הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
במהלך חיפושי ברשת על חומר ללימוד כתיבה יצא לי לקרוא פוסט נחמד, מלא בציטוטים מסופרים מפורסמים. אומנם את רוב הספרים כאן לא קראתי, אבל כבר אמר מי שאמר "קבל את החוכמה ממי שאמרה", ויש כאן בהחלט כמה שראויים לאזכור.
מצרפת את הרשימה לחסומים. את המקור אפשר למצוא כאן.
אשמח לקרוא על עוד משפטים ששמעתם/קראתם או ניסחתם לבד...
מצרפת את הרשימה לחסומים. את המקור אפשר למצוא כאן.
אשמח לקרוא על עוד משפטים ששמעתם/קראתם או ניסחתם לבד...
- “לכל אדם ששואף לקריירת כתיבה, אני ממליצה שלפני שהוא מפתח את כישרונו יפתח עור עבה במיוחד.” הרפר לי (“אל תיגע בזמיר”)
- “אינך יכול לחכות להשראה. אתה מוכרח לרדוף אחריה עם מקל.” ג’ק לונדון (“פנג הלבן”)
- "מניסיוני, כאשר מסיימים לכתוב סיפור, צריך למחוק ממנו את ההתחלה ואת הסוף. אלה הם המקומות בהם סופרים מכניסים את רוב השקרים.” אנטון צ’כוב (“השחף”, “הדוד וניה”, “פריחה שנתאחרה”)
- “התחילו עם אדם, ועוד לפני שתרגישו, יצרתם טיפוס. התחילו עם טיפוס ותמצאו שלא יצרתם דבר.” פ. סקוט פיצג’רלד (“גטסבי הגדול”, “ענוג הוא הלילה”).
- "זכרו: כאשר אנשים אומרים לכם שמשהו לא נכון או לא עובד עבורם, הם כמעט תמיד צודקים. כאשר הם אומרים בדיוק מה הם חושבים שלא נכון, ואיך לתקן את זה, הם כמעט תמיד טועים” ניל גיימן (“סאנדמן”, “אבק כוכבים”, “קורליין”)
- “אל תאמר לי שהירח זורח; הראה לי הבהוב של קרן אור על זכוכית שבורה.” אנטון צ’כוב (“השחף”, “הדוד וניה”, “פריחה שנתאחרה”).
- “כתיבת ספר דומה למאבק ארוך ומתיש, כמו התקף ארוך של מחלה מכאיבה. אף אחד לא היה לוקח על עצמו משימה כזו אם לא היה מרגיש שרודף אחריו שד שאינו יכול להתנגד לו או להבין אותו.” ג’ורג’ אורוול (“1984”, “חוות החיות”).
- “אם אין לך זמן לקרוא, אין לך את הזמן – או את הכלים – לכתוב. פשוט כך.” סטיבן קינג (“קארי”, “בית קברות לחיות”, “מיזרי”, “על הכתיבה”).
- “כאשר אני יושב לכתוב ספר, אני לא אומר לעצמי, ‘אני הולך להוציא תחת ידיי יצירת אמנות.’ אני כותב אותו כי יש שקר כלשהו שאני רוצה לחשוף, עובדה כלשהי שאני רוצה שיבחינו בה” ג’ורג’ אורוול (“1984”, “חוות החיות”)
- “העובדה שמישהו עם חיבור לאינטרנט במקום עבודתו יכול להפיק פרוזה טובה מוטלת בספק” ג’ונת’ן פרנזן (“התיקונים”, “חירות”)
- "כתבו כשאתם שתויים, ערכו כשאתם פיכחים.” ארנסט המינגוויי (“הזקן והים”, “למי צלצלו הפעמונים”)
- “הגנו בקנאות על הזמן והמקום בהם אתם כותבים. הרחיקו מהם את כולם, גם את האנשים היקרים לכם ביותר.” זיידי סמית’ (“שיניים לבנות”).
- “פרוזה היא ארכיטקטורה, לא עיצוב פנים.” ארנסט המינגוויי (“הזקן והים”, “למי צלצלו הפעמונים”)
- "כדי ליצור סיפור מלא עוצמה, יש לבחור בנושא מלא עוצמה.” הרמן מלוויל (“מובי דיק”)
- “הזמינו את התחביר, את האיות ואת הפיסוק אל חייכם! גם הבלגן מלא-החיים והנפלא ביותר חייב להפוך למשפטים” טרי פראצ’ט (סדרת “עולם הדיסק”)
- “שלמות מושגת לא כאשר אין יותר מה להוסיף, אלא כאשר לא נותר דבר שאפשר למחוק” אנטואן דה סנט אקזופרי (“הנסיך הקטן”)
- “הדרך אל הגיהינום מרוצפת בתארי-הפועל.” סטיבן קינג (“קארי”, “בית קברות לחיות”, “מיזרי”, “על הכתיבה”)
- "אם אתה יכול לספר סיפורים, ליצור דמויות, להמציא אירועים, ויש בך כנות ותשוקה, זה לא משנה כהוא זה כיצד אתה כותב.” סומרסט מוהאם (“הלהבה הקדושה”, “הסחרחרה”, “הצעיף הצבעוני”)
- “זנחו את הרעיון שאתם הולכים לסיים אי פעם. אל תחשבו על 400 העמודים, כתבו רק עמוד אחד ביום, זה עוזר. ואז, כשזה מסתיים, אתם תמיד מופתעים” ג’ון סטיינבק (“ענבי זעם”, “קדמת עדן”, “על עכברים ואנשים”)
- “הקורא הוא חבר, לא אויב, לא צופה מן הצד” ג’ונת’ן פרנזן (“התיקונים”, “חירות”)
- “אם אינך מספר את האמת על עצמך, אינך יכול לספר את האמת על אנשים אחרים.” וירג’יניה וולף (“חדר משלך”, “אורלנדו”)
- “אם הכותב אינו דומע, הקורא אינו דומע. אם הכותב אינו מופתע, הקורא אינו מופתע.” רוברט פרוסט (“הדרך שלא נבחרה”)
- “בכל פעם שאתם כותבים, שאלו את עצמכם: האם הסצנה הזאת הייתה יכולה להתרחש בכדור פורח? אם התשובה היא כן, כנראה ששם היא צריכה להתרחש.” הארוקי מורקמי (“יער נורבגי”, “קפקא על החוף”)
