שיתוף תק"פ-תש"פ

  • הוסף לסימניות
  • #1
הרעיון מובן ?
או שעדיף עם כיתוב ?
מה אומרים ?

ראה 1.jpg
ראה.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני דווקא לא מבין את עומק המכוון וההשוואה,
אבל עכ"פ נראה לי שיש צורך בציון השנים (אגב שים לב לגרשיים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ציור יפה מאוד! הבעה טובה, צבעים יפים.

סורי על הבוטות,
הרעיון צורם בעיני מאוד
זילות בפרעות הנוראות שעברו אבות אבותינו.
מספיק לקרוא קצת להבין מה זה אומר 'פרעות'
אף אחד בחסדי ה' לא הורג אותנו או טובח חומס ופוגע
וגם אכיפת יתר שקיימת או לא על מסכה מסכנה
היא בכלל לא ברת השוואה ורחוקה מליוני קילומטר מיהודי שנרצח מול המשפחה שלו או להיפך.
כנ"ל בנושאי שואה.

זה זילות בכל הקדושים הי"ד לאורך הדורות שעברו פרעות אמיתיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #11
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני דווקא לא מבין את עומק המכוון וההשוואה,
סורי על הבוטות,
הרעיון צורם בעיני מאוד
זילות בפרעות הנוראות שעברו אבות אבותינו.
מספיק לקרוא קצת להבין מה זה אומר 'פרעות'
אף אחד בחסדי ה' לא הורג אותנו או טובח חומס ופוגע
וגם אכיפת יתר שקיימת או לא על מסכה מסכנה
היא בכלל לא ברת השוואה ורחוקה מליוני קילומטר מיהודי שנרצח מול המשפחה שלו או להיפך.
כנ"ל בנושאי שואה.

זה זילות בכל הקדושים הי"ד לאורך הדורות שעברו פרעות אמיתיות
אני חושב שלא הבנתם את הרעיון של הציור,
מקווה שעם זה זה יותר מובן ...

bandicam 2020-08-17 10-43-38-078.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עכשיו הרעיון מובן.. גם אני לא ככ הבנתי השוואה בהתחלה ואפילו טיפה חששתי שזה השוואה כמו שציינה יפית.. אבל עכשיו ההקשר מובן, יפה מאד מאד. והצבעים הסגולים בבנינים ממש מהממים

בעיני מסירות נפש מתוך הרחבה זה ניסיון שונה מאשר מתוך צמצום כי זה להלחם בלחץ חיצוני לעומת לחץ פנימי.

הצלחת לגרות מחשבה של כולנו וזה דבר חשוב.. זה מה שהציור שלך מזכיר לי מתוך מאמר על ההבדל בין המסירות נפש של בני ישראל על קיום התורה והמצוות בזמן הגזירה של המן בפורים לעומת לאחר הנס כשהיתה הרחבה בגשמיות ורוחניות.. ומסביר שאופן הב' (דהיינו מתוך הרחבה שזה הניסיון של הדור שלנו לעומת דורות שעברו שמדות כמו שציירת ככ נכון) דווקא באמצעותו מגיעים לעניין הכי נעלה. כי זה פועל עלינו בכל המצבים, לא רק מצבים של לחץ גלוי של שמד חס ושלום שאז ברור שיהודי יבחר בקב"ה גם אם יאבד את חייו. אלא גם בנסיונות אפורים ושגרתיים.

Screenshot_20200817-110814_Drive.jpg

טיפה הסבר על ההבדלים. זה טיפה הסבר מורכב אם לא מכירים מושגים אבל רק רציתי שתראה כמה זה כיף להתקל בציור שמעורר אצלך דיון פנימי ומחשבה כמו הציור הזה. בהצלחה רבה!
Screenshot_20200817-111949_Drive.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #15
אכן לא הבנתי כך את הציור (לכאורה הציור מדגיש את ההשוואה ולא את הבידול). עימך הסליחה. בהצלחה רבה.
הכוונה הייתה בדיוק לכך, להגחיך את ההשוואה,
אולי זה היה מדי "הפוך על הפוך" לא יודע .... :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הכוונה הייתה בדיוק לכך, להגחיך את ההשוואה,
אולי זה היה מדי "הפוך על הפוך" לא יודע .... :p
אהה, וואלה
מודה באשמה
זה היה מתוכחם מדי :)
מרוב שאני רואה לאחרונה את הקריקטורות המתסיסות האלה...
תרצה שאמחוק או אערוך את ההודעה?


רעיון נהדר
והוא מובן רק אם הטקסט. לי בכל אופן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אחרי הכל, גם בתק"פ וגם בתש"פ הכל מגיע מידו הגדולה והרחומה של ה', ואין כאן כל זילות כלפי מאן - דהו
נכתב ע"י חובת הלבבות:
והחמישי, שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו ולא להזיקה ולא לזולתו כי אם ברשות הבורא יתברך.
גם היום, מאות יהודים נאנקים במחלקות הקורונה בארץ ובחו"ל ואין די רופאים לטפל בהם, ורבים מתו מתוך רעב והזנחה (מידיעה). אין ספק כי יד ה' בדבר והאומר מקרה הוא הרי הוא כופר ח"ו בהשגחה העליונה.

הכוונה צריכה להיות אל עצמנו להתעורר ולהתחזק, ולא להתייחס אל הרופאים / המדינה / המסיכה כמושיעים אלא כהשתדלות וכמו שכתב הנ"ל:
נכתב ע"י חובת הלבבות:
וכן נאמר בענין הבריאות והחלי כי על האדם לבטח בבורא בזה ולהשתדל בהתמדת הבריאות בסבות אשר מטבען זה ולדחות המדוה במה שנהגו לדחותו כמו שצוה הבורא יתעלה (שמות כא יט) ורפא ירפא מבלי שיבטח על סבות הבריאות והחלי שהן מועילות או מזיקות אלא ברשות הבורא.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה