השקעות s&p 500 כדאיות הסטורית

[סלום]

תשואה עלובה של 0% או 2% בתקופה כל כך ארוכה זה הפסד רציני, במיוחד אם מסתכלים על האינפלציה.
לכן אני מתנגד לכל "המומחים" בעיני עצמם שדוחפים את הציבור התמים להשקיע בs&p, בהשקעה "פאסיבית.." בדיוק כשהוא התנפח באופן לחלוטין לא רציונלי.

מה אתה מציע?

 

[מקצועי בלבד]

תשואה עלובה של 0% או 2% בתקופה כל כך ארוכה זה הפסד רציני, במיוחד אם מסתכלים על האינפלציה.
לכן אני מתנגד לכל "המומחים" בעיני עצמם שדוחפים את הציבור התמים להשקיע בs&p, בהשקעה "פאסיבית.." בדיוק כשהוא התנפח באופן לחלוטין לא רציונלי.

א. התשואה הנ"ל הייתה לפני הרבה מאד שנים בנפילה של 1929 ולא בטוח כמה זה רלוונטי לתקופה שלנו, כי כל הכלכלה ושוק ההון השתנו מאז מאד.
ב. אחד הכללים להשקעה נכונה בשוק ההון זה לא להוציא את הכסף בזמני שפל בשוק, כך שברוב המקרים אם לא מושכים בצורה טיפשית את כל הכסף בבת אחת באמצע שפל רציני במניות, ומחכים קצת שהשוק יעלה בחזרה אז התשואה תהיה מעולה!!
ג. ואכן זה גם מאד טיפשי לנהור אחרי העדר בהשקעות מבלי להבין היטב מה עושים, מה הסיכויים, ומה הסיכונים, ואיך להתנהל עם ההשקעה, אז החכמים יודעים לפעול נכון ומרוויחים הרבה מאד כסף, ויש את העדר, שהרבה מהם שפועלים מבלי להבין מה הם עושים, אז בסבירות לא מבוטלת, חלק מהם גם יפסידו לא מעט כסף.

 

[דף גמרא]

נתון לא נכון עובדתית.

אני לא יודע איך בודקים נתונים כאלו

כתבת כבר בעברבאחד האשכולות בפורום שכמעט בכל המקרים מיצוע על פני מספר שנים לא מקטין סיכונים.
ואכן זהו נתון מפתיע אבל קשה להתווכח עם הנתונים שהבאת.

אבל אני מדבר על הפקדה חודשית
וכיון שההגיון נותן שההשקעה חודשית מקטינה סיכונים בזמני שפל לעומת השקעה בפעימה אחת, וזו גם ההנחה הרווחת בקרב המומחים בתחום.
אני נוטה להאמין לזה אלא אם כן יוכח אחרת

 

[ה. שלמה]

אני לא יודע איך בודקים נתונים כאלו

אין מה לבדוק.
מבחינה חשבונאית טהורה, נפילה בשוק, משפיעה יותר בסיום תקופת מיצוע, ומשפיעה פחות בתחילת התקופה. קוראים לזה 'סיכון רצף התשואות'.

 

[מכלולאי]

ההיסטוריה הוכיחה שרוב החברות ש"מגדלות על אלף דונם" - היום, מגדלות מחר על מאה דונם אם בכלל.
ובהחלט יש היגיון לגדר את הסיכון בקניית משקל שווה.

גם המשקל השווה יכולות לרדת למאה דונם (למעשה הרבה יותר סביר שזה יקרה לחברה קטנה יחסית ולא לגוגל ומייקרוסופט ושות'), ואין בו שום גידור. סתם השקעה חצי אקראית בחברות שבמקרה הם ברשימת ה-500.
אם כבר, מי שמפחד מהריכוזיות יכול לקנות את המדד שכולל את 493 החברות שאינן במופלאות. יש גם מדד של החברות הכי פחות תנודתיות ב-S&P - גם זו יכולה להיות אפשרות טובה לחוששים מנפילה.

 

[מכלולאי]

תשואה עלובה של 0% או 2% בתקופה כל כך ארוכה זה הפסד רציני, במיוחד אם מסתכלים על האינפלציה.
לכן אני מתנגד לכל "המומחים" בעיני עצמם שדוחפים את הציבור התמים להשקיע בs&p, בהשקעה "פאסיבית.." בדיוק כשהוא התנפח באופן לחלוטין לא רציונלי.

בדרך כלל מדובר על השקעה חודשית, ובמקרה זה אפילו בתקופה הכי איומה של 1929 (שאגב אינה דומה להיום כמעט בשום בחינה) מי שהשקיע כך הרוויח כ-7%, כי הוא גם קנה בזול.

 

[ה. שלמה]

יש גם מדד של החברות הכי פחות תנודתיות ב-S&P - גם זו יכולה להיות אפשרות טובה לחוששים מנפילה.

מדריך - לבעלי לב חלש...

~ מניות זה לא לבעלי לב חלש! ~ S&P 500 זה רכבת הרים, איך אפשר לעמוד בזה?? ~ האם יש מניות פחות מסוכנות?? אולי לא ידעתם, אך התשובה היא, כן! הבה נכיר את המונח המאוד חשוב בשוק ההון - 'סטיית תקן'. סטיית תקן זה נוסחה מתמטית, המחשבת ממוצע של קבוצת מספרים, והמרחק של כל יחידה מהממוצע. לדוגמה: אם 5...

www.prog.co.il

 

[דף גמרא]

אין מה לבדוק.
מבחינה חשבונאית טהורה, נפילה בשוק, משפיעה יותר בסיום תקופת מיצוע, ומשפיעה פחות בתחילת התקופה. קוראים לזה 'סיכון רצף התשואות'.

בהחלט.
ולכן במקרה של נפילה בסוף תקופת ההשקעה השקעה בפעימה אחת תפסיד פחות מאשר השקעה במיצוע. בגלל שהיא כבר הספיקה להרוויח לפני הנפילה.
אבל גם בהשקעה במיצוע הנפילה לא תהיה כל כך גדולה (בהשקעה לטווח ארוך), כי גם היא הספיקה להרוויח. (הרוויחה פחות, אבל עדיין הרוויחה).

המטרה בהשקעה בפעימות היא להגן מפני מקרה של נפילה משמעותית בתחילת ההשקעה.
בכזה מקרה מי שהשקיעה במכה יצטרך זמן רב יותר להחזיר את כספו
לעומת מי שהשקיע בפעימות חודשיות (בדגש על חודשיות ולא שנתיות) שלא הפסיד הרבה כסף בנפילה ויצליח להתאושש הרבה יותר מהר.

 

[ה. שלמה]

בהחלט.
ולכן במקרה של נפילה בסוף תקופת ההשקעה השקעה בפעימה אחת תפסיד פחות מאשר השקעה במיצוע. בגלל שהיא כבר הספיקה להרוויח לפני הנפילה.
אבל גם בהשקעה במיצוע הנפילה לא תהיה כל כך גדולה (בהשקעה לטווח ארוך), כי גם היא הספיקה להרוויח. (הרוויחה פחות, אבל עדיין הרוויחה).\

יהיו הפסדים שימחקו את הרווח הקטן, ולא יצליחו למחוק את הרווח הגדול יותר.

המטרה בהשקעה בפעימות היא להגן מפני מקרה של נפילה משמעותית בתחילת ההשקעה.
בכזה מקרה מי שהשקיעה במכה יצטרך זמן רב יותר להחזיר את כספו
לעומת מי שהשקיע בפעימות חודשיות (בדגש על חודשיות ולא שנתיות) שלא הפסיד הרבה כסף בנפילה ויצליח להתאושש הרבה יותר מהר.

ההפסד במיצוע, הוא אובדן תשואה של הזמן שהכסף לא הושקע.
אני לא רואה דרך להמר מתי תתרחשנה הנפילות, ולכן אני לא רואה טעם להמר על ירידות בתחילה ולא בסוף, ולאבד תשואה.

 

[דף גמרא]

ההפסד במיצוע, הוא אובדן תשואה של הזמן שהכסף לא הושקע.
אני לא רואה דרך להמר מתי תתרחשנה הנפילות, ולכן אני לא רואה טעם להמר על ירידות בתחילה ולא בסוף, ולאבד תשואה.

לא המלצתי לאף אחד להמר על מיצוע ולא על השקעה במכה.

פשוט מבחינה טכנית רוב האנשים משקיעים במיצוע לפי החסכונות שלהם,
וכשבודקים את הסיכונים ראוי לבדוק לפי השקעה במיצוע ולא לפי השקעה במכה.

 

[.R.A]

אתם תופסים מעצמכם משקיעים "חסרי מזל"? זה בשבילכם.

מהי התשואה הכי גרועה שהשיג משקיע "חסר מזל" בעת השקעה במדד S&P 500?

טווח השקעה של שנה:
אם השקעתם בשנה הכי גרועה של המדד יצא שהפסדתם 44% בשנה אחת.

טווח השקעה של 5 שנים:
אם השקעתם בחמשת השנים הכי גרועות של המדד יצא שהפסדתם 13% לשנה בממוצע.

טווח השקעה של 10 שנים:
אם השקעתם ב10 השנים הכי גרועות של המדד יצא שהפסדתם 2% לשנה בממוצע.

טווח השקעה של 20 שנה:
אם השקעתם ב20 השנים הכי גרועות של המדד יצא שהרווחתם 2% לשנה בממוצע.

טווח השקעה של 30 שנה:
אם השקעתם ב30 השנים הכי גרועות של המדד יצא שהרווחתם 8% לשנה בממוצע.

מסקנות:
גם המשקיע הכי "חסר מזל" הרוויח בשוק ההון לאורך ההיסטוריה במידה והוא השקיע באמת לטווח הארוך ולא לטווח של שנים בודדות.

ככל שטווח ההשקעה עולה כך הסיכויים להרוויח עולים (נתוני העבר מאז שנת 1928 מצביעים על כך שבעת השקעה למשך 16 שנים ויותר תמיד המדד הגיע לשיאים חדשים ב100% מהמקרים).

ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר כך מגיעים לכיוון התשואה הממוצעת (של כ10% לשנה) גם במקרה שבו הנקודה ההתחלתית של ההשקעה היתה הגרועה ביותר.

* הנתונים מתייחסים רק להשקעה מתחילת השנה הקלנדרית ועד סופה.
* הנתונים מתייחסים למדד S&P 500 (TR) עבור השנים 1928-2024.
* הנתונים לא כוללים הפקדה חודשית נוספת כלשהי שהיתה מפחיתה את הסיכון אף יותר.

דניאל ''הנבון'' האם יש לך כזו סקירה גם על המדד העולמי של המדינות המפותחות?
תודה מראש על כל החומר הברור