שיתוף תרגולים מהירים בענייני דיומא: לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה

  • הוסף לסימניות
  • #1
תרגול נטו מרפרנס- העבודה היא על תנוחה ועל קו מאופיין.

1712745785279.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ממש יפה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
וואוו מדהים שזה!!!
קו קליל ונעים!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מווים הוף ועד ריברסינג, מפלסטרים על הפה ועד אפליקציות רגיעה – תרגולי נשימה הפכו לטרנד עולמי. אך בניגוד למגמות חולפות, מחקרים עדכניים מצביעים על השפעות פיזיולוגיות ונפשיות עמוקות, ומציעים מודלים קליניים לשיפור שינה, וויסות סטרס

מאת: ד"ר זהר פישמן שוורץ, מורה ליוגה תרפיה

אימוני נשימה הפכו לטרנד החם של השנים האחרונות. הרשת מלאה במגוון תרגילים שמציעים פתרונות קסם להפחתת חרדה, שיפור השינה והעלאת תחושת הרוגע. אפליקציות ייעודיות, סרטוני הדרכה ברשתות החברתיות, תרגולים קצרים שמבטיחים רוגע בשלוש דקות, ואפילו ספורטאים שמופיעים עם פלסטר על הפה – כולם מעידים על הפופולריות ההולכת וגוברת של התחום.

לאימוני הנשימה אכן מגיע מקום של כבוד: מחקרים עכשוויים מאשרים שתרגול נשימה נכון משנה במהירות חיווטים עצביים, מאזן מדדים פיזיולוגיים ומשפיע בעוצמה על הבריאות הנפשית והגופנית. אך כמו תמיד כשזה נוגע לטרנדים – לא הכול פשוט.

שינוי מודע של הנשימה הוא המקום שבו מדע מודרני ואימון עתיק נפגשים. חוקרים בודקים את השפעות תרגילי הנשימה על מצבי בריאות שונים, ומגלים את מה שהיוגים טוענים מזה דורות: תרגול יוגי עקבי של נשימה (פרנאימה) משפר את הבריאות הנפשית והגופנית. סקירה שיטתית שפורסמה ב-2018 בכתב העת Frontiers in Human Neuroscience הדגימה כי נשימה איטית ומבוקרת
משפיעה על מערכת העצבים, מפחיתה תגובת סטרס ומשפרת מדדים פיזיולוגיים. מטא־אנליזה נוספת, שפורסמה בחודש שעבר (יולי 2025) בכתב העת Frontiers in Psychiatry הראתה הפחתה מובהקת בתסמיני דיכאון ו־PTSD בעקבות תרגול פרנאימה.

תרגול נשימה בן דקות ספורות משנה במהירות מצבי רוח ותפקודי גוף. כדאי לכל אדם בן דורנו להכיר את התרגול שפעם היה שמור רק לנזירים ויוגים. עם זאת, לעיתים נשכחת העובדה הפשוטה והעמוקה שנשימה רגילה מתקיימת 24 שעות ביממה, יותר מ־20 אלף פעמים ביום, ולכן יש לנשימה האישית של כל אדם השפעה מרחיקת לכת על הגוף והמוח.

לו נשמנו תמיד בצורה מיטבית, הגוף היה מתפקד באיזון מלא. אך אורח החיים המודרני מזיק לאיכות הנשימה: ישיבה ממושכת, מתח נפשי, עומס, זמני שינה לא סדירים ופעילות גופנית מועטה מחלישים את שרירי הנשימה, משפיעים לרעה על הקצב והמקצב שלה ומטפחים נשימה לקויה.

אצל רבים בחברה המערבית, הנשימה המאוזנת והבריאה מוחלפת לאורך זמן בדפוס של נשימה לא מיטבית, המשבש את האיזון הפיזיולוגי, העצבי והנפשי של הגוף. המשמעות? האותות הכימיים והחשמליים שהנשימה הלקויה מייצרת עולים מהגוף למוח ומעבירים מסר כאילו אנו חיים בסכנה מתמדת. גם כששום נמר לא רודף אחרינו, המוח מקבל את האותות ומגיב כאילו הוא אכן נמצא שם.

זהירות, נשימה שטחית

אם כן, איך קורה שלפעולה טבעית ובלתי מורגשת כמו נשימה יש השפעה כל כך דרמטית על הגוף? הנשימה, מעין מנוע פנימי של הגוף והמוח, משפיעה עליהם דרך שלושה ערוצים שונים: עצבי, כימי ומכני.

ברמה העצבית, הנשימה משפיעה על המוח ועל מערכת העצבים ההיקפית. נשימה נכונה מפעילה את עצב הוואגוס בצורה מאוזנת. לחץ הדם נשמר תקין, הלב פועל בצורה מיטבית, וכך גם מערכת העיכול והמוח. מדד ה־HRV, המשקף את איזון מערכת העצבים האוטונומית ונמדד במגוון שעונים חכמים, עולה משמעותית. מדד זה משקף בריאות גופנית ונפשית, ויסות רגשי ועמידות לסטרס. מחקרים רבים הראו שהוא גבוה יותר בקרב אנשים עם דפוסי נשימה תקינים לעומת אלו הסובלים מנשימה לקויה.

מבחינת תפקודי המוח, נשימה בריאה קשורה בהפעלה מיטבית של זיכרון וקשב, איזון בין מרכזי מוח שונים וחיזוק השליטה של המוח החושב על המוח הרגשי. לעומת זאת, נשימה מהירה ושטחית, עצירות נשימה מרובות ותחושת "אין לי אוויר" יוצרות מעגל של תגובות לחץ, מגבירות את הפרשת הורמון הסטרס קורטיזול וקשורות לשינויים מבניים ותפקודיים באזורי מוח הקשורים לזיכרון וחשיבה ואלו הקשורים לסטרס.

מבחינה כימית, נשימה מאוזנת שומרת על יחס מדויק בין חמצן לפחמן דו־חמצני. יחס זה שולט על זרימת הדם למוח ולרקמות וגם על רמות הרוגע. נשימה לא אידיאלית, למשל מהירה מדי, מפחיתה את רמות הפחמן הדו־חמצני בדם, דבר שמוביל לתסמינים כמו סחרחורת, תחושת חנק ולעיתים התקפי חרדה. עם זאת, הרפואה פונה לטיפול תרופתי ולא לאבחון דפוסי נשימה. חזרה לנשימה איטית ומבוקרת משיבה את האיזון הכימי, מאזנת את מערכת העצבים, מרגיעה את הנפש ומורידה את לחץ הדם.

פיזיולוגית, הסרעפת היא השריר המרכזי בנשימה. היא אמורה להניע את תנועת הבטן בשאיפה ונשיפה. אך הרגלים מודרניים – ישיבה ממושכת, דיבור רב, מתח – מחלישים את הסרעפת וגורמים לנו להפעיל שרירים חלופיים: שכמות, צוואר וכתפיים. מאמץ יתר זה גורם לעייפות, כאבי צוואר וגב, קשיי שינה ופגיעה באיכות החיים.

לנשום עם פלסטר על הפה

איך, אם כן, נושמים נכון? נשימה בריאה היא נשימה אחידה, שקטה, בקצב ובעומק מותאם לרמת הפעילות, המערבת בעיקר את הסרעפת ומתקיימת דרך האף. גם בתחום הספורט יש שינוי תודעתי: בעבר, ההמלצה לנשימה במהלך פעילות ספורטיבית היתה להכניס אוויר דרך האף ולהוציא דרך הפה. כיום ההנחיה מתחילה להשתנות בזכות כמה ספורטאים סלבריטאים ומחקרים מדעיים.

איגה שביונטק, אחת הטניסאיות המובילות בעולם, נצפתה מתאמנת עם פלסטר על הפה כדי להבטיח נשימה אפית בלבד. ספורטאים, ביניהם רצים ולוחמי MMA, מדווחים כי לאחר תקופת הסתגלות, הנשימה דרך האף תורמת לריכוז, סיבולת ושיקום מהיר יותר. מעבר לנשימה אפית דורש תרגול וסבלנות, אך ייתכן שחזרה לדפוס נשימה טבעי ושקט – דווקא דרך האף – היא אחד הסודות הבריאותיים השמורים של עולם הספורט.

מחקרים נוספים על נשימה וספורט מגלים את חשיבות הסרעפת בנשימה במאמץ. מחקר שפורסם בחודש שעבר (יולי 2025) בכתב העת Nature Scientific Reports מצא כי דפוס נשימה יעיל ומאוזן, הכולל נשימה סרעפתית, נמצא במתאם עם ביצועים גופניים גבוהים, ואף עשוי להבחין בין ספורטאים ברמה עולמית לבין ספורטאים חובבנים. החוקרים טענו כי "דפוס נשימה סרעפתי קשור לתוצאות טובות יותר במבחני תפקודי ריאה". עם זאת, כמעט מחצית מהספורטאים במחקר זה הפגינו דפוס נשימה לקוי. החוקרים המליצו כי "יש לכלול הערכת דפוסי נשימה כחלק מבדיקות הסקר השגרתיות של ספורטאים, כדי לזהות ליקויים ולספק הנחיות ואימונים בעת הצורך".

לא כל נשימה היא תרפיה

הרשת מציעה מגוון רחב במיוחד של תרגולי נשימה. חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, למשל, הראו שתרגול יומי של נשימה איטית – שלוש עד חמש דקות ביום – מביא לירידה במדדי חרדה, שיפור איכות השינה ואף הפחתה במדדי דלקת. גם סקירה נרחבת שהתפרסמה ב־Frontiers in Human Neuroscience ב-2021 מצאה כי נשימה בקצב איטי ומבוקר משפרת את טונוס עצב הוואגוס, מעלה את מדד HRV ומחזקת את הוויסות העצמי – הגופני והרגשי כאחד.

תרגולים אחרים נועדו דווקא להגביר ערנות, להעלות אנרגיה ולהפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית. תרגולים מסוג זה מגבירים את הפרשת הדופמין והאנדורפינים במוח, אך תרגול לא מבוקר שלהם עלול לגרום להיפרוונטילציה – נשימה מהירה או עמוקה מדי שמפחיתה את רמות הפחמן הדו־חמצני בדם בצורה חדה ולעיתים מזיקה. נשימות כאלו, כמו שיטת וים הוף או ריברסינג (Rebirthing), ללא השגחה והדרכה מתאימות, או באנשים רגישים, עלולות לגרום לסחרחורת, רעד ואף התקפי חרדה. דיווחים קליניים קושרים דפוס נשימה קבוע של היפרוונטילציה להחמרה בתסמונות כמו פיברומיאלגיה, מיגרנות ו־PTSD.

לאנשים הסובלים מבעיות רפואיות מומלץ להיעזר במטפלים המתמחים בנשימה בריאה. מחקר ישראלי חדש, בהובלת פרופ' נעם סובל, הראה שדפוס הנשימה של כל אדם הוא כמו טביעת אצבע אישית. חשוב שמטפל יידע לאבחן את דפוס הנשימה הייחודי של האדם ולהתאים לו תרגילים בהתאם.

נשימה מודעת: תרגול בסיסי להפחתת סטרס

הצעד הראשון לאיזון הוא היכרות עצמית. או כמו שאמר הבודהה: דעו את עצמכם. שאלו את עצמכם:
• האם אני נושם דרך האף או מהפה?
• האם הבטן נעה בשאיפה – או שהחזה והכתפיים עולים כשהאוויר נכנס?
• האם הנשימה שקטה ורכה – או קפיצית, רעשנית או מקוטעת?
• האם יש רגעים של עצירות נשימה או תחושת מחנק?

תרגול יומי פשוט

לעיתים עצם ההתבוננות מאפשרת לנשימה להאט ולזרום במחזוריות נעימה. תרגול כזה, במשך מספר דקות ביום, עשוי להפחית סטרס, לשפר את תפקודי המוח ולהגביר תחושת שלווה. אולי זה לא יקרה ברגע הראשון, אך כמו בכל אימון, ההתמדה מביאה לשיפור. ההמלצה: נשימה איטית וסרעפתית, פעמיים ביום למשך כ־10 דקות.

מה עושים?
· נקו את הסביבה ממסיחים
· שכבו על הגב, שמרו על גוף נינוח ופה סגור
· הניחו בעדינות את הידיים על הבטן
· אפשרו לנשימה לזרום בקצב שקט ואחיד
· אם אתם זקוקים ל"עשייה" – ספרו כ־4 שניות בשאיפה, האריכו את הנשיפה לכ־6 שניות, וחכו שנייה או שתיים לפני השאיפה הבאה
· הרפו את המאמץ – הנשימה תאט, תתרכך ותוביל לתחושת נינוחות

תרגול להפחתת מתח מיידי – האנחה הפיזיולוגית (Physiological Sigh)

תרגיל נשימה מבוסס מחקר של פרופ' אנדרו הוברמן מאוניברסיטת סטנפורד.
המוח מפעיל אותו באופן טבעי במצבי רגיעה, אך ניתן לשחזר אותו במודע. דפוס זה מפעיל את עצב הוואגוס ומסייע בהפחתת סטרס פיזיולוגי ונפשי.

מה עושים?
· שאפו בעדינות דרך האף
· הוסיפו מיד שאיפה קטנה נוספת
· נשפו באיטיות ובאורך דרך הפה או האף
· חזרו על התרגיל במשך 2–3 דקות

הנשימה שלנו היא שער לעולם פנימי מורכב שבו עוברות כל מערכות הגוף והנפש. נשימה מודעת היא דרך לפרוץ למערכת העצבים ולשנות תפקודים פיזיולוגיים ורגשיים. כשמפתחים מודעות לנשימה נכונה, מתחילים להחזיר את ההרגל לנשום מתוך איזון ובהירות מחשבתית – ובונים חוסן פנימי מחודש. נשימה נכונה אינה טכניקה או תרגול – היא דרך חיים. אימון יומיומי שקיבלנו מהטבע ככלי להחזיר שלווה ואיזון.

מקור
  • תודה
Reactions: הבזק של שפיות1 //
0 תגובות

לכל מאן דבעי!​


להלן רשימת רעיונות ליצירת האתגר הבא.​

אתם מוזמנים לבחור את הרעיון המנצח ולהתקדם איתו.​

(לצורך יצירת הרשימה נעזרתי בבינה מלאכותית).


1. הצצה לעולם מקביל


בחר סיטואציה פשוטה מהיום־יום — חדר כיתה, תחנת רכבת, מקלחת בבית — ודמיין את אותו המקום בעולם שבו חוק אחד בסיסי משתנה: כוח הכבידה הפוך, בעלי חיים הם הדוברים, הזמן נע אחורה. איך זה נראה? כיצד האנשים מגיבים? ציור כזה מאפשר לפרוץ את גבולות ההיגיון ולחגוג דמיון חופשי דרך מציאות שנראית מוכרת – אך במהותה זרה.








2. שני עולמות באותה תמונה


צייר קומפוזיציה המחולקת לשניים: צד אחד מייצג את מה שרואים כלפי חוץ — מציאות, חיוך, סדר. הצד השני משקף עולם פנימי, רגש, חלום, טראומה או פנטזיה. שני החלקים מצוירים זהים בקווים הכלליים, אך שונים ברוחם ובפירושם. החיבור ביניהם יוצר עומק רגשי וחשיפה של השכבה שמאחורי המסכה.








3. הציור מתחיל – ואתה מסיים


התחל מצורת פתיחה לא גמורה – כתם צבע, קו אקראי או חצי דמות – והמשך ממנו ביצירה שלמה. אתגר זה מאלץ את המוח לדלות דימויים מתוך כאוס, לפתח אינטואיציה חזותית ולשלב קונספט עם צורה. זו דרך לפתח יצירתיות אמיתית: להתחיל ממשהו שאינו שלך – ולהפוך אותו לשלך.








4. הכול בקו אחד


צייר את כל היצירה מקו רציף אחד – מבלי להרים את היד כלל. אתגר טכני מובהק, אך גם תודעתי: כיצד יוצרים תנועה, משקל, הבעה ודימוי – מבלי "לחתוך" את הזרימה? עבודות כאלה מלמדות על קשר בין שליטה לקלילות, ועל יכולת לחשוב ציורית דרך קו.








5. ריאליזם פוגש סוריאליזם


בחר אובייקט אחד בלבד – ריאליסטי לגמרי (כף יד, תפוח, דמות) – והצב אותו בתוך סצנה הזויה, חסרת היגיון או חלומית. הקונטרסט בין השפה האמינה לבין התפאורה הלא רציונלית יוצר אפקט דרמטי, טעון ולעיתים קרובות עמוק יותר מכל ריאליזם "רגיל".








6. סיפור של רגע אחד


צייר רגע בודד – ללא הקדמה וללא סוף – שממנו אפשר לחוש את כל הסיפור שמאחוריו. נקודת שיא דרמטית, מבט טעון, פרט שנפל – זה יכול להיות כל דבר. המטרה: לגרום לצופה להבין שיש פה "לפני ואחרי", ולהשלים בעצמו את הנרטיב שלא סופר.








7. אובדן ושלמות


בנה קומפוזיציה עם ניגוד צורני ברור: צד אחד שלם, נקי, מסודר – והצד השני חסר, שבור או לא גמור. אל תמסגר את זה כסבל או הרס, אלא כהבעה של קיום דו־משמעי. האם החוסר הוא אובדן, או פשוט חלק מהצורה? כל יוצר יענה אחרת – וזה כל היופי.








8. עיני הילד


צייר סצנה מוכרת מנקודת מבטו של ילד קטן – גובה נמוך, קנה מידה מעוות, סדרי עדיפויות שונים: חפצים רגילים עשויים להיראות ענקיים או מאיימים, ואילו דברים "חשובים" למבוגרים כלל אינם נוכחים. אתגר מרתק בתפיסה מרחבית ורגשית.








9. האובייקט רואה אותך


בחר חפץ יומיומי – ונסה לדמיין את נקודת המבט שלו. מה רואה ספל הקפה שלך? מה מרגיש החלון בלילה? אתגר אמנותי־פילוסופי שמחייב כניסה לנעליים של "הדומם", תוך ניסיון להעביר רגש דרך תודעה שאינה אנושית.








10. רגע לפני הפגיעה


צייר את השבר שנייה לפני שהוא מתרחש. כדור רגע לפני שהוא שובר חלון, כוס נופלת באוויר, מבט של אדם רגע לפני שהאמת מתגלה. ציור כזה יוצר מתח מיידי, תחושת זמן מתוח, ודרמה חזקה – בלי להזדקק לאקשן ממשי.








11. השתקפות בלבד


בנה ציור שבו כל המידע החזותי מופיע אך ורק דרך השתקפות: מראה, שלולית, מסך. המציאות עצמה חסרה – אנחנו רואים רק את ההשתקפות שלה. אתגר צורני־קומפוזיציוני מרתק, ומרחב לפרשנות על מה אמיתי ומה עיוות.








12. פרספקטיבה בלתי אפשרית


צייר סצנה שמבוססת על חוקי פרספקטיבה שנראים נכונים – אבל אינם אפשריים. מדרגות שמתכנסות למקום לא קיים, חלל שבתוכו מתקיים פרדוקס. אתגר מורכב טכנית, אך עם פוטנציאל אמנותי מסעיר ביותר.








13. מנקודת מבטו של חיידק


צייר מהגובה הנמוך ביותר האפשרי – פנים מגוף, רצפה, שולחן – כפי שהיה נראה בעיני יצור זעיר. עיוותי קנה מידה, טקסטורות מוגזמות ותחושת התפעמות או אימה מפרטים קטנים – אלה הכלים שלך.








14. המבט מתוך הכלי


בחר אובייקט חלול – בקבוק, סיר, פה – וצייר את הסצנה מבחוץ כפי שהיא נראית מבפנים. זווית מבט יוצאת דופן שמאלצת אותך להפוך כל קונספט על הראש – ולגלות סידור חדש לחלוטין של המציאות.








15. צייר כאילו אתה עף


בנה קומפוזיציה "מלמעלה" – דרך עיני ציפור, רחפן או מלאך. הכל נראה מרוחק, קטן, מתוכנן – או דווקא כאוטי. מבט עילי משנה את היררכיית הדברים בציור, ומביא איתו תחושת ריחוף, בדידות או שליטה.








16. המראה מבפנים


צייר סצנה שמביטה החוצה מתוך מקום סגור – מתוך גוף, מתוך חדר פנימי, מתוך מנגנון מכני. זו לא רק זווית צילום – זו עמדה נפשית: איך העולם נראה מבפנים, כשאתה לא חלק ממנו, אלא מתבונן עליו דרך דופן.








17. החפץ שהוא השאיר


צייר חפץ יחיד, שאינו מסופר או מוסבר, אך ברור כי יש לו מטען רגשי: כובע ישן, מברג, שעון, פתק. הוא מונח שם לבד – אך כל הסיפור טמון בו. דרך היעדר האדם – מתהווה הנוכחות.








18. שיחה ללא קול


צייר קומפוזיציה שיש בה ניסיון לתקשר – אבל בלי קול: שפת גוף של שניים שאינם מביטים זה בזה, יד שמושטת אך לא מתקבלת, טלפון כבוי. ציור שמאיר את הריק דווקא בניסיון למלא אותו.








19. עוקב מרחוק


הצג דמות אחת בפעולה (ילד משחק, אדם אוכל) – ובקצה התמונה, מופיעה צללית של דמות אחרת, שמביטה מהצללים, מעבר לגדר, מתוך רכב. אין מגע. יש רק נוכחות אילמת שמסרבת להיעלם.








20. משהו שחסר בשרטוט


צייר סצנה מושקעת, הרמונית ומפורטת – אך בה חסרה חתיכה ברורה, כמו אובייקט שנחתך, דמות שנמחקה, או פרט חסר שצורח מתוך השקט. לא להשלים אותו – להפוך אותו לגורם המרכזי.








21. מכתב שלא נשלח


צייר מכתב חצי כתוב – אולי משורבט, אולי קרוע, אולי ריק. מכתב שיש בו פתיחה אך לא סיום, מילים עם קו מחיקה, ניסיונות התחלה. כל הטעון הרגשי נמצא במה שלא נכתב.








22. רק משטחים – בלי קווים


צייר ללא שימוש בקווים כלל – רק כתמי צבע, צל, אור וטקסטורה. אתגר אמנותי שמחייב אותך לבטא צורה בלי מתאר, לבנות נפח דרך תדרים צבעוניים בלבד.








23. מונו-מודע


בחר צבע אחד בלבד – וגווניו בלבד – וצייר בו סצנה שלמה. בלי קונטרסט צבעוני, בלי הפניות לבריחה. רק עומק, קצב, טקסטורה ואור בתוך מגבלה צבעונית אחת.








24. שקט והפרעה


בנה ציור שלם, עדין, הרמוני ושלו – ושתול בתוכו פרט צורם, צורח, לא במקום. משהו שמזעזע קלות את הסצנה מבלי להרוס אותה. זו ההפרעה שמחדדת את השקט.








25. המרחק כעיקרון


המרחק בין פרטים, בין כתמים, בין צבעים – הוא המרכז הקומפוזיציוני. צייר סצנה שבה דווקא הרווחים הם אלה שמובילים את העין, יוצרים משמעות, בונים קצב.








26. הפינה כאמצע


מקם את הדימוי המרכזי שלך באחת מפינות הקנבס – לא באמצע, לא במרכז. תן לקומפוזיציה להסתובב סביב שולי הפריים – ובדוק כיצד זה משפיע על המתח והאיזון של העבודה.








27. כל מה שאסור


בחר כלל אמנותי "קדוש" – איזון, ריכוז, צבעים משלימים, מיקום במרכז – ושבור אותו לגמרי. תבדוק אם מתוך ההפרה נולדת משמעות חדשה. זהו תרגול של חופש תחת מסורת.
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה