Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
מי שמסתפק אם ספר יום אחד, ממשיך בברכה בגלל שיש ספק ספיקא,
1. אולי ספר 2. אולי כל יום הוא מצוה חדשה.
זה ידוע.

מה תאמר ההלכה במקרה שאדם מסתפק על שני ימים שלא ספר?
הרי כאן יש לנו כבר "ספק ספיקא שלילית"
1. אולי לא ספר ביום ראשון 2. גם אם ספר ביום ראשון אולי לא ספר ביום שני.

כך שאלה אשה אחת את זה שעשה את הטעות להכניסה תחת כנפיו.
כשראתה שהוא לא מתרגש מי יודע מה, הוסיפה שמן,
"ומה אם הוא מסתפק על עשרה ימים"?

וכדי לגמוז אותו סופית הלכה עד לקצה
"ומה אם הוא עומד ביום האחרון ומסתפק על כל 48 הימים הקודמים?
עכשיו יש לו ספק ספק ספק..... - 48 ספיקא?"
(איך מסמלים את זה במתמטיקה?)


או אז פורש-הכנפיים הנ"ל פתח את פיו והסביר לה בטוב טעם שהרעיון של ספק ספיקא הוא "רוב הסכויים".
וכאן, יש 50% שאפשר להמשיך לספור בגלל שכל יום הוא נפרד. ומעכשיו מספיק יהיה להוסיף אפילו שבריר אחוזון קטנטון, כדי להגיע לרוב!
ולכן גם אם יהיו לו מליון ספקות עדיין יש "פרומיל דפרומיל" שהוא לא שכח אף יום, וזה מצטרף ל50% ומפיל את הממשלה.

עכשיו הויכוח יורד לרמה קצת יותר אישית, כלומר להבדלי המגדר שביניהם.
אצלנו נשים לא מברכות (אני יודע שיש מקומות שכן, עיזבו אותי מזה כרגע), מחשש שתשכחנה יום אחד (או יותר)בעתיד.
(הגברת הנ"ל יכולה לשמש דוגמא טובה, כי מאז עומדה על דעתה לא סיימה ספירה! והיא כבר בת.... לא חשוב, בת הרבה).

"אישי היקר" היא אומרת לו "מה ההבדל, תסביר לי, בין הגבר התאורטי שעומד ביום האחרון ומסתפק על ארבעים ושמונת הימים הקודמים, שאתה מתיר לו לברך.
לבין אמתך הנאמנה העומדת ביום הראשון ואתה לא נותן לה לספור מחשש שהיא תשכח באחד מארבעים ושמונת הימים הבאים"?

זה בדיוק אותה הסתברות!

אם אתה "זכר", זה אומר שאני אני "שכחה"?


הוא מגמגם
ונבוך למחרת בברכו שלא עשני אשה
נסעתי השבוע ממודיעין עילית לבני ברק, עליתי והתיישבתי בשורה האחרונה של האוטובוס, רק שם היה מקום. כל הספסל היה ריק.
התיישבה לידי אח"כ עוד בחורה. [כך שנשארו עוד 3 מקומות בספסל האחרון].
פתאום עלו כמה בחורי ישיבות, שהתחילו את הזמן, ומשלא מצאו מקום, פשוט התיישבו בשלושת המקומות האחרונים שנשארו.
הבחורה שלידי כמובן לא הרגישה נעים ופשוט קמה ונעמדה, וניסתה לרמז להם שבגללם - היא - שבאה והתיישבה לפניהם, תצטרך לעמוד כל הדרך. אבל שום דבר.

ואז קורה הדבר המחוצף יותר, בא עוד בחור שעלה איתם, שבהתחלה לא היה לו מקום, ורואה שכעת התפנה מקום, אז פשוט בא ומתיישב לידי.

פה כבר הזדעזעתי, בחורי ישיבות, אולי לא מהעילית של העילית, אבל בכל אופן עלו עם כובעים וחליפות וכו'
מתיישבים ליד בחורה, תופסים לה את המקום כביכול ומקימים אותה, וכשהיא קמה, מגיע עוד חבר ומתיישב במקום שלה, שלידה יושבת אשה - זו אני?!


מה קרה לנו????
איפה הרגש שלנו, איך בחורי ישיבות לא מתביישים?!


כשסיפרתי את זה לבעלי הוא טוען שכל המצב באוטובוסים גם הפנימיים בעיקר מזעזע מבחינת צניעות, מצטופפים גברים ונשים באוטובוס, בחורות ובחורים, נדחפים אחד על השני, הוא אמר לי שהוא פעם שמע מרב שאם מגיע כזה אוטובוס אסור על פי הלכה לעלות עליו כי זה נחשב שיש דרך אחרת, לחכות לאוטובוס הבא או ללכת ברגל וכו'.

מה אתם אומרים על התופעה?!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה