויש שאומרות: אל תשמנה לב לדברים הנכונים,
התעלמנה.

וכדי להצדיק את דרכן
הן מוסיפות כמה מילים על התורה
ומטהרות את השרץ.

 

[אורה]

אני קוראת שוב את שתי השורות האלו,
ותוהה האם הן לא אמורות להימחק מאתר חרדי זה,
האם דרך היהדות היא 'מימוש עצמי' לפני 'החזרת חוב'?
האם אם יהודיה זה לצאת ולהתמלא ב'מה שבא'?
לא שמענו.

על זה בוכים רבים.... מי יודע אם אין אלו חלק מתוצאות היציאה לעולם של האידישע מאמע?!. יש אולי בודדות שיכולות לעמוד בנסיון בגבורה ועוד להאיר לאחרים, אך יש רבות שמתבלבלות ונסחפות רח"ל...

 

[ח. שושני]

חתול ועכבר יום יום נפגשים פה חתול ועכבר מסתכלים אחד לשני בצלחת כמה ולמה, ואיך זה מוזר האמנם צלוחיתו - יותר מוצלחת?! הרי החתול - באחת כבר חזר ואכל ארוחת צהרים בנחת אבל כה עייף הוא , כמעט ממוחזר ודעתו ממקומה עדיין מוסחת אבל העכבר - מעותיו כבר צבר ומשכורתו בכל חודש מובטחת אך חוזר לביתו כשהיום כבר עבר גם בבוקר ירוץ כמרקחת לחתול אין תקן, אך יש תקנון והוא שמור היטב מגלישה במורד ויש לו הוואי, עם מצגת והמנון וסיפוק- כמותו ודאי אין במשרד לעכבר פרטיות והוא קל לגישה בחברה לא כל כך מעורב אך בכל זאת, אפשרית הגלישה שמירה אישית -חובה, במיטב ובמירב וכך בכל יום הם נפגשים בגינה, במרכול, בתחנה, בהסעה בגלוי ובחשאי מגששים, מלחששים חוזרים ובודקים, ועושים השוואה. וכך, בכל יום משתברים קולמוסים לכאן ולכאן, מי יהין ויכריע למי החיים יותר עמוסים ולאיזו אמא צריך להריע אז אולי כדאי קצת לחשוב, ולשקול ולא להביט כל העת לצדדים רק אצלך בצלחת, עם כל המכלול של אוירה, בית, בעל וילדים כי במה זה תלוי, אם סתירה או בנין ואם עבודתך עבודה של קודש אם לכסף , סיפוק, כבוד או עניין או רק כדי לסגור את החודש? ואם הינך, בתמים שואפת אך ורק למטרת השתדלות אז הרגישי בנח, אל תחושי נרדפת מספיק כבר לצאת מעמדת התנצלות! הישירי מבט, טפחי על השכם , את - מורה / מתכנתת, אך אם בישראל! אם כל מטרתך, ממרחק תביא לחם אז- באשר את, יברכך הקל

 

[mig]

לא כ"כ שיר,
ולא חרוזים,
רק תחושה חזקה אחרי השיר, והשיר תגובה, והשיר תגובה לשיר תגובה וכו'...

לאחר חטא אדם הראשון נוצר ערבוב טוב ורע, (עד אז היו נפרדים)
ומובא במקורות שדבר זה יוחרף ויתחזק ערב בא הגואל.


רבונו של עולם שמתני היום,
בדור אחרון, דור של בלבול,
סבתי עוד עמדה על יד קרש,
עוף הכשירה במרץ,
3 תפילות ביום היא לא ויתרה,
גם כשהטף עוד פעוט היה,

ואני אמתך כאן שתולה,
על גבי קללה פעמים,
משתדלת עשות רצונך,
ובין 4-7 מנות חינוך מזריקה,

דעת כבר אין, אבדה הבינה,
בינות הררי הקורסים וההנחיה,
פה תפילה ושם אנחה,
אל מול חיוך הילדים בפיג'מה
הלב משמיע גניחה.

הן לא בידי ה' הבחירה,
סחופה ודוויה אל מול משכנתא,
מחיה ושאר צרכי כלכלה,
הן אתה זה קבעת לדור זה,
ערב בא מנחם מבשר,
טרם תמלא השכל דעת ה',
יגבר ערבוב טוב ורע.

בלול בקציצה מוכנה,
במייבש הכביסה,
מוכנס בכל שעות המעון.
נמצא במסך ובצג,
בשורות קוד ובוואקום,
בין מספרים ומגירה של קופה.

ואין פתרון,
רק ידיעה שגם זה מאיתך יתברך,
ולכן פונה אליך אני, אידשע מאמא של דור אחרון,
שמור נא על ילדי בדור הזה,
כי כך הם גדלים וכך רצונך,
פונה אליך אמתך בתפילה,
קבץ נא את נקיפות המצפון,
צרפם אל כוס הדמעות,
ותערב עליך תפילתם.

 

[mig]

..

 

[HDAS]

קבלתי במייל...

ויכוח, אמרה לי מורה חכמה בסימפוזיון
הוא בליל של דעות בלי הקשבה ובלי הגיון.
אז אחרי שגילינו אילו מוכשרות עומדות
מאחורי מסכים ובינות מקלדות
וגילינו שמאחורי מחשבונים וכבלי רשת
יש נשמות צמאות להעביר המורשת
(כל בוקר אני פותחת ושורת מיילים מחכה
נחמד מצדכן, אף שעודי רווקה...)
אותה האמת בשינוי חרוז ומילים
של עוד אחת שהצליחו להוציא מהכלים
אולי נגיע לפשרה אחת ונחליט–
קללה בפרנסה זו מהותו תכלית.
מכל הנשים שהכרתי סביב
לא היתה אחת קרייריסטית מזן תל אביב
נשות אברכים השקודים עלתורה בכוילל
ובית להן, שיותר דומה לאוהל
ולא ראיתי אחת שלא היה ביתה העיקר
אף אם נאלצה להשתדל עבור הכיכר.
ואם בקריירה אוחז הדיון
אולי זה המקום לציון
שגם אמי המורה נאלצה לעיתים
להשאיר לאבא הוראות של סויה ופתיתים.
ובסוד אגלה, לעיתים די תכופות
נשארת אחותי (המורה...)בסמינר שעות נוספות
שעות נוספות שהן חלב וגם לחם
כי עול פרנסה נטלה היא על שכם
ואז יוצאות אחיותה, נשות המחשבים
ויורדות לגינה עם האחינים השווים.
וכשהייתי ילדה, בימים ההם היפים
הייתי מציירת משולשים חופפים....
צובעת צלעות, מורידה אנכים
ולא, האמינו, לא נותרו ליחסכים
כי אמא שלי גם אם מוקדם היתה חוזרת –
חיש קל התחברה לאנטנה ושפופרת
אחר צהריים היא מסרה שיעורים
(תאמינו לי, לא בשביל להיות עשירים,
אף שהשכילו הורי להעשירנו בנפש
מעולם, זכורני, לא נסענו לנופש)
.
ראיתי גם הנדסאיות משוות מחירים
ומעיזות לקחת ירושות מאחרים
והיום ממרחק של שנים נכבדות
אוכל לאמא שלי בקול רק להודות.
כי ילדות היתה לי יפה ופורחת
אף שלא תמיד היה עוף מתובל בצלחת
וחברה לי אחת, שגם היא מאושרת
ואמא שלה מתכנתת מוכשרת
עברו כבר שנים וממבט לאחור
לאף אחת מאיתנו אין בלב חור שחור.
כי נטלו עליהן הנשים עולפרנסה
השתדלות ודמעות בה כל אחת מכניסה
זו עם לוח וגיר וזו עם מסך–
ורצון אחד חזק אצל שתיהן נמסך
שתהא פרנסה בנחת ודעה מיושבת
ויוכל הוא בשלוה סמוךלסטנדר לשבת.
אז חזרנו כולנו במילים אחרות
את אותה תפילת אם של כל הדורות
לעיתים לבשה היא 'צאינה וראינה'
ולעיתים היא דווקא בין מחשב ואנטנה
אך תמיד אותה תחינה בהמונחת
לעשות לרבונו של עולם רק נחת.
אז בואו נשוב אל אותםאוהלים מוכרים
שפתחיהם אינם מכוונים אחדכנגד אחרים
נשאר בקב חרובים שלנוומינוס בעובר ושב
ונתפלל שירצו מעשינו, ולאנשתדל לשווא.
שיתן לנו ה' חוכמה מפיו, דעת ותבונה
להשתדל בגבול הנכון ולהתנהל באמונה
ויתן מאוצרו שפע וברכה בעיסה –
כל אחת בדרכה בה היא מכניסה.
וירבו אוהלינו של תורה וברכה –
כי כולנו ביקשנו לתת לו כתר מלוכה.

 

[אושר]

טוב, חבריה,
מקדישה את זה בשבילכן:


נשות ההייטק היקרות, האחוזות מרורות
שכלתה עינן מהבט באחיותיהן המורות
אפתח גם אני פי בקינה-
על מנת חלקה של מורה מסכנה...

בבוקר, בשבע שלושים וארבע,
עם תיקה היא תרוץ ותשאיר ארבעה
ילדים , כי אותם הן הבעל ישלח-
בקושי כריך היא תספיק ותיקח...

ובשעת צהרים- מי הצאן יקבל?
זה הבעל, אברך הלומד ב"כולל"
הוא חוזר באחת כמובן, אך מורה
עד שתיים וחצי היום נשארה

כן, נשות המחשב, מה לכן כי תלינו
בחצות, כשכולכן בשלווה כבר תלונו
תשב המורה- ערימת עבודות
עוד עליה לבדוק, ועינה כבדות

וגם כשראשה כבר כואב וסחרחר
ולתת לו לנוח תרצה, על הכר
אין ברירה- היא חייבת אותו להרים
כי הערב לה יש אסיפה להורים

יום קישוט, יום עיון
יום שדה, יום טיול
פעילות של ראש חודש ושל חנוכה-
הכביסה במרפסת כבר כה מחכה...
וכלים?
"בין הסדרים" ישנה הפסקה...

שמרטפית, ובת דודה,ויש גם אחות
אחיינית ששומרת יותר או פחות
אך בלי רחמים לה אומרים כך ביובש:
"בלי תלונות, הא, גבירתי, לך חודשיים של חופש!!!"

כן, חודשיים שלמים לנקות ,לכבס,
לבשל, לגהץ, עבודות לחפש
כי כמו כל "אידישע מאמע" כשתשוב לעבוד

ילווה כגדוד אז אלפי נקיפות- - -

(נ.ב. כמובן הכל בהומור, אז לתקוף בעדינות ...)

 

[נוי]

טוב, עברנו לדבר בחרוזים:
ישבו הנשים פאה מול מטפחת
זו מיבבת וזו מתיפחת
"משרה מלאה, ילדים במעון
ושעות נוספות -פשוט שיגעון!"
ומנגד טוענת
כולה מתלוננת
"שעות הכנה ללא כל תמורה
אסיפות, מבחנים -איום ונורא!"
והטונים עלו ,ורגשות טעונים
מדדו וחקרו והשוו התנאים
תחרות אומללות של "אני מקופחת"
הצביעו, מי נצחה - הפאה או המטפחת?

(כל הזכויות שמורות. אולי ישתמשו בסימפוזיון הבא...)

 

[mishehoo]

(כל הזכויות שמורות. אולי ישתמשו בסימפוזיון הבא...)

על איזה סמפוזיון מדובר.

 

[צמרת]

נוי, שמתי עליך עין
תמיד התגובות שלך מחודדות
אבל זה חחחחח

 

[נוי]

על איזה סמפוזיון מדובר.

השיר שפתח את האשכול נכתב לאיזה סימפוזיון. אני בסה"כ כתבתי פרק ב', אז שלא יגנבו לי חלילה.
מילה = כסף בעולם הכותבים. (שנאמר: "מילה בסלע")

 

[נוי]

נוי, שמתי עליך עין
תמיד התגובות שלך מחודדות
אבל זה חחחחח

חן, חן.
(החידוד הזה, זו בעיה גנטית)

 

[כותבת]

מילה שווה כסף בעולם הכותבים?
נו נו... אשרי המאמין, הרבה יותר קשה להוציא כסף מלקוחות (שמגיע בתמורה הוגנת, כן?)
כשבסך הכל הוא קיבל קובץ וורד!