Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
בס"ד לכל מי שלא יודע לכל מי שלא שמע או אמרו לו,
תקראו טוב כל מילה ומילה ותשתפו בבקשה בלי להתעצל,
השבת הזו היא השבת הגדולה ביותר מכל שבתות השנה,
שוב! השבת הכי גדולה מכל שבתות השנה,
אם הצום נדחה, נדחות כל הגזרות, נדחים כל הדברים הלא טובים!
השבת הזו שבת כתוב בספרים היא יותר גדולה משבת תשובה,
היא יותר גדולה משבת הגדול,
היא יותר גדולה משבת של ראש השנה,
היא עת רצון שיש בה במשך 25 שעות מרגע כניסתה ועד צאתה
אין בכל השנה במשך כל השבתות של השנה כמו השבת הזו,
בשבת הזו אפשר לפעול ישועות לזיווגים,
בריאות, רפואה, פרנסה, להיות שמח בחלקי, שלום בית אמיתי,
ולהיות קרוב לד', דווקא בשבת הזו!!!!
כותב רבי ישראל מאפטא, תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש
ששבת זו היא השבת הגדולה במעלה מכל השבתות שבשנה
בשבת זו השם יתברך מוריד שפע של ישועות לכל אחד ואחת,
למה? לכל שבת יש את עת הרצון שלה בשעת המנחה,
העת הרצון הגדולה ביותר היא תפילת מנחה ששמה רעווא דרעוין
תפילת המנחה של שבת היא לא כתפילת יום חול
ביום השבת השם יתברך מסיר את כל הרוגז
אף על פי שהדין התעורר הכל עת רצון ויש שמחה בכל העולמות.
אומר החוזה מלובלין ששבת חזון כולה מכניסתה ועד צאתה היא עת רצון,
כולה בתוך הדין של ימי תשעת הימים,
כל היום הזה שכולו דין נמשך לרחמים להצלחה ולישועה מכל היום הזה.
כל היום הזה אומר הזוהר הקדוש: ואני תפילתי לך עת רצון ברוב חסדך ענני.
החוזה מלובלין כתב בשבת לפני תשעה באב נמתקים כל הדינים,
ונמשכים ישועות בשפע גדול.
בערב שבת כשהצום נדחה נדחים כל הדברים הלא טובים.
בשבת הזו הרבו באמירת תהילים באמירת תהילים ובתפילות,
שבת אדירה שבת שיש לה כוח להפוך את הכל לשמחה.
כל השבת שמחה שפע וישועה מה שאין בכל השנה כולה.
יהי רצון מלפנייך רחום וחנון שתהפוך דין לרחמים וגזרות לישועות
ואת תשעה באב ליום של ששון ושמחה
ותשלח רפואה שלמה לכל חולי עמך בית ישראל אמן ואמן!
בס"ד

לכל מי שלא יודע

לכל מי שלא שמע או אמרו לו,

תקראו טוב כל מילה ומילה ותשתפו בבקשה בלי להתעצל,

השבת הזו היא השבת הגדולה ביותר מכל שבתות השנה,

שוב! השבת הכי גדולה מכל שבתות השנה,

אם הצום נדחה, נדחות כל הגזרות, נדחים כל הדברים הלא טובים!

השבת הזו שבת כתוב בספרים

היא יותר גדולה משבת תשובה,

היא יותר גדולה משבת הגדול,

היא יותר גדולה משבת של ראש השנה,

ה עת רצון שיש בה במשך 25 שעות

מרגע כניסתה ועד צאתה

אין בכל השנה במשך כל השבתות של השנה

כמו השבת הזו,

בשבת הזו אפשר לפעול ישועות

לזיווגים, בריאות, רפואה, פרנסה, להיות שמח בחלקי,

שלום בית אמיתי, להיות קרוב לד',

דווקא בשבת הזו!!!!

כותב רבי ישראל מאפטא, תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש

ששבת זו היא השבת הגדולה במעלה מכל השבתות שבשנה

בשבת זו השם יתברך מוריד שפע של ישועות לכל אחד ואחת,

למה?

לכל שבת יש את עת הרצון שלה בשעת המנחה,

העת הרצון הגדולה ביותר היא תפילת מנחה ששמה רעווא דרעוין

תפילת המנחה של שבת היא לא כתפילת יום חול

ביום השבת השם יתברך מסיר את כל הרוגז אף על פי שהדין התעורר הכל עת רצון

ויש שמחה בכל העולמות.

אומר החוזה מלובלין ששבת חזון כולה מכניסתה ועד צאתה

היא עת רצון, כולה בתוך הדין של ימי תשעת הימים, כל היום הזה שכולו דין נמשך לרחמים להצלחה
ולישועה מכל היום הזה.

כל היום הזה אומר הזוהר הקדוש:

ואני תפילתי לך עת רצון ברוב חסדך ענני.

החוזה מלובלין כתב

בשבת לפני תשעה באב נמתקים כל הדינים,

נמשכים ישועות בשפע גדול.

בערב שבת כשהצום נדחה נדחים כל הדברים הלא טובים.

בשבת הזו הרבו באמירת תהילים

באמירת התיקון הכללי ב תפילות,

שבת אדירה שבת שיש לה כוח להפוך את הכל לשמחה.

כל השבת שמחה שפע וישועה מה שאין בכל השנה כולה.

יהי רצון מלפנייך רחום וחנון

שתהפוך דין לרחמים וגזרות לישועות

ואת תשעה באב ליום של ששון ושמחה

ותשלח רפואה שלמה לכל חולי עמך בית ישראל אמן ואמן!
אלף אלף הכריזו על מלגה למעצבות עצמאיות מצויינות.
הקריטריונים למלגה:
כישורים עיצוביים; רוח יזמית ויכולת ניהולית; חזון ואג׳נדה.
המלגה כוללת:
  1. מלגה כספית בסך 10,000 ₪ לעזרה בתחילת הדרך המקצועית.
  2. מינוי לספריית הפונטים המלאה של אלף אלף לשלוש שנים
  3. תוכנית מנטורינג אופציונלית וליווי עסקי בשנה הראשונה.
הפרטים המלאים
כאן
הגשת מועמדות למלגה אינה כרוכה בעלות כספית, והיא פתוחה לנשים בגיל 25 ומעלה, שסיימו לפחות שתי שנות לימוד בתחום התקשורת החזותית ממוסד המוכר ע״י המל״ג. בנוסף יש לצרף קישור לתיק עבודות שרוב העבודות המוצגות בו הן בשפה העברית
מי שמגישה מועמדות כדאי לה לספר על עצמה ועל התוכניות לעתיד שלה בצורה שתראה כמה שיותר יוזמה ושאיפות לגדול, עדיף שתוכיח גם שהיא מסוגלת להגשים את השאיפות
הם נותנים במתנה 10,000 ש"ח בשביל שתוכלו לפתוח משרד מצליח!!
  • תודה
Reactions: P100PLUS1 //
3 תגובות
(מתוך ויקיפדיה)

גדר היום​

האחרונים
חקרו, האם כשתשעה באב חל בשבת, אזי כל תקנת היום נדחתה ליום א', או שמא התענית שביום א' היא תשלומין לתענית שלא התקיימה בשבת[1]. השלכה אפשרית לנידון זה היא השאלה על קטן שהגדיל בי' אב (שחל ביום א'), האם מתענה עם הציבור.

דיני השבת​

אכילה בשבת​

במסכת תענית כתוב:

תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת – אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו.
— מסכת תענית, כט, ב; וגם בעירובין מ, ב
משתמע מהמשנה במסכת תענית, שהדין שמותר לאכול הוא בפשטות גם בנוגע לסעודה שלישית, אך למעשה בראשונים נחלקו אם הכוונה שרק קיים היתר לאכול סעודה שלישית, או שממש צריך לאכול סעודה יפה וגדולה לכבוד השבת, כמו בכל שבת.

  • הראבי"ה[2], וכן עוד כמה ראשונים[3], סוברים שמותר לאכול בשר ולשתות יין, אך יש נוהגים, לפחות בסעודה המפסקת, לא לאכול בשר ולא לשתות יין, כי אין בכך חובה ולכן ממילא אין זה ראוי.
  • שיבולי הלקט[4] מפליג עוד וכותב שיש הנוהגים בשבת זו, כבר החל מחצות היום, שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין.
  • הרמב"ם[5] סותם את דבריו שמותר לאכול "כל צרכו" בשבת זו, ומוסיף: "ומימינו לא אכלנו ערב תשעה באב תבשיל אפילו תבשיל של עדשים אלא אם כן היה בשבת".
בספר מעשה רוקח מדייק בדבריו של הרמב"ם שבשבת זו היו אוכלים בסעודה מפסקת דווקא תבשיל עדשים, ולא כרגיל, אך בשו"ת הלכות קטנות[6] פירש את הרמב"ם, שאוכלים כרגיל[7].

אבלות בצנעה​

יש לשאול האם נוהגת אבלות בצנעה בשבת ואז ייתכן שיש השלכות לגבי כיצד לנהוג בשבת שחל בה תשעה באב.

ברש"י[8] מוצאים התייחסות מרומזת לשאלה זו, שכותב: "וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת –אינו מפסיק סעודתו, ואינו ממעט בתבשילין, אלא אוכל כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו".

לפי הביאור לעיל, לכאורה יסוד המחלוקת הוא השאלה האם שייכת בכלל אבלות בתשעה באב שחל בשבת, ובכך ישנה מחלוקת ראשונים:

  • לדעת האור זרוע[9] שייכת אבלות בצנעה, כמו שכתב גם המהרי"ל[10], וכמו שפסק הרמ"א[11] שאבלות נוהגת בצנעה ולכן צריך להימנע מתשמיש המיטה, וכך נוהגים להלכה האשכנזים, אלא שהכריע המשנה ברורה[12] שיש להקל בליל טבילה.
  • מנגד, הרא"ש[13] מביא מחלוקת בכך, וכותב שהמנהג להקל אפילו בתשמיש המיטה, כמו שפסק הרמב"ן[14] והרשב"א[15]. כך נקט להלכה השולחן ערוך, וכך נוהגים הספרדים.
במשנה ברורה[16] פסק שאוכלים בשבת זו כרגיל, ואף יש איסור למנוע עצמו מבשר, כי הדבר נראה כאבלות, כלשונו: "אוכל בשר – ואסור למנוע ממנו, אע"ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת, מכל מקום כיון שנמנע משום אבל, עבירה היא". אולם, המשנה ברורה מוסיף בשם המגן אברהם "שיישב בדאבון נפש", ולא יישב בקרב חברים בשבת זו. ומוסיף בשם הבכור שור שחולק על כך, וסובר שזו אבילות בפרהסיה, ולכן צריך לאכול כרגיל, גם בחבורה. לסיום הוא כותב: "ולכו”ע מותר לאכול עם בני ביתו, ויכול לברך בזימון, כיון שהוא שבת".

בשו"ת אגרות משה[17] הוסיף שמותר לאכול בשר גם אם איננו רגיל לכך בכל שבת, וכן מותר לשיר זמירות שבת, גם אם אינו רגיל לשיר בסעודה שלישית[18].

לימוד תורה אחר חצות​

גם ביום חול, ישנה מחלוקת האם מותר ללמוד בערב תשעה באב לאחר חצות היום:

להלכה, פסק הרמ"א[21] שנוהגים שלא ללמוד לאחר חצות, אלא היכן שמותר ללמוד אף בתשעה באב, אך במשנה ברורה[22] הביא את דעת המקלים: "אמנם יש איזה אחרונים שפקפקו מאד על המנהג הזה ראשון … גם הגר"א בביאורו כתב דחומרא יתירא היא, וכן המאמר מרדכי בספרו מאריך בזה, וכתב דהוא מביא הרבה לידי ביטול תורה … ועל כן דעתו להקל בזה, וכתב דכן היה הוא נוהג, ע"ש, וכן החיי אדם כתב דהוא חומרא בעלמא".

ולסיכום נקט המשנה ברורה 'עמדת ביניים': "ועל כן נראה דמי שרוצה להקל בזה, אין מוחין בידו".

כאשר חל תשעה באב בשבת, כתב המהרי"ל[19] שאסור ללמוד לאחר חצות במקרה זה. כך עולה אף מדברי הרמ"א בנוגע לאמירת פרקי אבות[21] הנהוגה בשבתות לאחר תפילת מנחה: "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך, כי אם בדברים המותרים בתשעה באב; ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות[23], וכן לא יטייל ערב תשעה באב".

כנראה שאין בכך משום אבלות בשבת, מפני שאף בשבת מותר ללמוד ב"דברים הרעים", ולכן אין בהימנעות מתלמוד תורה משום אבלות בפרהסיה[24].

הלכה למעשה, כפי שהביא משנה ברורה, הרבה אחרונים מקלים בלימוד תורה בערב תשעה באב, קל וחומר בשבת, כמו שכתב בשו"ת מהר"ם מלובלין[25], וכמו שפסק הט"ז שם, שהלומד בשבת "לא הפסיד", וכפי שכתב המשנה ברורה[26] עיקר ההוראה בכך הוא להקל.

אחרונים הביאו גם שאם אדם מפאת המנהג לא ילמד תורה כלל, כלומר גם דברים המותרים בתשעה באב, באופן הזה ודאי שעדיף ללמוד תורה כרגיל.

חליצת נעליים​

נעליים (מעור) אסורות בתשעה באב. מאידך אין לחלצן בשבת מכמה טעמים[27]. ולכן עולה השאלה כיצד לנהוג בעניין עת חליצת הנעליים.

בניגוד לדין אכילה, בה חובה לסיים סעודה שלישית עד השקיעה, כתב הרוקח[28] שחולצים את הנעליים במוצאי שבת, לאחר אמירת ברכו, וכך נפסק ברמ"א[21]: "בחול נוהגין לחלוץ מנעלים קודם שיאמר ברכו, ואם הוא שבת חולצים לאחר ברכו, מלבד שליח צבור שחולץ קודם ברכו, רק אומר תחלה: המבדיל וכו'".

מבואר אפוא שהציבור חולץ נעליים לאחר ברכו, כדי שלא להראות אבילות בשבת, ומאידך לחזן הקלו לחלוץ עוד לפני ברכו, כדי שלא יתבלבל בתפילתו.

בנוגע למי שנמצא בביתו בשעה זו, כתב בשו"ת "שלמת חיים" שחולצים נעליים רק לאחר צאת הכוכבים, שהרי אסור להראות אבילות בשבת. מבאר אם כן כי אין בכך בעיה מצד אבלות תשעה באב, כי מראש כשקבעו את הצום, קיבלו עליהם בהתניה שאם יחול במוצ"ש, יסירו נעליים רק לאחר צאת השבת.

מנגד, יש שסברו שיש לחלוץ נעליים כבר מהשקיעה, כי מאחר שנשאר בביתו, ובשעה זו אין באים אנשים לבקרו, הרי שזו אבילות בצינעה ולא אבלות בפרהסיה (כך נהג הגרש"ז אוירבך[29], והיה שוכב על מיטתו ללא נעליים מתחילת בין השמשות, כדי לצאת מן הספיקות[30]. כך נהג הגרי"ש אלישיב[31].

יש בכך חידוש, מפני שייתכן שעניין אבלות בצנעה נוגע רק לדברים שהם צנועים בעיקר מהותם, תשמיש המיטה, ולא לדברים שרק במקרה נעשים בבית. בנוסף, ייתכן שאין לחלוץ נעליים מפני שאין בכך אבלות אלא עינוי, ועינוי אסור בשבת אפילו בצנעה, כמו שכתב במנחת חינוך[32].

מדברי הגר"א[33], שכתב "מה שאין כן חליצת נעליים" משתמע שרק באכילה יש להפסיק מבעוד יום, וכן עולה מדברי עוד אחרונים[34]. גם מנהג החזון איש היה לחלוץ את מנעליו רק לאחר צאת הכוכבים. אך ייתכן שבמקומות החמים, שהרגילות ללכת בהם בבית ללא נעליים, אין חשש בחליצת הנעל (בבית) – אלא שיש להקפיד שלא ללבוש נעלי בד עד הלילה, שיש בכך ביטוי מפורש לאבלות.

המעבר משבת לצום תשעה באב​

בין השמשות ותוספת שבת​

בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים חל זמן בין השמשות, בפרק זמן זה יש ספק האם הוא חלק מהיום או חלק מהלילה של היום שלאחריו. בנוסף לכך, יש מצווה להוסיף זמן עד להוצאת השבת. יוצא מכך שמשקיעת החמה עד מספר דקות לאחר צאת הכוכבים יש זמן המשותף לשבת ולצום. בזמן זה אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, מפני שאין אבלות בשבת. אולם משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה[35], שתייה, רחיצה וסיכה.

יש מי שכתב שעדיף לסיים את שירת זמירות השבת עד שקיעת החמה, שגם בכך לא ניכרת אבלות[36].

דיני הבדלה​

מכיוון שבתחילתו של יום ראשון (בערב) כבר החל הצום, אי אפשר לשתות את היין של הבדלה במוצאי השבת, ועל כן נשאלת השאלה: איך יש לקיים את מצוות הבדלה?

בתפילת עמידה אומרים את תפילת "אתה חוננתנו", ובכך יוצאים ידי חובת הבדלה בתפילה, אך בנוגע לחובת הבדלה על הכוס, נאמרו שלש שיטות עיקריות:

  • יש אומרים שיש להבדיל במוצאי שבת, ולתת לקטן לשתות. כדרך זו כתב הראב"ן הירחי ב"ספר המנהיג"[37], ומבאר שאין חשש שמא הקטן יתרגל בעתיד לכך, כי דבר זה הוא חריג ואינו מתרחש בכל שנה, וגם שאינו אלא איסור דרבנן, ואין לגזור בו. אולם, המאירי[38] סבור שגם בכך יש לחשוש מצד הקטן, "דילמא אתי למיסרך". גם הרמב"ן דוחה שיטה זו.
  • לדעת הגאונים עושים הבדלה במוצאי יום ראשון, דהיינו במוצאי התענית, שהרי ממילא אין אוכלים עד יום ראשון בלילה. כן כתבו התוספות[39], וכן הורו ראשונים רבים[40].
  • לשיטת הרמב"ן[14] אין לעשות הבדלה כלל, לא במוצאי שבת, ולא ביום ראשון. טעמו לכך הוא שכיוון שבמוצאי שבת לא היה ראוי להבדיל, הרי שנדחתה ההבדלה לגמרי. אין זה כמו אדם רגיל ששכח להבדיל במוצאי שבת, שיכול להבדיל עד יום שלישי, כי אדם רגיל היה חייב במוצאי שבת, ולכן ניתן לעשות תשלומין בהמשך – אבל כאשר לא היה כלל חיוב, הרי שאין מקום לתשלומים.
למרות הדעות השונות בין הפוסקים, נפסק ב'שולחן ערוך'[41] שמבדיל במוצאי יום ראשון, כלומר במוצאי הצום (עשרה באב), וכך הדעה המקובלת להלכה[42], וכן פסק אף המשנה ברורה[43].

בהבדלה שלאחר הצום אין אומרים את הפסוקים "הנה א-ל ישועתי", כשם שאבל אינו אומרם[44]. מברכים על האש כבר במוצאי השבת ולא על סדר ההבדלה שבמוצאי הצום, אך לא על הבשמים[45]. כיון שיש קצת ספק בנוגע לחובת נשים בברכת "מאורי האש"[46], צריך שהבעל יברך ברכך זו עבור אשתו לפני שיוצא לבית הכנסת[47]. מעיקר הדין, רשאיות נשים לברך לעצמן[48].

חולה, בעל ברית וקטן שאוכל בתשעה באב​

חולה שאוכל בתשעה באב חייב להבדיל קודם שיאכל. עם זאת, מי שצריך לאכול במהלך הצום, לא יבדיל מיד במוצאי שבת, אלא ימתין עד השעה שצריך לאכול.[49] וכן בעל ברית שמותר לאכול אחר שהתפלל מנחה בתשעה באב נדחה,[50] צריך לעשות הבדלה קודם שיאכל.[51]

לדעת החיד"א[52] חולה שמבדיל יכול אף להוציא את בני ביתו, ולפי זה אם קשה לחולה להבדיל, יכול הבריא להבדיל בשבילו, מדין ערבות, והחולה (או קטן שאינם צם) ישתה את היין. וכן כתב בשו"ת ציץ אליעזר[53] ובשו"ת משנה הלכות[54].

בנוגע לקטן האוכל בתשעה באב, וחייב בהבדלה מדין חינוך, הסתפק בשו”ת מהרי"ל דיסקין[55] שמא צריך להבדיל לעצמו. למעשה נוהגים שאין הקטן מבדיל, וכן כתבו בשם הסטייפלר[56] ובשם הגרי"ש אלישיב[57], ובעוד פוסקים[58].

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה