11 מאיירות (שכבר נרשמו) לא מוותרות! (על) קורס אנטומיה

[מרים ליף]

כבר נכתב כל מה שצריך להיכתב כי זה החומר הכי חשוב והכי חסר למאיירות שלנו.

* כולנו צריכים שיפור באיור אנטומיה
* אין קורס כזה מותאם לציבור דתי\חרדי​

מאיירות\ים נכבדות\ים!
חצי שנה של מאמץ של כסף,זמן ועבודה.
ישתלמו לכם בקפיצה ברמת האיור, המקצועיות ואני מאמינה שהרמה הכללית תעלה בזכות קרוס שכזה.

אני מאווווווווד רוצה אבל זה יקר לי. (אמרו לי הרבה מאיירות )
חשוב לציין כי אולי הסכום נכבד. אבל ללא השוואה לשום קורס חילופי בתחום (שאין כלל בציבור שלנו)
וללא ספק רמת העבודות שלכן תעלה וכך גם המחיר אותו תוכלנה לגבות.
המחיר לכל הקורס זה- כ3,000 ש"ח.

אז שוב הפרטים:
1. קורס אנטומיה. בירושלים. בימי שלישי. ערב. חצי שנה.
2. נשים וגברים בשתי קבוצות נפרדות.
3. מתומצת. מקצועי. מומלץ.
4. המרצה- אבי בלייר- מאייר ואנימטור בכיר.
5. לפרטים והרשמה נוספים ניתן לפנות אלי:
עדיף למייל - <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
או- 0533118119.
6. המחיר 140 למפגש. כפול חצי שנה...
7. ניתן לעניין גם חברות מחוץ לפרוג.

נ.ב. את הקורס יזם @אבימי
אני פשוט מנסה לזרז את הרישום בעזרת הנשים. אז קדימה..........

 

[ר גן עדן]

מה קורה? יש סיכוי???

 

[מרים ליף]

בצער רב אני נאצלת להודיע כי לא הגענו למספר מספק של בנות על מנת לפתוח קבוצה.
נשים רבות טענו כי מעדיפות ללמוד עם מורה- אישה.

אני ממש ממליצה לכל המאיירים והמאיירות שרצו לפנות להנהלה של פרוג.
לדבר עם המנהלים, לבקש לפתוח קורס ב', לאלו שכבר למדו אצלם בעבר, או שסתם כבר מאיירים בפועל, ושם לתת דגש על אנטומיה.
אלברט זמורה ודבורה קוטובסקי מעולים בזה, רק שבקורס הראשוני הם עסוקים בדברים יותר בסיסיים.

בהצלחה רבה לכולנו...

 

[אבימי]

בצער עמוק אני מודה לגב' מרים על מאמציה.
ותודה לכל אלה שכן נרשמו, וכן הביעו תמיכה ועניין.
לדעתי רוב הסירובים הם מחמת חיסרון בהבנה כמה הנושא חשוב. איזשהו הסתפקות בבינוניות כדרך חיים מקצועית.
בהצלחה.

 

[כבי צישינסקי]

בצער עמוק אני מודה לגב' מרים על מאמציה.
ותודה לכל אלה שכן נרשמו, וכן הביעו תמיכה ועניין.
לדעתי רוב הסירובים הם מחמת חיסרון בהבנה כמה הנושא חשוב. איזשהו הסתפקות בבינוניות כדרך חיים מקצועית.
בהצלחה.

נכון מאד!!! וכ"כ חבל!!!

 

[מרים ליף]

תחיי הבינוניות.

או כפי שאמר לי בעל של מאיירת מוכרת וותיקה בשוק:
"אותי מעניינת השורה בבנק לא האמנות".
(לא יודעת איך נראית השורה שלהם בבנק, אבל האיורים נראים בהחלט ..)

 

[b.m]

תחיי הבינוניות.

זו הכללה מאד לא מדוייקת... בלשון המעטה
וגם לא מכבדת.

אני יכולה לגלות לך שדיברתי עם כמה וכמה ציירות שראו את הפרסום בפרוג, ושקלו להצטרף.
מעלה לך את ההתחבטויות שעלו, רובן ככולן נגעו באותן נקודות...

1- באופן אישי לא נח לי ללמוד אצל מורה גבר (לא אומרת שזה אסור!...) מודה שאפילו לא ביררתי אצל רב, מספיק לי שזה לא נח לי כדי לא לרצות לעשות זאת (כנראה שאני מאילו המונעים גם משיקולי נוחות ... זכות אלמנטרית, לעניות דעתי

2- יציאה שבועית- קחי בחשבון שרוב המאיירות לא גרות בירושלים, אין להן רכב פרטי, הן נשים עובדות וגם איכשהוא אימהות למשפחות מבורכות... זה לא תמיד מתאפשר להן גם אם הן מאד רוצות...

3- המחיר- 140 למפגש ללימודים מקצועיים זה לא הרבה, ובוודאי לא שחיטה... אך שוב, ישנן משפחות שגם 600 ש"ח + מחיר נסיעות + מחיר בייביסיטר אם צריך (ראי לעיל ערך 2) נרתעות מכך

משום מה,
השיקול של הבינוניות לא עמד כלל על הפרק משום בחינה... ולהיפך,
את נימת הצער ששזורה הייתה בשיחות לא אוכל להעביר לך, אז תצטרכי להאמין לי

 

[שיפי]

גם אני מוחה!
שום שיקול של בינוניות
אף אחד לא יודע כמה רציתי, אבל לא תמיד הכל אפשרי

 

[יפית כוכב]

אני מאוד רוצה. ורציתי.
אבל עד שהתגבשה קבוצה נרשמתי ללימודים במקום אחר, וכרגע, יציאה פעמיים בשבוע שעתיים כל צד בתחבורה ציבורית- מעבר לכוחות שלי ורוח הנחישות הכי חזקה.
אני אגמור שם, ואם מישהו עוד יהיה מוכן להקשיב לי, אפתח ראשונה את הקבוצה בקול ראש גדול.

 

[אומנותא]

לכל הנשים היקרות שאכן רוצות ללמוד אצל אישה את החומר הנ"ל (אשריכן!!!)

באתי בזאת להמליץ על הצי'ירת אסתר גנוט תחי' (תלמידתו של הצי'יר גדי פולק) אשר בדיוק בימים אלו פותחת קורס של רישום אקדמי במודיעין עילית- קבוצות קטנות ויחס אישי- כולל בתוכו גם אנטומי'ה.
ניתן להתרשם מעבודות'יה באתר "יוצרים סביבה"- אתר מומלץ לנשים יוצרות חרדיות.
http://www.ysviva.org/אסתי-גנוט-ציור/

למעוני'ינות , אפשר לשלוח בקשה לאישי ואשמח לשלוח את הפרוספקט המפורט למי'יל
(המחיר ממש לא יקר, כדאי להתעני'ין!)

הצלחה רבה!

 

[levy]

זה לא הבינוניות
זה ענין של סדר עדיפויות בחיים.

כן,
לצערי או לשמחתי,
תלוי איך תסתכלו על זה,
כאישה חרדית + אמא,
להיות מאיירת סופר מקצועית גם מבחינת האנטומיה, לא עומד בראש סולם העדיפויות שלי.
הוא נמצא במקום די גבוה,
אבל יש כמה ערכים לפניו.

 

[מרים ליף]

לגבי לימוד אצל אישה- נושא זה אכן התחדד לי תוך כדי הרישום ושיחה עם המון פניות.
אכן התחלתי לחשוב בכיוון. אולי נגבש משהו.

אסתר גנוט

אסתי גנוט מאוד מומלצת. מלמדת קורס כללי.מתאים למי שרוצה ללמוד קורס מלא. (בס"ד רשמתי את ביתי).
אבל בשלב זה לא נותנת מענה למי שרצתה ללמוד רק אנטומיה.

נרשמתי ללימודים במקום אחר

הפסדנו אותך.

לא עומד בראש סולם העדיפויות שלי

חבל.

עדיין @אבימי ואני כתבנו אודות ה"בינוניות" לאחר עשרות שיחות ומיילים עם מורים\מאיירים ועוד אנשי מקצוע בתחום.
היו הרבה מאוד אמירות בסגנון :
"מה זה משנה, העיקר שנימכר"
"יש לי כבר שם בשוק"
"העיקר הוא בטחון עצמי ולדעת למתג את עצמך" וכו'.
אני לא אומרת שהמשפטים הנ"ל לא נכונים.
אבל צרם לי לשמוע אותם.
וחוץ מזה תסכמנה איתי כי מותר לי להוציא טיפלה קיטור, אחרי המון עבודה לחינם. ועגמת הנפש שהקורס לא יתקיים.

 

[מרים ליף]

שום שיקול של בינוניות

חולקת עליך בנקודה זו.

 

[b.m]

אני חושבת שעקב האכילס זה ארגון של 11 נשים לפחות

אני עצמי למדתי ציור אקדמאי (בעברית מדוברת 'השיטה של גדי פולק') מתלמידה שלו, גב' י. דווידוביץ.
הניקית 'נקודות' ארגנה קבוצה באשדוד, והבאנו את המורה אלינו, במקום להטלטל
מתוך עשרות ומאות!!!!! טלפונים נשארנו כ- 7 תלמידות
ולמדנו,
במשך כמעט ארבע שנים.

 

[מרים ליף]

אני עצמי למדתי ציור אקדמאי

גם אני למדתי את הקורס ההוא מאמונה שץ 3 שנים.
ניסינו לארגן קבוצה מתקדמת יותר.עם דגש רק על אנטומיה ורק על איור.

כמו כן את לא יודעת כמה ניסיתי. אוהו. ולא הצלחתי לארגן באלעד.
בבקשה, מי שרוצה אני תורמת את הסלון שלי (גדול) לקורס אנטומיה, רק תארגנו ותבואו לצייר...

 

[ronitg]

רק שימו לב, אלו שמתעניינות בשורה התחתונה בבנק:
אם לא תתמקצעו בצורה כלשהי (לא אומרת דווקא קורס, אבל אם לא תשאפו לצאת מהבינוניות)
גם הפרנסה לא תהיה בשמיים.

בטח בשוק שרווי בכ"כ הרבה מאיירים ברמה הבסיסית.

 

[מרים ליף]

אני רוצה להעלות כאן וידוי קטן ואולי דיון.
אני לא בשוק היום כי לא מעיזה לצייר בינוני. יש מספר ספרים שאיירתי (לפני 16 שנה) ואני די מתביישת בהם.
מאז הפסקתי ורק חולמת על קמבק.
ישנה שיטה הפוכה- לצייר בינוני, להוציא ספרות בינונית ומטה וללמוד על בשר הקוראים \הצופים.
לעתים ניקיות כאן מעלות ספרים שהן כבר הוציאו עם רמת ציורים בינונית ומטה.
אבל עם השנים הן מתקדמות.
אין מה לומר.
וזה המקום לכתוב כי אולי עדיף לכן להעלות טיוטות\סקיצות אם רוצים באמת להתייעץ, ולא ספר מוגמר..

מה דעתכן?
מה נכון יותר?

נב: לעיתים יש כאלה שנשארות לעד ברמה הבינונית. אך הן בהחלט לא הרוב.

 

[מרים יעל]

אני לא זוכרת מי אמרה את זה פעם, אבל היא כתבה שאפשר להגיע לכל רמה אפשרית גם בלי לימודים, וזה הכל עניין של השקעה.
עכשיו, אני מסכימה עם חלק גדול באמרה הזאת. כידוע, כשרון הוא בעיקר עניין אבסולוטי במשהו. לכן ילדה שמתעניינת מאד בבלט, תוכל לרקוד בלט גם אם היא לא גמישה או שהגוף שלה לא נראה של רקדנית מלידה. ולכן, לא משנה מה נקודת הפתיחה שלה, אם היא מספיק רוצה, היא תוכל להגיע לרמה גבוהה מאד.
אבל- איך?
לא בעזרת ריקודים בסלון הבית, נכון?

יש צורך בלימודים. זה לא בושה, ולא שיקול בתחתית סולם העדיפויות. זה שיקול משמעותי, שבעיניי אמור להיעשות בשלב מוקדם בקריירה של מאייר/ת (וכל סוג של יוצר או בעל מקצוע אחר) ולא כשכבר 'יש לו/ה שם בשוק'. יש צורך באדם בעל מקצוע שיכוון אותך ויעניק לך את הידע הדרוש בשביל להתקדם מעבר למה שאתה יכול להשיג בעצמך. גם אם מה שאתה יכול להשיג בעצמך הוא פשוט מדהים, דמיין כמה תוכל להשיג כשיהיו לך את הכלים המקצועיים. וככל שתעשה זאת בשלב מוקדם יותר בחייך המקצועיים, כך ייטב.

הערה: ב'לימודים' אני לא מתכוונת בהכרח לשיטה המסורתית של לשבת בסלון ביתו של מורה או בכיתת לימוד ולשמוע מפיו. אנחנו חיים במאה ה21 והידע פשוט נשפך מכל חור, רק צריך לאסוף.

עכשיו, כשהסכמנו על העובדות הבסיסיות, אפשר להתחיל להתווכח בנוגע למה ש @מרים ליף שאלה.
העולם הוא כזה. אם יש לזה ביקוש, זה ימכר. זו הסיבה שספרים ברמה בינונית ממשיכים להיות מודפסים ונמכרים. וגם ציירים/ציירות ברמה בינונית ממשיכים להתפרנס מכך. ולכן לבוא בטענות למי שאשקרה יכול להתפרנס מהעובדה שהציבור והמו"לים מתפשרים, לטעמי לא מעשי.
אממה? אפשר לדבר להגיון של אנשים.
לא אלו שכבר עשו את זה,
אלא לאלו ששוקלים לעשות את זה.
אז תקשיבו לי, אנשים ששוקלים לעשות את זה:

דרך שאתם תעשו ב15 שנה או יותר, תוך כדי מאבקים אין סופיים בניסיונות להוציא ציור מהמוח לדף, מאבקים בבחירת צבעים, מאבקים בפרופורציות, קומפוזיציות, פרספקטיבות, הקצרה, 'המבט שלו מוזר', 'היד שלו מוזרה', 'הצבעים לא טובים', מאבקים עד אין סוף- דרך מתישה כזו אתם יכולים להחליף בדרך של שנתיים לימודים. שנתיים של לימודים מקצועיים יחסכו לכם כל כך הרבה דם ויזע בקריירה שלכם. במקום להתחיל ברגל שמאל ולדלג עליה 15 שנה עד שרגל ימין תחלים, אפשר להתחיל ברגל ימין, בצורה שתשאיר לכם רק (או בעיקר רק) חוויות טובות מהמקצוע.

המקצוע שלנו הוא לא מקצוע רע. הוא מקצוע חלומי, מקצוע שהרבה אנשים יכולים רק לקנא בו. אבל אם אתם הולכים למקצוע חלומי, אתם צריכים לדעת שיש גם חלומות רעים, וידע מקצועי ילמד אתכם להתמודד אתם. או בכלל, לא להסתבך בהם מלכתחילה.

ולסיום, אני רוצה שוב לקדם את המורה המדהימה שלי, ולהגיד שלא הייתי מחליפה אותה בשום מורה אחרת בעולם, ושאני רוצה להיות כמוה כשאני אגדל. והפוסט הזה מוקדש לה, למרות שהיא כנראה תצטנע ותגיד שהיא לא עשתה כלום ושהכל היה שם כשהיא הגיעה. ומי שרוצה לשמוע עליה פרטים מוזמן לשאול באישי.

בהצלחה לכולם בכל דרך שתבחרו!

 

[הגיבן]

לעומת עולם הציור העולמי - הציור הישראלי בחיתוליו. כמה זה כבר 70 שנה? כלום.
עולם הציור החרדי עוד יותר מתחיל ממתחיל.

כדאי לבחון:
לעומת המצב לפני שנה/שנתיים בלבד, מדור ה"מצוירים" בחנויות הספרים מתחיל להראות כישרון רציני. תהליך ההתמקצעות איטי וכואב, אבל מי שפותח עיניים רואה שהוא קיים, והרמה עולה משנה לשנה. לבד משתיים-חמש ציירים יוצאי דופן, אנחנו עדיין לא "שם" מבחינה מקצועית אמיתית, אבל מגמת העלייה קיימת! מותר לנו להיות מרוצים מהעובדה הזאת? תודה.

יש לכך שתי השלכות רציניות:
א. תתחילו לדבר עלינו קצת יותר בסלחנות. לא מצפים מתינוק שלמד ללכת, לנצח את ברוס לי בקרב בעיטות, נכון? סבלנות. זאת מילת הקסם. בשבילי כמובן. צריך שמישהו יתפוס עצבים, יעבוד קשה, ילמד ויתרגל עד כלות, אבל את זה אני משאירה לכם. אני אנוח לי עם כוס תה עצלנית ואצפה בכם מהשוליים מחוללים סביב הזנב של עצמכם בסב-ל-נות.

ב. ציירים בינוניים (ומטה. מחילה מכבודכם) שמסוגלים להתפרנס היום, לא יהיו מסוגלים להתפרנס מחר. כדאי לקחת בחשבון: המחר הזה אולי יהיה רק בעוד 50 שנה, לכן אולי לא אכפת להם. וזה בסדר. כל אחד ושיקוליו שלו.

רק אזהיר: דעתי האישית היא שהמחר הזה יתחיל לנשוף בעורפינו בעוד לערך שנה. תרשמו לפניכם: עד היום בשנה הבאה כל המול"ים ירצו לנכס לעצמם כזה. צייר שלא יעלה על הגל, יחזיק חזק בכובע, ויתחיל להשתפר ימצא את עצמו מזדחל מאחור גם מבחינת חשבון הבנק שלו.

 

[מרים יעל]

רק אזהיר: דעתי האישית היא שהמחר הזה יתחיל לנשוף בעורפינו בעוד לערך שנה

וואו כמעט פספסתי את הקישור...
תודה, גיבנת יקרה
אני לא בטוחה שאני מוכנה למהפך המקצועי הזה, אבל אני אנסה להחזיק מעמד