בריאות OCD בתינוקות?

[HennyS]

את הבקבוק הוא מעביר בעצמו אז אנחנו לא מתעקשים, אבל כשמישהו עומד ואוכל ואומר לו- 'עכשיו אני רוצה לאכול בעמידה' הוא ממש כועס- 'לא לא, אשבת'

מעבר לכל מה שאמרו פה, הוא נשמע מתוק כל כך!
ככה לנסות לחנך את כולם בלי להתייאש
ממש התלהבתי עליו...
הרבה נחת יהודית

 

[ב.כ]

מציאות שכזו יכולה להתאים הגילאים גדולים יותר ועם תוספות לבעיות התנהגות +קשב
או לASD שלא ניתן לאבחן בגיל שכזה אלה אם כן ישנו עיקוב התפתחותי ניכר לעין מה שלא נשמע מדברי האמא
הילד מבין סדרים יודע מהן רצונותין
ומתקשה לקבל מציאות שמישהו מהנל ומכתיב את העיניינים במקומו
בגיל שכזה לאור הנתונים אין צורך לעשות דבר מלבד לתת לו להבין שבדרך שכזו הוא לא יקבל את היחס שאותו אוה מבקש בדרך שלילית אם הוא רוצה משהו מסויים יש דרך להביע את עצמי
וכול שניתן לדברים פרספקטיבה לא נכונה ההתנהגות שלו עלולה להתחזק ולהגיע לבעיות התנהגות
שלצערנו יצרנו במו ידינו

 

[אתיס]

מציאות שכזו יכולה להתאים הגילאים גדולים יותר ועם תוספות לבעיות התנהגות +קשב
או לASD שלא ניתן לאבחן בגיל שכזה אלה אם כן ישנו עיקוב התפתחותי ניכר לעין מה שלא נשמע מדברי האמא
הילד מבין סדרים יודע מהן רצונותין
ומתקשה לקבל מציאות שמישהו מהנל ומכתיב את העיניינים במקומו
בגיל שכזה לאור הנתונים אין צורך לעשות דבר מלבד לתת לו להבין שבדרך שכזו הוא לא יקבל את היחס שאותו אוה מבקש בדרך שלילית אם הוא רוצה משהו מסויים יש דרך להביע את עצמי
וכול שניתן לדברים פרספקטיבה לא נכונה ההתנהגות שלו עלולה להתחזק ולהגיע לבעיות התנהגות
שלצערנו יצרנו במו ידינו

להסתכל על זה רק בצורה התנהגותית- עיוות לגמרי! וחבל מאוד!!
יש פה צורך רגשי( שככל הנראה נובע מאופי+ צורך ליציבות) קודם כל לשקף ולהכיל "חשוב לך שכולם ישבו כשהם אוכלים/ אתה רוצה שהבקבוק יעמוד דוקא בחור" אח"כ אפשר לנסות להעמיד גבול (אבל א"א עכשיו וכו) או לנסות להגמיש.
אפשר גם לומר, אתה לומד לבקש בצורה יפה מה שאתה רוצה וכו ולא להסכים לצרחות/אלימות או...
אבל להסתכל על זה רק בצורה התנהגותית, ממש לא כדאי.

חוץ מזה נשמע גם קצת קושי בויסות חושי- שכיום רווח מאוד ולא נשמע שצריך להיבהל.
לא תפסידו כלום מללכת להתפתחות הילד

חלק מהמאפינים של ASD הם גם קיבעון ונוקשות, אבל הוא בין שנתיים, ויש עוד הרבה ילדיםרגילים עם אופי מרובע, לא נראה לי שצריך להרחיק עד כדי כך... מה גם שלא כתבו שיש קושי חברתי, תקשורתי

 

[פירי]

חוץ מזה נשמע גם קצת קושי בויסות חושי- שכיום רווח מאוד ולא נשמע שצריך להיבהל.

איך מאבחנים את זה?
והאם בכלל חשוב לאבחן? מה המשמעות אם יודעים נניח שלילד יש הפרעה בויסות?

 

[כוכב103]

אשמח לעצתכם ולעזרתכם
תודה רבה!!

את דואגת לו
או שזה מפריע לך?

 

[מביאה את המשיח]

הוא מדבר טוב לגילו ואפילו מעבר לנדרש, ילד חכם מאד

את הבקבוק הוא מעביר בעצמו אז אנחנו לא מתעקשים, אבל כשמישהו עומד ואוכל ואומר לו- 'עכשיו אני רוצה לאכול בעמידה' הוא ממש כועס- 'לא לא, אשבת'

הוא גם מאד הסטרי באמבטיה וגם מרעש של קידוחים (יש לידינו בניה), לכן זה מדאיג אותי יותר- כי אני יודעת שיש קשר לחרדות

קטע ממש דומה לבן שלי... ואני ממש חושבת שהוא תחושתי היה בוכה הרבה בתור תינוק
נרתע מלשבת על דשא או חול
כשהוא מלוכלך זה מפריע לו מאוד
שונא להתלבש מפחד מרעשים
אני חשבתי שזה לא חרדה אלא רגישות שמיעתית(הוא שומע ממש ממש טוב וחד דברים חלשים ורחוקים) מדבר ממש טוב מעבר לגילו ועקשן גדול גדול אם הוא רוצה שאני אשב בצורה מסוימת זה פשוט צרחות
ומתקשר מצויין מגיל צעיר מאוד בתנועות ידיים והבעות פנים כך שממש לא נראה asd
משהו מכאן מזכיר לך גם?

 

[ב.כ]

להסתכל על זה רק בצורה התנהגותית- עיוות לגמרי! וחבל מאוד!!
יש פה צורך רגשי( שככל הנראה נובע מאופי+ צורך ליציבות) קודם כל לשקף ולהכיל "חשוב לך שכולם ישבו כשהם אוכלים/ אתה רוצה שהבקבוק יעמוד דוקא בחור" אח"כ אפשר לנסות להעמיד גבול (אבל א"א עכשיו וכו) או לנסות להגמיש.
אפשר גם לומר, אתה לומד לבקש בצורה יפה מה שאתה רוצה וכו ולא להסכים לצרחות/אלימות או...
אבל להסתכל על זה רק בצורה התנהגותית, ממש לא כדאי.

חוץ מזה נשמע גם קצת קושי בויסות חושי- שכיום רווח מאוד ולא נשמע שצריך להיבהל.
לא תפסידו כלום מללכת להתפתחות הילד

חלק מהמאפינים של ASD הם גם קיבעון ונוקשות, אבל הוא בין שנתיים, ויש עוד הרבה ילדיםרגילים עם אופי מרובע, לא נראה לי שצריך להרחיק עד כדי כך... מה גם שלא כתבו שיש קושי חברתי, תקשורתי

הצורה שאת אומרת היא אכן רווחת היום
אני לא שללתי שמדובר בADHD כמו שאת מכוונת אני אומרת דבר אחד שהוא פחות מתקבל על דעתך אבל הוא הנכון בגיל שמצוין בשאלה במידה ואין דברים נוספים חריגים כמו עיקוב התפתחותי
לא שוללת ASD אבל בשלב כזה אין את מי להבחן מדובר בילד קטן עם שכל גדול מה שמקשה אבחון של ASD
אני אמרתי דבר אחד
מה יש ביכולת המשפחה לסייע לילד הקטן שקצת לא לידע איך לנוות את ריגשותיו ורצונותיו באופן הנכון והמווסת
התגובה שאת מציגה אומנם רווחת אבלל היא משרישה התנהגות לא רצויה
ואסביר
מתואר כאן ילד מתוק שדורש דבר מה בכאשר אני אתן יחס עודף להתנהגות הלא נכונה לדוגמה אגש לילד אחבק ואומר אתה רוצה שהבקבוק יהיה דווקא בחור הילד מסיק לעצמו יופי מגיע לי וי אמא נגשה אלי הרוותי את היחס שבקשתי פעם הבאה שארצה דבר מה אני צריך לבכות לצעוק להתעקש רק ככה שומעים אותי
אבל אם אני בוחרת להגיב בדרך אחרת ואני לא רואה את ההתנהגות של הילד אלא רואה כאן מציאות של ילד מתוק עם דרך שגויה שצריכה הכוונה אני לא ניגשת במקום זה אני ממשיכה כרגיל ובפעם אחרת שאני אביא לו את הבקבוק אני אגיד לו לדוגמא: הנה בקבוק איפה אתה רוצה שאניח לך אותו / ראיתי שאתה אוהב שמניחים לך בחור ואני אוהבת אותך אז אני שמה לך את הבקבוק בחור כמו שאתה אוהב
הילד יבין מהי הדרך הנכונה לתקשר עם הסביבה באופן הנכון בלי מילים מיותרות שלנו ולאט לאט ילך בדרך שאנחנו מכוונים לו מתוך בחירה נכונה

ולא כל מה שרווח היום צריך להצמיד לכל מציאות או לכל יצור חי

 

[ב.כ]

קטע ממש דומה לבן שלי... ואני ממש חושבת שהוא תחושתי היה בוכה הרבה בתור תינוק
נרתע מלשבת על דשא או חול
כשהוא מלוכלך זה מפריע לו מאוד
שונא להתלבש מפחד מרעשים
אני חשבתי שזה לא חרדה אלא רגישות שמיעתית(הוא שומע ממש ממש טוב וחד דברים חלשים ורחוקים) מדבר ממש טוב מעבר לגילו ועקשן גדול גדול אם הוא רוצה שאני אשב בצורה מסוימת זה פשוט צרחות
ומתקשר מצויין מגיל צעיר מאוד בתנועות ידיים והבעות פנים כך שממש לא נראה asd
משהו מכאן מזכיר לך גם?

את מתארת משהו אחר מהכותבת
התאור שלך יכול בהחלט ללכת לתחושתי
ולדעתי אצל הכותבת הילד מרגיש שהוא פשוט מטריד את אמא שלו וזה הדבר הכי משתלם לו וקל להשגה
הוא פשוט רוכב על זה והיא נותנת לו בקלות

תראי מה היא כותבת
לכן זה מדאיג אותי יותר- כי אני יודעת שיש קשר לחרדות

 

[ב.כ]

אני לא דוקטור
אני מדברת מנסיון שלי עצמי בבית
מתוצאות והבנות שבאו באיחור
מנסיון לתקן את הטעות שלי
עשיתי הרבה להגיע לזה
שילמתי כסף ירקתי דם ושפכתי המון דמעות ועדין אני בוכה ביום ובלילה אני לא מנותקת ממש לא
ואם אני בבית חולים עם צירים מטורפים מגיבה פה אתן יכולות להבין כמה זה נושא משמעותי שבוער בי מכאב
עם המון רצון לשנות לטוב
אל תטעו איפה שאני טעיתי לתקן זה קשה

 

[מביאה את המשיח]

את מתארת משהו אחר מהכותבת
התאור שלך יכול בהחלט ללכת לתחושתי
ולדעתי אצל הכותבת הילד מרגיש שהוא פשוט מטריד את אמא שלו וזה הדבר הכי משתלם לו וקל להשגה
הוא פשוט רוכב על זה והיא נותנת לו בקלות

תראי מה היא כותבת
לכן זה מדאיג אותי יותר- כי אני יודעת שיש קשר לחרדות

אבל היא אמרה שהוא מפחד מרעשים ומציק לו דברים שלא

אני לא דוקטור
אני מדברת מנסיון שלי עצמי בבית
מתוצאות והבנות שבאו באיחור
מנסיון לתקן את הטעות שלי
עשיתי הרבה להגיע לזה
שילמתי כסף ירקתי דם ושפכתי המון דמעות ועדין אני בוכה ביום ובלילה אני לא מנותקת ממש לא
ואם אני בבית חולים עם צירים מטורפים מגיבה פה אתן יכולות להבין כמה זה נושא משמעותי שבוער בי מכאב
עם המון רצון לשנות לטוב
אל תטעו איפה שאני טעיתי לתקן זה קשה

את חושבת
הוא סה''כ בן שנתיים לא חושבת שיכול להיות מניפולטיביות בגיל ככ קטן זה לא הגיוני...
הוא עקשן כן אבל לא מנסה להשיג משהו פשוט זה מה שהוא רגיל
מדברת על שלי בן שנה ו11 לא על הפותחת
אם הוא מתעקש שאשב לידו כל הכיסא כשהוא אוכל ושאשב עם רגלים לכיוונו ולא על קצה הכיסא עם רגליים הצידה?

 

[מביאה את המשיח]

אני לא דוקטור
אני מדברת מנסיון שלי עצמי בבית
מתוצאות והבנות שבאו באיחור
מנסיון לתקן את הטעות שלי
עשיתי הרבה להגיע לזה
שילמתי כסף ירקתי דם ושפכתי המון דמעות ועדין אני בוכה ביום ובלילה אני לא מנותקת ממש לא
ואם אני בבית חולים עם צירים מטורפים מגיבה פה אתן יכולות להבין כמה זה נושא משמעותי שבוער בי מכאב
עם המון רצון לשנות לטוב
אל תטעו איפה שאני טעיתי לתקן זה קשה

תשתפי שנלמד מהנסיון
ושתהיה בזמן ובקלות ןבשעה טובה בעז''ה

 

[Revi-רוי]

כן מאמינה בהם
הם מכירים טוב מאוד את שלבי ההתפתחות הנכונים, ויודעים לכוון.
כמובן שצריך להתפלל ליפול על רופא טוב.

ממש!
כל שנה יש להם הנחיה אחרת
יש לי 7 ילדים שיהיו בריאים
כל שנה נתנו הוראה אחרת ושונה
עד שהבנתי שאני היודעת בדיוק מה הילד שלי צריך

 

[חוחית]

איך מאבחנים את זה?
והאם בכלל חשוב לאבחן? מה המשמעות אם יודעים נניח שלילד יש הפרעה בויסות?

אבחון אצל מרפאה בעיסוק.
חשוב מאד לאבחן-בגיל הזה ניתן לבצע שינויים משמעותיים ע"י דיאטה סנסורית, חשיפה והדרכת הורים לעבודה נכונה מול הילד.
לילדים בעלי קושי בויסות יש לעיתים נוקשות וקושי מול שינוי.
פותחת האשכול ציינה קושי באמבטיה-שייך להרבה תחושתיים...
לגבי פחד מרעש-מומלץ מאד לתווך לו. זה רעש של מקדחה.
להסביר לו את העולם.

בקיצור-תגשו איתו לריפוי בעיסוק/התפתחות הילד.
חבל שיסבול.

 

[Revi-רוי]

ילד בן פחות משנתיים שממש 'חוטף קריזה' אם משהו לא הולך בדיוק אבל בדיוק כמו שצריך
אם הניחו לו את הבקבוק על המגש של הכסא תינוק- הוא לוקח את הבקבוק בזעם ומניח בחור שמיועד לבקבוק
אם הוא רואה מישהו אוכל בעמידה/בלי מזלג הוא גוער בו ואם עדיין לא מקשיבים לגערה שלו- הוא ממש מתחיל לבכות (עד שהבנו שזה מה שמפריע לו.. )
ועוד כל מיני כאלו דברים- סדר ההתארגנות לשינה, בבוקר וכו'

1. האם הדבר הזה מקובל בגיל קטן (שבו ידוע שהילדים מאד עקשניים) ויכול להיות שיעבור לבד?
2. האם יש מה לדאוג?
3. ואיך נכון לטפל?

אשמח לעצתכם ולעזרתכם
תודה רבה!!

בניגוד לדעה המקובלת, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) פוגעת גם בילדים, כאשר עד 4% מהם יפתחו אותה.

גיל ההתפרצות הממוצע אצל ילדים הוא 10, אך אפילו בני 5-6 עשויים להיות מאובחנים בהפרעה.

תסמינים קליניים של OCD אצל ילדים יכולים להופיע אפילו בגיל 3 אך התופעה נדירה ביותר.

מרבית הילדים בגיל טרום ביה״ס מאוד אוהבים למיין חפצים לפי צבע, צורה, גודל ומרקם, דבר אשר כחלק מגדילתם המהירה בגילאים הללו עוזר להם לנסוך היגיון בעולמם המוצף בגירויים חדשים. ילדים נוטים גם לחזור על אותו משפט, מה שמשקף דרך להטמיע מידע חדש למערכת הקוגניטיבית.

נטיה לסדר וארגון מעידה גם התפתחות קוגניטיבית נורמלית וחיובית, כאשר הילד לומד כיצד להבחין בין מאפיינים שונים של קבוצות עצמים על ידי דמיון ושוני. התהליך הזה, שבפסיכולוגיה קוגניטיבית מכונה קטגוריזציה, הכרחי לזיהוי, שיום והכללה של עצמים בסביבה. התהליך חייב להתקיים כדי שנוכל בסופו של דבר להבין ש״שולחן״ ו״כסא״ הם אובייקטים מובחנים, אך שניהם שייכים לקטגוריה המוכללת ״רהיטים״.

מתי סדר וארגון של ילדי גן עלולים לבטא נטיה אובססיבית?​

התנהגות כזו מתחילה להיות בעייתית רק כאשר היא משפיעה על הפעוט באופן שלילי, כשאשר במקום מיון כחלק ממשחק אישי או חברתי, ההתנהגות הופכת לאובססיה או לפעילות שמכוונת להקלה על פחד או חרדה. בעיקר יש לשים לב אם הדבר פוגע בפעילותו הנורמלית, ואם כן - יש לחפש עזרה מקצועית.

 

[ב.כ]

אבל היא אמרה שהוא מפחד מרעשים ומציק לו דברים שלא
את חושבת
הוא סה''כ בן שנתיים לא חושבת שיכול להיות מניפולטיביות בגיל ככ קטן זה לא הגיוני...
הוא עקשן כן אבל לא מנסה להשיג משהו פשוט זה מה שהוא רגיל
מדברת על שלי בן שנה ו11 לא על הפותחת
אם הוא מתעקש שאשב לידו כל הכיסא כשהוא אוכל ושאשב עם רגלים לכיוונו ולא על קצה הכיסא עם רגליים הצידה?

הרבה ילדים בגיל הזה עדין מפחדים וגם לנו הגדולים לפעמים רגש משגע אותנו
בדקת לו ברזל לפני שאת רצע לבעיות אחרות את יודעת שחסר בברזל ויטנין B לכל סוגיו וויטמין D
אם יש בהם חסרים יכול להיות תופעות שיראו כמו ילד ADHD או ילד עם חוסר וויסוט שמיעתי/ תחושתי

ילד יודע לקלוט את ההורה שלו כבר מהלידה למה תינוק בוכה שהוא רעב ? הוא יודע שכשהוא בוכה יגשו אליו ויבדקו אם הוא עשה בטיטול/ רעב/ עיף/ מתחשק לו ידים
ניסת פעם (אל תנסי )להתעלם לחלוטין מתינוק בוכה
את יודעת מה יקרא הוא יפסיק לבקש את שלו בעמצאות בכי
האם ידעת שתינוקות להורים חרשים לא בוכים שרוצים אוכל רציני אני קראתי מחקר שלם איך זה מתנהל שם הרי אין מי שישמע אותם את יודעת איך הם מבקשים
ראו שהם עושים הבעות מסוימות וההורה למד מה הם רוצים עי ההבעות זה מראה לך דבר אחד איך שתגיבי הילד לומד מהי הדרך לגרום לך או לסביבה להגיב וככה הוא ינהג
אם כשהו מתעקש תגידי לו יפה אני רואה שאתה רוצה... כרגע לא נח לי .... ואחכ תתנהגי כאילו הוא קיבל את מבוקשו בלי להבהל מהתואה שתהיה בהתחלה תראי תוצאות מדהימות

תשתפי שנלמד מהנסיון
ושתהיה בזמן ובקלות ןבשעה טובה בעז''ה

אני לא יודעת כמה זה נכון שאשתף כאן הרבה מכירות אותי
אני יכולה לומר מספר דברים
יש לי ברוך ה' מספר ברוך של ילדים
בניהם ילד שניתן לומר עליו שמזמן התיאשתי להצליח איתו את כל האיבחונים שיש בעולם עשיתי לו רצתי איתו לכל מקום שרק תרצו והוצאתי ים של כספים
בגיל צעיר מאד סביבות גיל 2 כבר היה לי תיק במשטרה בגלל התנהגות שלו - אני לא מגזימה
7 מדורי גהנום וספר עב כרס עם מספר לא חועט של כרכים אני יכולה להוציא
ואז הבנתי שמשהו כאן לא תקין
אני שכבתי חודשים על מנת להביא את הילד הזה לעולם
אני אמא שלו
חיתלתי אותו האכלתי אותו דאגתי לו לבגדים טובים חמים ונעימים טיפחתי אותו רצתי ממקום למקום גברתי עם המטפלת הגננת ועם מי לא חיבקתי ליטפתי דמעתי שוכחתי הטפתי מוסר גערתי כעסתי
וכן גם ילדתי לפני הזמן כי בורא עולם החליט שהוא יהיה השליח לגרום לזה (וזה סיפור בפני עצמו)
אז מה קורה כאן איך הגיוני שבכל מקום שאני הולכת אומרים לי שאני אשמה בהכל אני הלא בסדר
ואז זה קרה יצאתי עם הילד לאבחון נוסף והמאבחנת שואלת אותו אם אמא לוקחת אותו למועדון או למגרש והילד שלי לא מבין מה היא רוצה ממנו ועונה לה לא אני אוהב ללכת לגינה
לגינה הגדולה עם המון מגלשות ונדנדה ומקום לרוץ והיא אומרת לו אני מבינה אמא לוקחת אותך ללונה פארק איזה כיף לך והוא שואל אותה מה זה לונה פארק אני הולך לגינה לא לשום מקום אחר אז היא אומרת לו אולי אתה מתכוון למשחקיה והוא בשלו לא אני הולך לגינה רק לגינה ושם הכי כיף לי
אחכ היא שואלת אותו מה היה החג האחרון והוא מתעקש שהחג האחרון היה לפני המון זמן והיא מזדעזעת מהמושגים הנמוכים שלו שטו בשפט לא נחשב לו חג והכי גרוע שהוא לא יודע מה עושים בחג הזה
כי הוא אמר לה שרק אוכלים פרות ולא נוטעים עצים
בסוף האבחון חטפתי צרחות שאני אמא מתעללת ושאין לילד שלי מושגים בסיסים והכל באשמתי והם מעבירים דוח מלא לרווחה
יצאתי משם ונפל לי האסימון :
את אמא שאין כמוהה את אמא יהודיה גהה וכן אין בך שום בעיה
הלכתי להדרכה וקבלתי את הגב אני אמא וה' בחר בי להיות האמא של הילד הזה וזה אומר שאני הכי טובה בשבילו והכתר נמצא לי בראש אף אחד לא יכול לקחת לי אותו
ככה ה' החליט
עכשיו אני עושה תהליך עם עצמי מול הילד החיים משתנים לאט לאט וגם הוא עובר תהליך לא מודע הוא מתקרב לאמא בדרך הנכונה הוא לומד שאם הוא רוצה להיות שיך לבית להיות שיך לאמא יש דרך טובה וכדאי לבחור בא
אני כבר לא מתרגשת ממה שהוא עושה אני פחות בוכה בלילות מתסכול וכאב אני בוכה שנצליח לעשות את השינוי הנכון בצורה הנכונה ביחד בלי לקלקל ועם המון חום ואהבה
ומשתדלת לפתןח את הלב שקצת נסגר כבר כי באמת היה לי מידי קשה איתו כבר הרגשתי חסרת תקווה

בניגוד לדעה המקובלת, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) פוגעת גם בילדים, כאשר עד 4% מהם יפתחו אותה.

גיל ההתפרצות הממוצע אצל ילדים הוא 10, אך אפילו בני 5-6 עשויים להיות מאובחנים בהפרעה.

תסמינים קליניים של OCD אצל ילדים יכולים להופיע אפילו בגיל 3 אך התופעה נדירה ביותר.

מרבית הילדים בגיל טרום ביה״ס מאוד אוהבים למיין חפצים לפי צבע, צורה, גודל ומרקם, דבר אשר כחלק מגדילתם המהירה בגילאים הללו עוזר להם לנסוך היגיון בעולמם המוצף בגירויים חדשים. ילדים נוטים גם לחזור על אותו משפט, מה שמשקף דרך להטמיע מידע חדש למערכת הקוגניטיבית.

נטיה לסדר וארגון מעידה גם התפתחות קוגניטיבית נורמלית וחיובית, כאשר הילד לומד כיצד להבחין בין מאפיינים שונים של קבוצות עצמים על ידי דמיון ושוני. התהליך הזה, שבפסיכולוגיה קוגניטיבית מכונה קטגוריזציה, הכרחי לזיהוי, שיום והכללה של עצמים בסביבה. התהליך חייב להתקיים כדי שנוכל בסופו של דבר להבין ש״שולחן״ ו״כסא״ הם אובייקטים מובחנים, אך שניהם שייכים לקטגוריה המוכללת ״רהיטים״.

גוגל הוא אנציקלופדיה נפלאה למי שרוצה שטיפת מוח
מי שכתב את הנתונים עבר גידול ילדים (לא חושבת )אולי כלבים וחתולים עם ילד אחד

 

[**Moko**]

2 הגדולים שלי מאוד אוהבים סדר וקיבעון במיוחד בגילאי 2-3
וכן שמתי לב שבגיל הזה סף התסכול מאוד נמוך ; אם משהו לא הולך כשורה הבכי מפה עד לשמיים
ב"ה נרגעים מהר אבל הפתיל קצר יותר..
להתאזר בסבלנות, הילד נשמע מותק!
וכן זה דורש מאיתנו לתווך דברים שנשמעים מצחיקים (אמרתי לו שנביא את ספר א' אבל הוא מאחורי הספה ואין לי כוח.. להביא את ספר ב' ולהתמודד מולו או להזיז את הספה? -- זאת שאלה שנכון לשאול. וכשיש בידייך כוחות להתמודד מולו תעשי את זה והענקת לו מתנה ושמה גמישות מחשבתית)
הרבה נחת

 

[123456]

חוץ מזה נשמע גם קצת קושי בויסות חושי- שכיום רווח מאוד ולא נשמע שצריך להיבהל.
לא תפסידו כלום מללכת להתפתחות הילד

נכון ובפרט שלפעמים קושי בויסות חושי וקושי בויסות רגשי הולכים ביחד ולכן יכול להיות שמתעצבן מהר, נהיה מתוסכל מהר ועוד.

 

[אתיס]

הצורה שאת אומרת היא אכן רווחת היום
אני לא שללתי שמדובר בADHD כמו שאת מכוונת אני אומרת דבר אחד שהוא פחות מתקבל על דעתך אבל הוא הנכון בגיל שמצוין בשאלה במידה ואין דברים נוספים חריגים כמו עיקוב התפתחותי
לא שוללת ASD אבל בשלב כזה אין את מי להבחן מדובר בילד קטן עם שכל גדול מה שמקשה אבחון של ASD
אני אמרתי דבר אחד
מה יש ביכולת המשפחה לסייע לילד הקטן שקצת לא לידע איך לנוות את ריגשותיו ורצונותיו באופן הנכון והמווסת
התגובה שאת מציגה אומנם רווחת אבלל היא משרישה התנהגות לא רצויה
ואסביר
מתואר כאן ילד מתוק שדורש דבר מה בכאשר אני אתן יחס עודף להתנהגות הלא נכונה לדוגמה אגש לילד אחבק ואומר אתה רוצה שהבקבוק יהיה דווקא בחור הילד מסיק לעצמו יופי מגיע לי וי אמא נגשה אלי הרוותי את היחס שבקשתי פעם הבאה שארצה דבר מה אני צריך לבכות לצעוק להתעקש רק ככה שומעים אותי
אבל אם אני בוחרת להגיב בדרך אחרת ואני לא רואה את ההתנהגות של הילד אלא רואה כאן מציאות של ילד מתוק עם דרך שגויה שצריכה הכוונה אני לא ניגשת במקום זה אני ממשיכה כרגיל ובפעם אחרת שאני אביא לו את הבקבוק אני אגיד לו לדוגמא: הנה בקבוק איפה אתה רוצה שאניח לך אותו / ראיתי שאתה אוהב שמניחים לך בחור ואני אוהבת אותך אז אני שמה לך את הבקבוק בחור כמו שאתה אוהב
הילד יבין מהי הדרך הנכונה לתקשר עם הסביבה באופן הנכון בלי מילים מיותרות שלנו ולאט לאט ילך בדרך שאנחנו מכוונים לו מתוך בחירה נכונה

ולא כל מה שרווח היום צריך להצמיד לכל מציאות או לכל יצור חי

מה קשור ADHD?
טוב, אני לא מסכימה עם זה.
מותר וצריך לאמא לחבק את הילד שלה כשהוא בוכה וצועק ומשהו קשה לו, הוא בן שנתיים!!!
ועם זה כשמרגישים שצועק או בוכה באופן מוגזם אפשר להעמיד גבול בוא תבקש ממני בצורה נעימה.
לבחון את הדברים רק בצורההתנהגותית, זה להפסיד המון דברים בדרך! אולי להשיג תוצאה אבל להפסיד (ולפעמים להרוס)

היא כתבה שמפחד מרעשים- הגיוני קושי בויסות חושי, לא מחייב וגם אם כן לא נורא. (רווח התכוונתי שיש לזה היום יותר מודעות, ויש בזה רמות שונות, להרבה ילדים זה לא מפריע כ"כ בתפקוד ומספיק שהאמא תדע לתווך נכון)

 

[אתיס]

איך מאבחנים את זה?
והאם בכלל חשוב לאבחן? מה המשמעות אם יודעים נניח שלילד יש הפרעה בויסות?

תלוי מה רמת הקושי וכמה היא מפריעה בתפקוד.
ויסות חושי - יש תת עוררות- ילדים שצריכים גירוי חזק כדי להרגיש ויש עוררות יתר- ילדים שחווים כל גירוי בעוצמה חזקה.(ולכן נמנעים)
וזה יכול להיות בכל החושים או בחלקם (לדוג פחד מרעשים חזקים,/פתאומיים, המנעות מהתעסקות בחומרים שונים או להיפך חיפוש אחר מגע והנאה מחומרים שונים, פחד מגובה, או מנידנוד- חוש התנועה, קושי עם מרקמים שונים באוכל)
יש על זה הרבה מידע בגוגל.
כדאי לטפל כדי לתת לילד לחוות את העולם בצורה נעימה וטובה יותר (בעיקר אם נמנע מגירויים)
בטיפול- חושפים את הילד לאט ובהדרגה לגירויים.
בתור הורים חשוב להיות מודעים אם יש קושי בויסות חושי, כדי לדעת לקבל ולתווך נכון (לדוג, נבהלת מהרעש החזק, אתה לא כ"כ אוהב רעש, לאט לאט תתרגל וזה כבר פחות יפחיד אותך)

 

[פירקוד!!]

לפני שמאבחנים את הילד בשלל בעיות כדאי לדעת שזו התנהגות סטנדרטית לגמרי לגיל שנתיים.. לא לחינם הוא מכונה גיל העצמאות הראשון... וחבל לעשות עסק מזה.. הילדה שלי יכולה לצרוח שעות כי היא החליטה שאני אלביש לה את נעל שמאל על רגל ימין ולא מוכנה לשנות.. במקום לרוץ לאבחונים אני פשוט עובדת עליה ומחליפה בלי שהיא תשים לב והיא עדיין יוצאת מנצחת.. זה הגיל וזה יעבור..