Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
  • 287
  • ימים נוראים - ימים של מחשבה
    לא עוד ימי השגרה,
    לא עוד ימים של עבודה - ריצה - בית ומשפחה
    ימים שכל כולם התכנסות משפחתית טהורה.

    הצלצול שבורא עולם הפעיל למולנו,
    מנענע כל לב, וכל בדיל מחשבה עבורנו,
    לא לחינם פעל כל זאת בורא עולמות
    לכל מחלה וחרדה יש סיבות ברורות.

    ולאחר שבוע של בילוי משותף עם כל הילדים,
    שעות של שיחות והבנות חדשות, מלאות באתגרים
    הגיעה לה שבת המלכה שאור חדש מפיצה,
    לא שבת רגילה, שבת נדירה.

    בכל שבת כואבת מחדש את כאבה של שבת,
    רחוב ז'בוטינסקי מלא מכוניות, נוסעות
    רחובות צדדים בערים מעורבות לא כולם צנועות,
    וכבוד השבת, וכבודו של אבא בשמים לא כולן שומרות.

    והשבת שקט דממה -
    רחוב ז'בוטינסקי כמעט ללא תנועה,
    וברחובות הצדדים מנינים מנינים,
    מכל פינה שירת התפילה בוקעת רקיעים.

    אין עוד חסידים וליטאים,
    לא עוד ספרדים ואשכנזים,
    אין כאן פלג ואין כאן שונאים,
    כולם יחד אל השמים פונים.

    ומאה מטר מהבית עשרות אם לא מאות מתפללים,
    כולם כאחד את הרחובות כובשים,
    נושאים תפילה יחד, בניגון של אהבה,
    והשם שבשמים רוקד לו משמחה.

    נעצור לרגע למחשבה,
    נתבונן מעט בהבנה,
    ונחשוב שהגיע זמן האחדות והשלווה,
    נעזוב את הפילוג והשטנה,
    ומשם, בוודאי משם תבוא לה הגאולה.

    רגשות של שבת, של אשה יהודיה פשוטה.
    יש שם 2800 חולים ו-77 מתים, ובכל זאת הנחיות ממש קלות
    הנה הכתבה
    יצאנו מהבית. לא נעים להגיד את זה למבודדי ארץ ישראל, אבל, החלטנו ללכת לפארק הגדול. זה מקום ענק, חשבנו, וגם אם יהיו עוד אנשים – בכל זאת יהיה מספיק מקום לכולם בלי להתחכך. נראה קצת שמש ודשא ומגלשות וסוסים ונחזור הביתה לשטוף ידיים.

    מה שלא ציפינו זה להגיע ולראות מאות(!) משפחות עם ילדים מתרוצצים, משחקים, נוגעים, עומדים קרוב, מחליפים מתקנים וכו' וכו'. אתה עומד ומשפשף עיניים (ביטוי מסוכן בימי קורונה) – ומחפש איפה אמצעי הזהירות. לא נצפו מסיכות פנים. ריח האלכוג'ל לא נישא באוויר, כפפות לטקס לא חולקו באלפיהם. אנשים ישבו בשולחנות הציבוריים לארוחה קלה ולנו רק נותר לתהות: שפיות, או הפקרות? מי המשוגע – השבדים (ואנחנו) שנוהרים למרחבים הציבוריים או הישראלים שמחמירים בכל יום את תנאי הסגר? הפער בין מה שאנחנו רואים ושומעים מהארץ לבין מה שראינו וחווינו פה בשבדיה הוא בלתי נתפס.
    ההנחיות השבדיות דומות להנחיות בישראל שלפני פרוץ ההיסטריה: איסור התקהלות של מעל 500 איש, בידוד-עצמי מרצון למי שיש לו תסמינים, המלצה לאוכלוסיות בסיכון שלא לצאת והמלצה למעסיקים לאפשר עבודה מהבית. רק בשבוע שעבר נסגרו מוסדות ההשכלה הגבוהה וניתנה הוראה כללית למנהלי תיכונים "לשקול" לסגור את התיכונים. בלי עין הרע – בתי ספר יסודיים וגנים ממשיכים כרגיל, כמובן עם פיקוח חמור על תלמידים או אנשי צוות שמגלים תסמיני קורונה.
    ההיגיון של הרשויות די פשוט: מיקוד המאמצים בהגנה על אוכלוסיה בסיכון – באמצעות בידוד-עצמי וניטור הידבקויות – והגבלות בסיסיות בלבד על שאר האוכלוסיה הבריאה. הם מעריכים שכך, מצד אחד, שבדיה לא תהפוך למסיבת קורונה ומצד שני, הכלכלה הפגועה-ממילא תוכל להתנהל עם כמה שפחות גזירות.

    כפועל יוצא מזה, שבדיה כבר לא עורכת בדיקות קורונה לכלל האוכלוסיה. כרגע מאובחנים מעל 2000 מקרים (כמעט חצי מהם בסטוקהולם הבירה) ונפטרו, לא עלינו, 25 אנשים. לפני כשבוע וחצי ויתרה שבדיה על בדיקות מקיפות ומתמקדת באבחון המחלה בקרב אוכלוסיות בסיכון. אני מניחה שהרשות הלאומית לבריאות בונה על חסינות העדר לבריאים ולא רואה צורך להשקיע בהם בדיקות, בהנחה שהווירוס ממילא לא מסכן חיים עבורם.
    אנשים שאינם אוכלוסיית סיכון, גם אם הם מראים את כל תסמיני הקורונה, לא אמורים לבוא לבית חולים וגם לא בטוח "יזכו" לבדיקה – הם אמורים לבודד את עצמם בבית עד יעבור זעם (ויחזור חוש הריח), וממילא גם לא ייכללו במניין החולים. יצויין שגם בימים כתיקונם, "לך הביתה וחכה שזה יעבור" זו הוראה רפואית נפוצה במערכת העמוסה-תמיד.
    ברשתות החברתיות יש כעס גדול על הצעדים המינימליסטיים, אבל ברחוב לא נראה שאנשים ממהרים להסתגר בבתים. במוצאי שבת שלפני שבוע וחצי יצאתי לסיבוב (שבת בלי עירוב כבר אמרנו), ולא יאומן: השבדים נוהרים בהמוניהם, גם באוטובוסים, למסעדות ומקומות בילוי. ניכר שיש כאלה שנשארו בבית אבל מקומות הבילוי לא ריקים בכלל.
    אנשים מסתובבים בקבוצות בלי לשמור מרחק ובלי איזשהו אמצעי בטיחות נראה לעין. שבוע לאחר מכן, כלומר במוצאי שבת האחרונה, הרחובות כבר שקטים בהרבה. זוגות ויחידים הולכים בשקט ויש רושם של לילה מנומנם באמצע השבוע, לא ליל סוף-שבוע סוער. אגב, אנשים מאיזה מוצא לדעתכם מסתובבים בקבוצות גדולות, עומדים יחד במשך שעות, מעשנים ומדברים (וכשאני עוברת צועקים – שבדיה! קורונה!)? ניחשתם נכון. אחינו למזרח התיכון, תהיו בריאים.

    זה לא שלציבור לא אכפת. ראשית, הרבה מאוד ארגונים וחברות כבר מרגישים היטב את המיתון. מעגלים הולכים וגדלים של עובדים נשלחים לחל"ת. בוסים מעודדים את העובדים לקחת את המחשב הביתה לסופי שבוע, כי אף אחד לא יכול להבטיח שעדיין תהיה להם עבודה ביום שני. אירועי תרבות מבוטלים. בקהילות היהודיות המרכזיות (סטוקהולם, גטבורג, מלמה), שיש בהם אחוזים גבוהים של חברי קהילה מבוגרים, ביטלו את התפילות ואת כל אירועי הקהילה, כולל את ליל הסדר, כך שיהודים רבים ימצאו את עצמם לבד בשולחן הסדר.
    ייבוא הבשר הכשר נתקע ולא ברור בכלל שהמלאי יתחדש לקראת הפסח – וקחו בחשבון שלפחות בעיר שלנו, גטבורג, ההכנסות של החנות הכשרה בשבוע שלפני פסח שוות להכנסות של כל שאר השנה. אני לא יודעת אם אפשר להסיק מהקהילה היהודית לציבור הכללי (בוודאי שלא בתחום הכשרות), אבל למרות ההנחיות המקלות בהחלט אפשר להצביע על "הגדלת ראש" של גופים ספציפיים. בחלקים נרחבים של האוכלוסייה נרשמת שאננות אך בחלקים אחרים האווירה היא של הסתגרות, חשש כלכלי, אי-ודאות ודאגה למבוגרים. במקביל – כמו בארץ – זו גם שעתם היפה של שיעורים, התכנסויות ותפילות און-ליין (מוזמנים לפשפש פה בפיד שלי ולראות במו עיניכם), וגם הזדמנות להתחרט שלא השקענו בזמן במניות של אפליקציית "זום".
    חזרה לתמונה הכללית: ראש הממשלה סטפן לופבן נשא שלשום נאום לא ארוך והכין את בני עמו לחודשים ארוכים של קשיים ומיתון. הוא התחנן בפני האזרחים שיגבילו את עצמם, שיחשבו על האוכלוסיה המבוגרת ויעשו מאמצים כדי לא להעמיס על מערכת הבריאות. והנה, לא עברו 24 שעות והיום אישרו מספר ערים גדולות למסעדות בשטחיהן להקדים ולהוציא החוצה שולחנות וכסאות, כדי לנצל את צאת השמש על מנת למשוך את ציבור הבליינים (הבריאים) לבוא ולהוציא כסף.
    הרציונאל נשאר זהה: אוכלוסיות בסיכון יישארו בבית ויגנו על עצמם, והצעירים והבריאים יצאו החוצה ויניעו את הכלכלה. הפלג הזועם של שבדיה זעם שוב כשהתברר לו שלופבן לא מכריז על עוד צעדים משמעותיים של מניעה. ההאשטאג בטוויטר #CoronaVirusSverige ("וירוס הקורונה בשבדיה") מלא בטענות. מורים מתלוננים שהם חשופים להדבקה בבתי הספר, נוסעים מעלים תמונות מתחבורה ציבורית צפופה בערים הגדולות (עם כיתובים "אני רוצה לחיות!") ויש כעס גדול על כך שהממשלה מעדיפה "כסף ולא חיים" (שיא העלבון למדינת רווחה!). אפילו אנגליה, טוענים, שגם היא נופפה בתחילה בדגל חיסון העדר והובילה מדיניות הפוכה משאר האיחוד – קיפלה את הדגל, סגרה את בתי הספר ומחילה סגר כללי.

    הדבר המרתק הוא שדווקא שבדיה, שרגילה להתערב באופן עמוק ועקבי בחיי תושביה ושיש בה מעקב די צמוד אחרי האזרחים (בין השאר בעקבות מדיניות של אי-שימוש בכסף מזומן) – לא נוקטת בצעדים מגבילים. בנימין נתניהו עומד ערב אחרי ערב ומנחית על הציבור הישראלי עוד ועוד גזרות מגבילות כשלנגד עיניו שואה וחורבן הבית; סטפן לופבן מדבר שש דקות לפני האומה ואומר ש"חשוב לשמור על עצמינו" ו"בואו נהיה חזקים יחד".
    ישראל, שההמנון הלאומי שלה הוא "יהיה בסדר", יושבת בבית וברשתות החברתיות משפדת את מי שמפר את הוראות הבידוד; שבדיה, שלוקחת חופשת מחלה על כל אפצ'י, מרחיבה את המסעדות. ישראל הסטארטאפיסטית דוחקת את השיקולים הכלכליים למטה בסדר העדיפויות ושבדיה מואשמת שהיא מציבה את הכלכלה מעל חיי האדם.
    לפני שנפנה להסברים, אני חושבת שיש פה עדות לעומק המימד הבלתי-צפוי של הסיפור הזה. הקורונה באמת משדדת מערכות; היא לא מתיישבת על התבניות המקובלות והיא גורמת להרבה אנשים, גופים וגם מדינות לנהוג בצורה לא בהכרח צפויה. עולם בניסוי.
    חבר קהילה ותיק ציטט רופא יהודי-שבדי שטוען שהשאננות היחסית של שבדיה היא "נזק שנובע מהעדר מלחמה לאורך שנים רבות". שבדיה, נייטרליותה-אומנותה, איבדה את חוש הסכנה ולא תופסת איומים בסדר גודל לאומי. באופן פרדוקסלי, דווקא בגלל שלא קרה בה משהו יותר מדי נורא כבר מאות שנים, היא זו שבטוחה ש"יהיה בסדר".

    טענה ששמעתי מכמה מקורות היא שגם אין לה אספקה משמעותית לשעת חירום ושהיא סומכת על העתודות של האיחוד האירופי – בלי לקחת בחשבון שיש מצב למשבר שמכה בכל אירופה בו-זמנית. ייתכן וזה גם ה"לאגום" השבדי הממכר: הרצון שלא להגזים, ללכת בדרך האמצע, לא לנקוט צעדים שנראים חריפים מדי. השבדי הטיפוסי מוכן בהחלט להשקיע בשביל "להיות בסדר" אבל, במחילה, לא לצאת מדעתו. הורים מתלוננים שהמדינה עדיין "מכריחה" את הילדים להגיע לבית הספר (החוק מחייב נוכחות של תלמידים באופן די נוקשה, כל עוד יש לימודים) אבל לא שמעתי על תנועת "מרד" של הורים שקוראת להשאיר את הילדים בבית.
    ועדיין, החידה גדולה מהניסיונות להבין אותה. נבואות החורבות מצטברות לפתחה של שבדיה ומזהירות את הממשלה שהדרך מובילה לאסון. הממשלה, בשלה, מנסה לשמור על האיזון העדין בין שמירה על הציבור
    לינק לתהילים: https://new.tehilimyahad.com/mr.jsp?r=IcQ2iS0rdyZ

    ראש ישיבת 'דרך חיים' בבורו פארק הגאון הרב ישראל פלוצ'וק, שנמצא במצב אנוש לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. שמו לתפילה: רבי ישראל יחזקאל בן חיה לרפו"ש.

    רב נוסף נמצא במצב קריטי. מדובר בגאון הרב אריה זאב גינזברג, שנמצא במצב קשה ומונשם, הרב גינזבורג הוא ראש מרכז התורה של 'חפץ חיים' בסידרהורסט והרב המייסד של מכון 'אור משה תורה' בקווינס. חיבר מספר ספרי הלכה, והוא כותב במקומות חשובים בנושאי השקפה. שמו לתפילה: רבי אריה זאב בן איידל לרפו"ש.

    אחד הפראמדיקים הוותיקים של וויליאמסבורג, זונדל ביניק, נמצא גם הוא במצב אנוש גם לאחר שנדבק בנגיף הקורונה, הוא הציל אלפי נפשות בשלושים השנים האחרונות והציבור מתבקש להשיב לו כגמולו בתפילה להשי"ת שיזכה לשוב ולעמוד על רגליו. שמו לתפילה: יוסף זונדל בן סרל
    • תודה
    Reactions: sheen ו-CS Design2 //
    4 תגובות
  • 369
  • קרבן נוסף: אב לשישה נפטר מקורונה
    נהג אוטובוס ממונסי נדבק בנגיף ללא מחלות רקע קודמות ונפטר בגיל 39 כשהוא מותיר אחיו שישה ילדים שהקטן בן חמישה שבועות בלבד
    חדשות בעולם26.3.2020 | 21:39



    ר' ליפא פרידריך ז"ל צילום: באדיבות המצלם

    מגיפת הקורונה בארה"ב ממשיכה לגבות קורבנות. ממונסי מגיעה הבשורה המרה על פטירתו הטראגית של האברך הצעיר ר' חנניה יום טוב ליפא פרידריך ז"ל ממונסי שנפטר בדמי ימיו בן 39 ממגיפת הקורונה.

    המנוח ז"ל היה בריא לחלוטין ללא מצב רפואי קודם, הוא נמצא נשא של נגיף הקורונה לפני שלושה ימים והיה בבידוד בבית.

    הבוקר היו לו בעיות נשימה קשות, ואנשי הצלה של מונסי וחובשים ניסו לייצב את מצבו, הוא הובהל לבית החולים שם חובר למוכנת הנשמה, אך לדאבון בני משפחתו ומכריו הוא נפטר שעתיים אחר כך. כך דווח אתר Yeshiva world news.

    המנוח מחסידי סאטמר במונסי, בנו של ר' משה פרידריך, לפרנסתו שימש כנהג אוטובוס. הוא השאיר אחריו אישה וששה ילדים, כשהקטן בן חמישה שבועות בלבד.

    תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
    יום חמישי, ט"ז באדר, 12 למרץ

    שעת לילה מוקדמת,
    בחוץ רוחות אימה,
    בנין ליד, דוד השמש משתדל, מתאמץ,
    ולבסוף מתייאש, ומתרסק על מדרכת הרחוב בקול רעש גדול.

    חושך הלעטה,
    זה כבר שלש שעות שאנחנו בלי חשמל,
    14 אחוז נשאר בבטריה בטלפון,
    והפנס.. טוב שאין לו מדד בטריה.

    מחוץ לבית מסתובב אויב חמקמק, וירוס הקרונה,
    מגביל כל חתונה,
    אנשים נכנסים רק עם כרטיסים,

    מי שבכל זאת מעיז לצאת,
    מגלה שהשמים מאירים,
    לא מספיקים לחשוב, כי האור הוא אור ירח של אמצע חודש..
    וכבר מכריזים, "ראו באורי שזרח"

    הנה מלך המשיח כבר כאן!

    האם זה באמת הסיבה שאנחנו רוצים שיגיע?
    האם כל הצורך במשיח הוא סוג של חיסון נגד קרונה?

    או משיח או חיסון, המוקדם מבינהם!


    שבוע של מחשבות עבר עלי, הקרונה נתנה לנו הרבה זמן לחשיבה, אולי צריך לחשב מסלול מחדש,
    אבל האם באמת השתננו?

    לא נראה לי..
    אם מחר הקרונה תיעלם, האם עברנו שינוי אמיתי?


    שנת 2020,
    טכנולוגיה מתקדמת,
    כח בלתי נתפס.
    קשה לנו להאמין שיש לנו יכולת לפוצץ מטאור שהוא עדין מחוץ לאטמוספירה, אבל אין לנו כלים להתמודד עם חיידק קטן!

    בחוץ פוגשים אנשים "שבוטחים הבקב"ה שלא יקרה כלום" השם יעזור, הם אומרים, אחרי הכל אנחנו לא בשנת 1918, שנה שבה מגפה פרצה ואלפים מתו, מסבירים.

    האם זה בטחון במי שהיה והיה עולם, וציווה על "ונשמרתם מאד לנפשותכם"?
    או בטחון על "כוחי ועוצם ידי"?


    חובת הלבבות
    , בסיום שער הבטחון, ממשיל משל, על ילד תינוק, שכל בטחונו באימו, ויודע שבלעדיה אין אחר,
    כשגדל, מבין שאמו קשובה לאביו ומפנה ביטחנו לאביו,
    כשגדל יותר מבין, שאם אין אני לי, מי לי, ולאט לאט בטחונו רק בכוחו, ושוכח את בוראו שהכל ממנו,

    "ובנפל הדבר (חולי) בחיים והדומה לזה מן הענינים אשר אין בהם לאדם שום תחבולה בשום פנים (וירוס וכדו') כמו שנאמר (ירמיה ב כז) ובעת רעתם, יאמרו קומה והושיענו"

    ואחרי שישים ליבו בזה, ויראה שהכל מאיתו, מבין שגם כל חייו מאיתו יתברך.


    רבנו של עולם, אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּו בְּכָל יום שֶׁיָּבוא.


    בבקשה אבא, שכבר יגיע, ולא, לא כחיסון לנגיף הקרונה, אלא כדי להמשיך את ההתגלות שלך בעולם,
    רבש"ע, מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶֽךָ וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָֽרֶץ בִּיקָרֶֽךָ וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּֽךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶֽךָ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶֽלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה.

    שבוע של בשורות טובות
  • 819
  • מובא בספר 'מכתב סופר' להגאון ר"ש סופר (ח"א דף כ"ד ע"ד, ד"ה ויפה)
    "הנסיון שהיה במצרים יהיה גם לעתיד בחבלי משיח וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר כך שמעתי מאדוני אבי מו"ר מאור הגולה [החת"ם סופר] וכו', שלא נתייאש חס ושלום בבוא החבלי משיח. מי יודע מה יהי' בימים ההם מנסיונות גדולים כאלה, אשר יתחמץ לב האדם עליהם בראותו כאלה וכאלה, על כן ראויה לשום על לב ימי צאתנו מארץ מצרים, [כי] כעין נסיון הזה הי' בעת צאתינו מארץ מצרים, אשר היתה מצות ה' עלינו "אל יצא איש מפתח ביתו"!! (שמות י"ב כ"ב),
    והכתוב מעיד (שם ל') על הצעקה והמהומה הגדולה אשר היתה בלילה ההוא בארץ מצרים, ועם ה' אלה לא היו רשאים לילך לחוץ לראות ולשמוע מה הרעש הגדול, השודדים באים עליהם, ושמעו קול: "צאו מאתנו", ועם ה' אלה חזקו ועמדו באמונתם, וזכות אמונה זו היא שעמדה להם, כי זה נסיון גדול ונורא, ]ו[בזכות זה נגאלו.
    כן יהי' לעתיד במהרה בימינו בחבלי משיח, לזכותינו ולבחון אותנו בנסיון זה". עכ"ל.

    אין צורך להוסיף דבר.מכתב סופר.jpeg

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה