Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית
שלום לכם,

בימים האחרונים התקשורת עוסקת בחרדים, הרבה מאד ובצדק.

למה בצדק?

כי בגלל הישיבות ותלמודי התורה

מספר הנדבקים בקורונה בציבור החרדי

גבוה ביחס לאוכלוסיה, הרבה יותר מאשר בציבור הכללי

מה שמעניין זה, שלמרות הנתון הזה,

בימים האחרונים מתנהלים דיונים שעוסקים בשאלה,

איך ומתי לפתוח את הישיבות ואת תלמודי התורה,

ובתקשורת, טורחים כמובן להבליט את העבודה שהחרדים לא למדו לקח

ושהם מתכוונים לפתוח את הישיבות בכל מקרה,

עדיף כמובן בהסכמה עם השלטונות

אבל הם יפתחו אותם גם בלעדיה

ובעקבות הידיעות האלה, מומחים ופוליטיקאים,

כמובן מתראיינים בתקשורת

ומסבירים בטוב טעם למה בגלל החרדים

העקומה לא יורדת

ולמה צריך לחנך את החרדים

ולמה הרבנים וראשי הישיבות

נוגים בחוסר אחריות ולמה הגיע הזמן להעמיד את החרדים במקום.

לא שאני מבקש לשכנע אתכם שזה לא נכון

העובדות נכונות לגמרי

אני רוצה לדבר על הפרשנות

על המסקנות, אני רוצה להסביר

מה עומד מאחורי הדברים האלה

למה?

בגלל שתי סיבות,

אפשר לומר על החרדים הרבה דברים

אפשר לומר עליהם הכל

אבל אני חושב שגם אלה שלא מחבבים אותם במיוחד יודו

שטיפשים, הם לא.

ועוד דבר, תגידו לי, שאלתם את עצמכם איך זה שדווקא אלה שכל כך

מקדשים את החיים,

שמקימים ארגונים להצלת חיים

שמחללים שבת בשביל פיקוח נפש

איך זה שדווקא הם יזלזלו בבריאות ויפתחו את הישיבות?

בגלל זה אני רוצה להסביר.

כולנו יודעים חברים, שמאז קום המדינה

בחורי ישיבות חרדיים מקבלים דיחוי מגיוס

בגלל ש"תורתם אומנותם"

זה עובדה שאפשר לאהוב אותה, אפשר לא לאהוב אותה,

אבל מה שברור זה שהחרדים לא נאבקים על ההגדרה הזאת

בגלל שהם מחפשים רק נוחות,

החרדים מאמינים שלימוד תורה,

הוא ערך עליון שנשמת האומה תלויה בו

החרדים מאמינים שבלי תורה, עם ישראל נמצא בסכנה קיומית

ושלימוד התורה הוא נכס ביטחוני בשביל מדינת ישראל.

גם אם רוב האזרחים שחיים במדינה, חושבים את ההיפך

ככה הם מאמינים.

החרדים מאמינים שלומדי התורה,

תורמים לביטחון של מדינת ישראל,

הרבה יותר ממה שהמדינה תורמת לכיס שלהם

אתם לא מסכימים? זה בסדר.

אני רק מסביר מה אנחנו מאמינים.

רוצים הוכחה?

אז ככה,

לפני שנים כשאירע פיגוע בשוק מחנה יהודה בירושלים

ראש ישיבת "פורת יוסף" הרב צדקה זכר צדיק לברכה,

דפק על הבימה של הישיבה באמצע השיעור

וזעק לחלל האוויר בערך את המילים האלה:

"אם היה פיגוע", הוא אמר, "שלוש מאות מטר מאיתנו

זה אומר שאנחנו מתרשלים בלימוד התורה,

שאנחנו אשמים בכך ושצריך להסיק מסקנות"

למה?

כי הוא באמת האמין שהתורה אמורה להגן על עם ישראל

וכשזה לא קורה,

צריך להגביר את לימוד התורה,

ככה החרדים מאמינים.

ובגלל שככה הם מאמינים,

הם מתייחסים ללומדי התורה ממש כמו לאנשי ביטחון

כי הם מאמינים, שזה נכון

לא רק כשצריך לקבל כסף מהמדינה,

הם מאמינים שזה נכון גם כשזה מחייב, בעיקר כשזה מחייב.

ככה אנחנו מגיעים לקורונה

איך?

פשוט מאד

בגלל שהם מאמינים שהתורה מגינה על עם ישראל

הם מבינים שצריך להסתכן ולהמשיך ללמוד תורה למרות הקורונה.

למה?

כי יש להם מודל,

כי הם מסתכלים על הצבא ועל המשטרה,

והם רואים שהם ממשיכים להגן על המדינה גם כשיש קורונה,

ומהם הם לומדים שאסור לסגור את הישיבות.

אתם שואלים למה אני מספר לכם על זה דווקא עכשיו?

כי היום החרדים גם קיבלו אישור ביטחוני

שההחלטה שלהם נכונה,

ולא שהם צריכים אישור ממשהו,

אבל כל זאת

תמיד נחמד שההשגחה מחייכת,

הבוקר התפרסם בתקשורת

שבמהלך ההכנות לתרגיל הגדול של צה"ל

אמר הרמטכ"ל, אביב כוכבי,

שהמבצע יתקיים כמתוכנן למרות הקורונה

והוא השתמש במילים האלה:

אני מודע לסיכונים, הוא אמר, אבל אתם צריכים לזכור

שאף אחד לא מודיע לנו מתי המלחמה אמורה לפרוץ

ואנחנו צריכים לוודא שהמכונה של צה"ל עובדת

אנחנו נעשה הכל, הוא אמר,

כדי לצמצם את מספר הנדבקים

אבל התרגיל יתקיים

העובדה שיש קורונה, אמר הרמטכ"ל,

לא יכולה לשתק את צה"ל

ואנחנו חייבים לאמן את הכוחות

ולשפר אותם והאחריות עלי.

אני, אמר הרמטכ"ל מנהל את הסיכונים

והכשירות של צה"ל לא יכולה להיפגע

גם אם המחיר יהיה

אלף נדבקים

כי אין לנו ברירה

הבנתם חברים?

ככה מדבר רמטכ"ל.

ככה מדבר מי שעל הכתפיים שלו

מונח הביטחון של מדינת ישראל

בדיוק כמו הרבנים,

בדיוק כמו אלה שעל הכתפיים שלהם,

מונחת האחריות לשימור תורת ישראל,

שמגינה על המדינה לא פחות.

שניהם מסכימים שלמרות הקורונה,

צריך להמשיך להגן על המדינה.

שניהם מסכימים שלסגור זו לא אופציה,

ושניהם מסכימים שצריך לקחת סיכונים

כי הביטחון הוא מעל הכל.

השאלה היא רק חברים,

למה על הרמטכ"ל לא אמרו שהוא נוהג בחוסר אחריות

ושהוא אחראי להדבקה המונית,

ושהוא גורם לכך שהעקומה לא תרד

ושצריך להעמיד אותו במקום

למה?

פשוט מאד

כי בעוד החרדים מאמינים שהתורה וגם הצבא מגינים על עם ישראל

אלה שתוקפים את החרדים מאמינים

שרק הצבא עושה את זה

למה?

כי הם מאמינים שלומדי התורה הם משתמטים

שבורחים מתחת לאלונקה ואיך יכול להיות

שבחורים כאלה יגנו על המדינה?

הבנתם?

לכן על הרבנים הם מרשים לעצמם לדבר

ועל הרמטכ"ל לא, למרות שראש הישיבה והרמטכ"ל חושבים את אותו דבר

ועוד נקודה לסיום,

לפני שבוע התפטר מנהל של בית חולים חרדי

אחרי שהוא אמר בתקשורת

את הדברים הבאים ואני מצטט:

אני חושב שלא היה עד היום, אמר הפרופסור,

קהל שלם שפורק עול בצורה כזאת והורג אנשים

יש פה התרסה של אני ואפסי עוד.

הם, כלומר, אנחנו, כלומר החרדים,

הם התחנכו לקבל הכל ולא לתת כלום במשך שנים,

וזאת אחת התגובות

מילים כדורבנות נכון?

אז זהו חברים, אני לא מתכוון להתווכח עם הפרופסור,

אני רק חושב שאין מישהו שיודע טוב יותר ממנו

עד כמה החרדים תורמים לעולם הרפואה ולבית החולים שלו.

למה?

כי הוא הרי מכיר יותר טוב מאיתנו,

את "יד שרה", ואת "עזרה למרפא" ואת "זק"א" ואת "הצלה"

ואת "עזר מציון"

שהמשרדים שלהם נימצאים בכניסה לבית החולים שלו.

אז למה הוא אמר בכל זאת הוא אמר שהחרדים התרגלו לקחת ולא לתת?

פשוט מאד,

כי הפרופסור מבין ברפואה, לא בתורה.

אם הוא היה מבין בתורה,

הוא היה יודע שההיפך הוא הנכון.

הוא היה יודע שלעומת מה שהתורה שהחרדים תורמים למדינה,

מה שהמדינה נותנת להם, הוא כאין וכאפס.

הוא היה יודע שהחרדים התרגלו בדיוק להיפך.

הם התרגלו לתת בלי לקבל כמעט כלום

חוץ מעלבונות והטחת האשמות.

ובגלל שהם התרגלו הם גם ימשיכו לתת

ככה, אנחנו מאמינים.

כל טוב לכם!​
  • 185
  • זהו סיכום הביניים, סיכום נוסף צריך להערך לאחר הגעת החיסון...

    הדברים הבאים נכתבים מתוך הנחת יסוד שנגיף זה אינו אירוע נקודתי, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך הגאולה של עם ישראל!

    1. יש מנהיג לעולם.
    אנחנו מתכננים תוכניות, לטווח הארוך, לטווח הקצר, תבניות אקסל, רווחים עתידיים...
    אבל הוא יכול לשנות הכל ברגע אחד.

    2. מסירות נפש.
    יהודי הגאולה צריכים להיות מוכנים להכל.
    בלי לשפוט, אבל כמה אפשר להיות מוכן לגילוי כבוד השם בעולם, כשנגררים מארוחה לארוחה, מממתק לממתק, מחתונה לחתונה, מחופשה לחופשה, מהופעה להופעה...
    בעת הזאת, כל אחד מסר את נפשו באופן שנראה לו לנכון:
    יש שלא פגשו את הנכדים למעלה מחצי שנה.
    יש שלא יצאו מהבית רק כדי לא להדביק אחרים.
    יש שלא יצאו מהבית רק כי הרב אמר, למרות שנראה להם שהם ממש לא מדביקים.
    יש שקיבלו קנס על לימוד תורה או תפילה בציבור.
    יש שעשו ברית עם 10 אנשים, למרות שהם דמיינו איך כל העולם יבוא לברית של הבן הבכור.
    יש שנכנסו לישיבה ללמוד, בידיעה שהם לא יכולים לצאת ממנה למעלה מחודש.
    ויש כאלו שהקפידו על מסיכת פה ואף, ובשבילם זה ממש מסירות נפש...

    3. עיקר וטפל.
    חתונה רבת משתתפים, מול חתונה עם לב ושמחה אמיתית.
    פתאום כבר לא חייבים בגד חדש לחג, אפשר להסתדר עם מה שיש.
    פתאום אפשר להסתדר עם אוכל מחמגשית.
    פתאום אפשר לעשות ולהינות מליל הסדר לבד.
    פתאום אפשר להעסיק את הילדים בבית לאורך שעות ארוכות.
    יש כאלו שרואים רק רכישת מצרכי מזון ותרופות כדבר "חיוני למשק".
    יש כאלו שרואים כל אפשרות לעזור לאחרים בסיכון כדבר חיוני למשק.
    יש כאלו שרואים את לימוד התורה כחיוני למשק.
    יש כאלו שרואים את התפילה בציבור כדבר חיוני למשק, באויר הפתוח, בחצרות הבתים, או דרך הזום...

    4. להעריך את מה שיש.
    גילינו שיש לנו מערכת חיסונית (חלק גם גילו שהיא מתפקדת כראוי).
    גילינו שיש לנו אנשי ציבור מסורים, מורים ומורות, מלמדים וגננות (שוטרים ושוטרות).
    גילינו שהילד יכול לשמוע שיעורים בטלפון בכל יום כמה שעות!
    גילינו שאנחנו העם המובחר, ויש עלינו שמירה מיוחדת (ראו מנין הקרבנות באירופה ובאמריקה).
    גילינו שריקודים בשמחת תורה זו חוויה מרוממת שאין לה תחליף.
    גילינו שמחלוקת (או חוסר בשלום בית) בימי שגרה זה כלום לעומת מחלוקת בעת משבר.
    גילינו שיש לנו גינה ליד הבית.

    בשולי הדברים, גילינו שתפקיד תיקון העולם תלוי גם בנו. סילקנו את המחשבה שדוקא החילונים אשמים בהכל.
    הקב"ה מדבר אלינו ואיתנו, אולי יותר מאחרים, שהרי אצלנו נרשמה פגיעה גדולה יותר.
    למדנו להסתכל פנימה, ולהבין שאם אין אני לי - מי לי.

    מוזמנים להוסיף עוד תובנות, ברוח חיובית כמובן...

    נספח בונוס!
    ריכוז מקצת ההודעות האהובות ביותר בפרוג בנושא הנגיף (מסודר לפי כמות התודות שהתקבלו):
    כל תושבי מדינת ישראל, נמצאים על סקאלה אחת של שמירת ההנחיות.
    בקצה אחד שלו נמצאים אנשים שטוענים שהקורונה זו המצאה של ביבי, ובקצה השני שלו, משוגעים לדבר. מה שהמדינה עושה זה קודש הקודשים.
    ובין לבין נמצאים כל עם ישראל, יהודים פשוטים ותמימים. מאמינה שזה מתפלג נורמלית. מי בעד הסגר, מי נגד. מי בעד לימודים, מי נגד גנים, מי בעד חתונות של עשר איש, מי בעד מאה.

    השאלה איזה צד אנחנו לוקחים.
    מה מבעיר אותנו.
    מה המצוי ומה הרצוי.
    יש כאלו שהמצוי זה שמירה פלוס מינוס, והרצוי זה שמירה מאה אחוז. יש כאלו שהמצוי זה שמירה זה לפי ההנחיות כמה שאפשר והרצוי זה שלא יהיו הנחיות בכלל.

    זה מתבטא בהודעות מסוג: "שלא תחשבו, אני לובש מסיכה, אבל אני נגד מסיכות".
    "הבהרתי כבר כמה פעמים, אני מציבור ששומר על ההנחיות אבל..."
    או -
    "אני שומרת על ההנחיות, ומעודדת שמירה, כן אשמח שלא יהיה סגר".
    "אני לא חולה על הסגר, אבל מקפיד עליו".
    "אני לא שומרת מאה אחוז, אבל משתדלת כמה שאני יכולה ומאמינה בהנחיות".

    והשאלה היא - מה מבעיר אותי.
    איזו הודעה גורמת לי להגיב אליה.

    האם הודעה של אדם שמצהיר שמסיכות זה שטויות, או הודעה של אדם אחר שאומר שסגר זה הכרחי?
    מה קריטי לי יותר? איזה צד אני לוקח במערכה, בעידוד אנשים לשמירה על ההנחיות, או להפך? (למרות שאתה עצמך שומר על ההנחיות, פלוס מינוס).

    מה גורם לי חוסר נוחות?
    מישהו שמקצין יותר ממני או מקל יותר ממני? ולאיזה כיוון אני הולך ולמה אני משכנע?

    כי מה אני עושה בבית, לא רלוונטי לדעת ציבור, מה שאני מצהיר, כן.
    אז אם אני מקפיד על ההנחיות, אבל מצהיר נגדם כל היום או משכנע אנשים שלא להקפיד בטענות לוגיות או שלא, יכול להיות שלמרות ההקפדות והמאמצים, התלכלכו לי הידיים. ובטעות.

    ואם אני מודע לכך שאי אפשר לשמור במאה אחוז, כמעט, אבל במקום לשמור את זה לעצמי, אני הופך את זה לרשות הרבים,
    ומ ס ב י ר לכולם כמה מטופשות ההנחיות האלו כי אי אפשר לשמור עליהם.

    האם אני אדם שנתפס בציבור כמשכנע להיזהר, גם אם אני לא מאה אחוז, או להפך?
    האם מישהו שבעד הסגר, מקפיץ אותי יותר ממישהו שהולך בלי מסיכה? את המאמצים שלי בדעת קהל אני משקיע במשיכת הציבור, לאן?
    "מבית מלוני קמתי בצוקי"
    (מתוך סליחה מאת רבינו משה אבן עזרא - מגדולי הראשונים)

    כמו רבים - גם אני חליתי בקורונה, המחלה שכל כך התפשטה הרבה, בפרט בחודש האחרון,
    עד כדי כך שכל מי שכבר עבר אותה, בטוח שכבר יש חיסון עדר למחלה הזו...

    כפי שידוע לכולכם, מחלה זו איננה מחלה כשפעת וכדו', שיחסית זמן ההחלמה ממנה הוא מהיר וקל,
    במחלת הקורונה "זמני ההחלמה ארוכים מהרגיל", ראשית כל - מעצם זה שהחולה עצמו אינו יכול לקבל מבקרים, ועל אף שהחלים תוך יום יומיים, עדיין הינו נדרש למלא מכסת בידוד בן שבועיים ימים לכל הפחות. וכל המוסיף מוסיפין לו.
    ושנית, כל בני המשפחה שהיו איתך במגע, צריכים מיידית להיכנס לבידוד בן שבועיים ימים!

    מלבד כאב הראש המתמשך מעצם הבידוד, וההרגשה הקשה להיות בבידוד כל כך הרמטי, בפרט בתקופת חגים כל כך שמחה ולבבית,
    כמו אצל בתים רבים אצל בני התורה, תופשי התורה ועמליה, הבית ב"ה מלא בזאטוטים קטנטנים שמכרכרים סביבך, וקשה מאד לתפקד כך, ובפרט ועל אחת כמה וכמה בעת חולי ומחלה.

    כאשר כלו כל הקיצין מבחינתינו, החלטנו - וכפי ששמענו כך מרבים ממכרינו ומידידינו, כי בית מלון לחולי קורונה - זה הכתובת הנפלאה והמתאימה ביותר לחלץ עצמות מהקורונה הארורה הזאת!

    ואכן, מיד לאחר מכן התחלנו במסע חיפוש בית מלון מתאים, ולאחר כל הפרוצדורה הדרושה מול כל הגורמים הרלוונטיים, הגענו לבית מלון בעיר ירושלים בשעטו"מ בערב ליל הושענא רבה ולקראת חג שמחת תורה - עייפים אך מרוצים!

    באמת, אי אפשר שלא לציין, כי אכן היה ממש תענוג עילאי השהות במלונית, אמנם מתחילה קצת קשה עם ההסתגלות לתנאי המלונית וכו' וכו' - בבחינת "כל ההתחלות קשות", אך לאחר מכן באמת שנהנינו, פשוט לקבל שבוע - שבוע וחצי (ואולי אף יותר...) של שקט וחילוץ עצמות מכל התקופה הקשה הזאת של למעלה מחצי שנה, שאנחנו רצים מסגר לסגר, ומבידוד לבידוד...
    בפרט שזה ממש לקבל בית מלון לטווח כה ארוך - מי מלל ומי פלל...
    ממש פיצוי הולם והוגן (ממדינת ישראל...) לבני התורה על התדבקותם בנגיף הקורונה.

    תקופה בה אתה שוכח לגמרי(!!!) מהקורונה הזאת, אין מסיכות, אין ריחוק חברתי, אין הגיינה(...), אבל יש זמן גם לרוחניות וגם לגשמיות, גם לבית מדרש מלא מפה לפה, וגם לשמחות והקפות מיוחדות מדי יום או לילה...

    וכאן, רציתי לגעת בנקודה כואבת, שהאמת ניתנת להיאמר, שבאמת לא שמתי לב לזה, רק לאחר שעזבתי את המלון וחזרנו לביתינו, כאשר החילותי בשחזור החווייה במלונית, או אז שמתי לב לנקודה כואבת, שהצטערנו שלא נתננו את הדעת קודם לכך:

    ובזה נגיע לעצם העניין, לאחר שהסתובבנו סחור סחור...

    כפי שתיארתי, באמת החוויה במלון, היא נעימה, נופש חוויתי ותעשייתי, האוכל חינם עשיר ומגוון - כיד המלך, חדרי אירוח יפים ונקיים וכו' וכו'.
    אבל דבר אחד, אתה לא בבית!

    אתה נמצא עם עוד כ-1,000 איש או 2,000 איש, שמתוכם כמחצית ויותר הם נשים ולא גברים!!!

    שזה אומר, להיות שבוע (במקרה שלנו) עד חודש ימים! בלובי אחד, בחדר אוכל אחד, בשולחנות משפחתיים, בחדרי שינה - משפחה לצד משפחה צמודים עם לובי משותף, קרי - כמעט סלון משותף...

    שזה כולל, דחיפות (אולי בצדק אולי לא...) בחדר אוכל למנות עיקריות שחסרות, כולל נשים שמתנדבות לדחוף, ולפעמים אפילו דחיפות גברים על נשים...

    חשוב לי להדגיש, שרוב המשפחות במלון הם ממש מ"טובי" (ממש "אליטות" - בלע"ז) המשפחות, משפחות של אברכים בני תורה, מבני ברק - אלעד - מודיעין עילית - ביתר עילית וכו'.

    והנה התיאור המוחשי, שכל יושבי המלוניות יכולים להעיד עליו פה אחד:

    שולחן שבת:

    אתה יושב שלצידך משפחה נוספת, ולצידך בצד השני עוד משפחה, שכולם ישובים סביב השולחן, גברים ונשים, נערים ונערות. ומה יעשה הנער ולא יחטא?

    הגשה עצמית:
    אתה הולך למזוג לעצמך גבינה מהקערה הגדולה, ופתאום מצטרפת אליך אשה, שגם היא מעוניינת בכמה כפות גבינה, וממלאת יחד גבינה לצלחת...

    מעדנים בארוחת בוקר:
    השעה 8.10 בבוקר - מזעזע! אשה צועקת בקול גדול על הערבי התורן (עם הלבוש ה"קורנאי") על כך שהוא אינו מוציא מספיק מעדנים, גם בעבור בני משפחתה הנכבדים...

    מנה עיקרית:
    גברים ונשים, נערים ונערות נדחפים יחד - "מבוהלים ודחופים" - בדבר המנה עיקרית החסרה בעקבות ההתנפלות ההמונית, כאילו מי יודע מה יקרה אם לא יתנפלו...
    ומה יעשה הבן (או האב...) ולא יחטא?

    הצעת שידוך:
    הורה ממורמר לבנות סמינר מבוגרות, פונה אלי בבקשה לדאוג לשידוכם המהיר של בנותיו, שכבר מתבגרות. "אתה יכול לספר לכולם במה מדובר - כבר ראית"... ה"י.

    לובי - בר:
    נשים ובחורות ממלאים את הלובי בצעקות שמחה וכו' וכו', ועם זה בחג ושבת - הרי שהם דואגים לבשם את עצמם, ויוצאות מקושטות בבגדי צבעונין - כיאות לאשת אברך ת"ח...
    ושוב, אותה בעיה, אתה צריך לעבור בלובי, כדי להגיע לבית הכנסת! אתה צריך לעבור ללובי כדי לקחת משלוח שהגיע אליך! בחורי ישיבות טהורים וקדושים - יושבים ומשחקים בתמימות עם חבריהם - בלובי המלון - בעת הפנאי! ואידך זיל גמור.

    שמחת בית השואבה / הקפות שניות:
    אכן, ב"ה בחלק הזה, הגברים היו בצד אחד של אולם חדר האוכל, וב"ה לפחות הנשים לא יצאו "בתופים ובמחולות", אבל שוב אתה רואה - נשים רבות נדחקות לצד הגברים מחוסר מקום, ללא שום מחיצה (כמעט).
    כך שמבוגר או בחור וכדו' שמעוניין לצאת מן האולם, הוא חייב לבקש את רשותה של האשה התורנית האדיבה, שתפנה לו את מקומה, שיוכל לצאת החוצה...

    וכאן אני שואל את עצמי, שאלה קשה ונוקבת:
    - מדוע אנחנו נלחמים בכל האירועים שלנו (חתונות, בר מצוות, שבתות שמחה וחתן וכו'), שיהיו מחיצות מלאות ללא פירצה בין גברים לנשים, בו בשעה שכאן בגלל הקורונה - הכל פתאום נעשה פרוץ ומותר!!!

    - איה ההפרדה המלאה בין גברים לנשים? ומדוע לא קמים כאן גדולי הרבנים בקול רעש גדול לעורר ולדאוג שהכל יהיה על טהרת הקודש - וכי הלזה יקרא מלוניות לחרדים על "טהרת הקודש" (כהבטחת פיקוד העורף...)?

    - איפה כל אותם יראים ושלמים, שתמיד זעקו את זעקת ה"מלונות" ו"שבתות נופש" בבתי מלון ובחדרי אירוח - שאין רוח חכמים נוחה מהם, ואין זה "צביון" בני תורה ללכת לבתי מלון וכו' וכו'...

    אין בכוונתי לקטרג ח"ו על עם ישראל קדושים, אלא לעורר נקודה שכאבה אצלי שלצערי לא ידעתי עליה. וחבל לי שיהיו אנשים שיבכו על כך לאחר מעשה...

    וגם לאלו שבכל זאת מתעקשים על מלוניות קורונה - ובצדק...
    ברור לי במאת האחוזים, שאם אכן תצא הקריאה, בצורה ברורה ובהירה מאת גדולי הרבנים וראשי הקהל - מקבלי ההחלטות - יש חלופות רבות ומגוונות. כמו למשל, לסדר מתחם מיוחד לאלו המקפידים (לפחות בשבתות ויו"ט), לגברים לבד ונשים לבד. [אפשרי להסתדר עם זה, כמו תמיד שהסתדרנו עם זה בשבתות שמחה וכו']. וכן ע"ז הדרך למצוא את החלופות המתאימות בכל דבר ועניין.

    אלו הם הדברים שרציתי לעורר לב מרגיש ומבין.
    וה' הטוב יכפר בעד עמו ישראל - והוא רחום יכפר עוון...




    תשובההעברה
  • 565
  • מותר להתפלל על חולה שהלך ללא מסכה?
    מותר למסור למשטרה על בית כנסת שפועלת בניגוד להנחיות?

    הכחשה גורפת: מקורב להגר"י זילברשטיין "מפרסמים בשמו שקרים"

    לאחר סדרת פרסומים של פסקי הלכה בשמו של הגר"י זילברשטיין בנושא נגיף הקורונה כביכול יש חובה למסור למשטרה ושאין להתפלל על מי שזלזל בהנחיות, מקורבו מבהיר "כל מה שמפורסם בשם הרב, שאינו מופיע תחת חתימתו באופן מסודר, הוא שקר גמור, ואין לסמוך על הוראה זו כלל חס ושלום"

    מרנן שר התורה הגר

    בחודש האחרון פורסמו שורת פסקים בשם חבר מועצת גדולי התורה ורב שכונת רמת אלחנן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, בין היתר פורסם בשמו כי אין להתפלל עבור אדם שזלזל בהנחיות וחלה בנגיף, וכן פורסם כי חובה להזמין משטרה בעת שמגלים שיש אדם מישראל שמזלזל בהנחיות משרד הבריאות
    באשר לפסק הראשון לפיו אין להתפלל על אדם שחלה בנגיף מאחר וזלזל בהנחיות, מדגישים במעונו של הגר"י זילברשטיין כי לדעת הרב פסק ההלכה הוא בדיוק הפוך, חובה להתפלל על כל אדם מישראל ואין לעשות חשבונות אם שמר על ההנחיות או זלזל בהם, במיוחד שיש בלבול גדול בציבור באשר להנחיות הבריאות, שרבים לא יודעים את החוק ורבים המטעים את העם בשם הרופאים
    מקורב להגר"י זילברשטיין ששוחח עמו היום (ב') בנושא כתב למערכת 'המחדש' את הדברים הבאים "מעולם לא עשיתי כאלו דברים אך מאחר והדבר מביא אנשים לשאול תחתית ולחלל שב"ק ויו"ט להזמין משטרה ובכך לקנוס אברכים שאין להם ממון על לא עוול בכפם, אני עושה זאת
    החתום מטה (ששמו שמור במערכת 'המחדש') בירר ישירות כמו עוד רבים וטובים, ו"הוברר כי כל מה שנאמר ונכתב בשם הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א המתיר למסור למשטרת ישראל בענין אי חבישת מסכות הרי הוא שקר וכזב עם חמש סימני קריאה, והרב מעולם לא התיר זאת"

    "הרב אברהם צבי ישראלזון מסר בשיעור והדבר מפורסם בקול הלשון בשם הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין כי אדם בבית כנסת ללא מסיכה אין לביישו ומי שלא נוח לו שיצא מבית הכנסת והביא ראיה משמואל הקטן בענין הסיפור עם השום שיצא וכולם אחריו

    "יתרה מכך הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין דן בקובץ ווי העמודים כי יתכן וכהנים בברכת כהנים אין להם לישא כפיים עם מסכה. היינו למי שלא הבין הרב זילברשטיין מעולם לא אמר הדבר הזה ללכת למסור לרשויות, ומי שמאמין לשמועות כאלו, ועשה מעשה, הרי הוא עושה זאת על דעת עצמו, ולא יתלה בוקי סריקי במו"ר שליט"א"


    המקורב מוסיף בשם הגר"י זילברשטיין ש"בחודשי הקורונה כל ההוראות משמו יהיו אך ורק עם חתימה באופן מסודר או בפרסום בעלון קול ברמה של שכונת רמת אלחנן או בחוברות היוצאות ידי חודש בחודשו ווי העמודים ומה שנכתב במקומות אחרים הרי הם שקר וכזב.

    ולטוענים מדוע הרב בעצמו לא מכחיש, ידוע הסיפור בשם החזו"א מה יקרה אם רב יכחיש כל מה שמפרסמים בשמו וד"ל, במיוחד בנושאים עדינים כאלו מול גורמי הבריאות והמשטרה"

    יצויין כי בירחון הבא של 'ווי העמודים' מפי הגר"י זילברשטיין תתפרסם הבהרה בנושאים הנ"ל למען ידע הציבור שלא להאמין לפסקים לא נכונים

    לעת עתה ההוראה היא, ש"כל מה שמפורסם בשם הרב, שאינו מופיע תחת חתימתו באופן מסודר, הוא שקר גמור, ואין לסמוך על הוראה זו כלל חס ושלום"
    0 תגובות
    אין דרך אחרת להסביר את הירידה הדרמטית במספר החולים החדשים, ובמיוחד בציבור החרדי, מלבד כך שגל ההדבקה שטף אותנו דווקא בחודש החגים - ימים שלמים בהם שהו המוני בית ישראל בחללים סגורים עם או בלי המסיכה.

    אמור מעתה, לא הסגר הוא שעשה את פעולתו, אלא דווקא חיסון העדר הוא שפקד את עם ישראל. מיצוי כושר ההדבקה במחננו.

    לא נכנס כאן האם זה היה נכון או לא, במיוחד אל מול מספרי המתים במגזר העולים ומטפסים בימים אלו רח"ל.

    ישנם כ100,000 חולים מאומתים מהמגזר. בהערכה שלי - הנתון הנכון בתוספת החולים שלא נבדקו, וכאלה אשר לא פיתחו תסמינים הוא כפול.

    סגר שלישי? ערים אדומות? בקרוב ממש תשכחו מהמושגים הללו בהקשר לערים חרדיות.

    הסבל תם.


    פרופ' ערן סגל: "קצב הירידה עכשיו – מהיר יותר מאשר אחרי הסגר הראשון"
    פרופ' סגל ממכון ויצמן למדע טוען כי "באופן שהפתיע את כולם, ברמה הארצית, קצב הירידה בסגר השני מהיר יותר מבסגר הראשון" | עם זאת, ישנם הבדלים בין המגזרים
    בריאות / קורונה18.10.2020 | 22:50



    פרופ' ערן סגל צילום: צילומסך ערוץ 12

    העליה היתה מטאורית, אך גם הירידה מתרחשת במהירות בלתי צפויה: פרופ' ערן סגל, מהסגל הבכיר של מכון וייצמן ומי שניתוחיו זוכים להערכה ונתפסים כמהימנים לאורך כל התקופה, מצביע על הירידה הנוכחית במספר החולים ואומר כי "באופן שהפתיע את כולם, ברמה הארצית, קצב הירידה בסגר השני מהיר יותר מבסגר הראשון".

    לדבריו, גם המועד שבו החלה הירידה הצליח להפתיע. "הירידה החלה גם מוקדם יותר. 10 ימים אחרי הסגר השני כבר ראו ירידה במאומתים, לעומת 20 יום שלקח למאומתים לרדת אחרי הסגר הראשון".

    עם זאת, הוא רואה הבדל מהותי בין המגזרים השונים, הערבי, החרדי, והציבור הכללי. במגזר הכללי: ערב הסגר הראשון, מעל 80% מהמאומתים היו מהמגזר הכללי. העליה המשיכה אחרי הסגר ורק אחרי 17 יום החלה הירידה. לעומת זאת, בסגר השני הירידה החלה 10 ימים אחרי הסגר, וקצב הירידה דומה ואולי אף מהיר יותר מזה שאחרי הסגר הראשון.

    במגזר החרדי, הנתונים שונים: ערב הסגר הראשון, לא היו כמעט מאומתים. העליה במאומתים החלה רק אחרי הסגר, והירידה החלה 20 יום אחרי הסגר. בסגר השני, היו כבר הרבה מאומתים, העליה המשיכה אחרי הסגר, והירידה החלה 19 יום אחרי הסגר, בקצב מהיר יותר מהסגר הראשון.

    במגזר הערבי, נראה שאין קשר לסגר על כלל האוכלוסיה ושם המחלה מתנהלת בהתאם לכללים משלה: ערב הסגר הראשון, לא היו כמעט מאומתים, וגם אח״כ מספר המאומתים היה קטן לכל אורך הגל הראשון. ערב הסגר השני, היו הרבה מאומתים במגזר הערבי אבל הירידה החלה שם עוד לפני הסגר הכללי שהוטל במדינה.

    מסקנות? קשה להסיק מעבר לקביעה שהנגיף מצליח להפתיע לא רק בקצב שבו הוא מתפשט, אלא גם בקצב שבו הוא מחליט 'להתקפל', אם כי ברור שהוא לא נעלם מהזירה וכי בכל רגע הוא עשוי לגרום להתלקחות מחדש.

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה