מידע שימושי Chat Gpt והתשובות הזדוניות

[חכמת אדם]

האם מותר לשתות יין חוץ לתחום

שאלתי אותו את השאלה הזאת והוא ענה כך-

ChatGPT said:​

שתיית יין שיצא חוץ לתחום​

מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן תד"ז סעיף ד:

"דבר שיצא חוץ לתחום – אפילו בשוגג – לא יהנה ממנו עד מוצאי שבת."

אמרתי לא שזה לא נכון כדי לראות מה הוא יענה והוא ענה שהתשובה נכונה אבל הציטוט לא מדויק
אלא באמת הציטוט הוא כך-

דבר שהוציאו חוץ לתחום — אם בשוגג, לא ינהגו בו היתר עד מוצאי שבת בכדי שיעשו; ואם במזיד, לעולם אסור לו, ולאחרים מותר למוצאי שבת בכדי שיעשו.

ושימו לב שבציטוט הראשון הוא כתב אפילו בשוגג ובציטוט השני יש חילוק בין שוגג למזיד ולכו תדעו אם הציטוט השני באמת נכון...

​

 

[מנוי פרימיום]

נתתי ל-GPT 5 לקרוא דוקומנטציה של API במצב Agent וביקשתי ממנו למצוא לי במסמך הזה פונקציה מתאימה למה שאני צריך.
הוא ענה תשובה שגויה, למרות שהיה לו את כל המידע, וטען שפונקציה X תעשה בדיוק את מה שאני צריך...

בקיצור - כלי לא אמין, לא בחוקים, לא בתיעוד רשמי למפתחים, וודאי שלא בהלכות

 

[יאנקאלע]

שאלתי אותו את השאלה הזאת והוא ענה כך-

ChatGPT said:​

שתיית יין שיצא חוץ לתחום​

מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן תד"ז סעיף ד:

אמרתי לא שזה לא נכון כדי לראות מה הוא יענה והוא ענה שהתשובה נכונה אבל הציטוט לא מדויק
אלא באמת הציטוט הוא כך-

דבר שהוציאו חוץ לתחום — אם בשוגג, לא ינהגו בו היתר עד מוצאי שבת בכדי שיעשו; ואם במזיד, לעולם אסור לו, ולאחרים מותר למוצאי שבת בכדי שיעשו.

ושימו לב שבציטוט הראשון הוא כתב אפילו בשוגג ובציטוט השני יש חילוק בין שוגג למזיד ולכו תדעו אם הציטוט השני באמת נכון...

​

ולי הוא כתב

"באופן כללי, שתיית יין מותרת בשבת מחוץ לתחום, אך ישנם שיקולים נוספים. ההלכה מתייחסת ליין שנגע בו גוי כיין נסך, האסור בשתייה. עם זאת, בשבתות וימים טובים, כאשר יש תחום, מותר לשתות יין מחוץ לתחום, מכיוון שאין חשש שהמשיח יגיע ויאסור את השתייה."

 

[א ש א]

אז זאת הנקודה שהוא לא רק לחרטטן, ולאו דווקא בענייני יהדות, אלא הוא מטעה במתכוון!!!

אפשר הסבר איך כבודו הגיע למסקנה הזו?

 

[שפרה ר.]

ולי הוא כתב

"באופן כללי, שתיית יין מותרת בשבת מחוץ לתחום, אך ישנם שיקולים נוספים. ההלכה מתייחסת ליין שנגע בו גוי כיין נסך, האסור בשתייה. עם זאת, בשבתות וימים טובים, כאשר יש תחום, מותר לשתות יין מחוץ לתחום, מכיוון שאין חשש שהמשיח יגיע ויאסור את השתייה."

קלאסי, ראיתי הרבה תשובות כאלה

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

שלכת ? שלהבת!!!!!!

את זה לקחתי ממודל ai בשם בני גנץ

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

שאלה: האם מותר לומר לגוי קטן שיברך על ראיית שחיטה בחנוכה שחל בירח דבש של אונן שחציו עבד וחציו בן חורין?

