קורונה תתכוננו נפשית - הקורונה כאן להרבה זמן

[עט הדר]

עכשיו כבר ברור שהקורונה כאן להרבה זמן
כמה? חצי שנה, שנה, שנה וחצי...
זה הזמן להתכונן לזה נפשית
הציפייה הדרוכה כל יום שאוטוטו זה מסתיים .. גורם למפח נפש
להפנים לעצמנו ולבני ביתנו שהחיים הולכים להיות שונים בתקופה הבאה
וביחד נשרוד את זה...
ננסה לדמיין תקופות בעולם ובעם היהודי שחוו תקופות לא פשוטות...
ובכלל ננסה לדמיין את אחינו יושבי עוטף עזה שכבר כמה שנים חיים באי ודאות...
זה איתנו להרבה זמן... דברים ישתנו...
לפחות נהיה מוכנים...
והכל - בעזרת ה'

 

[אפשרי]

כמה נכון

חשוב בעיקר לחתנים וכלות
שעיניהם כלות
"מתי כבר ישחררו לנו אולם אחרי ההקלות"

ומאמר מוצלח (מאוד!) שנכתב, קצת בהקשר הזה

 

[rubi]

בשניה אחת הקב"ה מעיף אותה לכל רוחות השמים. בע"ה.

 

[mum]

בשניה אחת הקב"ה מעיף אותה לכל רוחות השמים. בע"ה.

נכון.

אבל עד שיעיף אנחנו צריכי ל ה ש ל י ם עם זה ואם לא, נשתגע.

 

[באתי לחלום]

תגידו תאמת
נכון יש בזה טיפהלה טוב?
לוידעת
פתאום הבית הרבה יותר מפנק וממצא
ולא צריכים תחליפים חיצוניים
המון אחדות
המון פשטות
המון אושר וטוב
ירד לעולם

אבל...
יאללללההה
קלטנו!!!
ביי ביי

 

[מרובע]

הבעיה זה הכלכלה. איך שורדים כאשר מקצועות שלמים הלכו לפח למשך תקופה ארוכה.
כשיחזירו את השגרה המשק יצטרך פיזותרפיה רצינית אחרי שיתוק של שנה וחצי.

 

[חיולה]

אוף זה באמת נכון.
כשזה התחיל באיזור פורים הייתי בטוחה שחודש ואנחנו אחרי
לא האמנתי וגם עכשיו כשאני מסתכלת אחורה, שהקורונה תהיה פה עוד חצי שנה!! (כן כמעט חצי שנה עברה מאז נחתה עלינו הקורונה הארורה הזו)

אבל זה קשה להשלים עם זה שהקורונה הזו פה ולא מתכוונת ללכת
אני שורדת עוד יום בבית ועוד יום. ואומרת לעצמי שעוד מעט זה ייגמר
זה מה שמחזיק אותי ואני בטוחה שעוד הרבה אנשים

תכלס באמת אין לנו הרבה מה לעשות
חוץ מלהתפלל ולשמור על ההנחיות.

 

[MOM]

ה' יעיף בעזרת ה'? לא נשמע משהו (ברור שלא לזה הכוונה אבל רצוי להתנסח במדויק)

 

[למאי נפקא מינה]

תכלס באמת אין לנו הרבה מה לעשות
חוץ מלהתפלל ולשמור היטיב על ההנחיות.

ולהתייעץ עם אלו שהצליחו איך מכניסים את הילדים לסדר יום רציני, ואיך נותנים להם חשק וחשיבות לעזור בבית בתפקידים כאלו או אחרים, ואיך חוסכים בהוצאות כעת, ואיך - - - להמשיך?
המצב לא אבוד.
צריך השקעה, אבל אפשרי בהחלט!

 

[לאה ולדמן]

להאמין שהיא יכולה להעלם בין רגע.
אבל לחיות כאילו היא פה לתמיד.
זו הנוסחא שלי.

 

[שרי ויסוצקי]

קשה לחשוב על תקופה ארוכה שהיא אולי תהיה פה
נקוה שתעבור מהר
אני ממש מסכימה עם זה שצריך להשלים עם זה אבל לשים לש שאם ההשלמה לא נאבד משו מהתקוה
ולא נתרגל למצב הזה עד שאפילו נשכח להתפלל על זה
כמו כל דבר שמתרגלים אליו.....
בכל אופן למי שקשה לחשוב על תקופה ארוכה ולהחזיק ראש....
מה שיכול לעזור זה לחשוב היום אני מסוגלת להחזיק מעמד ולעשות את זה הכי טוב?
חושבת רק על היום וכך מתקדמים לאט לאט בתוך הערפל הזה

 

[לאה ולדמן]

כשכל הזמן מחכים שהיא תעלם,
הולכת על זה הרבה אנרגיה סתם.

 

[מרובע]

לזכור שכל הזמן יש הפוגות לנשום אויר (אקורדיון)
אנחנו עכשיו באמצע הגל השני, אבל בע"ה גם זה יעבור ובשלב מסויים יפתחו בחזרה והכל יחזור למסלול עד הגל השלישי שלא יהיה ח"ו. וכך על כל גל וגל מתחבאים, ממתינים בסבלנות, ויוצאים אחרי שהוא עובר.

 

[sari11]

אוי לא!
אחינו, לא בני דודינו!!

 

[הנף מקלדת]

,מנסיון נפשי
ביום שהתחלתי לדמות את הקורונה לכל מיני תקופת בהיסטוריה, זה עשה לי לא טוב בכלל.
בדיוק קראתי הרבה על השואה, והדמיון שלי התחיל להשתולל... ברררר...

לכן נכון שלא צריך לצפות יותר מידי, זה מתכון למפח נפש לתוחלת ממשוכת המסתיימת בשיברון.

אולם עלינו להסתכל חזק ולראות את ה' יתברך שנמצא איתנו בכל הסתר פנים.
(אפשר גם לשיר את זה, זה נותן כוחות)
ולקוות לה' ולחזור ולקוות שיושיענו, אפילו שזה רק קשיים בפרנסה והנדבקים ח"ו לא אצלינו , אבל צריכים פה ישועה.

 

[חיולה]

דברים שלא נחוצים עכשיו (וכרוכים בסיכון גבוה להיחשף לחולים) אני דוחה לאחרי הקורונה (אין לי מושג מתי זה יהיה)
אבל כשצריך להשלים עם זה שזה יהיה להרבה זמן זה מרגיש לי סיוטטט שלא נגמר!
כי אפשר לומר את זה אני דוחה נגיד בעוד חודש
אבל לדעתי האי וודאות והערפול מתי יימצא חיסון\פיתרון כלשהו הוא קשה מאוד.

ויש עוד נקודה שלא ראיתי שכתבו פה
בטוחה שכמעט לכל אחד יש קרוב משפחה מבוגר\בסיכון, והפחד ו\או הלחץ התמידי הזה שח"ו הם יידבקו..
אחרי הגל הראשון נשמתי לרווחה שזהו עברנו את זה ואף אחד לא נדבק
ופתאום מגיע הגל השני--

 

[במקרה]

אוי לא!
אחינו, לא בני דודינו!!

עוטף עזה יש לידיעתך יש הרבה יהודים!
לא נורא.. אי שימת לב..

ממש ככה, מצטער. חשבתי תושבי עזה...

 

[במקרה]

ויש עוד נקודה שלא ראיתי שכתבו פה

משום מה אני מרגיש שהפחד רק מתקהה והולך...
ח"ו אם התוצאות יהיו חריפות יותר, אז נזדעזע...

 

[המחזק]

לא להשלים עם המצב!!!
הכל תלוי בנו!!!!!!!
האם נמשיך לחיות כמו שהינו עד עכשיו?
או שנבין את המסר הברור ונשתפר / נתחזק / נפסיק לעשות דברים שהקב"ה לא אוהב........

 

[.....]

ידידים יקרים

בניהול משברים, בד"כ, הרשויות מרבות להטעות את ההמונים לחשוב שהנה תוך זמן קצר העניינים יסתדרו.
עוד מעט יימצא החיסון המיוחל... עוד מעט נביס את הנגיף וכו'.

גם אם הם יודעים בבירור שהתהליך הוא ארוך ומורכב. לעולם לא יאמרו את האמת. כי רק התקווה שאו טו טו העסק מסתדר, מחזיקה את האזרחים מעל המים.

ברם האמת שמדובר במגיפה שתלווה אותנו זמן רב, לפחות שנתיים ואולי אף יותר.

עד שיימצא החיסון אם בכלל יימצא, יקח זמן, אח"כ יצטרכו לבדוק האם בינתיים המוטציה השתנתה ואז יצטרכו להתאים את החיסון למוטציה החדשה. יצטרכו לערוך ביקורות על אלפי איש לפני שייצרו חיסון להמונים. גם ייצור כמות אדירה של חיסון ולאחר מכן שיווק החיסון לרחבי תבל לוקח זמן רב.

שמעתי לא מזמן, שמשבר התעופה שהיה בעקבות ספטמבר אלפיים נמשך שבע שנים. המשבר הכלכלי שהיה בארץ לאחר מלחמת יו"כ, נמשך עשר שנים. ההשלכות של המשבר הנוכחי שאנו בעיצומו עלול ח"ו להמשך יותר.

בטוח שבסופו של דבר, אף אחד לא ייצא מהמגיפה כפי שנכנס אליה. ואם זה מזכיר לכם מלחמת עולם - אינכם טועים.

תנסו לדמיין תקיעת שופר במרפסות (מזל שהשנה ראש השנה חל בשבת, ורק יום אחד תוקעים). "כל נדרי" במרחב הפתוח. ריקוד בשמחת תורה עם ספר תורה של ילדים. תפילות בחורף של הגברים ביחידות, כי בגשם אי אפשר להתפלל במרפסות. ממש מצמרר וקורע לב. אבל זהו רצון ד'.

מה אם כן מוטל עלינו לעשות?
א. מודעות - לדעת ולהפנים את המצב האמיתי.
ב. לחסוך - אי אפשר לדעת מה ילד יום. אף אחד לא בטוח בפרנסתו.
ג. להתפלל, ללמוד ולחיות ברוחניות ככל הניתן, כי לאף אחד אין ביטוח חיים...

בינתיים נפנים כולנו את המצב ונתעודד ביחד