"תשירו חזק!!" - סוד מקצועי פשוט לפלייבק/ליווי מותאם למקהלה שלא יצטרכו להתחנן:"תשירו יותר חזק"

[נוי]

זה קורה לא פעם, הרגע הזה בהופעה/במסיבה, הבנות הנרגשות עולות לבמה ומזמרות בקול ענות חלושה. המאמנת הלחוצה מסמנת בידיים:"יותר בקול, שירו יותר חזק!" היא יכולה להמשיך לנופף הלאה, ואני בין האימהות בקהל רק יושבת מתוסכלת.
כי הן לא תשרנה יותר חזק. הן לא מסוגלות.
למה?
2 סיבות.
הראשונה תלויה במאמנת: אם זה השיר הראשון בהופעה- הן עדיין לא מחוממות, אם לא עושים חימום מראש - שאויר חם יעבור שם בין מיתרי הקול, השירה בתחילה מגרדת, ולוקח לפחות כמה דקות שירה כדי לצאת בתנופה. (בלי לדבר גם על ההתרגשות שברגע הפותח של ההופעה)
הדרך לחמם גם במקהלה לא מקצועית היא פשוטה- תנו להן לשיר לפני העליה לבמה, שהעסק הגרוני יתחמם.
ה סיבה העיקרית התלויה מאוד בפלייבקיסטיות/מלוות ואני מקווה מאוד שכאלה מסתובבות כאן:
המנעד של השיר. (מנעד מלש': מן- עד)
מקהלת בנות 12 לא מסוגלות לשיר בצלילים הנמוכים מהמנעד הטבעי שלהן. נסו אתן לשיר בקול צלילים כמו מי או פה מתחת דו אמצעי.
זה לא כ"כ מסובך בימנו לעשות טרנספוזיציה לסולם יותר נוח.
בחרו סולם מתאים לשירה של המקהלה זה הכל.
ולמי שלא מכירה מהו המנעד הנכון:
ילדים מסוגלים לשיר מלה מתחת דו אמצעי, ועד מי מעל דו גבוה. - מעל ה-מי קולותיהם יהיו צרחניים עד כדי שבירה, אלא אם הם סופרניים נדירים שעבדו על פיתוח קול ומתחת ה-דו הם יפיקו צלילים שקטים.
למעשה הצלילים הכי נוחים לילדים להפיק הם מדו אמצעי עד גבוה, עם חריגות קלות מעלה ומטה.
מבוגרים יותר מרחיבים את הטווח, אבל כלפי מטה...

הייתי במסיבה השבוע, עיבודים נהדרים פלייבקים מופלאים ו... לא כולם מותאמים לבנות. זה היה לי כ"כ חבל. אפשר לתקן דברים כאלה בלחיצת כפתור.
מכאן אני יוצאת בקריאה לכל המנגנות: התאימו את סולם השיר לקבוצה המיועדת. תודה!

 

[Michal Roz]

הבעיה מתחילה כשהזמרת ששרה את השיר לא מסוגלת בעצמה להגיע עד התוים הגבוהים של הילדות

 

[נוי]

הבעיה מתחילה כשהזמרת ששרה את השיר לא מסוגלת בעצמה להגיע עד התוים הגבוהים של הילדות

אז צריך לבחור בזמרת סופרנית, או לאמן נערה צעירה.
זה לא מקצועי ואולי אפשר לומר- טיפשי, לשווק תוכנית למסיבה כשהטון לא מותאם לבנות בבית ספר.

 

[Michal Roz]

נכון מאד.
ספרי את זה לבתי הספר.

 

[תמי היין]

נוי, כדאי שתתחילי מהתחלה.
ראשית, בחרנה שירים שהמנעד שלהם הגיוני ולא חסר פרופורציה.
מ-לה ועד מי זה סה"כ אוקטבה וחצי. ישנם שירים שהמנעד שלהם מגיע לשתי אוקטבות, ואז גם הבית נורא נמוך וגם הפזמון מאוד גבוה.
מכאן- שימי לב להבדלים בין המנעדים של כיתות א' לבין כיתות גבוהות יותר.
לגבי א' אני מתמצאת פחות, אבל כיתות ו' יכולות לשיר גם בסול מתחת לדו אמצעי, אבל לא עד מי, זה גבוה להן מידי. כדאי מאוד לא לעבור את דו#. לבנות בח' זה ודאי כבר גבוה מאוד, בו' עדיין אפשרי.

 

[נוי]

תודה תמי על דיוק ההבדל בין מנעד לבנות צעירות ממש לבנות 12.
הייתי במסיבת בת מצווה וזה מה שעמד לי הכי טרי בראש, אבל את מוצאת את זה גם במסיבות סוף שנה בגן. הגננת שרה בעליזות במנעד המתאים לה, והילדות המסכנות מנסרות איכשהו את הצלילים הנמוכים.
מה שמשגע אותי שמדובר בדבר כל כך פשוט להבנה ויישום.
למה להרוס בגללו מסיבות שלמות ולתסכל ילדות בתנועות העצבניות של:"יותר בקול!!"

 

[דיתי חן]

אי פעם הייתי מנגנת פלייבקים, כעיסוק צדדי ומהנה, למדתי את זה מקצועי (אמנם בתור תחביב ממש, אבל למדתי טוב.) חלק מהלימוד כלל את החלק של התאמת המנעד כמובן.
אני אהבתי לבקש מהלקוחות שישלחו אלי כמה מהבנות שאמורות להשתתף במקהלה או התכנית המדוברת, הדרכתי אותם את מי לשלוח אלי, ובדקתי האם באמת הבנות מסוגלות לשיר בטון המנוגן, ואם יש צורך לשנות.
זה היה מוצלח. ב"ה.

 

[נוי]

דיתי, זה מעודד אותי שיש כאלה שיודעות.
כמה בנות יש לי, כמה מסיבות עברתי, ולא הייתה אחת!! שלא נתקלתי בבעיות במנעד.
למה מתעלמים מהדבר הבסיסי הזה, לא אבין.

 

[סולפג' solfege]

נוי, את כ"כ צודקת בדברייך!! אבל את צריכה להבין שלפעמים זה לא כ"כ בשליטה של המאמנת (מביאים לה מחרוזת מוכנה ויאללה תאמני) ולפעמים זה גם לא בשליטה של מי שניגנה את המחרוזת (נותנים לך רשימה ארוכה לנגן ותמיד יהיה איזה שיר שהמנעד שלו ענננקקקק ומה אפשר לעשות???) אני בתור אחת ששרה מקהלות ומנגנת פלייבקים- תמיד מנסה לשיר, ומוצאת סולם מתאים...
הכי שיגע אותי זה מאמן מקהלה שבא אלי עם רשימת שירים וסולמות שמתאימים לו ולגיטרה שלו, והילדים המסכנים נחנקו, הסברתי לו שהוא צריך להתאים את הגיטרה אליהם ולא להפך.

 

[נוי]

ברור לי שמסיבה קנויה היא מונחתת על המאמנת ולא בשליטתה (חוץ מחימום המקהלה לפני העליה לבמה, אבל זה מסוג הדברים שמאמנת שלא קבלה השכלה מקצועית לא תמיד מודעת לו)
אני מדברת על אלה שמנגנות את הפליבקים, ואלה שבוחרות מלודיות לשירים, או מלחינות, לא משנה.
לבחור שיר לא מורכב מידי לביצוע מבחינת המנעד, ולבחור סולם מותאם לקבוצה שאמורה לשיר:
ילדות בכתה א'/כיתה ו' /כיתה ח' /נערות או נשים.

 

[חני 100]

נוי, את כל כך צודקת!

קשה להאמין שיהיה שינוי, כי הרבה בתי הספר לוקחים כמאמנות בחורות צעירות חסרות השכלה וניסיון בתחום, משלמות להן שני גרושים ומצד שני מבזבזים הון כסף על תפאורה ור-ו-ש-ם.

 

[במת ההפקות]

כל מילה!!!
צרת רבים...

 

[חפציבה]

הבעיה מתחילה כשהזמרת ששרה את השיר לא מסוגלת בעצמה להגיע עד התוים הגבוהים של הילדות

הבעיה מתחילה בזה שלמקהלות בית ספר של מאות בנות לוקחים היום פלייבק של זמרת שהקליטה את השיר!
זה פשוט הזוי מה שקורה בתחום הזה בשנים האחרונות!!!
אצלנו הייתה מישהי שמנגנת (או פלייבק רק של המנגינה) וכל הבנות שרו ביחד בעוצמה, עם כמות של מיקרופוני שטח כמובן - וזה היה אמיתי ומרגש הכי שיכול להיות!
נכון, תמיד יש את הבנות שמזייפות, אבל אם המאמנת טובה ובוחרת שיר טוב, רוב הבנות מסוגלות לשיר מדוייק ויפה, זה אכן אתגר יותר גדול - אבל התוצאה שווה את זה.
גם אם מדובר בבית ספר קטן שאין מספיק בנות שישירו מספיק יפה ועוצמתי, או שמכל סיבה שהיא מחליטים לקחת שיר מוקלט (למשל שהמאמנת יודעת\רוצה להשקיע יותר בתנועות ולא בשירה...) - אז לפחות שהשיר יישמע בצורה הגיונית!
אנא מכם! אל תזלזלו באינטלגציה של הציבור!!
לפחות שיקליטו באולפן מקהלה במקום סולו, שיתאים לאיך שזה נראה על הבמה - זה ייראה הרבה יותר אמיתי ומקצועי.
בעיני זה מזעזע לראות כל פעם מחדש מקהלה של עשרות ומאות בנות, והפלייבק ששומעים ברקע על הווליום הכי גבוה - זה זמרת ששרה סולו! זה מחזמר ולא מקהלה!!
ואני לא מצליחה להבין איך המאמנות הכי רציניות וגדולות שיש היום לא מבינות את זה!

(סליחה אם הייתי קצת בוטה, זה פשוט יושב לי על הלב כבר כמה שנים, ואני לא מסוגלת ללכת למסיבות של בתי ספר בשנים האחרונות מהסיבה הזאת... וסליחה גם אם סטיתי מהנושא, אולי היה צריך לפתוח על זה אשכול חדש...)

 

[Michal Roz]

וכאן הבן שואל-
לשם מה?
פעם עשו מסיבות כדי להעלות לבנות את הביטחון וכאלה. היום לא שומעים בכלל את הבנות, ובמקרה הטוב מלמדים אותן לעשות 'כאילו' הן שרות.
אז בשביל מה כל המליונים שנשפכים? הכל בשביל התחרות שבין המוסדות?
בושות.

 

[במת ההפקות]

וכאן הבן שואל-
לשם מה?
פעם עשו מסיבות כדי להעלות לבנות את הביטחון וכאלה. היום לא שומעים בכלל את הבנות, ובמקרה הטוב מלמדים אותן לעשות 'כאילו' הן שרות.
אז בשביל מה כל המליונים שנשפכים? הכל בשביל התחרות שבין המוסדות?
בושות.

לא בדיוק,
כי גם לנו הפרנסה באה מאינשהו...
אבל כל אירוע לגופו.

ובהחלט- יש גם המון תחרות בין המוסדות...