כבישים תשתיות תחבורה - אשכול עדכונים בלבד

[די]

ברור שגם שאם הם הנת"צ יהיה רק לאוטובוסים יהיו פקקים
מהסיבה הפשוטה שיש לא מעט אוטובוסים שנוסעים לאט
ואם בנתיבים ליד פקוק, ולא ניתן לעקוף, אז האוטובוס האיטי יפקוק את הנת"צ

מה זה לאט? 80 קמ"ש? מצוין.
או שאתה מדבר על אוטובוס תקול שאמור לעצור בצד בשוליים ולהמתין לגרר.

 

[אופקים 1]

מה זה לאט? 80 קמ"ש? מצוין.
או שאתה מדבר על אוטובוס תקול שאמור לעצור בצד בשוליים ולהמתין לגרר.

אני מדבר על אוטובוס עמוס שנוסע יותר לאט מאשר אוטובוס ריק, והבדלי המהירות הללו גורמים לפקקים

 

[מרכז מידע]

ברור שגם שאם הם הנת"צ יהיה רק לאוטובוסים יהיו פקקים
מהסיבה הפשוטה שיש לא מעט אוטובוסים שנוסעים לאט
ואם בנתיבים ליד פקוק, ולא ניתן לעקוף, אז האוטובוס האיטי יפקוק את הנת"צ

אני מדבר על אוטובוס עמוס שנוסע יותר לאט מאשר אוטובוס ריק, והבדלי המהירות הללו גורמים לפקקים

צריך לבדוק לפי המצב כיום,

כרגע אוטובוס יכול לנסוע במהירות של 20-30 קמ״ש בגלל הפקקים,
הוא יוכל לפחות לשלש את המהירות,

כך שעדיין זה בהחלט יוכל לשחרר את נוסעי התחב״צ מהפקקים.
{וכולם מוזמנים כמובן להצטרף אליהם..}

 

[אופקים 1]

צריך לבדוק לפי המצב כיום,

כרגע אוטובוס יכול לנסוע במהירות של 20-30 קמ״ש בגלל הפקקים,
הוא יוכל לפחות לשלש את המהירות,

כך שעדיין זה בהחלט יוכל לשחרר את נוסעי התחב״צ מהפקקים.
{וכולם מוזמנים כמובן להצטרף אליהם..}

לא צריך לבדוק לפי המצב כיום, כי יצרו פקק עם הנת"צ, ואז מנסים לשחרר את הפקק
צריך לבטל את הנת"צ, לשפר את ההשתלבות של 38 עם כביש 1
לטפל במפגע שנקרא מעבר לבעלי חיים
ואם עדיין יש פקקים, אז להקצות נתיב אחד לאוטובוסים

 

[מרכז מידע]

לא צריך לבדוק לפי המצב כיום, כי יצרו פקק עם הנת"צ, ואז מנסים לשחרר את הפקק
צריך לבטל את הנת"צ, לשפר את ההשתלבות של 38 עם כביש 1
לטפל במפגע שנקרא מעבר לבעלי חיים
ואם עדיין יש פקקים, אז להקצות נתיב אחד לאוטובוסים

ולמה לחכות להקצאת נתיב אחד לאוטובוסים רק אחרי הטיפול בפגע הגשר האקולוגי?

נקצה כעת נתיב רק לאוטובוסים 24/6

ולאחמ״כ נתפנה לבעיות הנוספות שיוכלו להקל על בעלי הרכב הפרטי..

 

[אופקים 1]

ולמה לחכות להקצאת נתיב אחד לאוטובוסים רק אחרי הטיפול בפגע הגשר האקולוגי?

נקצה כעת נתיב רק לאוטובוסים 24/6

ולאחמ״כ נתפנה לבעיות הנוספות שיוכלו להקל על בעלי הרכב הפרטי..

כי זאת בדיוק הנקודה, שאם יש פקק בכביש הוא פקק לכווולללם
גם לאוטובוסים שנוסעים בנת"צ, ולא יכולים לעקוף אחד את השני
הטיפול בגשר האקולגי הוא לא סיפור מורכב בכלל, בסה"כ מצריך כמה פנסים עם חיישן אור

 

[די]

גם לאוטובוסים שנוסעים בנת"צ, ולא יכולים לעקוף אחד את השני

לא צריך לעקוף. אז אוטובוס ריק ייסע רק על 80 קמ"ש כמו אוטובוס מלא, במקום 100 קמ"ש.
אבל לפחות הם לא יצטרכו לזחול על 10 קמ"ש כמו היום.
דרך אגב אפשר לפתור ככה את כל הפקקים בישראל. פשוט צריך לצבוע נתיב אחד לנת"צ לאורך כביש 1 מירושלים עד תל אביב, וכן כביש 4 מאשקלון עד חיפה וכו'.

 

[אופקים 1]

לא צריך לעקוף. אז אוטובוס ריק ייסע רק על 80 קמ"ש כמו אוטובוס מלא, במקום 100 קמ"ש.
אבל לפחות הם לא יצטרכו לזחול על 10 קמ"ש כמו היום.
דרך אגב אפשר לפתור ככה את כל הפקקים בישראל. פשוט צריך לצבוע נתיב אחד לנת"צ לאורך כביש 1 מירושלים עד תל אביב, וכן כביש 4 מאשקלון עד חיפה וכו'.

הם יצטרכו לזחול על 10 קמ"ש, בגלל אפקט הפרפר

 

[די]

הם יצטרכו לזחול על 10 קמ"ש, בגלל אפקט הפרפר

אוטובוס שעובר בנת"צ פעם ב10 שניות לא עושה שום אפקט הפרפר.
אגב נת"צ לא אומר שאוטובוסים חייבים לנסוע רק בו, גם בתרחיש הקיצוני שאתה מדבר עליו שהנת"צ יהיה מלא והנתיבים של הרכבים הפרטיים יהיו ריקים (מה שכנראה לעולם לא יקרה), האוטובוס יכול פשוט לנסוע בנתיבים האחרים.
אגב באמת אין מה לצפות מה"משרד לרכב הפרטי" לדאוג כ"כ לתחבורה הציבורית.
אולי אם יהיה "משרד לתחבורה ציבורית".
אבל כיום, כמובן שנת"צים זה נגד האינטרס של "המשרד לרכב הפרטי".

 

[אז נדברו]

הרחובות כבר חפורים, אך מירי רגב עוד לא החליטה איזה כלי תחבורה יעבור בתחנות

משרד התחבורה עדיין לא פירסם מכרז להפעלת הקו הכחול למערכת BRT ברחובות, נס ציונה וראשל"צ, אף שהוא מתוכנן להיפתח בעוד שנתיים • במקור, רגב התעקשה שתיסע שם "רכבת על גלגלים" מסין, אך בספטמבר חזרה בה • בקונצרן הסיני דורשים הסברים: "השרה הכריזה שזה נכשל, ללא הסבר"

ספוילר: הכתבה המלאה

ברחובות הונחו באחרונה גדרות וצומצמו נתיבים במסגרת תחילת העבודות הנרחבות להקמת הקו הכחול למערכת אוטובוסים מהירים (BRT, ראשי תיבות של Bus Rapid Transit), שתקשר את העיר לנס ציונה ולראשון לציון. הפרויקט יוצא לדרך באיחור ומתוכנן להסתיים רק ב–2028, בעיכוב של שנה לפחות. כעת העבודות מבוצעות בלי לדעת אילו כלי תחבורה יסעו בתוואי. הקו יימתח לאורך 15 ק"מ, ועלות הקמתו נאמדת בכ–3 מיליארד שקל.

בתחילה ייעדה שרת התחבורה מירי רגב לקו הכחול כלי תחבורה מסוג ART (ראשי תיבות של Autonomous Rail Rapid Transit) מדגם סיני, שאותו היא מכנה "רכבת על גלגלים". במשך כחמש שנים, עוד מהקדנציה הראשונה שלה, התעקשה רגב לקדם "רכבת על גלגלים" במקומות שונים, כמו בדרום ובהתנחלויות.

ואולם, אחרי שהושקעו עשרות מיליוני שקלים בסדרת ניסויים שהסתיימה לפני יותר משלוש שנים לדגם מתוצרת החברה הסינית CRRC במתחם הניסויים של משרד התחבורה באשדוד בידי נתיבי איילון — ההליך נתקע במשרד התחבורה שלא אישר את להתקדם עם כלי התחבורה בטענה שאינו עומד בתקינה הישראלית. לצד זאת, עד כה לא פורסם מכרז להפעלת חלופה, כך שלא ברור איזה כלי תחבורה ייסע בקו. בהתחשב בזמן שנדרש למכרז ולאישורים הנדרשים, קשה לראות כיצד הקו הכחול ייפתח לשירות הנוסעים ב–2028.

הכרזה של רגב פתחה מרוץ סביב הקו הכחול

לפני יותר משנתיים מינה מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, ועדה מקצועית לקידום התקינה הישראלית והאישורים הנדרשים לדגם הסיני.

"רכבת על גלגלים" היא למעשה אוטובוס דו־מפרקי ארוך, שנראה כמו רכבת קלה עם מרכב וקיבולת נוסעים דומים לה, אך נוסע על כביש רגיל ויכול להגיע למהירות של 80 קמ"ש. האורך של "רכבת על גלגלים" מהדגם הסיני הוא 30.2 מטרים, רוחבה 2.6 מטרים, והיא יכולה להכיל 235 נוסעים בשלושה קרונות מחוברים.

הוועדה העבירה את המלצותיה לבן זקן ביולי 2025. בספטמבר הכריזה רגב בטקס לציון תחילת העבודות להקמת הקו הכחול בראשון לציון: "חשבנו ללכת על 'רכבת על גלגלים' ולא הצלחנו. יצאנו למכרז, ולא הלך. בסופו של יום מצאנו את המטרוניות (שנותנות, י"ר) מענה נכון". הודעתה גרמה למרוץ בענף התחבורה סביב סוג כלי התחבורה שייסע בתוואי של הקו הכחול.

בחברת מינד פרויקטים, נציגת קונצרן CRRC בישראל, נדהמו מההכרזה. בחברה מסרו ל–TheMarker: "ב–2020, משרד התחבורה ונתיבי איילון פירסמו מכרז בינלאומי לרכבות חדשות מסחריות עם ניסיון להסעת המונים עבור הקו הכחול כתחליף לשיטה הרגילה של רכבת קלה מסילתית, שעולה עשרות מיליארדי שקלים. הם חיפשו כלי שיוכל להסיע בו־זמנית מעל 250 נוסעים, ובנוחות נסיעה כמו של הרכבת הקלה של CRRC בתל אביב. חברת CRRC ומינד פרויקטים זכו במכרז, והביאו בתוך שלושה חודשים כלי ראשון לארץ להתרשמות ולניסויים מקיפים. נציגי משרד התחבורה ונתיבי איילון גם ביקרו בסין, נסעו בכלי החדשני והתרשמו".

לפי נציגת CRRC, "הניסוי הטכני נערך בשטח הניסויים שבבעלות משרד התחבורה באשדוד במשך חצי שנה, ונבדק בו אם כל מערכות ה–ART והכלי עצמו מתאימים לשימוש בכבישי הארץ. הניסוי הוגדר כמוצלח מאוד, ומשם עברנו לתהליך של בדיקות כלכליות וקידום של התקינה בישראל יחד עם צוותים מקצועיים של המדינה".

לצד לחצים עסקיים במשרד התחבורה, ברקע עולים לכאורה שיקולים גיאו־פוליטיים. לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בתחילת השנה על מלחמת סחר מול סין, בישראל הורידו הילוך במגעים מול הסינים, אך רק באופן זמני

נציגי הקונצרן בישראל מוסיפים כי "אחרי שוועדת המומחים שמינה מנכ"ל משרד התחבורה אישרה את כלל מסמכי התקינה ל–ART, היא העבירה ביולי 2025 המלצות לאישור מנכ"ל משרד התחבורה. כחודש לאחר מכן שרת התחבורה הכריזה שזה נכשל, ללא הסבר".

לצד לחצים עסקיים במשרד התחבורה, ברקע עולים לכאורה שיקולים גיאו־פוליטיים. לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בתחילת השנה על מלחמת סחר מול סין, בישראל הורידו הילוך במגעים מול הסינים, אך רק באופן זמני. חוזה הענק, בהיקף של כ–2 מיליארד שקל, לרכישת קרונות לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים מ–CRRC התעכב. בסופו של דבר, החוזה נחתם רק לאחר הסרת ההתנגדות האמריקאית ביוני. קרונות של CRRC פועלים גם בקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים.

משרד התחבורה: "אנו בוחנים כמה חלופות"

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "במסגרת התכנון של הקו הכחול, משרד התחבורה בוחן כמה חלופות טכנולוגיות המתאימות להפעלה בצירים עירוניים ובין־עירוניים, ובהן מערכות אוטובוסים מהירים (BRT) וכלי רכב חשמליים מתקדמים. הבחירה הסופית בטכנולוגיית ההפעלה תתקבל בהתאם להיתכנות ההנדסית, הבטיחותית והכלכלית ולאחר השלמת כלל הבדיקות המקצועיות.

"לגבי טענות חברת מינד ו–CRRC בנוגע לכלי ה–ART — אכן מונתה ועדה מקצועית בראשות נתיבי איילון, שנועדה לבחון תקינה כללית לכלי רכב בקטגוריה זו ולא לאשר כלי מסוים לשימוש. במסגרת עבודת הוועדה, עלו פערים המחייבים עבודת עומק נוספת, והתקינה עדיין לא הבשילה לשלב שבו ניתן לאשר הפעלה מסחרית של כלי מסוג ART במערכת תחבורה ציבורית. החלטות מדיניות מתקבלות על בסיס בחינה כוללת של בטיחות, אמינות תפעולית, התאמה לתשתית המקומית ותוחלת הטכנולוגיה ולאחר שקלול עמדות כלל הגורמים המקצועיים".

דה מרקר

 

[יעקב הרמתי]

בקונצרן הסיני דורשים הסברים: "השרה הכריזה שזה נכשל, ללא הסבר"

התשובה היא מאוד פשוטה: (ייתכן!) "כי הם סינים" משרד הביטחון לאחרונה הדק את החגורה ולא מעונין במערכות סיניות בארץ.

 

[דג תמנון]

הרחובות כבר חפורים, אך מירי רגב עוד לא החליטה איזה כלי תחבורה יעבור בתחנות

משרד התחבורה עדיין לא פירסם מכרז להפעלת הקו הכחול למערכת BRT ברחובות, נס ציונה וראשל"צ, אף שהוא מתוכנן להיפתח בעוד שנתיים • במקור, רגב התעקשה שתיסע שם "רכבת על גלגלים" מסין, אך בספטמבר חזרה בה • בקונצרן הסיני דורשים הסברים: "השרה הכריזה שזה נכשל, ללא הסבר"

ספוילר: הכתבה המלאה

ברחובות הונחו באחרונה גדרות וצומצמו נתיבים במסגרת תחילת העבודות הנרחבות להקמת הקו הכחול למערכת אוטובוסים מהירים (BRT, ראשי תיבות של Bus Rapid Transit), שתקשר את העיר לנס ציונה ולראשון לציון. הפרויקט יוצא לדרך באיחור ומתוכנן להסתיים רק ב–2028, בעיכוב של שנה לפחות. כעת העבודות מבוצעות בלי לדעת אילו כלי תחבורה יסעו בתוואי. הקו יימתח לאורך 15 ק"מ, ועלות הקמתו נאמדת בכ–3 מיליארד שקל.

בתחילה ייעדה שרת התחבורה מירי רגב לקו הכחול כלי תחבורה מסוג ART (ראשי תיבות של Autonomous Rail Rapid Transit) מדגם סיני, שאותו היא מכנה "רכבת על גלגלים". במשך כחמש שנים, עוד מהקדנציה הראשונה שלה, התעקשה רגב לקדם "רכבת על גלגלים" במקומות שונים, כמו בדרום ובהתנחלויות.

ואולם, אחרי שהושקעו עשרות מיליוני שקלים בסדרת ניסויים שהסתיימה לפני יותר משלוש שנים לדגם מתוצרת החברה הסינית CRRC במתחם הניסויים של משרד התחבורה באשדוד בידי נתיבי איילון — ההליך נתקע במשרד התחבורה שלא אישר את להתקדם עם כלי התחבורה בטענה שאינו עומד בתקינה הישראלית. לצד זאת, עד כה לא פורסם מכרז להפעלת חלופה, כך שלא ברור איזה כלי תחבורה ייסע בקו. בהתחשב בזמן שנדרש למכרז ולאישורים הנדרשים, קשה לראות כיצד הקו הכחול ייפתח לשירות הנוסעים ב–2028.

צפה בקובץ המצורף 2110555


הכרזה של רגב פתחה מרוץ סביב הקו הכחול

לפני יותר משנתיים מינה מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, ועדה מקצועית לקידום התקינה הישראלית והאישורים הנדרשים לדגם הסיני.

"רכבת על גלגלים" היא למעשה אוטובוס דו־מפרקי ארוך, שנראה כמו רכבת קלה עם מרכב וקיבולת נוסעים דומים לה, אך נוסע על כביש רגיל ויכול להגיע למהירות של 80 קמ"ש. האורך של "רכבת על גלגלים" מהדגם הסיני הוא 30.2 מטרים, רוחבה 2.6 מטרים, והיא יכולה להכיל 235 נוסעים בשלושה קרונות מחוברים.

הוועדה העבירה את המלצותיה לבן זקן ביולי 2025. בספטמבר הכריזה רגב בטקס לציון תחילת העבודות להקמת הקו הכחול בראשון לציון: "חשבנו ללכת על 'רכבת על גלגלים' ולא הצלחנו. יצאנו למכרז, ולא הלך. בסופו של יום מצאנו את המטרוניות (שנותנות, י"ר) מענה נכון". הודעתה גרמה למרוץ בענף התחבורה סביב סוג כלי התחבורה שייסע בתוואי של הקו הכחול.

בחברת מינד פרויקטים, נציגת קונצרן CRRC בישראל, נדהמו מההכרזה. בחברה מסרו ל–TheMarker: "ב–2020, משרד התחבורה ונתיבי איילון פירסמו מכרז בינלאומי לרכבות חדשות מסחריות עם ניסיון להסעת המונים עבור הקו הכחול כתחליף לשיטה הרגילה של רכבת קלה מסילתית, שעולה עשרות מיליארדי שקלים. הם חיפשו כלי שיוכל להסיע בו־זמנית מעל 250 נוסעים, ובנוחות נסיעה כמו של הרכבת הקלה של CRRC בתל אביב. חברת CRRC ומינד פרויקטים זכו במכרז, והביאו בתוך שלושה חודשים כלי ראשון לארץ להתרשמות ולניסויים מקיפים. נציגי משרד התחבורה ונתיבי איילון גם ביקרו בסין, נסעו בכלי החדשני והתרשמו".

לפי נציגת CRRC, "הניסוי הטכני נערך בשטח הניסויים שבבעלות משרד התחבורה באשדוד במשך חצי שנה, ונבדק בו אם כל מערכות ה–ART והכלי עצמו מתאימים לשימוש בכבישי הארץ. הניסוי הוגדר כמוצלח מאוד, ומשם עברנו לתהליך של בדיקות כלכליות וקידום של התקינה בישראל יחד עם צוותים מקצועיים של המדינה".



נציגי הקונצרן בישראל מוסיפים כי "אחרי שוועדת המומחים שמינה מנכ"ל משרד התחבורה אישרה את כלל מסמכי התקינה ל–ART, היא העבירה ביולי 2025 המלצות לאישור מנכ"ל משרד התחבורה. כחודש לאחר מכן שרת התחבורה הכריזה שזה נכשל, ללא הסבר".

לצד לחצים עסקיים במשרד התחבורה, ברקע עולים לכאורה שיקולים גיאו־פוליטיים. לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בתחילת השנה על מלחמת סחר מול סין, בישראל הורידו הילוך במגעים מול הסינים, אך רק באופן זמני. חוזה הענק, בהיקף של כ–2 מיליארד שקל, לרכישת קרונות לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים מ–CRRC התעכב. בסופו של דבר, החוזה נחתם רק לאחר הסרת ההתנגדות האמריקאית ביוני. קרונות של CRRC פועלים גם בקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים.

משרד התחבורה: "אנו בוחנים כמה חלופות"

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "במסגרת התכנון של הקו הכחול, משרד התחבורה בוחן כמה חלופות טכנולוגיות המתאימות להפעלה בצירים עירוניים ובין־עירוניים, ובהן מערכות אוטובוסים מהירים (BRT) וכלי רכב חשמליים מתקדמים. הבחירה הסופית בטכנולוגיית ההפעלה תתקבל בהתאם להיתכנות ההנדסית, הבטיחותית והכלכלית ולאחר השלמת כלל הבדיקות המקצועיות.

"לגבי טענות חברת מינד ו–CRRC בנוגע לכלי ה–ART — אכן מונתה ועדה מקצועית בראשות נתיבי איילון, שנועדה לבחון תקינה כללית לכלי רכב בקטגוריה זו ולא לאשר כלי מסוים לשימוש. במסגרת עבודת הוועדה, עלו פערים המחייבים עבודת עומק נוספת, והתקינה עדיין לא הבשילה לשלב שבו ניתן לאשר הפעלה מסחרית של כלי מסוג ART במערכת תחבורה ציבורית. החלטות מדיניות מתקבלות על בסיס בחינה כוללת של בטיחות, אמינות תפעולית, התאמה לתשתית המקומית ותוחלת הטכנולוגיה ולאחר שקלול עמדות כלל הגורמים המקצועיים".

דה מרקר

כתבה פופוליסטית.

יש מכרז פתוח בעניין ולאחרונה אחת החברות אף פרסמה על הכלי אותו היא עתידה להציע במסגרתו.

 

[אז נדברו]

 

[אז נדברו]

עתירת התושבים נדחתה: ייסלל הכביש המרכזי בפתח תקווה שאושר לפני 30 שנה

פרויקט דרך אם המושבות יוקם בעלות של 800 מיליון שקל ולא צפוי לפתור את הפקקים, אך לפחות יכלול נתיב תחבורה ציבורית דו־כיווני • בית המשפט המחוזי מרכז לא שוכנע כי יש הצדקה משפטית לעצור את העבודות

ספוילר: הכתבה המלאה

עבודות להקמת כביש רחב, שחלקו עובר סמוך לשכונת אם המושבות בפתח תקווה, לא ייעצרו. כך קבע בית המשפט המחוזי מרכז־לוד בשבוע שעבר, בעתירה שהגישו תושבים נגד הפרויקט. התוכנית אושרה לפני יותר מ-30 שנה, וייעודה חיבור כביש 4 עם שכונת הדר המושבות בצפון־מערב פתח תקווה. רק השנה, ב-2025, מתחילות עבודות לסלילת הכביש בעלות כוללת של כ-800 מיליון שקל.

הפרויקט כולל סלילת כביש דו־כיווני ותלת־נתיבי - בסך הכל שישה נתיבים, מתוכם שני נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ), אחד לכל כיוון; לצד הפרדה מפלסית באמצעות גשר פלדה - "אדיר ממדים", לטענת התושבים. מהירות הנסיעה באזור צפויה להיות 50 קמ"ש, לפי הערכות התכנון. סמוך לשכונה ייבנה גשר ובו מתוכננים שבילי אופניים.

עמותת "אם המושבות למען איכות חיים וסביבה", שהגישה את העתירה באוגוסט, טענה באמצעות עו"ד ורד מאירוביץ'-סייג כי הפרויקט יהפוך את דרך אם המושבות לציר תנועה בין־עירוני מרכזי, "תוך יצירת מטרדים קשים שיגרמו בהכרח לפגיעה קשה באיכות החיים של התושבים".

התוכנית לסלילת הכביש אושרה ב-1995. מתכנניה ביקשו לשפר את החיבור בין שני אזורי התעשייה הגדולים של פתח תקווה - סגולה וקריית אריה. בעתירתה, טענה עמותת התושבים כי לפני 30 שנה לא היה נהוג להקצות נת"צים, והקמתם כעת מחייבת תוכנית מפורטת חדשה, "ולא ניתן לבצעה מכוחה של התוכנית הקיימת".

עוד טענה העמותה כי חוות הדעת האקוסטיות שנעשו לפרויקט "שגויות, חסרות, מטעות ומוטות", ונשענות על נתונים לא ידועים, שהסתמכו על מידע חלקי. לפי פסק הדין, עמותת התושבים הציגה חוות דעת לפי קיים ספק אם הקירות האקוסטיים שצפויים להיבנות יסייעו בהפחתת הרעש בבתי התושבים ובמבני הציבור הסמוכים לכביש. בנוסף, טענו התושבים כי הפרויקט נעשה בהיעדר שקיפות ולא ניתן להם מספיק זמן כדי להגיש התנגדויות.

"חוסר ניקיון כפיים"

המשיבים - עיריית פתח תקווה, חברת נתיבי איילון ומשרד התחבורה - טענו בתגובה כי את הפרויקט ישפר את רווחתם של אלפי תושבי שכונת אם המושבות, שמתמודדים זה שנים עם מצוקת תחבורה ציבורית קשה. הפרויקט צפוי לחבר את התושבים גם לאמצעי תחבורה ציבורית, בהם תחנות רכבת ישראל בסגולה ובקריית אריה, תחנות הקו האדום של הרכבת הקלה וכן קווי המטרו העתידיים M2 ו-M3 הצפויים לחלוף בעיר - אך רק לקראת 2040.

על הטענה הנוגעת להוספת נתיבי תחבורה ציבורית לתוכנית, השיבה חברת נתיבי איילון, באמצעות עו"ד טלי ענבר, כי הליך זה נמצא בסמכות רשות הרישוי המקומית והארצית לפי פקודת התעבורה, ואינו מחייב תוכנית חדשה.

לטענת העירייה, דין העתירה להידחות בשל "חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב", מפני שלדבריה ההליך נוהל בשקיפות כבר משלב התנעת הפרויקט בגרסתו הנוכחית, ב-2018. "לכל אורך הדרך הופצו פרסומים רבים אודות הפרויקט ונערכו מספר כנסים לתושבים בנוגע אליה", כתבה העירייה.

השופט עבאס עאסי קבע כי הפרויקט נסמך על תשתית סטטוטורית תקפה ומפורטת, שאושרה כדין שנים רבות לפני הגשת העתירה. "לא הוכח כי נפל פגם מינהלי מהותי בהליכי קידומו או בשיתוף הציבור במידה המצדיקה התערבות שיפוטית", הסביר. השופט קבע כי העתירה של התושבים לוקה "בשיהוי משמעותי", וכי הוא לא שוכנע שמתקיימת במקרה זה אי־חוקתיות או חוסר סבירות קיצוני המצדיק את עצירת הפרויקט בשלב ביצועו.

השופט הוסיף כי אינו מקל ראש בחששות התושבים מפני השלכות הפרויקט, בפרט בתקופת הביצוע, וכי הוא מקווה שנתיבי איילון, משרד התחבורה ועיריית פתח תקווה "ימשיכו לנהל דיאלוג פתוח עם נציגי הציבור, ישקלו ברצינות פניות קונקרטיות ככל שיעלו, ויפעלו לצמצם ככל הניתן את המטרדים, מתוך מודעות לכך שמדובר בסביבה מגורים".

השופט לא פסק הוצאות לעמותת התושבים בשל "הנושא הציבורי החשוב, הכרוך בזכות התושבים למידע, לשקיפות ולשמיעת עמדתם ביחס לפרויקט רחב היקף בסביבת מגוריהם".

הפקקים יחריפו

על אף הוספת הנת"צים שישמשו אוטובוסים, הכביש החדש צפוי למשוך אליו מכוניות פרטיות רבות - מה שיוביל להחרפת גודש התנועה באזור. התופעה צפויה להחמיר בשל קצב גידול האוכלוסייה - כל עוד שירות התחבורה הציבורית ימשיך להיות מקרטע. כדי שנהגים ישאירו את המכונית בבית וישתמשו בתחבורה ציבורית - השירות צריך להיות יעיל, ותדירות האוטובוסים צריכה להיות גבוהה.

מעמותת "אם המושבות למען איכות חיים וסביבה" נמסר בתגובה: "לתחשותנו, בחסות בית המשפט קיבלו עיריית פתח תקווה, חברת נתיבי איילון ומשרד התחבורה רשות להפקיר ולסכן את בריאותנו ובריאות ילדינו, וכן לפגוע בערך הנכסים שלנו ובאיכות חיינו.

"ההחלטה מותירה אותנו עם מספר שאלות שעדיין לא קיבלנו להן מענה: האם סביר שאוטוסטרדה שתוכננה לפני 30 שנה, לפני שהוקמו שכונות המגורים הצמודות לה בהם מתגוררים עשרות אלפי תושבים, אינה עוברת התאמות ועדכונים לימינו? מדוע לא בוצעו בדיקות מסודרות של ההשלכות התחבורתיות, הסביבתיות והבריאותיות של האוטוסטרדה על התושבים? ומדוע נבחרה חלופת גשר עצום ממדים מול מרפסות בתינו, ולא מנהור תת־קרקעי?

"אנו חלוקים על בית המשפט גם בשאלת השקיפות ושיתוף הציבור. לתחושתנו, בית המשפט בחר להתעלם מהסוגיות כבדות המשקל על ההשלכות הדרמטיות שיהיו לפרויקט על איכות חיינו, ואף על הבריאות שלנו ושל ילדינו, כולל זיהום אוויר, זיהום רעש, עומסי תנועה, וכן עבודות בנייה כבדות לתקופה של שנים במרחק עשרות מטרים בודדים מבתי תושבים".

דה מרקר

 

[אז נדברו]

פרויקט המטרו | יו"ר נת"ע: "הרבה אנשים מפספסים את הגודל שלו - פרויקט התשתית הכי יקר, מורכב ומאתגר שייעשה אי-פעם במדינת ישראל. 150 ק"מ דו-כיווני, 300 ק"מ בתת-קרקע, עבודה ב-24 רשויות מקומיות, 16 אלף עובדים זרים שצריכים במשק והקמת מפעלים לייצור מעל מיליון סגמנטים."

 

[מנוי פרימיום]

מאת: דוברות העירייה | תאריך פרסום: 25.11.2025 | תאריך עדכון: 26.11.2025

במסגרת הפרוייקט הלאומי להארכת הקו המהיר לירושלים, מקימה רכבת ישראל 2 תחנות
תת-קרקעיות חדשות: ברחוב יפו ובמתחם התחנה הישנה. התחנות החדשות תאפשרנה חיבור מהיר בין ירושלים, מרכז הארץ וכלל התחנות.
עם סיום הפרויקט תגדל תדירות הרכבות מירושלים ומשך הנסיעה בין מרכז העיר ות"א יעמוד על כ-40 דק' בלבד
במסגרת הקמת התחנה החדשה, החל מיום שלישי ,25.11.2025 ה' בכסלו התשפ"ו, יחלו עבודות ברחוב ראול ולנברג.
להלן הסדרי תנועה ועבודה:

• רחוב ראול ולנברג יחסם למעבר הולכי רגל לבאים משני הכיוונים
• מעבר להולכי רגל יתאפשר דרך הרחובות כי"ח ונתן שטראוס - ראו מפה
• העבודות תתבצענה בימים א'-ה' בין השעות,19:00-07:00 ובימי שישי עד השעה 14:00
• משך הזמן הצפוי לעבודות - כשנה

* יתכנו שינוים בעקבות תנאי מזג האוויר

 

[די]

בשורה גדולה למטרופולין חיפה: קו המטרונית לטירת כרמל וחיפה עולה שלב נוסף

ספוילר

בשורה גדולה למטרופולין חיפה: קו המטרונית לטירת כרמל וחיפה עולה שלב נוסף
חברת דניה סיבוס זכתה במכרז לביצוע הפרדה מפלסית בפרויקט המטרונית החדש לטירת כרמל ולמערב חיפה, בהיקף של 170 מיליון שקלים
השרה רגב: "פרויקט המטרונית החדש יעניק לתושבים מערכת הסעה מתקדמת, ירוקה ומהירה, שתיצור אלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי ותחזק את הנגישות לכל מוקדי החיים בצפון"
חברת חוצה ישראל הכריזה על חברת דניה סיבוס כזוכה במכרז לביצוע הפרדה מפלסית בצומת מת"מ שבכניסה לחיפה, רכיב מרכזי בקו המטרונית החדש לטירת כרמל וחיפה מערב. מדובר באבן דרך נוספת משמעותית בפיתוח רשת המטרונית במטרופולין חיפה, במסגרת מאמץ רחב שמוביל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בראשות השרה מירי רגב. מערכת המטרונית, שנחשבת סיפור הצלחה מאז פתיחתה ב-2013, מסיעה כ-100 אלף נוסעים ביום וכ-30 מיליון בשנה, ונעה על נתיבים ייעודיים עם העדפה ברמזורים.
הפרויקט החדש לטירת כרמל ולחיפה מערב מוסיף שתי שלוחות באורך כולל של כ-10 קילומטרים, עם 30 תחנות חכמות, ויחבר את טירת כרמל ואת שכונות חיפה מערב לאזורי התעסוקה, המסחר, הפנאי והמוסדות האקדמיים - כולל ציר אצטדיון סמי עופר, נאות פרס, המבואות הדרומיים ומרכז רפואי מעלה כרמל. ההפרדה המפלסית בצומת מת"מ תאפשר רציפות תנועתית למטרונית במקביל לזרימת כלי רכב פרטיים. עם הפעלת הקווים החדשים צפויה הרשת כולה לגדול ב-5-7 מיליון נוסעים בשנה.
הפרויקט בהיקף של כ-170 מיליון שקלים כולל סלילת נתיב ייעודי למטרונית, הקמת שישה רציפים חדשים, שבילי אופניים והליכה, פיתוח נופי ותשתיות חדשות, והקמת הפרדה מפלסית שתסדיר את תנועת הרכב הפרטי ותשמור על מהירות גבוהה ורציפה של המטרונית בציר העמוס.
בנוסף לפרויקט טירת כרמל וחיפה מערב, משרד התחבורה מקדם פיתוח משמעותי של כלל מערך המטרוניות במטרופולין חיפה. במסגרת זו מקודמת הארכת קו המטרונית לעכו לאורך כביש 4 דרך מרכז העיר עכו ועד לגנים הבהאים.
הקו, בהשקעה של כ-300 מיליון שקלים, צפוי להיפתח כבר בשנה הקרובה. במקביל מוקם קו מטרונית חדש "סובב קרית אתא" באורך 8.5 קילומטרים, הצפוי להיפתח ב-2028, בהשקעה של כ-650 מיליון שקלים.
העבודות כוללות שדרוג רחב של תשתיות עירוניות, נתיבי העדפה, שבילי אופניים ותחנות חכמות. פרויקטים יחזקו את החיבור בין הקריות, עכו, חיפה וטירת כרמל וייצרו רשת של קווי הסעת המונים מהירה, יעילה ומתואמת בכל חלקי המטרופולין.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "אנחנו מובילים מהפכה תחבורתית במטרופולין חיפה. פרויקט המטרונית החדש לטירת כרמל ולמערב חיפה יעניק לתושבים מערכת הסעה מתקדמת, ירוקה ומהירה, שתיצור אלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי ותחזק את הנגישות לכל מוקדי החיים בצפון - והכל תוך הבטחת חיבוריות וקישוריות. יחד עם קווי המטרונית החדשים לעכו ולקריית אתא, ולרכבת הקלה 'נופית' לנצרת, אנחנו מרשתים את המטרופולין באמצעי הסעת המונים נוחים, יעילים, מהירים וירוקים. זהו עוד נדבך בחזון 'מחברים את ישראל', במסגרתו אנחנו משדרגים תשתיות ומייצרים פתרונות תחבורה מודרניים לכל תושבי האזור."
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "הרחבת רשת המטרונית במטרופולין חיפה היא חלק מהתוכנית הלאומית שמובילה שרת התחבורה רגב ליצירת מערך הסעת המונים מתקדם במטרופולינים הגדולים, ולסגירת פערים של שנים. קווי המטרונית החדשים ושדרוג התשתיות יאפשרו שירות תדיר, מהיר ואמין, שיפחית את הפקקים ויקצר את זמני נסיעה. נמשיך לפתח את רשת המטרונית ולשפר את שירותי התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ."
מנכ"ל חוצה ישראל, דן שנבך: "חוצה ישראל ממשיכה לקדם פרויקטים במטרופולין הצפוני, שיחזקו ויחברו את הצפון למרכז הארץ. אני מברך את דניה סיבוס על זכייתה במכרז לביצוע עבודות בפרויקט המטרונית טירת כרמל חיפה מערב, פרויקט שיביא להקלה משמעותית בעומסי התנועה בכניסה למטרופולין חיפה ולשיפור בקישוריות ואיכות החיים באזור כולו. נמשיך להוביל פרויקטי תשתית תחבורתיים מתקדמים, בטיחותיים ויעילים, למען תושבי ישראל."

https://www.gov.il/he/pages/news-0112

 

[אז נדברו]

 

[אז נדברו]

דחיות בפתיחת מיזמי הענק של רכבת ישראל — המסילה המזרחית ומסילת 431

רכבת ישראל הודיעה למשרד האוצר על עיכובים בשלושה מיזמי ענק שיכולים לשפר את השירות: המסילה המזרחית שהייתה אמורה להיפתח בחלקה בסוף 2026 נדחתה למועד לא ידוע; מסילת 431 נדחתה בשנה נוספת ל-2028; ופרויקט האיתות נדחה ל-2027 • עיכובים משמעותיים נרשמים גם בפרויקט החשמול • מחר צפויה לעלות לאישור הממשלה ההצעה להפריט את קווי השירות ברכבת לזכייניות

ספוילר: הכתבה המלאה

השירות ברכבת ישראל אינו צפוי להשתפר בקרוב. החברה הממשלתית הודיעה השבוע למשרד האוצר על דחיות משמעותיות בפתיחתם של מיזמי ענק. פתיחת המסילה המזרחית בין חדרה ללוד, שהייתה אמורה להיפתח בחלקה בסוף 2026 ובמלואה ב-2027, נדחית בידי רכבת ישראל למועד בלתי ידוע. פרויקט מסילת הרכבת 431, שהיה אמור להיפתח ב-2027, נדחה ל-2028. ופרויקט האיתות נדחה ל-2027, אף שהיה מיועד להסתיים ב-2024.

לדחיות אלה מצטרפים עיכובים גדולים בפרויקט החשמול של רכבת ישראל, שהיה אמור להסתיים השנה, 2025. סיומו נדחה למרץ 2027, נכון לעכשיו.

מ"מ מנכ"ל רכבת ישראל אבשלום אלמליח התריע פבפני משרד האוצר על עיכובים במיזמים האלה, שיכולים להוסיף מסילות עבור נוסעי הרכבת ולשפר את השירות. ברקע, משרד האוצר מקדם תוכנית להפריט קווי שירות של רכבת ישראל לחברות פרטיות (זכייניות), בדומה למודל ההפעלה של קווי הרכבת הקלה בגוש דן ובירושלים.

מקורות במשרד האוצר אמרו שאם רכבת ישראל הייתה חברה טובה שיודעת להניע פרויקטים, לתת שירות מיטבי לנוסעים ולא נשלטת בידי ועד העובדים — אז לא היה צורך בתוכנית הפרטה. ברכבת ישראל ובמשרד התחבורה מתנגדים להפרטה.

המסילה המזרחית נמתחת לאורך 64 ק"מ — מחדרה, דרך טייבה, טירה, ראש העין, אלעד, שוהם, עד לוד. רוב המסילה נבנתה על תוואי המסילה המזרחית ההיסטורית שהוקמה בתקופת שלטון העות'מאנים. הפרויקט מוקם בעלות של כ-9 מיליארד שקל. את החלק הצפוני ברכבת מקימה נתיבי ישראל ואת המקטע הדרומי רכבת ישראל. המסילה המזרחית הייתה אמורה להיפתח בחלקה ב-2026 ובמלואה ב-2027 — וכעת היא נדחית למועד לא ידוע.

אלמליח טוען במכתב ששלח למשרד האוצר בין היתר כי נרשמו בעיות של "עמידה בלו"ז מסירות התשתית לרכבת ישראל" מצד נתיבי ישראל, לצד עיכובים מצד קבלן החשמול SEMI. "כידוע, קיים משבר מול קבלן החשמול. כניסתו לפרויקט ולו"ז החשמול נמצאים בסכנה", כתב אלמליח. לדבריו, "רכבת ישראל רואה את מועד ההפעלה המדורגת באפריל 2026 כבלתי ישים, ומבקשת לעדכן את לו"ז הפעלה חשמלית לאחר סיום משבר החשמול, כשניתן יהיה להתחייב בלוחות הזמנים של העבודה". במשרד האוצר זעמו על הודעה רכבת ישראל, ובפרט על כך שאפילו אינה נוקבת במועד הדחייה של המסילה המזרחית. הם צפויים לבקש תוכנית עבודה עבור הפרויקט.

מסילה 431 — מראשון לציון למודיעין — היא אחד הפרויקטים התחבורתיים הגדולים בישראל. היא נבנית לאורך 30 ק"מ בעלות של כ-4 מיליארד שקל. המסילה תאפשר לחבר את ערי החוף אשדוד ואשקלון ברכבת ישירה למודיעין ולירושלים. הממשלה ביטלה פעמיים עבודות שתוכננו להתקיים בשבת בפרויקט לטובת חיבור גשר מסילת 431 מעל כביש 1. לבסוף הגשר חובר בעשרה לילות במהלך השבוע, ולא בסופו. הפרויקט תוכנן להיפתח ב-2027, וכעת יידחה ל-2028.
פרויקט שדרוג מערכת האיתות ברכבת ישראל יכול לייעל את התקשורת וזמני היציאה של הרכבות, מה שיאפשר תגבור של התדירויות של הרכבות במסילות הקיימות באיילון. גם מיזם זה נדחה לעוד שנתיים.

ההודעה הדרמטית של החברה מגיעה על רקע הטלטלה שרכבת ישראל עוברת בשנתיים האחרונות, מאז שהתפטר מנכ"ל החברה הקודם, מיכה מייקסנר, עקב ניסיונות הדחה מצד הדירקטוריון, שהעומד בראשו הוא משה שמעוני, מינוי של שרת התחבורה מירי רגב. מייקסנר היה סדין אדום עבור רגב.

ביולי התפטר מתפקידו המנכ"ל האחרון משה (שיקו) זנה, שהחליף את מייקסנר. מהלך תקופתם של זנה ושמעוני עזבו את החברה מנהלות ומנהלים בכירים ואנשי מקצוע, בהם שומרי סף. השנה קיבלה רכבת ישראל ציון "נכשל" במדד מוסר התשלומים, מה שהוריד את הדירוג הכללי של החברה.

בנוסף, בחברה התרחש אחד המחדלים הגדולות בתולדותיה: פגיעת רכבת המשא בשני מוקדים של תשתיות החשמול באוגוסט. האירוע הציף את התרבות הארגונית הכושלת בחברה. כפי שנחשף בחודש שעבר ב-TheMarker, רכבת ישראל גם לא טיפלה כנדרש בתשתיות החשמול במשך שנים, ובהן הקו מירושלים, שלא תוחזק זה שבע שנים.

עד כה חושמלו 70% ממסילות רכבת ישראל שמתפרסות על פני 1,000 ק"מ. ההבטחה המקורית הייתה כי פרויקט חשמול המסילות, שעלותו נאמדת בכ–12 מיליארד שקל, יסתיים ב–2020. מועד זה נדחה כמה פעמים, ותאריך היעד הנוכחי להשלמת הפרויקט הוא מרץ 2027.

גם פרשת השחיתות בהסתדרות הגיעה לפתח החברה, ויו"ר ועד העובדים, ליאב אליהו, נעצר בחודש שעבר, בחשד לשוחד, תיווך בשוחד וקשירת קשר לפשע.

רכבת ישראל התעצמה וכיום מועסקים בחברה כ-5,000 עובדים - אף שרמת השירות לא השתפרה באופן משמעותי. הרכבת מנהלת מחזור של 8 מיליארד שקל בשנה, במקביל לקידום פרויקטים בעלות של 60 מיליארד שקל. במשרד האוצר הבינו כי תוכנית מיקור החוץ להפעלת קווי שירות בידי זכייניות היא בלתי נמנעת.

מרכבת ישראל נמסר: "רכבת ישראל מקדמת את הפרויקטים המדוברים, תוך עמידה בלוחות הזמנים ובשיתוף פעולה עם כלל גורמי הממשלה והתשתית. התכתובת המדוברת שנשלחה מטעם החברה אינה מצביעה על עיכובים בפרויקטים, אלא על אתגרים הקיימים בסיום שלבי הביצוע. צר לנו כי שיח מקצועי המנוהל בפורומים אחראיים יוצא ללא הקשר לדברים שנאמרו, ותוך הטעייה וסילוף הדברים. כבכל פרויקט תשתיתי גדול, קיימים אתגרים משמעותיים, ואנו פועלים בשיתוף פעולה פורה עם כלל הגופים ובהם נתיבי ישראל ומשרד האוצר, כדי להתגבר על כלל האתגרים".

דה מרקר

 

[אז נדברו]

עם פתיחת חניון ענק בירושלים, הפקקים בכניסה לעיר צפויים רק להחמיר

אחרי דחייה נוספת, חניון שז"ר, המכיל 1,370 מקומות חניה, ייפתח בעיכוב של כשנתיים וחצי — ויכביד על עומסי התנועה באזור הכי גדוש בירושלים • במקביל, נתיב תחבורה ציבורית שהובטח בכביש בגין ונסיעות המבחן לקו הרכבת הקלה השני בעיר מתעכבים

ספוילר: הכתבה המלאה

ספוילר: סיכום הכתבה

באפריל 2026 צפוי להיפתח חניון תת-קרקעי ענק עם 1,370 מקומות חניה בשדרות שז"ר שבכניסה לירושלים - בעיכוב של שנתיים וחצי. החשש כי החניון החדש רק יחמיר את הגודש בעיר הכי פקוקה בישראל, במקום לעודד שימוש בתחבורה ציבורית. במקביל, הקו הירוק של הרכבת הקלה, שמסלולו עובר סמוך לחניון, מתוכנן להיפתח בחלקו ברבעון הראשון של שנת 2026, ופרויקט נת"צ בכביש בגין מתעכב זה יותר משלוש שנים.

7:50. הדרך לתחנה המרכזית בירושלים או לתחנת הרכבת יצחק נבון בעיר מרגישה כמו נצח. תור ארוך של אוטובוסים מתפקעים מנוסעים מזדחל ברחוב יפו הסמוך לצומת נורדאו. אוטובוסים מנסים להגיע לאזור מרחוב אגריפס ומשדרות בן צבי.

מכיוון מערב מאגפות את אזור הכניסה לירושלים מאות מכוניות פרטיות שצובאות על האזור ומנסות להידחק פנימה לתוך העיר, ולצדן אוטובוסים מנסים להגיע לתחנות באזור גשר המיתרים וכאלה שנכנסים בקושי לתחנה המרכזית. כאוס תחבורתי יומיומי בעיר הבירה של ישראל. בתוך סיר הלחץ המבעבע הזה, לפי העירייה, ברבעון השני של 2026 צפוי להיפתח חניון תת־קרקעי ענק עם 1,370 מקומות חניה, שרק יחמיר את גודש התנועה בעיר הכי פקוקה בישראל. פתיחתו של החניון, שהייתה מתוכננת לסוף 2023, נדחתה לסוף 2025 — ומאז נדחתה בשנית, ככל הנראה לאפריל 2026.

חניון שז"ר, שהוקם בשדרות שז"ר סמוך לתחנת הרכבת נבון ועל הקמתו הופקדה החברה העירונית "מוריה", ייפתח בעיכוב של כשנתיים וחצי. זאת, במסגרת פרויקט להקמת מנהרות הכביש בשז"ר, שנפתחו לפני יותר משנתיים, והקמת החניון בתקציב כולל של 1.3 מיליארד שקל. הפרויקט המגלומני רק מעודד כניסה של מכוניות פרטיות לתוך ירושלים: החניון יהיה אחד משבעה חניוני "חנה וסע" חדשים שיוקמו בירושלים, שיחד יכללו יותר מ–8,000 מקומות חניה.

פרויקט אחר להקמת נתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) בכביש בגין החוצה את עיר הבירה, שגם עליו הופקדה מוריה, מתעכב זה יותר משלוש שנים. במקטע שבין מחלף בן ציון נתניהו למחלף גולדה כבר קיים נת"צ ומתבצעת בו אכיפה, אך הפרויקט להקמת נת"צ לכל אורך כביש בגין, המסתכם בכ–15 ק"מ, מדשדש. זהו פרויקט שנועד להיטיב עם נוסעי התחבורה הציבורית, במטרה להעביר קווי אוטובוס לכביש המכונה נתיבי איילון של ירושלים. ואולם חלק מהמקטעים בכביש עדיין לא תוקצבו בידי משרד התחבורה והעירייה.

לדברי יוסי סעידוב, מייסד "15 דקות", ארגון המקדם תחבורה נגישה בישראל, "יותר מ–1,300 נהגי מכוניות נקראים להגיע לאזור הכי עמוס בעיר. במקום זאת צריך לעודד נהגים להגיע בתחבורה ציבורית. אבל בירושלים מבטלים נת"צים באופן בלתי־ייאמן. יש הידרדרות חמורה בתחבורה בעיר".

סגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק התחבורה העירוני אריה קינג טוען כי החניון הכרחי. "כמובן שהשאיפה היא שאנשים יגיעו לירושלים בתחבורה ציבורית, אבל אם יהיו כאלה שיגיעו בכלי רכב — לפחות שיעצרו בכניסה לירושלים ולא ייכנסו למרכז העיר ויכבידו על עומסי התנועה.

"1,300 מקומות חניה זה מעט לנוכח כמות המגדלים באזור שבהם יפעלו משרדים ויעבדו עובדים רבים. מכיוון שזה מעט מדי, הרוב יגיע בתחבורה ציבורית. החניון הזה גם ישמש את מי שיגיעו למשחקים בטדי ולהופעות בארנה, והוא ייפתח כמעט במקביל לפתיחת הקו הירוק של הרכבת הקלה".

עיכובים גם ברכבת הקלה

הדיסוננס התחבורתי בירושלים בולט. מצד אחד מקימים פרויקטים שמושכים נהגי מכוניות פרטיות לעיר, ומצד שני ברבעון הראשון של 2026 צפוי להיפתח קו הרכבת הקלה השני בעיר, הקו הירוק, שיצטרף לקו האדום שהחל לפעול באוגוסט 2011 והארכותיו להדסה עין כרם ולנווה יעקב נפתחו רק בפברואר 2025.

יוסי סעידוב, מייסד ארגון 15 דקות: "יותר מ–1,300 נהגי מכוניות נקראים להגיע לאזור הכי עמוס בעיר — במקום לעודד להגיע בתחבורה ציבורית"

בפרויקט הקו הירוק קיוו להתחיל עם נסיעות המבחן לפחות בחלק ממסלול הקו כבר בסוף נובמבר — במטרה לפתוח מקטע מרכזי (הדרומי) בקו לציבור הנוסעים עד סוף ינואר 2026 — אך זה לא קרה. בשלב זה אין תאריך רשמי להתחלת נסיעות המבחן, ובשטח עדיין מבוצעות בדיקות של מערכות החשמל והתקשורת. הפתיחה של מקטע הקו שעובר בשכונות החרדיות נדחתה ל–2027, בעיקר בשל ונדליזם שביצעו חרדים קיצונים בתשתיות ההקמה של הרכבת הקלה.

הקו הירוק של הרכבת הקלה בעיר מתפרס לאורך 20 ק"מ וכולל 42 תחנות. העבודות להקמתו החלו ב–2018. תוואי הקו עובר באזור הכניסה לעיר, סמוך לחניון החדש, ומסלולו מגיע למוקדים אסטרטגיים כמו אולם הכדורסל פיס ארנה, שבו נערכות גם הופעות, ואצטדיון טדי במלחה. גם פרויקט זה ייפתח בעיכוב של שנה לפחות.

אחרי פתיחת הקו צפוי אזור הכניסה לעיר להיהפך למתחם התחבורה הציבורית (Hub) הגדול בישראל — הכולל את קו הרכבת המהיר לתל אביב ולהרצליה מתחנת נבון; הקווים האדום והירוק של הרכבת הקלה; והתחנה המרכזית שאליה מגיעים אוטובוסים בין־עירוניים מרחבי הארץ ואוטובוסים עירוניים. מרכז התחבורה אמור לשרת גם את רובע העסקים המוקם באזור, שיכלול כ–20 בניינים לתעסוקה ומגורים.

"נסיעה מהמרכז לבקעה לוקחת שעה"

במקביל מבוצעות בירושלים עבודות תשתית להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה, שיהיה הקו השלישי בבירה והארוך ביותר — 31 ק"מ. הקו תוכנן להיפתח ב–2028, אך ככל הנראה מועד הפתיחה יידחה לסוף העשור. כתוצאה מהעבודות צומצמו נתיבי תנועה רבים ונת"צים. אחד הנת"צים המרכזיים שבוטלו בעיר הוא הנתיב בדרך חברון, שבו חולפים עשרות קווי אוטובוס בשעה עם אלפי נוסעים. התוצאה היא עיכובים משמעותיים במועדי הגעת האוטובוסים לתחנות ותדירויות נמוכות.

גם במרכז ירושלים נחסם לצמיתות הנת"צ המרכזי ברחוב המלך ג'ורג', שבו תעבור הרכבת הקלה. קווי האוטובוסים עוברים במסלולים חלופיים, בחלקם צוות תוכנית אב לתחבורה סימן נת"צים. הבעיה היא שבנת"צים הקצרים והחדשים במרכז העיר, כמו בקרן היסוד ובשמואל הנגיד, אין אכיפה כלפי נהגי מכוניות פרטיות שנוסעים בהם. גורמים בפרויקט אומרים כי יש קושי בהצבת מצלמות אכיפה באזור שבו הנת"צ מוסט בהתאם להתקדמות העבודות, אך העירייה יכולה להציב שם פקחים שיבצעו אכיפה כלפי נהגי מכוניות.

"ירושלים נהפכה לבלתי־נסבלת לתזוזה", אומר סעידוב. "ביטול הנת"צים בדרך חברון ובקרן היסוד בקווים עתירי נוסעים פוגע בכולם. הנסיעה ממרכז העיר עד לבקעה לפעמים לוקחת שעה, מחכים לאוטובוס יותר מעשר דקות. זה לא היה ככה. האוטובוס תקוע בפקק וזו הסיבה שהוא מאחר. צריך לסמן נת"צים ולסיים סוף סוף את הפרויקט של הקמת הנת"צ בכביש בגין. ראש העיר אומר שירושלים תהיה הראשונה שתצא מהפקקים, בינתיים היא רק טובעת בהם עוד יותר".

מעיריית ירושלים, צוות תוכנית אב לתחבורה וחברת מוריה נמסר כי "פרויקט שז"ר נמצא בלבו של מרכז תחבורתי גדול באזור. תקציב הפרויקט נאמד בכמיליארד שקל. עלויות המיזם משתנות מעת לעת כתלות במציאות המשתנה במשק. הפרויקט מבוצע בתקופה מאתגרת של מגפה, מלחמה, מחסור מהותי בעובדים, עליות מחירים ופניות חברות ביצוע. רק כשיסתיימו כל העבודות במיזם, יתקבלו עלויות סופיות. מקומות החניה הנוספים יתרמו וישפרו משמעותית את חוויית ההגעה והיציאה מהעיר ולכן נדרש פתרון חניה מתקדם וראוי. הפרויקט נמצא בישורת האחרונה ועתיד להימסר ברבעון השני של 2026.

"מועד נסיעות מבחן של הקו הירוק ייקבע בשבועות הקרובים, גם כתלות בפניות חברות בינלאומיות. באשר לאכיפה בנת"צים החדשים שסומנו בקרן היסוד ובשמואל הנגיד — מצלמות האכיפה המיועדות אינן מתאימות לאופי הנתיבים הציבוריים הזמניים בשל עבודות הרכבת הקלה. עבודות הסימון בבגין יימשכו קצת יותר זמן מתוך כוונה לצמצם ככל שניתן את הפגיעה בשגרת הנסיעה של התושבים. נת"צ כביש בגין עתיד להיפתח לתנועה בתחילת 2027".

דה מרקר