Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
    • נעול
    2K
  • שלום לכולם/ן,
    קראתי סיפור זה ומאוד התרגשתי,
    יש בזה המון חיזוק באמונה.
    פשוט סיפור מרגש!!!


    שמעון שטרן ז’’ל (צילומים: אלבום משפחתי)

    את הרב צבי שטרן (62) פגשתי בבית המדרש 'הליכות משה' כשהוא רכון על תלמודו כאברך צעיר בימים, כאילו זה עתה נכנס הוא לכולל. כששאלתי אותו אם אפשר להפריע לו לכמה דקות, הוא הפתיע אותי בתגובתו המעט צינית והרבה מחויכת: "לעולם אני לא מרשה לאנשים להפריע לי, אבל אתה לא מפריע". הסברתי לו את הסיבה שלשמה הגעתי, והוא נענה בחיוך ובשמחה, אך ביקש לסיים קודם כל ללמוד ובשעה 13:20 נוכל לשוחח. מי יכול על אדם כזה? בוודאי לא אני. אז הגעתי ב 13:19.



    13 שנות ציפייה ושמעון אחד
    "בוודאי הגעת בגלל הסיפור של שמעון שלנו זכרונו לברכה", הוא אומר לי, "ואם ככה, אז חשוב שתשב, תיקח אוויר, ואספר לך את השתלשלות הדברים. כי הסיפור של שמעון התחיל לא התחיל בשנה האחרונה, אלא עוד לפני שהוא נולד. ליתר דיוק – 13 שנה לפני שהוא נולד".

    למה אתה מתכוון? איך יכול להיות סיפור על אדם שטרם נוצר?

    "היינו זוג צעיר - אני ורעייתי מרים שתחי' (61), וכמו כל זוג צעיר חכינו לפרי בטן. עברה שנה, עברו שנתיים, ופרי הבטן לא נראה באופק. אמרנו לעצמנו שזה הגיוני ולא נלחצנו, בעזרת ה' יגיע הילד בעתו ובזמנו. חלפה עברה שנה נוספת, ועוד שנה ועוד שנה, והמתח כבר החל לשרור באוויר. הלחץ החל לתת את אותותיו וכך גם הביקורים אצל הרופאים. הפכנו להורים חשוכי ילדים".

    מה עושים בכזה מצב?

    "מה לא עשינו?" משיב לי הרב שטרן בשאלה, "ביקור ועוד ייעוץ,
    תפילה ועוד סגולה, ברכה ועוד תחינה, וכבר עברו להן 13 שנה שבסופן בסייעתא דשמיא חבקנו תינוקקטן וחמוד - 'שמעון' שלנו. קראנו לו 'שמעון של התפילות'.






    "כמו כל ילדי ישראל גדל שמעון שלנו בשגרת החיים - מטפלת, גן, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. כששמעון הגיע לשיעור ג' בישיבה גדולה שזה בערך גיל 19, התחלתי כבר לדבר אתו על שידוכים וכמה כדאי להתחתן מוקדם, אבל לא הייתה היענות מצדו. לכן לא הלחצתי אותו יתר על המידה ואף ירדתי מהרעיון".

    אבל ידוע לי שבכל זאת הוא התחתן מוקדם. אז איך זה קרה?

    "לאחר שאני ירדתי מהרעיון, שמעון עלה עליו. הוא 'קיבל תאבון' בלשון העם, למרות שאני דווקא קיבלתי רגלים קרות. אמרתי לו: 'אולי לא כדאי עכשיו, אולי כדאי שתגדל עוד קצת?' אפילו שלחתי אותו לראש הישיבה שלו בישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות בה למד, והוא המליץ לו לחשוב טוב ולבדוק את עצמו האם הוא באמת כבר בנוי ומוכן לחיי הנישואין.

    "ברוך אומר ועושה והבחורה הראשונה ששמעון פגש - שם זה נסגר, השידוך עלה יפה, ענבי הגפן בענבי הגפן. שמעון שלנו התארס בשעה טובה. האירוסין נחגגו ביום שלישי ג' בתמוז, והשמחה על אירוסי בננו היחיד שנולד לנו לאחר שלוש עשרה שנה הייתה בשמיים ומעבר להם, מה שנקרא ש'גם השמיים לא היו הגבול'. במשפחתנו נהוג שהבחור הולך להתארח בשבת הראשונה שלאחר האירוסין אצל הכלה, ואכן שמעון החל בהכנות המרגשות לקראת הנסיעה לבני ברק לארוסתו הטריה.

    "אבל כבר אמרה המליצה 'אם אתה רוצה להצחיק את אלוקים תספר לו מה התכניות שלך', וביום שישי ו' תמוז, שלושה ימים לאחר האירוסין, שמעון חש ברע עד כדי כך שהוא פונה בבהילות לבית חולים אסף הרופא, בבית החולים נעשו לשמעון בדיקות שטחיות. הרופאים רצו לשחררו הביתה, כדי שיספיק להיות בבית בשבת, אולם ברגע האחרון אחד מן הרופאים ביקש לעשות לשמעון צילום רנטגן פשוט והתמונה שנראתה שם הייתה תמונה ששינתה את כל חיינו. שמעון שלנו, בננו היחיד שנולד לאחר שלוש עשרה שנה, 'חולה בסרטן אלים ומסוכן'".



    "שמעון אמר לי: 'הלך השידוך', אבל הכלה הייתה מלאך"
    במבט לאחור - אתה חושב שיש קשר בין הדחף להתארס מוקדם לבין גילוי המחלה?

    "ברור שיש קשר, הקב"ה מסובב כל הסיבות תכנן את הכול במדויק על מנת שגם אחרי פטירת שמעון אנחנו נשאר אבא ואימא סבא וסבתא, הקדוש ברוך הוא לא סוטר בשתי הלחיים".

    ומה קרה מאז שגיליתם את המחלה?

    "מה קרה?" עונה לי שוב הרב שטרן בשאלה, "מה לא קרה? עולמנו חרב עלינו באחת, אבל לא נשברנו, לא מנוסים כמונו יישברו. הרופאים די ייאשו אותנו, הם אמרו לנו שאין מה לעשות אבל אנחנו התעקשנו שיש מה לעשות, בטח למי שיש את הקב"ה לצדו".

    ומה עם הכלה הטרייה? היא ביקשה לחשב מסלול מחדש?


    "הכלה הטריה היא מלאך משמיים, הרגשות אצלה חצו גבולות. היא לא הייתה מוכנה לוותר על שמעון בשום פנים ואופן, כל הזמן הייתה אומרת 'באשר תלך אלך', ושמעון לעומתה אמר לי: 'הלך השידוך, הלך השידוך', הוא הבין שאדם נורמלי לא יסכים להמשיך את השידוך, אבל לא שיערנו כמה היא צדקת.

    "משפחתה הלכה להתייעץ אצל הגאון הרב שטיינמן זצ"ל האם לבטל את השידוך, הם לא רצו לבטל. הבחורה הכלה התעקשה להמשיך את השידוך בכל מחיר והוא פסק להם שאפשר להמשיך את השידוך, להתפלל ולקוות לטוב. המשכנו וקיווינו".

    אבא של שמעון לוקח דקה של דממה. אפשר לחתוך את האוויר. באותן שניות אני מרגיש שהתחושות מאותם ימים חוזרות וממלאות אותו. אני מנסה להסיט את השיחה לאירועים אחרים שהיו ליד המחלה, אבל אבא של שמעון לא מוותר, כמו שאף פעם הוא לא ויתר, והוא ממשיך בדבריו. "המסע האונקולוגי שלנו החל, ואל תצפה ממני לסכם אותו בפרק אחד וגם לא בסדרה של פרקים, לא ספר אחד ולא סט של ספרים, אין שום דבר בעולם שיש לו את היכולת לספר ולהמחיש את כל התקופה על שלל רגשותיה ומכאוביה. לכן אספר רק מה שמסביב".

    כמה זמן נמשכה המחלה?

    "הסיבוב הראשון שחשבנו שהוא גם האחרון נמשך כתשעה חודשים של טיפולים אינטנסיביים ואגרסיביים, שהסתיימו בא' באדר. משנכנס אדר מרבים בשמחה, משפחתה של הכלה שבה לשאול את הרב שטיינמן האם לקבוע תאריך לחתונה או להמתין מעט, הרב שטיינמן הכריע לקבוע מיד תאריך לחתונה. הרופא לא הבין את הרעיון, אבל גם לא ביקשנו שיבין, אם נמתין לעשות בעולם הזה רק מה שאנו מבינים נשאר תקועים וחדלי מעש. התאריך שנקבע היה י' בסיוון - ענבי הגפן בענבי הגפן הזוג הצעיר ושאחד מהם לא שעיר, מתחתנים. איזו חתונה הייתה, כל עם ישראל הגיע לשמח אותנו, בשתיים בלילה היה צריך להוציא את כל האורחים בכוח מהאולם הגדוש באנשים טובים ששמעו על הסיפור של שמעון ורצו להיות חלק מהסיפור. קראו לזה ברחוב 'חתונת המאה'. בסיום החתונה האורחים התפזרו לבתיהם, האורות כבו, החתן והכלה הלכו לביתם והחלו לחיות את שגרת חייהם שכבר לא שגרתית, עם יד על הדופק אבל שגרה".

    כמה זמן נמשכה השגרה הזו?

    "שוב, אני מדגיש – זו לא בדיוק הייתה שגרה, אבל סוג של שגרה. ואז, שמונה חודשים לאחר נישואיהם, באחת מן הבדיקות התקופתיות שהיו חלק מהשגרה הלא שגרתית, הרופא קרא לנו בדחיפות לחדרו. על פניו הבנו שהנורא מכל חוזר אלינו ולא רק חוזר אלא אף עם הצמדה וריבית, ריבית פיגורים. אשתו של שמעון הצדקת לא נשברה מהגל השני שתקף אותם - גל ענק ממדים, אימתני ומאיים. היא קיבלה על עצמה ללוות את שמעון בכל טיפול ובכל בדיקה. אשת חיל אמתית.

    "מאז שחזרה המחלה בשנית חלפו עוד שלוש שנים של סבל, בדיקות, תרופות וכל מיני דברים שאינם יכולים להיכתב. לאט-לאט הבנו שהתקוות שלנו מתחילות להיות נחלת העבר וביום י"ב בתשרי תשע"ו ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה מאתנו שבי, שמעון שלנו, עדיין שלנו, אבל כבר לא אתנו. שמעון ז"ל נפטר בדמי ימיו ללא שהשאיר אחריו זרע של קיימא והוא רק בן 24".








    לבד, אבל ביחד
    הרב שטרן שותק ואני מתקשה ליישר את עיניי למולו. אני חושב בליבי שהדבר הנכון ביותר הוא לעצור את השיחה ולהמשיך בהזדמנות אחרת, אבל מרגיש שמשהו מסתורי דוחף בי לא לעצור כעת, כי זה לא נכון. אז אני ממשיך לשתוק. להקשיב.

    "נשארנו לבד", אומר לי אבא של שמעון, ובאותה נשימה הוא מוסיף: "אבל לא בדיוק לבד, וכאן מתחיל פרק ב' של הסיפור שלנו. האלמנה הטריה לא נחה על זרי הדפנה ולא נעלמה בתהום השכול, היא המשיכה לשמור אתנו על קשר רציף, ובכל הזדמנות שהייתה או שיצרה, היינו נפגשים ומתחזקים יחדיו. ואז המתכנן של העולם תכנן את הדברים על הצד הטוב ביותר.

    "זה התחיל לפני כשנתיים, כשהודיעו לי שיש כולל מיוחד בבני ברק. בדקתי את דרישות הכולל והחלטתי שזה מתאים לי, למרות שאני גר בראשון לציון והכולל הוא בבני ברק. וכך, כל יום אני נוסע בתחבורה ציבורית מראשון לציון לבני ברק לבית הכנסת הגדול, שם שוכן הכולל בו אני לומד".

    אבל למה בחרת דווקא את הכולל בבני ברק? אין כוללים בראשון לציון?

    "האמת? אני לא יודע, אבל משהו לא ברור דחף אותי כל בוקר מחדש להגיע לכולל, כשרגליי מוליכות אותי לבית המדרש, עד שהבנתי... בכולל החדש שלי הכרתי אברכון צעיר לימים בעל מידות נעלות, ונחמד באופן יוצא דופן. מישהו זרק לי משפט בחצי פה שאולי הוא מתאים לכלתי לשעבר, לאלמנה הטריה. הייתי בתוך קונפליקט עם עצמי, אבל הרצון שלי הלך עם האמת שלי, להיות שליח אמתי ונאמן למצוא מזור, לעזור לאלמנה הטריה".

    מה עשית עם הידיעה הזו?

    "לא היססתי יותר מדי. נגשתי לאברכון הצעיר, הסברתי לו על הכלה האלמנה המיוחדת, ומשם השידוך התחיל להתגלגל, ויהיו רחמיו מתגלגלין על עם קודשו, ענבי הגפן וענבי הגפן - הכלה שלנו לשעבר, האלמנה הטרייה, אשתו של שמעון ז"ל מתארסת, ואני הוא שדחפתי לכך".

    אתה ואשתך נכחתם בחתונה?

    "האמת היא שבתחילה היססתי אם להגיע או לא, בתוך תוכי חשתי שאני לא מסוגל, לא יכול. במקרה יצא שאחי חיתן את בנו באותו יום, כך שהתירוץ שלי היה די מוצדק ומובן, אבל הכלה שמעה על כך בדרך אגב, והחליטה לשנות את התאריך של החתונה על מנת שנוכל גם אנחנו להשתתף בשמחה. כמובן שהגעתי לחתונה ולא רק שהגעתי, אלא אפילו הייתי הרקדן המרכזי שם, ברור ששמחתי מאוד אבל ברור שהיו לי גם הרבה דמעות. אולי הן לא היו על הלחיים, אבל הן היו בלב... אתה מבין אותי?" שואל אותי אבא של שמעון-השדכן-חמיה של הכלה הישנה.

    והוא ממשיך בדיבורו: "חשבתי בהתחלה שכאן תם לו הפרק ונסתם הגולל אבל לא עבר הרבה זמן עד שהבנתי שלא רק שלא נפרדנו מהאלמנה אלא התווסף לנו עכשיו גם בעלה הטרי, הם ממש שלנו, הוא קורא לי 'אבא' ולאשתי הוא קורא 'אימא'".

    לפני שמונה חודשים הם זכו גם לתואר חדש: 'סבא וסבתא'. "לזוג הצעיר והחדש נולדה תינוקת חמודה, ומי היה עם היולדת בחדר לידה? אשתי. היא הייתה איתה, ליוותה אותה והרימה ראשונה את התינוקת הטרייה שנולדה לתוך היופי שיש בידי האדם, להחליט מה לעשות עם הטרגדיה שלו. מאז כל שבוע הנכדה שלנו מגיעה לבקר אותנו, אני לוקח אותה איתי באוטובוס לראשון לציון ולאחר כחצי יום מגיע אביה לקחת את הילדה, את הנכדה שנראה לי שהיא גם נכדה שלנו".



    רק אמונה
    אבל מאיפה, מאיפה כוחות הנפש שלך ושל אשתך? אני שואל את הרב שטרן תוך כדי שכולי אחוז צמרמורת.

    "תשאל את אשתי", הוא משיב לי, "למה אתה שואל אותי?"

    פניתי לרבנית שטרן ולא שיערתי לאיזה סוג של תגובה אני אמור לצפות. כל האפשרויות היו פתוחות, אבל לאחר דקה של שיחה הבנתי שיש לי עסק עם אישה אצילית משכמה ומעלה.

    הרבנית שטרן, מה את יכולה להוסיף על הדברים של בעלך?

    "אין לי הרבה מה לומר, בעלי היטיב להעביר את הדברים, אבל חשוב לי להדגיש שאנחנו מאמינים באמונה שלמה שהקב"ה העניק לנו מתנה מיוחדת במשך עשרים וארבע שנים, ואנחנו מודים לו על הזכות לגדל כזו נשמה טהורה".

    במה הרגשת שיש לשמעון נשמה מיוחדת?

    "ידעתי את זה עוד מהגן. כשהייתה מסיבה בגן של גיל ארבע, צוציקים קטנים, אחד מהילדים ביקש והתחנן לגננת לקבל תפקיד מסוים שהיה צריך לבצע והגננת לא הסכימה לתת לו בשום פנים ואופן. ראיתי את שמעון הקטן שלי ניגש לגננת ולוחש לה משהו באוזן, חשבתי שהוא גם רוצה את התפקיד כמו חברו. מיד לאחר מכן הגננת הסכימה לתת לילד שביקש את התפקיד. כשהסתיימה המסיבה שאלתי את הגננת מה שמעון לחש לה, היא אמרה לי ששמעון אמר לה: 'תתני לו את התפקיד, הוא מאוד רוצה'. שמעון לא ביקש בשבילו הוא ביקש בשביל אחרים, ככה היה שמעון שלי כל חייו תמיד חשב רק על האחר ורק טוב".

    איזה מסר השאיר לך שמעון? מה נחרט בליבך?

    "את המסר של האמונה והביטחון בבורא העולם, שכל מה שקורה כאן בעולם, הכול מכוון מלמעלה, גם אם זה לא נראה לי עכשיו". ויש לה גם סיפור מצמרר: "היה זה ביום כיפור האחרון של שמעון, יומיים לפני שהוא נפטר. הוא ביקש ממני שאעיר אותו לתפילת נעילה, וכשהגיע הזמן הערתי אותו והוא ביקש שאביא לו את הספר 'אמונה ובטחון' של החזון איש. הוא פתח את הספר ולימד אותי פרק באמונה. כזה היה שמעון, גם במצב הכי קשה שלו הוא התחזק באמונה בבורא העולם, וזה גם מה שנותן לנו את הכוח להישאר חזקים. כי האמונה היא זו שמלווה אותנו לאורך כל הדרך, מחזקת אותנו ולא מרפה".

    (אתר הידברות)
  • 458
  • מפרסמים פוסטים, מבצעים או תמונות של העסק שלכם ברשתות החברתיות? יש סיכוי סביר שבין הקהל שנחשף לפרסום שלכם נמצאים גם חוקרי רשות המיסים. ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע שיחידה המונה 15 מחוקרי הרשות עוסקת שעות רבות ביממה במעקב אחר המתפרסם בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר וברשתות האחרות.
    בזכות המעקבים הללו כבר נחשפו לאחרונה עוסקים שלא דיווחו כלל על פעילותם, בהם משכירי דירות airbnb, סלוני שמלות לכלות, אנשים המנהלים עסק מביתם, כמו ספריות וקוסמטיקאיות, ואפילו בעל מוסך ביתי, וכן עוסקים שמכרו מוצרים שנדרשו לשלם בגינם מס. מדובר בהשתמטות ממיסים בשווי של מיליוני שקלים.
    גם הלקוחות במעקב
    "פעילות דליית המידע מהרשתות החברתיות הולכת ותופסת אצלנו נתח רחב יותר", אומרת מנהלת היחידה ברשות המיסים, חביבה אזון. "אנחנו ממשיכים אמנם גם בפעילות המעקב הרגילה, בדיקות פתע בעסקים וכדומה, אולם בין הכלים שלנו לגילוי משתמטים מתשלומי מס מצוי כעת יותר ויותר המעקב אחר המפרסמים ברשתות החברתיות וגילוי בפרסומים שלהם עסקים המשתמטים מתשלומי מס".
    התחומים שבהם עסקים מרבים לאחרונה לעשות שימוש ברשתות החברתיות הולכים ורבים, כדברי אנשי רשות המיסים. "הרשתות החברתיות הפכו למקום שבו קל לפרסם ולהגיע לקהל רחב ביותר. הבעיה של אותם מפרסמים היא שעם הקהל הזה נמנים לאחרונה גם חוקרי רשות המיסים", אמר לנו גורם בכיר ברשות המיסים.
    אולם לא רק אחר העוסקים עוקבים החוקרים, אלא גם אחר הלקוחות והתגובות שהם מפרסמים. לאחרונה נחשפו העלמות מס בשני סלונים למכירת שמלות כלה, לאחר שכלות שהיו שבעות רצון מהשמלות פירסמו את תמונתן בשמלות והביעו מילות תודה לסלון, ואף נקבו בשמו. החוקרים ראו את הפרסום ומיהרו לבדוק אם אותם סלונים רשמו את מכירת השמלות בקופת העסק - וגילו בתוך חודש אחד בשני הסלונים לפחות שמונה שמלות כלה, שמחירן אלפי שקלים, שדבר על מכירתן לא נרשם בספרי העסק.
    "ברור שזאת דרך לגיטימית לגלות מעלימי מס", אומרת אזון, "אנחנו אוספים מידע ממקורות שונים ואחד מהם שללא ספק חלקו הולך וגדל כעת הוא הרשתות החברתיות, עם התרחבות תופעת הרשתות הללו".
    בעלי דירות נחקרים
    אחד התחומים החמים בתחום העלמת ההכנסות לאחרונה הוא השכרת דירות וחדרים לפי ימים ושעות באמצעות airbnb. ברשות טוענים שבעלי דירות מעלימים כך הכנסות של מיליוני שקלים, ובעוד שעל השכרת דירות אין חובת תשלום מס הכנסה (עד לשכר דירה של 5,090 שקל בחודש) - בעלי דירות המושכרות לימים בודדים חייבים לפעול ככל עסק: לפתוח תיק ברשות המיסים ולשלם על שכר הדירה שהם מקבלים מס מהשקל הראשון.
    "השיטה הטובה ביותר להגיע לשוכרים הפוטנציאליים היא באמצעות פרסום בפייסבוק או ברשת חברתית אחרת. אנחנו עוקבים אחר הפרסומים הללו ומזמנים את בעלי הדירות שלא דיווחו על העסק שפתחו לחקירה", אמרו אתמול (ב') ברשות המיסים.
    גם קוסמטיקאיות וספריות, למשל, מפרסמות את דבר עיסוקן הביתי ברשתות החברתיות, והמחירים מוצגים בהן לא פעם. למעשה, עבודת חוקרי המס כאן פשוטה למדי. "אנחנו בוחנים אם מפרסמי המודעות אכן פתחו תיק עוסק כדין, ואם הדבר איננו כך - נפתח להם תיק פחות נעים", מסרו ברשות.
    לאחרונה התברר שאדם פתח מוסך בחצר הבית הפרטי שלו בירושלים. את דבר קיומו, במחירי מבצע מיוחדים, הוא פירסם בפייסבוק. גם מורים פרטיים מחפשים תלמידים באמצעות הרשתות החברתיות, ויש עסקים שגם הכריזו בהן על מבצעים מיוחדים למכירת מוצרים שונים שייבאו, כביכול, לצריכה פרטית, כמו מוצרי קוסמטיקה שונים.
    הפיד נסרק אוטומטית
    לצורך הגדלת יעילות החקירות, ברשות המיסים משתמשים בשיטות חדשניות, שאת אחת מהן הסכימו לחשוף: "פיתחנו תוכנה שבה אנחנו קובעים מילה מסוימת, למשל שמלות, וזאת מבצעת סריקה מהירה בין אלפי פוסטים. זה חוסך לנו עבודה מייגעת של אדם שיקרא את אלפי הפוסטים - וכבר גילינו כך העלמות מס".
    כפי שנודע, בעקבות פעילות חוקרי הרשות והזמנת בעלי עסקים לחקירות בגין פרסומים של לקוחות ברשתות, ביקשו בעלי עסקים מהלקוחות "לא להעלות לפייסבוק שום פרטים על העסק". החשש מידם הארוכה ועיניהם הבולשות של 15 חוקרי המס, העוקבים אחרי הפוסטים ברשתות החברתיות, כבר עשה את שלו.
    "אין לנו בכלל ספק שניהול עסקים באמצעות אתרים ורשתות חברתיות באינטרנט תיעשה בעתיד באופן רחב הרבה יותר, ואנחנו בהחלט נערכים לכך ומגבירים את המעקב אחריהם כבר עכשיו", מסכמת מנהלת היחידה.
    מקור
    מקור: https://www.geektime.co.il/no-more-fax-from-today/

    החל מהיום: אסור לגופים ציבוריים לדרוש מכם לפקסס
    NEXTER| לפני 1 יום 21 שעות 8 תגובות אינטרנט


    החל מהיום גופים ממשלתיים וציבוריים יהיו חייבים לאפשר לכם לפנות גם באמצעים דיגיטליים שאינם פקס, מי כלול בחוק ומי עדיין יוכל לשלוח אתכם לסניפי דואר וחנויות צילום?


    מקור: Pixabay

    מאת: אהוד קינן, נקסטר

    החל מהיום (ו’) – גופים ציבוריים לא יוכלו להכריח אתכם לתקשר ולשלוח מסמכים בפקס, ויהיו חייבים לתת לכם “אמצעי תקשורת דיגיטלי” – כלומר מייל או פניה דרך האתר או האפליקציה שלהם.

    מתי החוק ייכנס לתוקף?

    החוק נולד בעקבות קמפיין “נמאס מהפקס” של next ו-NEXTER וחוקק בכנסת על ידי חברי הכנסת שרן השכל ודוד ביתן מהליכוד. הוא אושר סופית לפני שנה, וייכנס רשמית לתקוף החל ממחר – יום שישי, 26.7.19 – שנה מיום אישורו בכנסת.

    על מי החוק חל?
    משרדי ממשלה, עיריות, תאגידים ששייכים לרשויות (כמו תאגידי המים), בתי חולים, קופות חולים, צה”ל, בתי המשפט, המשטרה, שירותי כבאות, בתי הסהר, בית הנשיא, כנסת, ומשרד מבקר המדינה. חלק גדול מהגופים האלה כבר עובד באופן אלקטרוני, אך על פי החוק, כל אלה חייבים לאפשר לכם לפנות אליהם “בפשטות מכל מקום, באמצעות האינטרנט, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, וכן לצרף לפנייה קבצים”.

    על מי החוק לא חל?
    החקיקה מתייחסת רק לגופים ציבוריים. בסקטור הפרטי אין עדיין חובה לאפשר לכם לפנות במייל. כך, חברות הסלולר, בנקים, חברות ביטוח וחברות פרטיות אחרות עדיין יכולות לבקש מכם לשלוח פקס בלבד כשאתם צריכים לשלוח אליהן מסמכים.

    הרציונל של המחוקקים הוא שהשירות הציבורי הוא מונופול ואין אפשרות בחירה אחרת, בעוד אם חברת סלולר או בנק דורש מכם פקסים, אתם יכולים פשוט לעבור לשירות המתחרה שמאפשר פניות באמצעים נוחים יותר. עם זאת, כן יש כוונה להרחיב את החוק גם לגופים הללו.

    למה ביקשו מכם פקסים?
    התירוצים בתגובות שקיבלו אזרחים ובתגובות שאנחנו קיבלנו דיברו על אמצעי זיהוי ודאי (איך חתימה על נייר מונעת התחזות?) אבטחת מידע (חתיכת נייר שמסתובבת במשרד לא מאובטחת יותר מאימייל) או דרישה של הרגולטור (שבמקרים רבים, לפי הבדיקה שלנו, לא באמת קיימת).

    מה עם פקסים חזרה אלינו?
    אם נניח ביקשתם תוצאות של בדיקת דם, האם חייבים לחייב אתכם לקבל אותן בפקס? החוק לא מתייחס מפורשות לתקשורת חזרה מהגוף הציבורי לאזרח, אך לפי חברת הכנסת השכל, משתמע ממנו שהמחויבות היא דו כיוונית.

    ואם אני בכל זאת רוצה לשלוח פקס?
    עדיין אפשר! החוק לא אוסר על פקסים, למי שמחזיק כזה בבית או גר סמוך לחנות צילום או סניף דואר שמספק שירותי פקס. החוק רק מחייב את הגופים הציבוריים לתת אמצעי תקשורת נוסף, למי שפקס לא נגיש לו.

    ומה קורה אם מישהו מבקש מכם לשלוח פקס?
    אתם לא אמורים לעשות את זה. פנו אלינו בפייסבוק ואנחנו ננסה לעזור.

    פורסם במקור ב-NEXTER
     תגובה אחרונה 
    פעם פעם ערכתי סקר שווקים מקיף בין ששת חבריי הטובים ביותר וחמשת הבינוניים, ולאחריו שכרתי רכב לשבוע מחברה כלשהי (דוד יחזקאל רצה לנסוע לראש העין, בסוף הוא מצא תור לרופא אף אוזן גרון בכפר סבא). לא נציין את שמה, כמובן, אבל שמה מכיל את האותיות --------- (נערך ע"י מנהל).
    החברה הזו הייתה ממש לא נעימה, בשבילי כלקוח. יכול להיות שאחרים חוו משהו אחר, אני מתאר לגמרי מהמבט שלי.

    ראשית, הבלאגן. אוי, איזה בלאגן. מגיעים לסניף, כולם מזיעים, חם, מחכים לקבל שירות, הפקידים מעופפים.
    לאחר מכן, הולכים לקבל את הרכב. מגרש ענק, טעון מכוניות, סלט אחד גדול. מתרוצצים בין הנציגים, שכולם אגב נראים ונשמעים אותו דבר ולך תזכור עם מי דיברת לפני רגע, כולם שולחים אותך אחד לשני. אנדרלמוסיה.
    בסוף קיבלתי את הרכב, ואז שלחו אותו לשטיפה, ויד ימין לא יודעת מיד ימין, ויש שמאל בכלל לא מודעת לקיומה של יד ימין, ואיזה פה אחד עם שפם צועק משהו לאוזן לידו. והערבוביה בשמיים.
    בסוף מגיע הזמן לצאת עם הרכב, ואז מתגלה הברוך: מגרש המכוניות עמוס! הנתיב חסום! צפירות, צעקות, תזהר לא לשרוט לי את האוטו, חכה רגע פה, היי, הלו, אני הייתי לפניך אז תן לצאת קודם, וכולי.
    בסוף יצאתי.

    אחרי יומיים - חזרתי.
    ביקשתי להחליף את הרכב, היו לו רעידות ועוד בעיות.
    מובן שכל אחד שלח אותי למישהו אחר, ואני חוצה וחוצה את המגרש ותר אחר נציג בין המכוניות החונות, וכולם שולחים אותי לכולם.
    אבל - אל ייאוש. סוף טוב הכל טוב - הנהלת הסניף נאותה להחליף את הרכב. הללוי-ה.

    טרם נכנסתי לרכב החדש, פניתי אל מנהל הסניף טוב הלב. ראה נא, אדוני, החוויתי בידי - מד הדלק כמעט מלא. קיבלתי את הרכב עם מיכל כמעט ריק, יש מה לעשות?
    הוא הניד בראשו בעצב:
    לא, אין.

    אם אין - אז אין.
    נכנסתי לרכב החדש, ונסעתי משם לשלום.
    היום נגמר, ועוד אחד ועוד אחד - ומצאתי את עצמי שב ומשיב את הרכב.
    התהליך היה זהה לראשונה. בלאגן, נפנוף, לך לפה, תחנה שם, חכה פה, זוז הצידה תן למאזדה לצאת, וכולי. בסוף הצלחתי.
    שבתי למשרד, ושם נכונה לי אכזבה מסמרת שיער:
    אדוני, כך מנהל הסניף טוב הלב, צר לי, אך עליך לשלם קנס.
    קנס?!?
    כן, החזרת את המיכל עם 4 ליטר פחות.
    אבל אדוני, התחננתי, אולי חסר לי 4 ליטר כעת, אך לפני ימים מספר השבתי לך רכב עם יותר מחצי מיכל ספייר!
    המנהל נענע לי בראשו בהשתתפות:
    מצטער, זה מה יש.
    זה מה יש, אז זה מה יש. טוב. שילמתי את הקנס (מחיר ארבעה ליטרים דלק בתעריף מופרך פלוס דמי טיפול), והלכתי לדרכי. רגלית.

    וכעבור תקופה, שוב נצרכתי לשכור רכב (דוד יחזקאל חיפש נהג לראש הנקרה, הוא חלם שיש שם אוצר, בסוף הוא נזכר שהחלום בכלל דיבר על מכתש רמון). הפעם שכרתי מחברה אחרת. יקרה יותר. למה? ככה. לא ידעתי. רק החמצתי פנים לגלות שהתעריף בהחלט יקר יותר מהראשונה.
    גם הפעם לא אציין את שם החברה, התקנון החדש אוסר, אך אציין ששמה מכיל את האותיות --------- (נערך ע"י מנהל).

    והנה - הפתעה!!!!!
    נכנסים לסניף, הכל נקי. אין תור.
    הפקידים אדיבים.
    המכוניות מוכנות בחוץ. אדוני יעביר אשראי, אדוני יסע לשלום.
    שירות מלכותי, בערך.
    והרכב... נקי, מצוחצח, מדיף ניחוח טוב.

    נכנסתי מהר לאוטו, אחד הנציגים הציע לי להוציא עבורי את הרכב מהחניה הצרה. כל הכבוד!!!
    ועוד לא נפל לי האסימון.

    לאחר 24 שעות הרכב, השבתי אותו, ועכשיו נפל לי האסימון.
    כי גם הפעם נאלצתי להשיב אותו עם מיכל מלא בהרבה ממה שקיבלתי.
    אבל הפעם - שמחה גדולה! הנציגה במשרד הודיעה לי שהשבתי את הרכב עם יותר דלק מכפי שקיבלתי אותו - והעניקה לי תלוש זיכוי על סכום קרוב. לתדלוק עתידי.
    לא ייאמן.

    ואז נפל לי האסימון, וזה בעצם הטיפ. אנא ממכם. חשבו שנית.
    ימי בין הזמנים מגיעים, ורבים רבים ניגשים לחברות ההשכרה. אל תבחרו אוטומטית בחברה הכי זולה, אלא חפשו חלופות אחרות. תתייעצו עם כאלו שכבר שכרו מהם בעבר, שמעו מהם איך השירות ואיך היחס.
    *** לפעמים עדיף לשלם יקר ולקבל, מאשר לשלם זול ולא לקבל. ***
    זהו.
    מזה שנתיים פועל באשדוד המיזם הזה.
    שנותן מענה לכלה הרוצה להפריש חלה ביום חופתה (ומי לא?)
    אשמח להפיצו הלאה...

    המיזם פונה לנשים שגם כך מכינות חלות /לחמניות וכו' בכמות של הפרשת חלה, בד"כ בקביעות. ושמחות לזכות כלות במצוה הגדולה.
    איך זה עובד?כשאת יודעת על כלה שעתידה להתחתן, את מסכמת איתה שתכיני בצק בכמות של הפרשת חלה, ביום החופה, משפחת הכלה תשלח מישהו לקחת את קערת הבצק, הכלה מפרישה ומחזירה לך.
    אני נוהגת לאפות מהבצק (חוץ מהצורך שלי) גם כעשר לחמניות ביס, אורזת בצלופן ומצרפת ברכה (מצו"ב) ושולחת לזוג הצעיר עם שחר. הכלות מתרגשות ומודות.
    את הדחיפה לכך קיבלתי מהרב דירנפלד שליט"א, שביקש ממני לפרסם כדי שיהיה מצב כזה, שכלה לא יוצאת לחופה בלי להפריש חלה!
    כשאין ביכולתי להכין בעצמי את הבצק אני פונה לכמה נשים שהציעו את עצמן לכך (פרסמתי בעיתון) ומעבירה להן את הזכות.
    כדי שזה יצבור תאוצה צריך שכל אחת שיכולה להצטרף תעשה זאת עבור שכנה, מכרה, חברה וכדו'.

    אפשר לקבל את החומר במייל או מודפס בלמינציה.

    בזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן עתידין להגאל!

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה