דרוש מידע ACE - הזמנה לעיר אחרת

  • הוסף לסימניות
  • #1
היי,
מישהו יודע האם ניתן להזמין ארון ב-ACE לעיר אחרת (שבה יש סניף אחר של ACE)?
או שכל סניף מספק לאזור שלו?

שאלה נוספת:
איך ניתן להשיג נציג של ACE??
הם לא עונים בשום סניףףף
וגם לא במייל.

תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
את יכולה להזמין דרך האתר לכל כתובת שתרצי
(השרות לקוחות שלהם מזעזע .... )
תנסי את הטלפון הזה - 0793002400
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
את יכולה להזמין דרך האתר לכל כתובת שתרצי
זהו שאני רוצה להשתמש בBUYME והוא לא תקף באתר אלא רק בסניפים :(
לכן חשובה לי התשובה לזה:
מישהו יודע האם ניתן להזמין ארון ב-ACE לעיר אחרת (שבה יש סניף אחר של ACE)?
או שכל סניף מספק לאזור שלו?
 
  • תודה
Reactions: M&C
  • הוסף לסימניות
  • #4
שאלה נוספת:
איך ניתן להשיג נציג של ACE??
הם לא עונים בשום סניףףף
וגם לא במייל.
תנסי את הטלפון הזה - 0793002400
בטלפון הזה לא עונים
הזמנתי משהו מהאתר שלהם לפני חודש
זה לא הגיע אלי עדין כי בשרות לקוחות לא עונים ורק אפשר לקבל איזה קישור בווצאפ להתקשרות -אין לי ווצאפ
בהודעה שקיבלתי בזמנו אמרו שאני צריכה לאשר בהודעת SMS מתי אני יכולה לקבל את המשלוח אין לי, נסתי דרך האתר של החברה במייל הוא אומר שלא מכיר את הטלפון
יש דרך כולשהי לתקשר איתם קצת הזוי
בנתיים אפילו רציתי להזמין משהו נוסף שהיה שם במבצע ובנתיים לא מזמינה כי אין לי דרך לוודא שזה יגיע

אשמח לעיצה מה אפשר לעשות חוץ מלנסוע לסניף הקרוב אלי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בטלפון הזה לא עונים
הזמנתי משהו מהאתר שלהם לפני חודש
זה לא הגיע אלי עדין כי בשרות לקוחות לא עונים ורק אפשר לקבל איזה קישור בווצאפ להתקשרות -אין לי ווצאפ
בהודעה שקיבלתי בזמנו אמרו שאני צריכה לאשר בהודעת SMS מתי אני יכולה לקבל את המשלוח אין לי, נסתי דרך האתר של החברה במייל הוא אומר שלא מכיר את הטלפון
יש דרך כולשהי לתקשר איתם קצת הזוי
בנתיים אפילו רציתי להזמין משהו נוסף שהיה שם במבצע ובנתיים לא מזמינה כי אין לי דרך לוודא שזה יגיע

אשמח לעיצה מה אפשר לעשות חוץ מלנסוע לסניף הקרוב אלי....
מנסיון בסוף הם עונים
ובאמת בגלל שלא אישרת בSMS לכן זה לא מגיע
זה מה שהיה אצלי
ורק שהצלחתי לתפוס אותם היא קישרה אותי עם המחסנים כדי לתאם הובלה
(כמובן שבתחילה היא אמרה לי שהיא תשאיר להם הודעה והם יחזרו אלי אבל לא הסכמתי כי פחדי ששוב הם ישלחו תאום בSMS פשוט התעקשתי איתה שתחבר אותי מיד לשרות של המחסן )
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מידע חשוב מעמותת דרך כבוד

בס"ד, מהדורה שניה – אדר תשפ"ו
עושק בדרכים – מידע לציבור על הליכי גבייה בגין חיובים מוגדלים בתחבורה הציבורית
בשנה האחרונה החלו חברות תחבורה ציבורית לנקוט בהליכי גבייה בגין דרישות לחיוב מוגדל )קנסות( שלא שולמו, באמצעות
משלוח מכתבי התראה בטרם הגשת תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, הליכי האכיפה נעשים, בין היתר, על רק ע הנחיות
משרד התחבורה.
הדבר מתרחש גם ביחס לדרישות ישנות משנים 2020 – 2021 )לפני 6 – 5 שנים ( .מכתבי ההתראה כוללים דרישה נוספת לדמי טיפול בסך שנע בין 106 ₪ לבין 225 ₪ .המכתבים נשלחים באמצעות משרד עורכי דין העובד עם מספר חברות תחבורה ציבורית, או באמצעות חברת גבייה.
מהפניות הרבות שהתקבלו עולה כי לצד משלוח מכתבי ההתראה, מתבצעות גם פניות טלפוניות חוזרות, לעיתים תוך יצירת
לחץ לביצוע תשלום מיידי באשראי של מלוא הסכום, לרבות דמי הטיפול. לעיתים השיחות מתנהלות באופן בוטה ומלוות
בלחץ לביצוע תשלום מיידי, )תשלם הרגע, עוד חצי שעה זה בהוצאה לפועל( .
הציבור מתבקש ככל הניתן לתעד ולהקליט שיחות טלפוניות עם משרד עו"ד האמור, וככל שיש תיעוד בדבר שימוש בלחצים
כאמור, ניתן להעבירו לכתובת דוא"ל המפורטת מטה.
לטובת הציבור, ונוכח ריבוי הפניות, מובאים הדברים שלהלן בזהירות ולאחר קבלת ייעוץ משפטי. וכל מבין ינהג בדעת, ותן
לחכם ויחכם עוד. מובן שכל מקרה יש לבחון לפי נסיבותיו .
האמור רלוונטי למכתבי התראה מסוג זה ולכל החברות .
א. בדיקת פרטי הזיהו י
ראשית יש לבדוק האם במכתב ההתראה מופיע מספר זהות תקין. ככל שלא התקבל מכתב התראה, ניתן לבקש מהנציגה של
המשרד לשלוח העתק המכתב בדוא"ל. אין לשלם ללא קבלת מסמך לשם בחינתו.
ככל שאין מספר זהות, עשויה להתעורר שאלה משפטית בדבר עצם קיומו של חוב בר-אכיפה כלפי הנמען.
יצוין כי משרד התחבורה מקדם אפשרות טכנולוגית לשלוף פרטי זיהוי של נוסע על בסיס מס' רב-קו, ובתנאי שהנוסע סירב
להזדהות )טרם הוסדר נוהל, אך לכאורה הדבר צריך להיות מפורש בדרישה המקורית(.
מומלץ להימנע ממסירת כל מידע אישי בטלפון .
ב. המצאה כדין כתנאי לפתיחת תיק בהוצאה לפועל
ככל שהחברות יחליטו לפנות להוצאה לפועל, יהא עליהן להציג לרשם ההוצאה לפועל אסמכתא בדבר המצאה כדין של מכתב
ההתראה בדואר רשום לכתובת העדכנית של החייב במרשם האוכלוסין, בהתאם לסעיף 81 א 1 )ג() 1 ( לחוק ההוצאה לפועל .
המשמעות: ככל שטרם התקבל מכתב בדואר רשום, ניתן לפעול בשיקול דעת, ובלבד שהכתובת מעודכנת במרשם האוכלוסין.
סעיף זה אינו רלוונטי לרכבת הקלה, שבה לפי החוק )פקודת מסילות הברזל( מסירת הדרישה לתשלום בעת הנפקתה, דינה
כדין מסירת מכתב התראה לפי חוק ההוצאה לפועל, וניתן לנקוט בהליכים ללא מתן התראה נוספת 1 .
ג. דמי טיפול
ככל שהחברות יפנו להוצאה לפועל, רכיב דמי הטיפול, אינו נכלל, ככלל, במסגרת תביעה על סכום קצוב, שכן העילה לו אינה
מעוגנת במפורש בהוראת חיקוק. ככל הידוע ההוצאה המאושרת בגין משלוח מכתב התראה עומדת על 67 ₪ בלב ד 2 .
המסקנה היא שנוצר לעיתים מצג כאילו הנוסע עומד מול איום של פתיחת תיק בהוצאה לפועל ע"ס קרן החוב בתוספת דמי
טיפול גבוהים, והרבה מעבר להוצאות המאושרות ע"י רשם ההוצל"פ.
לאור האמור, מומלץ לא למסור פרטי כרטיס אשראי במסגרת שיחה טלפונית, קל וחומר במקרה בו כלל לא נשלח מכתב
התראה בפועל, ולהעדיף תשלום באמצעות העברה בנקאית בלבד.
1 למרות האמור, ידוע כי חברת תבל מטרו )דנקל( מפעילת רק"ל גוש דן, שולחת מכתבי התראה בטרם הגשת תביעה, לעומת זאת ככל
הידוע בחברת כפיר )רק"ל ירושלים( המצב שונה.
2 ככל הידוע, אין מקור רשמי לכך בתקנות ההוצל"פ, אך ידוע שחברת אגד ) שהיא היחידה כיום שהולכת להוצל"פ( תובעת 67 ₪, תוך
הבהרה: "יוער כי הפער הקיים, בין הסכומים הדרושים במכתב ההתראה לבין כתב תביעה זה, הינו בשל סכום ההוצאות שאושרו לגביה
בלשכה זו".
בס"ד, מהדורה שניה – אדר תשפ"ו
מניסיון מצטבר, נוסעים ששילמו את קרן החוב בלבד לא ננקטו נגדם הליכים בהוצאה לפועל, למעט חברת גבייה אחת
שבמספר מקרים הגישה תביעות להוצל"פ לאחר הכחשה של תשלום הקרן, מובן שאין מקום להיכנע ללחצים ואיומים חמורים
מסוג זה, במקרים כאלה מומלץ להיוועץ משפטית טרם קבלת החלטה, ניתן לפנות לדוא"ל הרשום מטה לשם הכוונה .
במקרים מסוימים חברת הגבייה איימה להחזיר את הקרן כדי לאפשר הגשת תביעה בהוצל"פ, והדברים מדברים בעד עצמם.
רק במידה וחברה תדרוש הוצאות מוגבלות ע"ס 67 ₪ בלבד, שהן שיעור ההוצאה המאושרת נכון להיום, אזי יהא מומלץ
לשלם הוצאות אלו.
ד. אחריות על הנוסע ליידע את המפעיל על תשלום קרן החוב
בעת ביצוע העברה בנקאית חשוב לציין בפרטי ההעברה את מס' האסמכתא המופיע במכתב ההתראה או את מס' דרישת
התשלום, או מס' זהות של המשלם.
לאחר מכן יש לשלוח את האסמכתא לדוא"ל שמצוין במכתב ולוודא טלפונית את קבלת ו. ככל שלא ברור אם ההודעה
התקבלה, ניתן גם לפנות לפניות הציבור של החברה המפעילה.
ה. הליכים משפטיים תלויים ועומדים
לשלמות התמונה יצוין כי מתבררת תביעה ייצוגית נגד חברת אגד, בתביעה נדרשת אגד להשיב את דמי הטיפול שגבתה
מנוסעים, ובמסגרתה מתבררת בין היתר השאלה האם דמי הטיפול נכללים מלכתחילה בבסיס הקנס. כך או כך, במסגרת
הליכי הוצאה לפועל לא ניתן לכלול רכיב זה כאמור.
ו. חשבונות הבנק של המפעילים
מאחר וישנה חברת גבייה אשר אינה מציינת במכתב ההתראה פרטי חשבון בנק להעברה, ניתן לפנות לדוא"ל הרשום מטה
כדי לקבל פרטים.
ז. תופעת ההתחזות
ישנם, לצערינו , מקרים רבים של התחזות, שבעקבותיהם ננקטו הליכי גבייה ולפעמים אף עוקלו חשבונות בנק של אנשים
בלתי מעורבים, בחלק מהמקרים הדבר נעשה לאחר שחברות הגבייה הצליחו לאתר שם פרטי ומשפחה של מס' זיהוי, למרות
שבדרישת המקור הופיע שם שונה. - במקרים אלו מומלץ לפנות לדוא"ל הרשום מטה.
אדם שקיבל מכתב התראה על אירוע מוכחש )ובספק יש להיוועץ(, רשאי להגיש תלונה במשטרה כנגד המפעיל, ולציין שככל
הנראה אדם אחר התחזה בשמו, לאחמ"כ יש לשלוח העתק מטופס התלונה לחברת הגבייה לשם עצירת ההליכים. יתכן
שחברת הגבייה תדרוש צילום תעודה מזהה כדי לאמת את התלונה, הן לצורך בחינת הפרטים המופיעים בדוח המקורי, והן
לצורך בדיקת סרטון המצלמה של הפקח )הנשמרת ע"י חלק מהחברות לזמן ממושך(.
מאחר וישנם אנשים החוששים מהצורך להתייצב לחקירה מסיבות שונות, ומחשש זה יעדיפו לשלם חוב לא להם, יצוין בענין
זה כי סביר להניח שמשטרת ישראל לא יפתחו בחקירה בגין אירוע שאירע לפני זמן רב, אך בחלק מהמקרים די בעצם הגשת
התלונה כדי לעצור את ההליכים.
מומלץ גם להגיש תלונה למשרד התחבורה, ועל דרך כלל המשרד מתערב במקרים מהסוג האמור, גם בשלב שעבר זמן רב מעת
הנפקת הקנס, ומורה על ביטול הקנס.
פרטי התקשרות ופרטי חשבונות בנק של מפעילי התחבורה ציבורי ת
שם המפעיל דוא"ל בנק סני ף חשבון
אגד
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
לאומי
800
64222314
דן
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
הפועלים
600
651266
אלקטרה אפיקים
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
הפועלים
168
647206
תנופה
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
טפחות
408
528853
דן בדרום
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
דן באר שבע
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
קווים
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
הפועלים
600
657861
מטרופולין
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
נתיב אקספרס
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
בית שמש אקספרס
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
הפועלים
600
497171
אקסטרה
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
הפועלים
600
533542
אקסטרה ירושלים
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
הפועלים
600
533542
סופרבוס
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
דרך אגד
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>דיסקונט
10
203670193
דנקל )רק"ל גוש דן(
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
דיסקונט
10
251899685
כפיר )רק"ל ירושלים(
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
משרד עו"ד אבי מאיר טל: 03-7755222 דוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
חברת מילגם טל: 073-2088857 דוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
שיתוף - לביקורת אז והיום
אז והיום.
מאת: ש. לוינגר
שנת ה'תשפ"ו-[ג' אלפים נ"א]

קרני שמש ראשונות של בוקר בקעו מבין שני עננים לבנים, אני מביט בהן, מתפלא על היופי. הכיפה צונחת מראשי, אני תר אחריה מנסה להבין להיכן צנחה. אני מביט על האדמה, מרים גבה אחת כלפיה מעלה, אחר כך מרים גם את ראשי לשמיים.

רגע, הכרה נפלה בי. אני מביט לכל עבר, לא מבין. איפה אני? איך הגעתי הנה? מה זה המקום הזה?

איש מבוגר נושא מקל הליכה עובר לצידי, אני עוצר אותו. "סליחה".

האיש עוצר מביט אליי. "כן איש צעיר, הזקוק הינך לעזרה?"

"אכן", למה אני מדבר ככה? ממתי? 'אכן'. "היכן אנחנו?"

"יהודי אתה? מה שימך?" הביט בי האיש.

"הינני", מה קורה לי בדיבור? "יהודי אני. אבל אינני מכאן. שמי יואל מנצור". אני שולח יד ללחיצה, כנהוג בדורנו, אולם האיש לא הגיב, הביט בידי במבט מתפלא. "מה שימך?" החזרתי את ידי חזרה.

"נתנאל בן יגאל משבט בנימין אני", האיש מתקדם אלי מניח את כובד משקלו על כתפי, נעזר בי כמשענת. "היודע אתה כי חג היום להשם?" האיש נראה בעיניי מבוגר הרבה יותר מכפי הנראה לעין. "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרום. עלינו להזדרז להגיע להר המוריה, אל בית המקדש".

היום חג? על איזה חג הוא מדבר?

"בוא, בוא נערי. נמשיך יחדיו אל מקום השכינה". האיש מושך אותי להתקדם, אני צועד איתו יחד. עולים לכיוון ירושלים – לפי הבנתי.

אני עדיין לא מבין מה אני עושה באזור ירושלים, איך הגעתי למצב שאני צועד עם איש מוזר בדרך לירושלים, בלי רכב או לכל הפחות האופניים החשמליות שלי.

למה אין כביש, וכל הדרכים הן דרכי עפר לא סלולים כלל? האם בשנת תשפ"ו הדרך לירושלים חזרה להיות כבימים עברו? האם בית המקדש השלישי נבנה? אם כן מתי?

מה הדבר האחרון שעשיתי? אני מהרהר בתוכי, מנסה להיזכר מה היו הרגעים האחרונים שחקוקים בזכרוני.

רגע! הייתי בשיעור של ר' אליהו פרידמן. אני מישיבת זכרון אברהם בבני ברק!!! אז איך הגעתי הנה? ומה קרה לדיבור שלי? מדוע אני מדבר בשפה מוזרה, כאילו בלעתי חמישה חומשי תורה.

"נו, נערי. תכף מכריז הכהן הגדול על השעיר להשם". מזרז אותי האיש. אני מתקדם מהר יותר.

שערי חומות ירושלים נגלות מול עיניי. גדולות, יפות. לרגע לא שיערתי שכך היא, ירושלים. שנה שעברה ביקרתי בעליות האלו, משום מה הן לא היו גבוהות כל כך כמו עכשיו, וגם הדרך הייתה סלולה בכביש אספלט, ובכניסה לעיר אין חומות ענק. מה קורה פה?

"הגד נא לי בבקשה, באיזו שנה אנחנו נמצאים?" דיבורי השתרבב חלק מן התקופה וחלק מהעתיד – כך אני מבין.

האיש נשען על חומות העיר. "השנה היא השנה העשרים ושבע למולכו של המלך חזקיה".

מה??? שנת מה? למולכו של מי? מה הולך כאן? נכנסתי למכונת זמן, בטעות? אבל עדיין לא המציאו מכונה כזאת! מה הולך כאן?!

"מה לך כי חדלת ללכת? אין פנאי להתמהמה הנה השומע הינך? זהו קולו של סגן הכהנים".

קולו בס חזק נשמע מהמשך הדרך, אני מאמין לאיש שמדובר בסגן הכהנים. השמש כמעט מגיעה לאמצע השמיים, העננים כבר אינם לצידה, החום יוקד. אני מזיע בכל חלקי גופי.

ראשי סחרחר עלי, אינני מצליח להבין מה אירע, איך הגעתי לתקופה הזאת? מה קרה לדיבור שלי? מי האיש הזה שמוליך אותי לאזור המוזר הזה שנקרא ירושלים? מה קרה להוריי? היכן היא משפחתי? האם ראש הישיבה שם לב שנעלמתי? לאיזו מכונת זמן נשאבתי?

אני מתחיל לרוץ עוקף את האיש, נכנס פנימה אל העיר.

אין אנשים, אף אחד, המקום כאילו שומם.

"היכן הם כולם?" אני מתחיל להשתגע מהדיבור הזה! האיש מורא לי להתקדם. אני מציית מתקדם אל פנים העיר. ולמחזה שראו עיניי לא ציפיתי.

המון אנשים צובאים את העיר העתיקה לבושים לבן, נראים כמלאכי עליון. אני מביט בפלא הזה בעיניים פעורות, הייתכן!!! יום כיפור היום!!! חלחלה עוברת בי.

מעולם לא רעדתי ביום כיפור. בכל עשרים שנותיי לא הרגשתי צמרמורת מהיום הזה. והנה לראשונה משהו בי מתחלחל.

האם זה קשור לתקופה בה אני נמצא? אולי זה בגלל שגם דיבורי השתנה מעט? יכול להיות שגם הרגשות השתנו בי?

שני זרים נצמדים אלי, עומדים קרוב מוחצים אותי מעט, אני מסתכל על לבושי, ונדהם. מהיכן הגיע הבגד הזה שאני לובש? ממתי אני לובש מן חלוק לבן כזה? הסחרחורת בראשי ממשיכה לחוג, הצמרמורת מטפסת במעלי גווי. רגלי חשבו להיכשל, אולם אני תופס אותם בכוח לבל יקרסו האחת אל חברתה.

קול רעש גדול בקהל, סגן הכהנים כיבד אל הבמה את המלך חזקיה. אני לא מצליח לראות אותו אבל כן שומע את קולו. וקולו משרה בי איזו שהיא נחמה, רוגע. אני מרגיש בטוח. המלך הזמין אל הבמה את הנביא ישעיה, חמיו. קולו המיס את ליבי.

לא הבנתי מה קורה לי.

או שהשתגעתי, או שאני חולם. זה לא יתכן! לא הגיוני בשום צורה!!! אין מצב שחזרתי בזמן! אני לא מאמין שאני בתקופה הזאת.

הרגשתי שזו הייתה אחת השנים הטובות שהיו לנו בתור עם, אחרי שלמה המלך.

אומנם הכרתי את המשך הסיפור, אבל זה לא הפריע לי בחוויה.

הנביא סיים את דבריו. אני רציתי יותר, השתוקקי להיות חלק מהמעמד. התקדמתי, דחפתי אנשים, אני רוצה לראות, להבין, להשכיל. אני צמא לדברי התורה המתוקים שנאמרו כת. מעולם לא שמעתי חידושים מעין אלו. ואני נחשב לעילוי בישיבה שלנו.

הגעתי! אני מאושר. עומד במקום המשקיף על הבמה הגדולה. אני שוטף את עיניי בכל מה שמסביב. והלב שלי צונח באחת. רגליי אינן מתפקדות, אני נתמך בשני אנשים שעמדו לצידי, כמעט נופל.

הייתכן!!!

בית המקדש נמצא מול עיניי!!!

בית המקדש הראשון!!!

הזהב, ההוד, הפאר, החן, אור מוזר בוקע ממנו. אור שמאיר כעין השמש. לראשונה אני מבין את משמעות המילים ירושלים אורו של עולם. אם בית המקדש מאיר בכזה אור, ודאי שירושלים תאיר את כל העולם.

הלב שלי דופק בעוצמה, המוח קולט כל פרט. אני חושב לרגע אחד על המשפחה, על החברים, כמה הם מפסידים. כבר לא אכפת לי איך הגעתי הנה, לא אכפת לי מה התאריך, מה השעה, ומי כל האנשים שעומדים מסביבי.

בית המקדש עומד על תילו, והוא מול עיניי.

מה זכיתי? למה דווקא אני? אני מדחיק את המחשבות האלו אחורה אל ירכתי התודעה, אני חייב עכשיו להתרכז. מה הוא אומר הכהן, אני בקושי שומע אותו. אני מרגיע את גופי המשתולל מהלם, ומקשיב בקשב לדברי הכהן, מסכת יומא מתחילה להתעורר בראשי.

הכהן הגדול עמד באמצע מולו הקלפי, לצידו שני שעירי עיזים עומדים אינם זזים, כמו ממתינים לגזר דינם. ובצד עומדים סגנו וראש בית אב.

הס הושלך בקהל, כולם ממתינים למוצא פיו של הסגן, אף אחד לא רוצה שהראש בית אב יפתח את פיו ראשון. אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול, הגבה ימינך. ואם של שם עלה בשמאלו, ראש בית אב אומר לו...

קולו של הכהן הגדול מהדהד בקול "להשם חטאת". אחד מהשמות המפורשים נאמרו מפיו, אבל לא הצלחתי להבין דבר. קולו חזק, מעביר בי צמרמורת.

ואני ביחד עם כל הקהל צעקתי: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". מזל שלמדתי את המסכת הזו, אחרת לא הייתי יודע מה להגיד.

ידיו של הכהן הוכנסו לקלפי ויצאו מהן במהירות. שני גורלות. שני שעירים. בכל יד גורל אחר. אחד להשם ואחד לעזאזל.

הסגן הרעים בקולו. "אישי כהן גדול הגבה ימינך", שמחה נשמעה בקהל.

חוט צמר אדום נקשר על רגלו השמאלית של השעיר לעזאזל, והוא נלקח לפינה צדדית, ממתין לתחילת הגזרה שנפלה עליו.

בית המקדש כאן! אני לא מאמין! הוא נראה בדיוק כמו בציורים רק מואר וזוהר יותר.

אחר כך נעמד הכהן הגדול מול השעיר העומד להישחט וקשר לו לשון של זהורית על צווארו, הניח עליו את שתי ידיו והתוודה.

פתאום הבנתי מה זה ווידוי?! לא כמו שעשיתי עד היום, אגרפתי את יד ימיני והיכיתי במהירות על לוח ליבי, מנסה להספיק לסיים את הווידוי הארוך לפני החזן. לפתע הבנתי. כך זה צריך להראות!!!

"אנא השם", קולו של הכהן דומע, עיניו זולגות דמעות. תחינה בקעה מגרונו. "עוויתי, פשעתי, חטאתי לפניך... אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך..."

מעיניי גולשות דמעות. התרגשתי כמו שלא התרגשתי מעולם. הבנתי איך אמור להראות יום כיפור רגיל. נזכרתי פתאום בכל סיפורי המשגיחים על אלול, שפעם בדורות עברו כשהיה מגיע אלול היו נכנסים אנשים לפחד, חרדה, מזדעזעים אמות סיפי הלב. כעת הבנתי במה מדובר! הלב שלי בקושי מצליח להחיל את שעיניי רואות.

הכהן סיים ושוב כולנו עונים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". המילים האלו קיבלו משמעות מחודשת. כל הפאר, ההדר, ההוד, האור שבוקע מהמקדש, מתגמד ליד המלכת השם יתברך. זאת מן הרגשה כזאת שרק מי שנמצא במעמד הזה יכול להבין את זה.

הקרבן להשם נשחט, הכהן הגדול נכנס פנימה, ויצא. כהני עזר מיהרו את המלאכה, עוזרים במה שיכלו.

אחר כל זה ניגש הכהן הגדול והניח ידו על שעיר לעזאזל. והתוודה את עוונות בית ישראל. צמרמורת שבה וניערה את חושיי, מטלטלת אותי חזק. אני יואל מנצור הקטן מישיבת 'זכרון אברהם' בבני ברק משנת ה' אלפים תשפ"ו עומד ורואה את סדר העבודה. אותו סדר עבודה הנאמר מפי החזן כל תפילת מוסף של יום כיפור.

אני לא מבין מה זכיתי שהגעתי למעמד הזה? על מה העניק לי השם יתברך את הזכות הזו לחזור אחורה בזמן? אני צובט את עצמי, לראות שזה לא חלום, וזה לא. אני עומד ושומע את הכהן הגדול בוכה ומתוודה.

"אנא השם, עוו, פשעו, חטאו לפניך עמך בית ישראל". ואני בוכה יחד איתו. "כי ביום הזה יכפר עליכם..." שם השם המפורש בקע מגרונו של הכהן הגדול.

ואנחנו שעמדנו עד עכשיו צפופים, משתחווים על הארץ, וכל הצפיפות שהייתה לא הורגשה יותר, כאילו הקרקע התרחבה, גדל השטח. "ברוך שם כבוד מלכותו..." אנחנו צועקים בשלישית, פנינו טוחות בקרקע.

הכהן הגדול מסר את השעיר לעזאזל למי שמוליכו. והוא נילקח לבית שילוחו. רציתי ללכת אחרי השעיר, להבין מה יהיה גורלו, איזה אדם לוקח אותו, ואיך נראה כל התהליך. אולם יצרי תקף אותי להישאר, להביט. היופי היה מהפנט.

ספר תורה נפתח, הכהן הגדול החל קורא בו בפרשת אחרי מות. אבל הראש שלי כבר לא שם. אני משקיף על בית המקדש לא מאמין, אוחז את לוח ליבי. מה הולך כאן?

שמעתי את המלך חזקיה, את הנביא ישעיה, ראיתי את טקס סדר העבודה, עכשיו הכהן הגדול קורא בספר התורה שלו!!! מה עוד? הלב שלי דופק בעוצמה, אני מנסה לייצב אותו. הסחרחורות לא מפסיקות. הרעד ברגליי תוקף שוב. אני רואה שחור, ההכרה מתעמעמת לי.

שקט. אני שומע שקט. כאילו אני כבר לא קיים.

אולי אני כבר לא...


.....

ישיבת 'זכרון אברהם' תשפ"ו

"יואל מנצור, אפשר לדעת מה נראה לך שאתה עושה?" אני שומע קול מוזר, נעים ובו בזמן תקיף. הרב אליהו פרידמן? מה הוא רוצה? גם הוא הגיע אל העבר?

אני פוקח עיניים, מנגב את שפתיי מריר שינה. איפה אני עכשיו? איך הגעתי הנה? איך חזרתי להווה?

"אני לא מבין איך נרדמת בשיעור?" הרב מביט בי במבט חם, אוהב. זקנו הלבן מדגדג אותי. אני מתרומם בבהלה, ומתיישב מיד.

מה זה? איפה כל האנשים שמחצו אותי לפני רגע? איפה הכהן הגדול? המלך חזקיה? הנביא ישעיה? איפה כולם? מי החזיר אותי בזמן? רגע, רציתי להיות עד סוף שמיני עצרת. רציתי לראות את שמחת בית השואבה!!! רציתי להיות ברגל!!!

התחלתי לבכות.

"לא יואל אני לא התכוונתי...". הרב פרידמן התיישב לצידי מניח עלי יד. "בסך הכל רציתי להגיד לך שהפסדת את הסוגייה היפה ביותר במסכת יומא, זאת הסוגיה המרגשת ביותר".

"באיזו סוגיה מדובר?" אני נעמד שוב, מניח את שתי ידיי על מצחי. הסחרחורות אבדו, כאב הלב איננו, אני עומד על הרגליים, הראייה לא מטושטשת. מה קורה כאן?

"אני כמובן מדבר על סדר העבודה, היום התעמקנו בנושא הזה".

חיוך מאושר על פניי, אני מרגיש אותו. "כבר הייתי שם. לא הפסדתי דבר". אם כבר ההיפך הפסדתם אתם שלא באתם איתי!!!

"היית שם? אני לא מבין, איך?" הרב אליהו נעמד גם הוא תופס את מבטי. "על מה אתה מדבר, צדיק?"

"הייתי שם. ראיתי הכל. את סדר העבודה, את הכהן, את הנביא ישעיה, את המלך חזקיה. הכל".

"מתי?"

"עכשיו. חזרתי בזמן!!!".

"אני מבין", חייך לעברי הרב פרידמן. "אתה יודע השיעור היה משהו כמו ארבעים דקות, בכל הארבעים דקות האלו ישנת פה. זה הפריע לי כל מהלך השיעור. כאב לי על העילוי של 'זכרון אברהם' שישן בשיעור כל כך מרתק".

"אז מה בעצם זה אומר... שלא... זזתי מפה בעצם?"

"לא. היית כאן כל הזמן. וישנת", צחקוק קל בקע מגרונו של ראש הישיבה. "אתה בעצם האזנת לדברים שלי וחלמת אותם. וככה הייתי מצפה מעילוי שכל ראשו בתורה, שגם שהוא ישן, יקשיב ויחלום דברי תורה". הרב פרידמן העניק לי חיבוק אוהב.

.....

יום כיפור הגיע, ואני יודע!

השנה לא תהיה כמו שנה שעברה. יום כיפור הזה אני לא אעשה ווידוי במהירות, הפעם לא אנסה להספיק את החזן, השנה אני מתכוון להתפלל כמו הייתי אני יחידי בעולם.

השנה אדבר עם השם כאילו אני אדם הראשון בשעתו. כמו הייתי אני אדם הראשון. אין איש מלבדי. אהיה בבית המדרש בישיבה, התפלל במניין, אבל לא אהיה מקובע לחזן, אבכה, אתחנן, אבקש, הכל. כיחידי בעולם.

זה לא עוד יום כיפור רגיל.

אומנם חלמתי את יום הכיפורים בבית המקדש. אבל הייתי שם! אני יודע את זה! הרגשתי את זה בעצמות, בליבי, בכל תא בגופי.

זה יום כיפור אחר לגמרי. זה היום כיפור!!!

בעזרת השם אני משוחרר יותר, מרוגש יותר. מרגיש את יום כיפור כמו הייתי מזדעזע מאלול בדורות עברו.

אני יודע איך הכהן הגדול הרגיש כשהתוודה, ראיתי אותו. כעת אני יודע איך ווידוי אמור להראות. זו לא עוד דפיקת אגרוף על החזה. זה זעזוע הלב, שבירת חומות הגנה, ניקוי המידות. אלו לא סתם מילים שכתובים שחור על גבי לבן, אלו געגועים.

כשאמרתי עד היום 'חטאתי, עוויתי, פשעתי'. הרגשתי שאני אומר, מצטער, וזהו. היום אני מבין לא כך. אני לא אומר את המילים האלו רק כדי לכפר על חטאיי, אלא כדי להתקרב אל השם, יש בי געגוע אליו, ורק עוונותי הרחיקו אותי ממנו.

הווידוי הזה יוצר קירבה!

הבנתי את זה כשהבטתי בפניו של הכהן הגדול, כשאמר "אנא השם". זה לא היה 'אנא' של בקשה, זה 'אנא' של תחינה, והדמעות היו געגוע מהול בצער, בחרטה.

אז כן. אני עומד מול ארון הקודש עכשיו, שומע כל נדריי.

ויודע בוודאות גמורה.

יום הכיפורים הזה, יהיה שונה.

יהיה אחר!


- סוף -
בתקווה שגם לנו יהיה יום כיפור אחר. שנבין את המעלה של היום הזה. ונרגיש את הקרבה הנקייה לריבונו של עולם.
שנה טובה וגמר חתימה טובה!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה