איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

שו"ת קורונה, מהרה"ח הרב ארז משה דורון שליט"א.

שו"ת קורונה
כ״ב באדר תש״פ
כותב: הרב ארז משה דורון

לקט של שאלות ותשובות שרבים מאיתנו שואלים בימים אלה, ימי חשש ופחד בשל מגיפת הקורונה (covid-19) המסתובבת בעולם כולו, עם הרב ארז משה דורון שליט"א



הרב ארז משה דורון עם מקבץ של שאלות ותשובות בענין מגיפת הקורונה המשתוללת בעולם בתקופה הזו. מומלץ לקרוא (וחשוב להדגיש: הוראות אלו לא באו להחליף את הוראות משרד הבריאות, אותן תוכלו לראות כאן)

1. אם אני מאמינה שהכל בידי שמים, צריך להבהל או להקפיד על הוראות?
היום ישבתי בבית של ההורים שלי והם ראו בחדשות את הנאום של ראש הממשלה על הקורונה, נאום מלחיץ ביותר. ראיתי את ההורים שלי מבוהלים ומפוחדים, אומרים שזה הולך להיות אסון, שזה סוף העולם חס ושלום, שהמון אנשים הולכים למות. וכששמעתי את זה נבהלתי ונתקפתי בפחד גדול.ואני רוצה לשאול: אם אני מאמינה שהכל בידי ה' ושהוא הכל ושהוא ישמור עלי ועל כולם בתוך כל המגפה הזאת, אז למה אני צריכה להיבהל ממה שכולם אומרים? אני באמת צריכה לשמור על סטריליות כמו שאומר משרד הבריאות? לשמור מרחק מאנשים?
תשובה: לא צריך להיבהל, אבל צריך להתעדכן בצורה עניינית איך נדרש מאיתנו להתנהג.
נכון, אנחנו מאמינים שהכל בידי שמיים. השם יתברך הוא לבדו מנהיג העולם, וכל מה שקרה וקורה ויקרה הכל אך ורק בשליטתו ובהשגחתו הבלעדית. ברצותו ממית וברצותו מחייה. אבל ביחד עם האמונה שהכל בידי שמיים, השם יתברך נתן לנו תורה ובה הוא מצווה אותנו לפעול גם בדרך טבעית ואנושית, ועל כן חובתנו הגמורה גם על פי ההלכה, כמו שהורו ופסקו גדולי ישראל, להישמע לכל ההוראות ולקיים את מה שנדרש מאיתנו בדיוק כמו שאנחנו מקיימים כל מצווה. לשמור על בריאותנו ובריאות הסובבים אותנו היא מצווה גמורה ורצון השם.

2. "אין זמן. לחזור בתשובה עכשיו!"
נתקלתי בשידור בו השתתפו שני רבנים שניסו לעורר את הציבור בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ובישראל. הרבנים דיברו על הצורך הדחוף לחזור בתשובה ובעיקר בשמירת שבת ובהתרחקות מעריות. המסר היה שאין זמן ואין ברירה אלא לחזור בתשובה עכשיו בכדי להינצל.

תשובה: אף אחד לא יכול "לעשות תשובה שלמה" ולהשתנות לגמרי ברגע אחד. מה שכן אפשרי ומצופה מאיתנו זה התחזקות. כל אחד במקום שהוא נמצא, במדרגה שלו ובניסיונות שהוא מתמודד איתם, יכול לקבל החלטה להתחזק. להוסיף ב"סור מרע", כלומר בהימנעות מעבירות ומעשים רעים, ולהוסיף ב"עשה טוב", כלומר בתוספת של לימוד תורה, תפילה, מצוות ומעשים טובים. רבי נחמן מלמד, שכל החלטה כזאת, לצעוד קדימה, להתקרב יותר אל הקדושה, היא אהובה ורצויה בעיני בורא עולם, ממתיקה דינים ומשנה עולמות. כל אחד חשוב, כל צעד ניספר, כל רצון קדוש, כל פעולה משנה.
אפשר לקחת משהו קטן שאני יכול לעמוד בו והוא משמח ומחזק אותי. למשל: תוספת יומית של אמירת פרק תהילים או אפילו פסוק אחד. ריקוד יומי של דקות ספורות, וכן כל דבר שאדם עושה כדי לשמח ולעודד את עצמו, יציאה להליכה, קריאה, משהו שאני אוהב לעשות ויוסיף יציבות ורוגע גם לשגרת החיים העכשוית. דווקא מתוך הקושי, כל תנועה קטנה לכיוון הקדושה נחשבת יותר.

3. מה עם כל נבואות הזעם בעקבות הקורונה?
אני שומע הרבה נבואות זעם ו"הבטחות" מכל מיני רבנים ומקובלים, שזה (- מגיפת הקורונה) התחלת הגאולה והבלגן רק הולך להיות הרבה יותר גרוע. זה נכון? צריך להאמין לזה?

תשובה: לגבי השאלה מה עתיד לקרות באחרית הימים ואיך ומתי יקרה פוסק הרמב"ם במילים מאד ברורות: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן – לא ידע אדם היאך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה (מסורת) בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים (שמדברים על אחרית הימים וניתן לפרש אותם בכמה אופנים) ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו" (רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק י"ב סעיף ב').
הנביאים לא קיבלו מסר חד משמעי בנושא וגם לא חכמי ישראל, כך שלא ברור מניין יש למישהו את העזות להחליט ולומר יהיה כך או יהיה אחרת. יש הרבה אפשרויות איך יהיה ומה יהיה. ומי שבוחר רק את התסריטים הכי קשים ומעז לומר שיהיה רק יותר גרוע, בוודאי אינו משרת ומקדם את תהליך הגאולה אלא להיפך. יש גם תסריטים של ניסים ונפלאות, ישועות והצלות ומותר לנו להאמין ולקוות שכך יהיה ולא אחרת, כמו שאמרו פעמים רבות צדיקים בני דורנו כדוגמת הרב מרדכי אליהו זצ"ל הבבא סאלי זצ"ל והרבי מלובביץ זצ"ל, שחשוב שלא לנבא נבואות שחורות שמגשימות את עצמן, אלא לקוות לטוב ולגאולה בחסד וברחמים. עם ישראל כבר עבר אין סוף מדורי גיהינום באלפיים שנה האחרונות ויש די צרות ויסורים בכף המאזניים כדי לפייס ולבטל את מידת הדין.
ביחד עם זה צריך וראוי לפעול לביטול הצרות ("חיי מוהר"ן" סעיף ו'): "וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה עָסַק הַרְבֵּה מְאד בְּעִנְיַן הַפּוּנְקְטִין (הגזרות שהיו בזמנם) וְהִצְטַעֵר עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה מְאד, וְאָמַר כִּי לא דָּבָר רֵק הוּא, וְהִקְפִּיד מְאד עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבְּוַדַּאי לא יִתְקַיְּמוּ הַפּוּנְקְטִין, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם זאת לְיִשְׂרָאֵל. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא שְׁטוּת, כִּי הֲלא מָצִינוּ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעַתָּה".
וביחד עם זה, לא להימשך מידי אחר הצער ולזכור ולקוות לחסדי השם.
"וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֵין אַתָּה מְיָאֵשׁ עַצְמְךָ מִצְּעָקָה כְּלָל, וּבְוַדַּאי קוֹל צַעֲקָתְךָ עוֹלֶה עַד לַשָּׁמַיִם, אַךְ אֲהוּבִי בְּנִי אַתָּה מִתְפַּחֵד יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי חָלִילָה לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַצַּעַר חַס וְשָׁלוֹם כָּל כָּךְ, בִּפְרָט שֶׁכְּבָר רָאִיתָ חַסְדֵי ה' כַּמָּה פְּעָמִים אֲשֶׁר עָשָׂה עִמְּךָ, עַל כֵּן אַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד, כִּי בְּוַדַּאי לא יַעֲזוב אוֹתְךָ לְעוֹלָם, וְיִתְהַפֵּךְ הַכּל לְטוֹבָה" ("עלים לתרופה" מכתב קי"ג).

4. איך מתחזקים בפועל?
אני מבין שבמצב כזה צריך להתחזק באמונה ובביטחון בשם, וכך גם אומרים הצדיקים, אבל מה זה אומר בפועל להתחזק באמונה ובביטחון בשם? איך עושים את זה?

תשובה: רבינו מלמד שהתחזקות באמונה וביטחון תלויה בדיבורי אמונה שהאדם מדבר, כמו שכתב: "האמונה תלויה בפה של אדם, בבחינת "אודיע אמונתך בפי" (תהילים פרק פ"ט), היינו על ידי שמדברין האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה, וגם על ידי זה באים לאמונה" ("ליקוטי מוהר"ן" חלק ב' תורה מ"ד)
וטוב לומר ולשנן את עיקרי האמונה היהודית בהשגחת השם והנהגתו.
"אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים".
"אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד, ראשון ואחרון" כמו שרבינו לימד לומר ("שיחות הר"ן שיחה קמ"ב).
"אני מאמין באמונה שלמה שכל מה שעושה הבורא יתברך, לטובה הוא עושה", שכך נפסק להלכה לומר: "לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל מה דעביד רחמנא, לטב עביד" ("שולחן ערוך" אורח חיים סימן ר"ל סעיף ה'):
וכן כתב הרב חיים מוולוזין ("נפש החיים" שער ג' פרק י"ב): "עניין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים, שלא יוכלו לשלוט בו, ולא יעשו שום רושם כלל, כשהאדם קובע בליבו לאמר: הלא ה' הוא האלוקים האמיתי, ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו".
גם תפילה, כל תפילה כגון אמירת הברכות השונות, תהילים, ליקוטי תפילות או התבודדות ושיחה פרטית מול השם, מחזקות את האמונה והביטחון כמו שרבינו מלמד. אפשר למשל לבחור ברכה אחת מתוך הברכות היומיות, ללמוד את פירש המילים שלה ולהשתדל לומר אותה כל יום בתשומת לב ובכוונה. באותו אופן אפשר לומר פרק תהילים מתוך תשומת לב וכוונה יתירה, או אחת מהברכות השגורות בפינו מתוך תפילת שמונה עשרה.
"ואמונה הוא בחינת תפילה, כמו שכתוב (שמות פרק י"ז): "ויהי ידיו אמונה" ותרגומו "פרישן בצלו" (ותרגם אונקלוס: פרושות בתפילה") וזה בחינת ניסים, למעלה מהטבע, כי התפילה למעלה מטבע, כי הטבע מחייב כן והתפילה משנה הטבע, וזה דבר נס. ולזה צריך אמונה, שיאמין שיש מחדש ובידו לחדש דבר כרצונו" ("ליקוטי מוהר"ן תורה ז' סעיף א').
אפשר למשל לבחור ברכה אחת מתוך הברכות היומיות, ללמוד את פירוש המילים שלה ולהשתדל לומר אותה כל יום בתשומת לב ובכוונה. באותו אופן אפשר לומר פרק תהילים מתוך תשומת לב וכוונה יתירה, או אחת מהברכות השגורות בפינו מתוך תפילת שמונה עשרה.

5. ומה עושים עם הפחד וההיסטריה ממגיפת הקורונה?
מה שקורה עם הקורונה מכניס להיסטריה או לשיתוק. יש לרבינו עצות נגד פחד?

תשובה: רבינו מלמד ("ליקוטי מוהר"ן" תורה ט"ו) שפחדים באים לעורר את האדם להתבוננות וחשבון נפש, ועל ידי שמספר לשם יתברך בהתבודדות מה עובר עליו ושופט את עצמו הוא מבטל את הפחד ואת הדינים ששורים עליו.
ביחד עם זאת, רבינו עצמו מצביע על הקושי אפילו לחשוב בבהירות או לפתוח את הפה כאשר תוקפים את האדם מרה שחורה, עצבות או פחד. ועצתו לכך – להתחזק בשמחה.
שמחה – תאפשר ישוב הדעת ובהירות מחשבתית, ואלו – יאפשרו התבוננות וסייעתא דשמייא בתפילה. בכל מקרה – מתחילים משמחה.
יש לנו תיעוד מדברי רבי נתן איך הוא התמודד עם הפחד בזמן מגיפה שהייתה בזמנם. גם רבי נתן פחד, אבל הוא הבין שאפשר להתמודד עם הפחד.
הנה דבריו הקדושים: "וְנָא בְּנִי חֲבִיבִי לְמַעַן הַשֵּׁם הָסֵר דְּאָגָה וּמָרָה שְׁחוֹרָה מִלִּבְּךָ וְאַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד כְּלָל, כִּי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהַפַּחַד מַזִּיקִים חַס וְשָׁלוֹם לְהַגּוּף הַרְבֵּה וּלְהַנֶּפֶשׁ בְּוַדַּאי, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה' אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרְךָ, אַל יִטּושׁ וְאַל יַעֲזוב אוֹתְךָ וִירַפֶּאֲךָ וְיַחֲלִימְךָ מְהֵרָה" ("עלים לתרופה" מכתב קמ"ב).
ועוד הוא מוסיף:
"וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְךָ בְּמִכְתָּבִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּגודֶל הַצָּרָה וְהַפַּחַד הָיִיתִי מִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וְכוּ', בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כּה וְנָתַן לָנוּ כּוח לִסְבּול כָּל זֶה. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גּודֶל הַפַּחַד שֶׁהָיָה בְּכָאן.
וְהִנֵּה אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מֵאַהֲבָתְךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַכּל בַּאֲרִיכוּת, וְהִנֵּה מִכָּל זֶה יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל לְהִתְעוֹרֵר מְאד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּהַצֵּל הָעוֹבֵר הַזֶּה, וְהִנֵּה בִּטְנִי מָלֵא מִלִּים אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים לְהַאֲרִיךְ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה פּה אֲסַפֵּר לְךָ הַכּל בַּאֲרִיכוּת. אוּלַי תִּשְׁמַע וְתָבִין חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲפִלּוּ בְּעֵת צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן. שֶׁהוּא עִנְיַן בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרָה עָצְמָה יֵשׁ כַּמָּה הַרְחָבוֹת" ("עלים לתרופה" מכתב ל"א).
וכמה הרחבות יש בתוך הצרה:
– הנחיות הזהירות הן יחסית פשוטות, לא מורכבות ולא דורשות היערכות מיוחדת או הוצאות מיוחדות.
– המשק עדיין פעיל. מזון וצרכים זמינים ברוך השם.
– יש אפשרות לתקשר, ללמוד, לעבוד ואפילו לבצע רכישות גם בלי לצאת מהבית.
– יש אפשרות להתאחד יחד כל המשפחה ולמנף את האירוע לקירוב וחיזוק התא המשפחתי.
– עם ישראל מקים ארגונים לסיוע ומתגלה בטובו ותפארתו.
– הבידוד שנדרש יכול להתקיים בבית ובסביבה הטבעית של האדם.
– יש מי שמטפל בחולים ולדאוג לצרכיהם וגם למי שנמצא בבידוד.
– ביטוח לאומי מאשר דמי אבטלה לעובדים בחופשה ללא תשלום
– בנקים מאפשרים להקפיא משכנתא.
– גופים שונים מציעים תמיכה כלכלית, ריגשית וסיוע בכל תחום למי שזקוק.

6. מה ה' יתברך רוצה מאיתנו?
אז מה השם יתברך רוצה מאיתנו? במה עלינו להתחזק?

תשובה: עצות רבינו הן נצחיות ומועילות לכל אדם ובכל מצב. רבינו מלמד אותנו להאמין בטוב שלנו, לשמוח בכל דבר קטן, להשתדל להוסיף קדושה כמה שאפשר. עוד פרק תהילים, עוד כמה מילים של תפילה אישית, עוד לימוד תורה, עוד מטבע לצדקה, עוד חיוך לבן זוג, לילד, לחבר, עוד עידוד ומילה טובה למי שסביבנו, עוד מחיאת כפיים וריקודים להמתקת הדינים.
מי שמחזיק מעמד ביהדות, הוא מחזיק את העולם.
ואין כמו שמחה להמתקת הדינים.
זוהי הוראה מפורשת של רבינו דווקא בזמן צער ומצוקה.
רבינו מלמד: "שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו". העצבות והדאגה חוסמים את המוח ומשתקים אותו ובגלל זה קשה להתפלל וליישב את הדעת, לכן, לפני הכל, צריך לשחרר את המוח על ידי שמחה: "רק על ידי שמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות" ("ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה י').
שמחה. אפילו באופן מלאכותי.
"צריך להכריח את עצמו לשמוח בכל מה שיוכל, ואם לפעמים דעתו מבולבלת ואינו יכול בשום אופן לשמח את עצמו – אז עצתו שיעשה את עצמו כאילו הוא שמח. ואף על פי שבתחילה עדיין אין השמחה באמת בלב, אף על פי כן ע"י שעושה את עצמו כאילו הוא שמח, עי"ז יזכה אחר-כך באמת לשמחה. ועצה זאת היא עצה גדולה מאד גם בכל הדברים שבקדושה, שבתחילה צריכים לעשות את עצמו כאילו הוא להוט אחר אותו הדבר שבקדושה, ואחר-כך זוכים לזה באמת" (שיחות הר"ן ע"ד)
הנה תיאור של רבי נתן, איך הוא מקיים בעצמו את עצת רבינו אפילו מתוך הפחד והצער:
"יָדַעְתִּי כִּי בְּוַדַּאי יִהְיֶה נִשְׁמָע אֶצְלְכֶם כִּי גַּם פּה הִגִּיעַ הַחוֹלַאַת לְכַמָּה אֲנָשִׁים רַחֲמָנָא לִצְלַן…
נָא בְּנִי חֲבִיבִי אַל תִּצְטַעֵר כְּלָל עַל זֶה, תַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי הַכּל לְטוֹבָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה, וְהִנֵּה מִגּודֶל צַעֲרִי עַד הַנֶּפֶשׁ עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֶחֱיֵיתִי אֶת עַצְמִי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאִם לא הָיִיתִי מִתְבַּיֵּשׁ מֵהָעוֹלָם הָיִיתִי מְרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, כִּי חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, וּמִגּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וְיאמַר לַמַּלְאָךְ הָרֵף יָדְךָ וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ בְּקָרוֹב" ("עלים לתרופה" מכתב ל').
בוודאי צריך להרבות בתפילות, באמירת תהילים, בבקשת רחמים, אבל גם זה, לא מתוך בהלה. הנה דבריו המנחמים של רבי נתן באיזה אופן מקבלים כוח להתפלל ולזעוק אל השם בלי לאבד את התקווה:
"ואיך שהוא, תפילה וצעקה מועיל לכל דבר, אך קשה לצעוק ולהתפלל כי אם על ידי דרך הנ"ל, שאינם מתבהלים כל כך, רק יודעים שכך מנהיג השם יתברך העולם, וכך הוא הניסיון של כל אדם שבעולם, שיעבור עליו מה שיעבור בכל יום, והכל לפי האדם והזמן. זה – מנסין בעניות גדול וזה – בעשירות מופלג, וזה – בפרנסה כזאת וזה – בפרנסה כזאת. וכל השינויים שנעשין באדם ובזמן, בכל יום ובכל אדם, אשר עצמו מספר, כי אדם זה בזה היום לפי מעשיו ולפי נשמתו צריך להתנסות בעניין זה דייקא וזה בעניין אחר לגמרי, אבל הצד השווה שבכולם, שכולם מלאים דאגות ויגונות ויסורים בלי שיעור, וכולם אין להם במה להחיות ולנחם עצמן כי אם במה שחוטפין בכל יום איזה דבר שבקדושה, תורה ותפילה וצדקה וגמילות חסדים וכו', שעל ידי זה יצליחו לנצח. וחוץ מזה הכל הבל, אפילו אם היה לו כל העשירות והעולם הזה של כל בני העולם, מכל שכן שאין מי שיהיה לו העולם הזה, כאשר ידוע לנו כבר. ובזה בטחנו, שסוף כל סוף יהיה אחריתנו לטובה גדולה, בעזרת השם יתברך, ואל יעזבנו ואל יטשנו בחסדו הגדול, יתברך שמו לנצח" ("עלים לתרופה" מכתב ק"ה).
ועוד מצאנו בדברי רבי נתן שהיה נתון במצב דומה ("עלים לתרופה" מכתב ל"ו):
(תרגום מאידיש) ילדים יקרים, זירקו את הצער מכם, האמינו שכל מה שעושה ה' יתברך הכל לטובה. התבוננו כי האדם צריך לחשוב רק על התכלית, אל תכעסו, אל תדאגו, ה' יתברך ינחם אתכם בכל טוב בתוך כל ישראל.
בנים אהובים, תוכלו להבין מעצמכם את הצער שקיבלתי ממכתבכם, מה ששמעתי את הבשורות מביתכם, אחת אחר חברתה, שה' יתברך כבר ירחם. וכי מה יכול מישהו היום לעזור, כי אם ה' יתברך לבדו ואין אנו יכולים כי אם לבקשו תמיד, אולי ירחם. מן הסתם שמעתם מה שנעשה כאן. הרבה אומרים שכאן, חס ושלום, היה גרוע יותר מאשר בטולטשין. הרבה אנשים נעדרו [כלומר: נפטרו], שה' יתברך כבר ירחם. מה אני יכול לייעץ לכם? שומעים כל יום שחס ושלום יטילו כאן הסגר. גם בביתי, בת אשתי חיה תחיה, איננה בריאה. ה' יתברך ישלח לה רפואה שלמה בקרוב. הצער והיסורים והפחדים שיש לכל אחד בזמנים אלו מבינים אתם בעצמכם. שום עצה אין יכולים לתת כיום כלל ואין אפשרות לעזור, רק לבקש את ה' יתברך ברחמים ותחנונים, אולי יחוס אולי ירחם.
בנים אהובים, למען ה', חיזקו ואל תניחו עצמכם ליפול. ביטחו בה' יתברך, הוא לא יעזוב אתכם חס ושלום, הוא כבר יעזור לכם וינחם אתכם בכל הנחמות וישועות גדולות. מה שהיה, ודאי הכל לטובה ומכאן והלאה הוא כבר ישמור אתכם וכאב את בן ירצה.
אהובי בני, מי יתן לי אבר כיונה אעופה אליך לראות עימך פנים אל פנים, אך מה לעשות כי גבה טורא בינן (גבה ההר ביננו) וליוצא ובא אין שלום [כלומר: בגלל ההסגר אין לנו אפשרות להפגש]. למען השם חזק ואמץ עתה ואל תהיה נמשך אחרי הצער כל כך, חס ושלום, כי ה' איתך, אל תירא ואל תחת. בטח בה' כי לא יעזוב אותך. אנו מחוייבים להפקיד רוחנו ונשמותינו בידו יתברך והטוב בעיניו יעשה עימנו.
עתה יודעים הכל כי אין עצה ותחבולה כי אם להשליך עצמו על השם יתברך".
עד כאן דברי רבי נתן במכתבו לילדיו. ומסופר שם שאחרי שבוע או יותר עברה המגיפה.
"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וה' הטוב בעיניו יעשה" (שמואל ב' פרק י' פסוק י"ב)

ארז משה דורון.

מאמרים נוספים, ספרים ושיעורים של הרב ארז דורון תוכלו למצוא באתר "אור פנימי"