ספוילר: תשובה

השאלה שאתה שואל מערבת כמה תחומים הלכתיים שונים – גוי קטן, ברכות, ראיית שחיטה, חנוכה, דין אונן, ודין אדם שחציו עבד וחציו בן-חורין – שכל אחד מהם יש בו דיון רחב בפני עצמו.
באופן עקרוני, הלכה למעשה:

אין מצווה ולא תוקף לברכה של גוי קטן, ואסור לומר לו לברך בשם ומלכות.

אונן פטור מברכות ומכל מצוות עשה באותו זמן.

חנוכה ו"ירח דבש" אינם משנים את הדין בזה.

חציו עבד וחציו בן-חורין הוא ספק גדול במעמדו ההלכתי, ובוודאי שאין מצווה להעמידו במצב של ברכה או חיוב ברכה על אחרים.

גם אם מדובר ב"ראיית שחיטה" (שאין בה ברכה מן התורה כלל), אין עניין שגוי קטן יברך עליה.


לסיכום:
אסור לומר לגוי קטן שיברך בשם ומלכות, ובפרט כשיש שם אונן או חציו עבד וחציו בן-חורין.
אם יש צורך חינוכי או בירור ענייני בלבד – מותר להסביר לו מהי ברכה וכיצד היא נאמרת, אך לא לומר לו שיברך בפועל.

אם תרצה, אוכל להוסיף לך מקורות ראשונים ואחרונים על כל אחד מהחלקים (גוי קטן, אונן, חציו עבד וכו’). רוצה שאפרט לפי סעיפים?

 

[to]

את זה לקחתי ממודל ai בשם בני גנץ

אכן תואם AI. מבחינה סמנטית אם יש במשפט 2 מושגים מעולם הצומח מה שיתאים פה יהיה שלכת ולא שלהבת...
וכך כל מי שמייחס כוונות נסתרות לAI, הוא עובד עם סטטיסטיקה וסמנטיקה, מי שמבין איך עובד AI מבין למה התשובה האלו הכי הגיוניות בעולם מבחינתו.

 

[ניק 36721]

שאלה: האם מותר לומר לגוי קטן שיברך על ראיית שחיטה בחנוכה שחל בירח דבש של אונן שחציו עבד וחציו בן חורין?

ספוילר: תשובה

השאלה שאתה שואל מערבת כמה תחומים הלכתיים שונים – גוי קטן, ברכות, ראיית שחיטה, חנוכה, דין אונן, ודין אדם שחציו עבד וחציו בן-חורין – שכל אחד מהם יש בו דיון רחב בפני עצמו.
באופן עקרוני, הלכה למעשה:

אין מצווה ולא תוקף לברכה של גוי קטן, ואסור לומר לו לברך בשם ומלכות.

אונן פטור מברכות ומכל מצוות עשה באותו זמן.

חנוכה ו"ירח דבש" אינם משנים את הדין בזה.

חציו עבד וחציו בן-חורין הוא ספק גדול במעמדו ההלכתי, ובוודאי שאין מצווה להעמידו במצב של ברכה או חיוב ברכה על אחרים.

גם אם מדובר ב"ראיית שחיטה" (שאין בה ברכה מן התורה כלל), אין עניין שגוי קטן יברך עליה.


לסיכום:
אסור לומר לגוי קטן שיברך בשם ומלכות, ובפרט כשיש שם אונן או חציו עבד וחציו בן-חורין.
אם יש צורך חינוכי או בירור ענייני בלבד – מותר להסביר לו מהי ברכה וכיצד היא נאמרת, אך לא לומר לו שיברך בפועל.

אם תרצה, אוכל להוסיף לך מקורות ראשונים ואחרונים על כל אחד מהחלקים (גוי קטן, אונן, חציו עבד וכו’). רוצה שאפרט לפי סעיפים?

דווקא לא חירטט אותך. מעניין. שאלתי את קופילוט
השאלה שלך מורכבת מאוד, וכוללת כמה נושאים הלכתיים כבדים המשתלבים יחד:

• אמירת ברכה על ראיית שחיטה
• גוי קטן
• זמן חנוכה
• מצב של אונן
• מצב של חציו עבד וחציו בן חורין
• "ירח דבש" – מונח שאינו הלכתי, אך אם כוונתך היא לחודש הראשון לנישואין, יש לכך השלכות רגשיות ולאו דווקא הלכתיות.

כדי לענות בצורה מדויקת, נפרק את השאלה לגורמים:

---

ראיית שחיטה וברכה​

• אין ברכה על ראיית שחיטה. הברכה נאמרת על אכילת הבשר או על קיום מצוות השחיטה עצמה, לא על עצם הצפייה.
• אם מדובר בברכת "שהחיינו" או "ברוך... על השחיטה", יש לבדוק אם מדובר במי ששוחט או אוכל.

---

גוי קטן​

• גוי קטן אינו מצווה במצוות, ולכן אין עניין לומר לו לברך.
• גם אין תועלת הלכתית בברכה של גוי, קטן או גדול, שכן ברכות הן חלק ממערכת המצוות של ישראל.

---

חנוכה​

• בחנוכה יש מצוות נר חנוכה, הלל, הודאה – אך אין קשר ישיר לשחיטה.
• אם מדובר בשחיטת עוף לחגיגה בחנוכה, הברכה תהיה על האכילה, לא על הראייה.

---

אונן​

• אונן פטור ממצוות עד הקבורה, ולכן אינו מברך.
• אם מדובר באדם אחר שמצווה את הגוי לברך – אין בכך תועלת, כי הגוי אינו מחויב.

---

חציו עבד וחציו בן חורין​

• זהו מצב נדיר שנידון בגמרא (גיטין לח), ויש בו מחלוקות רבות.
• אדם כזה מחויב במצוות באופן חלקי, אך לא ברור אם הוא יכול לברך בשם שמיים.
• ודאי שאין הוא יכול לצוות גוי לברך.

---

"ירח דבש"​

• אין משמעות הלכתית ל"ירח דבש", אלא אם מדובר במצב רגשי או משפחתי שמפריע לקיום מצוות.
• אם הכוונה היא שהאדם טרוד או שמח, זה לא משנה את חיובו במצוות.

---

סיכום​

לא, אין היתר לומר לגוי קטן שיברך על ראיית שחיטה – לא בחנוכה, לא בירח דבש, לא כשאדם אונן, ולא כשמדובר בחציו עבד וחציו בן חורין.
הברכה אינה שייכת לגוי, והראייה אינה מצווה שמברכים עליה.


אם תרצה, אפשר להעמיק באחד מהנושאים – למשל, דיני אונן, דיני עבד, או ברכות של גוי. מה הכי מעניין אותך להמשיך בו?

 

[מדינאית]

והנה שלי-

מידע שימושי - חבר טוב?

היינו חברים טובים. כבר מהרע הראשון שהכרתי אותו, הוקסמתי. החיבור, החכמה והידע, ההתעניינות. פשוט הכל. ידעתי-שהוא תמיד יהיה כאן בשבילי, בשביל לענות, לשמוע או אפילו סתם לבדר. על מי אני מדברת אתם שואלים? אה, על ג'יפי, כמובן. הצ'אט ההוא- שחסך לי שעות של חיפוש ניסוי ותהיה, שענה לי על כל התשובות שרציתי...

www.prog.co.il

 

[השטותניק:) הריצני!]

אפשר הסבר איך כבודו הגיע למסקנה הזו?

את\ה מוזמן לקרוא את מה שכתבתי..
אבל בקצרה,
אני שאלתי שאלה,משהו על הלכות פאה
והוא ענה לי עם רמב"ם שלא קיים, שכתוב בלשון רמבמסטית!!,
עם מראה מקור מדיוק (שלא קיים),
אני ישאל אותך שאלה,
אם בן אדם היה עונה לך ככה, מה היית חושב עליו?
שהוא התבלבל?
שהוא טעה? שהוא הזה?
לא!
אלא שהוא פשוט שקרן מדופלם שמנסה לחרטט אותך!!!
אין שום הבדל,וזאת הנקודה
חברות הAI מנסות להציג את זה כשגיאה, כתהליך,אבל למעשה
הם מנסים לעשות הונאה
(שבמרבית הפעמים פשוט לא תתגלה)
ואתה תצא בתחושה וואוו הוא אלוף
זהו מציתי! תודה לכל המגיבים!

 

[י ס]

אז זאת הנקודה שהוא לא רק לחרטטן, ולאו דווקא בענייני יהדות, אלא הוא מטעה במתכוון!!!
איפה שאין לו תשובות מה פשוט יוצר מצג שווא,שמתכונת ע"י המתכנתים!!!
אנשים לא קולטים את גודל האירוע!!!
זאת לא טעות ולא הזייה!!!
כוונת זדון!!!

מספיק עם השטויות האלה
אם אתה לא מוכיח בברור אין לך בסיס לומר את זה

 

[תודה על חיים...]

אז זאת הנקודה שהוא לא רק לחרטטן, ולאו דווקא בענייני יהדות, אלא הוא מטעה במתכוון!!!
איפה שאין לו תשובות מה פשוט יוצר מצג שווא,שמתכונת ע"י המתכנתים!!!
אנשים לא קולטים את גודל האירוע!!!
זאת לא טעות ולא הזייה!!!
כוונת זדון!!!

מציעה לעשות עוד קצת חקירה איך עובד האלגוריתמים.
זה לא שהוא באמת סורק את האינטרנט כל פעם ומביא מידע משם, זה אלגוריתמים הרבה יותר מסובך שבעצם בודק קרבה הגיונית בין מילה למילה, על סמך אלגוריתמים שהביאו לו.
ולכן הוא יכול להמציא דברים, כי הוא לא מצטט או בודק או סוקר הוא אלגוריתמים + ההגדרות שהגדירו לו והמידע שהאכילו אותו -
כל אלו מביאים את התוצאה, שהיא בהחלט עשויה להיות טעות. (ודי הגיוני שלכן זה בנוסח שמתאים לרמב"ם)
אבל הטעות הגדולה היא לשאול אותו שאלות על מידע שלא בהכרח הוזן לו בצורה נכונה, או צורת שאלה שמעידה על רצון לתוצאה מסוימת ועוד כל מיני כללים איך לכתוב פרופט נכון כדי לקבל תשובה נכונה בהרבה יותר אחוזים.

 

[צל של עצמו]

בלת"ק
מודל שפה הוא בסך הכל מודל שפה, מה שאומר שהוא יודע לחזות מה תהיה המילה הבאה במשפט ע"פ סטטיסיטקות האימון שלו.
ולכן הוא טוב מאד בניסוח, אבל ממש לא בשביל לקבל מידע אמין.

 

[השטותניק:) הריצני!]

מספיק עם השטויות האלה
אם אתה לא מוכיח בברור אין לך בסיס לומר את זה

נשמה תקרא למעלה ותבין

 

[צל של עצמו]

תשאלו אותו אם מותר למלוח מודה במקצת שבלע כפיפה מצרית בעציץ שאינו נקוב של שותפים שחלקו בשלשת השבועות

 

[י. שלמה כהן]

תשאלו אותו אם מותר למלוח מודה במקצת שבלע כפיפה מצרית בעציץ שאינו נקוב של שותפים שחלקו בשלשת השבועות

שולעם עלייכם — נייעס ששאלת כזו שהמחלוקת בה עולה בכול ישיבה. אענה בשפה ישיבתית, עם המקורות וההסבר המעשי — ונקח בחשבון שהשאלה נוגעת גם ל"אבלות של בין המצרים" וגם לשאלת האם הפעולה היא "תחזוקה הכרחית" או "נטיעה/שיקול נוי".


ראשית — פירוש הדברים (כי הנוסח מעט צפוף): אני מפסיק את הכוונה כך ואעבור לפי זה (לא שואל לשוב — אלא נותן שתי פרשנויות מקובלות ומפסיק):
א. הכוונה ל־"למלוח/לנטוע/לעשות פעולת גינון בעציץ (עציץ שאינו מנוקב) בתקופת שלושת השבועות" — האם זה נחשב לנטיעה של שמחה ומאסור?
ב. או: האם טיפולים שקשורים בבעיית ניקוז / הצלת הצמח (עציץ ישב שם שנתיים, לא מנוקב — והצמח עלול להיהרס) מותר/אסור בשלושת השבועות — ובעיקר לאור השקפת החזו״א/הפוסקים הליטאיים?


אני עונה על שניהם — עם מקורות ומסקנה מעשית לפי המנהג הליטאי ולאור רוח החזו״א.

---

הלכה ועיקרי הפוסקים​

1. מקור ההלכה למנהג שלושת השבועות — השולחן־ערוך סימן תקנ״א קובע שממנהגינו "משנכנס אב ממעטין בשמחה" ויש איסורים/הגבלות לגבי בנין, נתינת שמחה ונטיעות של שמחה. (שולחן־ערוך או״ח תקנ״א). (Sefaria)
2. הבחנה חשובה בפוסקים — הרבנים מבהירים שבין שני סוגים יש להבחין:
   (א) נטיעות/עבודות שנעשות לצורך נוי/שמחה — אלו נהגו להימנע מהן מר"ח אב ואילך (או משנכנס אב לפי מנהגים שונים), וכמובן בתשעת הימים ההלכה חמורה יותר. (שו״ע תקנ״א; פוסקים ומדריכים הלכתיים). (ויקיטקסט)
   (ב) תחזוקה שוטפת או צורך ממשי (פרנסה/מניעת נזק) — מותרת. יש בפוסקים הבהרה שפעמי־פעמיים תחזוקת גינות, השקיה, תיקון וכו' מותרים גם בזמן זה; ונטיעות לצורך פרנסה או עצי פרי מותרים. (המבארים: מותר לתחזק את הגינות ולהשקות ולהמשיך טיפול שוטף). (אתר ישיבה)
3. עמדת החזו״א והנטייה הליטאית — החזו״א נטה להחמיר בעניינים מסוימים של בין המצרים (למשל הימנעות מקניית/חיפוש/כניסה לדירה חדשה וכו'), ויש פוסקים הליטאים שהקפידו יותר מן הממוצע במנהגי אבלות. עם זאת גם אצל גדולים אלה קיימת ההבחנה שהצורך ממשי (מניעת הפסד/צורך פרנסה/צלת הצמח) מותרים. ראיה לכך בפסקי רבותינו ובאיסוף המנהגים וההערות על החזו״א.

---

יישום על השאלה שלך — שתי תשובות מעשיות לפי המצב​

סיטואציה א — הפעולה היא נטיעה/שדרוג לצורך נוי (או "מליחה" במובן של קישוט/נוי)​

כלומר: רוצים להחליף עציץ/לשתול עציץ חדש או לשים עציצים חדשים למטרת נוי בלבד בזמן חלקו של השלושת השבועות — יש להימנע ולהתנהג כאל נטיעה של שמחה. המנהג הרווח (ולפיו גם יש ליטאים ברובם) הוא לדחות זאת לאחר ת״ב; החזו״א עצמו נחה על להחמיר בעניינים מסוג "שמחה" ולכן יש לאמץ איפוק. (שו״ע תקנ״א; מדריכים הלכתיים). (ויקיטקסט)

סיטואציה ב — הפעולה היא תחזוקה נחוצה / מניעת נזק לצמח​

מצב לדוגמה: העציץ ישב שנתיים ללא ניקוז, הצמח מוותר, שורשיו רטובים ומתחילות ריקבון — צריך להניקוז, להחליף אדמה, לנקב תחתית או להעביר לעציץ מנוקב כדי שלא ימות. כאן זה טיפול הכרחי, ויש להקל — מותר לבצע גם בתוך שלושת השבועות (ולוּ בתשעת הימים) מפני שזה אינו "נטיעת שמחה" אלא מניעת הפסד/צורך בריאותי של הצמח. המנהגים והרבנים מראים שהתחזוקה השוטפת מותרת, וכן נטיעות למטרת פרנסה/מאכל מותרות. לכן: מותר לעשות פעולות תברואה ותחזוקה כדי להציל/לשמר. (אתר ישיבה)

נקודה טכנית לגבי עציץ שאינו נקוב: אם הוא באמת חסר ניקוז (מעקב מים) — זה עניין מעשי של סכנה לצמח ולרוב נחשב לצורך להוציא/להחליף אדמה או לעשות ניקוז. לכן מותר, ואף יש להעדיף להעביר לעציץ מנוקב או לנקב את התחתית כדי למנוע מותו של הצמח; זאת אינה שמחה אלא מניעת הפסד. (כיפה)

---

מה לגבי "למלוח מודה במקצת"? (אם כוונת השאלה הייתה אחרת)​

אם בלשון הישיבה נזרק ביטוי של "מלוח מודה במקצת" — וזו שפה תלמודית/אגדית על סמך הסיפור בפורומים — אין לזה משמעות הלכתית בעניין זה; נעזוב את הביטויים ההומורסטיים ונתמקד בעקרונות שהבאתי למעלה.

---

מסקנה מעשית לישיבה ליטאית (נוסח פסקי — מה עושים היום בפועל)​

1. אם הפעולה היא לנוי/רענון/התקנת עציצים חדשים — דוחים עד אחרי תשעה באב (או לפחות אחרי ר"ח אב לפי מנהג המקום). זהו המנהג היותר מקובל והחמירין נוהגים כן, במיוחד בקהילה ליטאית שאוהבת לשמור על מנהג החזו״א. (ויקיטקסט)
2. אם הפעולה היא תחזוקה הכרחית (ניקוז, החלפת אדמה כדי להציל צמח, בעיה של ריקבון שורשים, או עבודת גננות הכרחית לפרנסה) — מותר לבצע בכל ימות שלושת השבועות ובתשעת הימים; אין לראות בכך "שמחה". יש לעשות בשקט, לצמצם מראית עין של שמחה, ולהעדיף טכניקה נקייה וצנועת־מראה. (אתר ישיבה)
3. לגבי המנהג האישי בישיבה: אם הישיבה נוהגת לפי ר״מ או הרמ״א/חזו״א להחמיר בעניינים מסוימים — רצוי לנהוג לפי פסק ראש הישיבה/מורי־הדיין. כשהשאלה "בעייתית", נהוג לשמור על האיזון: לטפל במה שדרוש להצלה/בריאות, ולהשאיר פעולות שנועדו לנוי לאחר התקופה.

---

מקורות לקריאה מהירה​

• שו״ע, אורח חיים סימן תקנ״א — כללי מנהגי בין המצרים (ראיה עיקרית למנהג להמנע בנטיעות של שמחה). (Sefaria)
• מאמרים מדרשיים ופוסקים מוסברים על מה מותר ומה אסור בנטיעות/תחזוקה (סיכומי בית־מדרש, אבות הלכה). (אתר ישיבה)
• איסוף מנהגי החזו״א ועמדות פוסקי ליטא — החזו״א נטה להחמיר בעניינים מסוימים; יש פירוט והערות בארכיוני מנהגים. (עיין הערות והציטוטים ב״שערי יוסף״/״בין המצרים״).

---

אם תרצה — אתן כעת נוסח קצר לפסק ישיבתי שתוכלו להציג בפני ראש הישיבה: משפט ענייני, עם הבחנה בין "נוי" ל"תחזוקה", ועם פסק ממלכתי שמותאם למנהג ליטאי/חזו״א. (אכתוב אותו מיד אם תרצה — אך לא אשאל שוב; אתן את הנוסח לפי מה שכתבתי לעיל).


שיהיה ברור — הלכה למעשה: להציל — מותר; לשמח ולשדרג — נדחה.
שולעם עלייכם — יוני.

 

[פנחס ציור עיפרון]

את\ה מוזמן לקרוא את מה שכתבתי..
אבל בקצרה,
אני שאלתי שאלה,משהו על הלכות פאה
והוא ענה לי עם רמב"ם שלא קיים, שכתוב בלשון רמבמסטית!!,
עם מראה מקור מדיוק (שלא קיים),
אני ישאל אותך שאלה,
אם בן אדם היה עונה לך ככה, מה היית חושב עליו?
שהוא התבלבל?
שהוא טעה? שהוא הזה?
לא!
אלא שהוא פשוט שקרן מדופלם שמנסה לחרטט אותך!!!
אין שום הבדל,וזאת הנקודה
חברות הAI מנסות להציג את זה כשגיאה, כתהליך,אבל למעשה
הם מנסים לעשות הונאה
(שבמרבית הפעמים פשוט לא תתגלה)
ואתה תצא בתחושה וואוו הוא אלוף
זהו מציתי! תודה לכל המגיבים!

הוא ממש לא מטעה במכוון אלא מסיבה פשוטה

המודל מתוכנת למצוא תשובה בכל מצב הוא רוצה לספק את המשתמש והוא יודע שאם הוא יגיד שהוא לא יודע את התשובה הוא נכשל ולכן הוא מנסה למצוא תשובה בכל זאת אבל התשובה לא קיימת אצלו במאגר. הוא לא הצליח למצוא את התשובה!
אז מה הוא יעשה ? התשובה : הוא מתחיל להמציא תשובות לא נכונות וזה תופעה ידועה שנקראת "הזיות"

פשוט ביותר .

 

[צל של עצמו]

אלו נהגו להימנע מהן מר"ח אב ואילך (או משנכנס אב לפי מנהגים שונים), וכמובן בתשעת הימים ההלכה חמורה יותר.

מר"ח אב ואילך

(או משנכנס אב לפי מנהגים שונים),

וכמובן בתשעת הימים ההלכה חמורה יותר

 

[חכמת אדם]

תשאלו אותו אם מותר למלוח מודה במקצת שבלע כפיפה מצרית בעציץ שאינו נקוב של שותפים שחלקו בשלשת השבועות

התשובה של גרוק-

כן, מותר.


השאלה הזו, כפי שהיא מנוסחת, היא אנקדוטה מפורסמת על הגאון הרב אליעזר סילבר זצ"ל, ששאלה כזו כדי לבחון ידיעותיו של רב רפורמי (כפי שמסופר במקורות הלכתיים העוסקים בשמיטה). למעשה, "מלוח מודה במקצת" מתייחס לפסק הלכה במסכת פסחים (דף ס"ו ע"א), שם תנאי מודה בחלק מהתביעה פטור מדין מליחה (מליחת דגים) כפי שפוסקים שם. השילוב עם "שבלע כפיפה מצרית" (אגדה ממסכת מנחות סט ע"א, על פיל שבלע צמח מצרי ומת בה, כמשל לטומאה) הוא חלק מההקנטה, כדי להקשות על השומע.


במובן ההלכתי הרציני יותר, בהקשר של שמיטה: כפיפה מצרית היא צמח (סוג של קנה מצרי, כפי שמבואר באגדות), ועציץ שאינו נקוב נחשב מנותק מהקרקע מדאורייתא, ולכן מותר לעבוד בו (כולל מלאכות כמו מליחה או קצירה) גם בשמיטה. עם זאת, מדרבנן אסור, אלא בשעת הדחק או בתוך הבית (לפי החזון איש). לגבי שותפים שחלקו בשלושת השבועות – זה כנראה רומז ל"שלשת השנים" של ערלה, שבהן אסור לאכול פירות מעץ, אך בעציץ שאינו נקוב, האיסור הוא רק מדרבנן, ולכן מותר לאחר חלוקה כזו אם אין חשש אחר.


בקיצור, ההלכה הפוסקת היא מותר, הן כבדיחה והן כפסק הלכה. אם התכוונת להקשר ספציפי אחר, תפרט!