חשבונאות ומס

דיני מיסים, פתיחת עסק, ראית חשבון, חוזים ודיני עבודה - כל זה כאן בפורום.
מנהל הפורום: יהודה מילר

מאמרים אחרונים באתר

בשורה טובה - ההצע"ח עדיין לא אושרה - אבל הכיון כבר טוב...

חייבי דיווח מפורט לשנת 2012

בהתאם לתיקון מס' 37 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חובת הדיווח המפורט למע"מ, החלה בהדרגה על עוסקים, מלכ"רים ומוסדות כספיים מסוימים בשנים 2010 ו- 2011, תחול החל מיום 1.1.2012 על כלל העוסקים, המלכ"רים והמוסדות הכספיים במשק.
על אף האמור, על מנת להקל על הטמעת הרפורמה בדיווח המפורט למע"מ, אישרה וועדת השרים לענייני חקיקה ביום 31 ביולי 2011 הצעה לתיקון החוק, לפיה יידחה מועד התחילה של תיקון מס' 37 בשנתיים, עד ליום 1.1.2014, ויחד עם זאת, תורחב באופן הדרגתי אוכלוסיית החייבים בדיווח המפורט בשנים 2012 ו-2013 לעומת אוכלוסיית החייבים בדיווח כאמור בשנת 2011 (להלן: "הצעת החוק"). יודגש כי הוראות הצעת החוק ייכנסו לתוקפן רק לאחר שיושלמו הליכי החקיקה במליאת הכנסת.

ככל ותאושר ההצעה לתיקון החוק, חובת הדיווח המפורט תחול בשנים 2012 ו-2013 על עוסקים, מלכ"רים ומוסדות כספיים, כמפורט להלן:
עוסקים אשר חייבים מכוח הדין בהכנת דוח כספי מסוג מאזן וכן במינוי רואה חשבון מבקר או מבקר חשבונות אחר כאמור בסעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות, ומחזור עסקאותיהם השנתי לשנת 2011 או 2012 (בהתאמה) עלה על 500,000 שקלים חדשים.
עוסקים שאינם חייבים בהכנת מאזן ובמינוי רואה חשבון מבקר או מבקר חשבונות כאמור, ומחזור עסקאותיהם לשנת 2011 או 2012 (בהתאמה) עולה על 1,000,000 שקלים חדשים.
מלכ"רים אשר מחזורם השנתי לשנת 2010 או 2011 (בהתאמה) עולה על 20 מיליון שקלים.
מוסדות כספיים אשר מחזורם השנתי לשנת 2010 או 2011 (בהתאמה) עולה על 4 מיליון שקלים.
רשות המסים תשלח בשבועות הקרובים הודעות לעוסקים, מלכ"רים ומוסדות כספיים החייבים בדיווח מפורט לשנת 2012. יובהר כי חובת הדיווח המפורט אינה תלויה בקבלת הודעה מרשות המסים, ובהתאם, אין באי קבלת הודעה בכדי לפטור את חייבי הדיווח המפורט העונים לאחד מהקריטריונים דלעיל מחובה זו.
יצוין כי שינוי אוכלוסיית המלכ"רים החייבים בדיווח המפורט כאמור דלעיל, עשוי לגרום לכך כי מלכ"רים מסוימים שחויבו בדיווח המפורט בשנת 2010 או 2011, לא יהיו חייבים בדיווח כאמור בשנים 2012 ו-2013. במקרה כזה תישלח לאותם מלכ"רים הודעה מתאימה, והם יוסרו מרשימת החייבים בדיווח המפורט למע"מ. יובהר כי הסרה מרשימת החייבים בדיווח המפורט אינה מותנית בקבלת הודעה מרשות המסים, ועל כן מלכ"ר שלא מתקיים בו האמור בסעיף (3) לעיל לא יחויב בהגשת דיווח מפורט אף בהיעדר הודעה מרשות המסים.

לצורך קבלת מענה על שאלות, תמיכה ובירורים בכל הנוגע להגשת הדיווחים, ניתן לפנות למוקד הטלפוני של רשות המסים, שמספרו 4954* (*מסים), או 02-5656400; כמו כן ניתן לפנות בדוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי> .
  • 867
  • הנושא הועלה כאן בפורום כמה פעמים, מצ"ב כתבה מפורטת...

    תשלום דמי הבראה מידי חודש

    האם מעסיק יכול לשלם לעובדיו את דמי ההבראה המגיעים להם מדי חודש, במקום אחת לשנה בין החודשים יוני עד ספטמבר?

    הילה פורת, עו"ד, משיבה:

    המעסיק יכול להחליט כי הוא משלם לעובדיו דמי הבראה מדי חודש, ובכך ליצור נוהג במקום העבודה בכל הנוגע למועד תשלום דמי ההבראה.

    בהתאם לחוק הגנת השכר, יש להפריד לצורך הענין רכיב נוסף בתלוש המשכורת, ולוודא שהסכום המשולם מדי חודש לא יהיה נמוך מהשיעורים שנקבעו לתשלום דמי הבראה באותו מועד, ועפ"י הוותק של העובד במקום העבודה, כאשר יש לחלק את הסכום ל-12 חודשים.

    ביחס לעובד חדש ישנן שתי אפשרויות:
    א. החל מהחודש הראשון לעבודת העובד, המעסיק ישלם לו מדי חודש על חשבון דמי הבראה שיגיעו לו בתום שנת העבודה.

    יש לציין, כי במקרה כזה רצוי שהמעסיק יחתים את העובד מראש על מסמך לפיו העובד מתחייב להחזיר את התשלומים שקיבל כדמי הבראה (מידי חודש) במקרה שלא ישלים שנת עבודה אצל המעסיק (שכן, בהסכם הקיבוצי בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה, ובצו ההרחבה שהוצא מכוחו, נקבע כי "עובד יהיה זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו"), באופן שהמעסיק יוכל לקזז תשלומים אלה מכל סכום שיהיה עליו להעביר לעובד.

    ב. יש אפשרות לחכות שהעובד ישלים את שנת עבודתו הראשונה, לשלם לו את דמי ההבראה המגיעים לו בגין השנה שחלפה, ורק החל משנת העבודה השניה לשלם לו דמי הבראה מדי חודש ועפ"י הוותק.

    קישור:
    http://www.hilaporat.co.il/article.php?id=295
    0 תגובות
    על גל הצדק החברתי עולות עכשיו גם הנשים - ובצדק!!!

    בחוק הביטוח הלאומי ישנו סעיף המכונה "חוק עקרות הבית", והוא כולו אפליה זועקת ומכעיסה נגד נשים.

    הסעיף קובע כי אישה נשואה שלא עבדה בארבע השנים האחרונות בבואה לממש את זכויותיה – תיחשב לעקרת בית.

    מדובר על נשים שחלקן עבדו 20-30 שנים ואף יותר מכך ושילמו כל חייהן לביטוח לאומי כנשים עובדות.
    משמעות ההגדרה הזו היא שאם אישה תובעת קצבת נכות או פיצוי כתוצאה ממחלה או פציעה, תביעתה תיבדק כאילו היא עקרת בית, כלומר: האם היא יכולה לסדר את הבית, לשים כביסה במכונה ולקלף מלפפונים.

    לעומת זאת, גבר גם אם לא עבד יום אחד בחייו, תמיד יבדק על פי יכולתו להשתלב בשוק העבודה ולא על פי יכולתו לתפקד במשק הבית.

    אישה המוגדרת כעקרת בית, סיכוייה לקבל קיצבת נכות נמוכים בהרבה, במרבית המקרים סכום הקיצבה שתקבל יהיה נמוך בהרבה, והיא תאבד זכויותיה להטבות הנלוות לקיצבת נכות.

    העיוות בחוק זועק, וחייבים לשנותו. לא יתכן כי במדינת ישראל יהיה חוק אחד לגברים וחוק אחר לנשים.

    בימים אלו מתגבשת עצומה בה חתומות כבר למעלה מ-35,000 נשים ושעתידה להישלח אל שר הרווחה וחברי הכנסת.

    מיותר לציין כי לנשים הדתיות והחרדיות ביטול החוק הזה רלוונטי אף יותר משום שישנן הרבה נשים שמוצאות עצמן נשארות בבית עם לידת הילדים וכו' (ובזה נכללות גם העובדות "בשחור") ובכך מאבדות את זכויותיהן בביטוח לאומי מבלי לדעת.

    רוצות להצטרף למאבק ולחתום על העצומה?
    הכנסו לכתובת akeret.co.il, חיתמו והחתימו כמה שיותר חברות.
    שימו לב: האתר מכיל בדף הבית סרטון הסברה בהשתתפות נשים.
    בעקבות האשכול שנפתח בנושא ניצול השכירים - ראיתי לנכון להעלות מאמר שעוסק בדיוק בכיוון ההפוך, כמובן שאין הכוונה לתמוך חלילה במי שלא נותן את מה שמגיע לפי החוק, אלא להעלות כמה נקודות מזוית מבטו של המעסיק:

    מאת דגנית לפידור-זינגר, עו"ד
    האם העובד החוליה החלשה והמנוצלת לרעה ביחסי עובד-מעביד? מסתבר שלא תמיד. על כך במאמר הבא.

    ש' הוא בעליו של מסעדת המבורגרים קטנה באזור המרכז. יום אחד גילה שהפדיון בשעות הערב נמוך משמעותית מתקופות קודמות. כשהחל בהליך בירור הסיבה גילה כי מנות רבות חזרו מהמטבח ולמעשה השף במשמרת הערב מזלזל בעבודה, מזניח את המטבח ומוציא המבורגרים שלא ראויים למאכל. בשיחה שקיים עם השף הבהיר לו האחרון שהוא עושה זאת בכוונה כי מאס בעבודה הקשה והזהיר את בעל המסעדה שאם הוא לא יפטר אותו, מוטב לו "שיזמין כמות כפולה של בשר, כי לאחרונה הוא מתקשה שלא לשרוף את המנות". בעל המסעדה ההמום לא הקליט את השיחה והפסיק לתת לטבח משמרות. כעבור שבוע, קיבל תביעה מנופחת מעו"ד הדורש סכום של עשרות אלפי שקלים. בצר לו, שכר בעל המסעדה עו"ד ושילם לו סכום נכבד רק כדי שזה יגיע להסדר עם עוה"ד של הטבח שמצידו לא שש לפשרה.
    בסופו של יום, ש' אינו משתכר סכומים גבוהים אלא שכר ממוצע שנועד לפרנס את משפחתו, אולם בעל כורחו, נכנס להוצאות גבוהות ולא צפויות, על מנת להימנע מלשלם הוצאות עבור ניהול ההליך המשפטי.

    האם המעסיק הוא תמיד החוליה החזקה?
    המקרה של ש' עומד בסתירה לתפיסה המוטעית, הרווחת בקרב רבים על פיה, המעסיק הוא החוליה החזקה וכי העובד הוא החלש. בפועל, לא כל עצמאי מעסיק מאות עובדים ובישראל, החלק הארי של העסקים הם עסקים קטנים ובינוניים המעסיקים עובדים בודדים, אשר רובם אינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק יועץ משפטי צמוד. בלא מעט מקרים, מנצל העובד את התפיסה הסוציאלית של בית הדין לעבודה, המטילה אחריות רבה על המעסיק, תוך שהוא משתמש בחוסר הבנתו של המעביד את המטרייה המשפטית, לשם ניגוחו והוצאת כספים באופן מניפוליטיבי.
    כמובן שאני מגנה בכל תוקף פגיעה מכוונת בעובד וקיפוח של זכויותיו אולם מנגד, אנו נתקלים מידי יום במעסיקים קטנים, שקורעים תחת נטל הניהול העצמאי, ובין "ניסוח ועיצוב ברושור לעסק לבין ריצה לעירייה לשלם את החוב בגין הארנונה", הם שכחו להיצמד באופן עיוור ללשון החוק והנחיותיו, וזאת מבלי שתהיה להם כל כוונה להזיק לעובד.
    קיימות דוגמאות רבות למצבים שכאלו, להלן מספר מעצבנות במיוחד.
    טעותו של הוטרינר התמים:
    הטעויות הטקטיות שמבצעים המעבידים מתחילות עוד בראשית הדרך, מייד לאחר קבלת העובד לעבודה. המעביד עסוק בלהקנות לעובד את הרגלי העבודה וללמדו את רזי הפרקטיקה, ושוכח למשל כי קיים חוק המחייבו למסור לעובד הודעה על תנאי עבודתו תוך 30 יום מתחילת עבודתו.
    כך למשל, במקרה של י', וטרינר תל אביבי בראשית דרכו, אשר החליט כי עליו להעניק שירות טוב יותר ללקוחותיו ושכר לשם כך פקידה שתפקידה היה ליידע את הלקוחות לגבי מועדי החיסונים והביקורים העתידיים.
    לאחר שנת עבודה, סוכם בע"פ בין הצדדים, כי דמי ההבראה להם תהיה זכאית ישולמו לה במסגרת תשלום השכר החודשי, במקום לשלם לה פעם בשנה את מלוא הסכום. כעבור שש שנות עבודה, החליטה הפקידה לעבור ולעבוד אצל וטרינר מתחרה, לא לפני שהבהירה למעסיקה כי עליו לשלם לה דמי הבראה בגין שש שנות עבודתה. יצויין, כי אם מוגשת התביעה לבית הדין לעבודה לאחר סיום יחסי עובד –מעביד, העובדת יכולה לתבוע דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות בלבד. אולם, אם התביעה תוגש לפני סיום יחסי עובד – מעביד היא תוכל לתבוע דמי הבראה עבור כל שש השנים.
    לצערו של הוטרינר התמים, העובדה כי לא מסר לה הודעה כנדרש על תנאי עבודתה, מעמידה אותו כעת במצב בו עלולה להתקבל טענת העובדת שסוכמו איתה תנאי עבודה שונים מאלה שסוכמו באמת.
    יש לזכור, כי בסופו של יום, בית הדין לעבודה, בהעדר הסכם, קובע את תנאי העבודה על פי התרשמותו מחומר הראיות ומביא בחשבון את העובדה שעל המעביד למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו. האמנם, הכלל הרגיל הוא ש"המוציא מחברו עליו הראיה", כלומר, מי שתובע צריך להוכיח את תביעתו. עם זאת, לעתים החוק מטיל את נטל ההוכחה על הצד שלא מילא את הוראות החוק, לאמור המעביד.
    כך למשל, גם הצדדים יקבעו כי שכר העובדת כולל החזר הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית, בהעדר מסמך בכתב המציין זאת במפורש, לא יראו את השכר ככולל החזר הוצאות נסיעה.
    שקר וכזב
    החל מחודש פברואר 2009 כל עובד, למעט עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהם, צריך למלא דו"ח נוכחות, במתכונת הקבועה בחוק. פעמים רבות, במקומות עבודה קטנים ובינוניים, מעבידים לא דורשים מעובדיהם למלא דוחות נוכחות. פעולה פשוטה שמשמעותה כבדת המשקל מטלטלת כעת את עסקו של ר' – בעל עסק לטלמרקטינג המעסיק 15 עובדים, אשר נקלע לאחרונה למצוקה כספית ונאלץ לסגור את העסק ולפטר את עובדיו.
    לפני כשבוע, קיבל ר' מכתב מעורך הדין של העובדים שהתאחדו, בו נכתב כי כל עובדיו זכאים לתשלום נוסף בגין 15 השעות השבועיות שכל אחד מהם עבד, וזאת בניגוד גמור לאמת – לפיה כל עובד עבד מקסימום 2 שעות נוספות בשבוע.
    לצערו של ר', בשל העובדה כי לא דאג לרישום שעות נוכחות, נטל ההוכחה עבר אליו והוא נדרש להוכיח כי גרסת העובדים אינה נכונה. ר' מודע, כעת, לכך שבהעדר דו"ח שעות החתום על ידי העובדים קיים סיכוי שגירסת העובדים תתקבל.
    קהל היעד שומרי מסורת – אולם העובדת החליטה להתלבש לא צנוע באופן חריג ביותר
    דוגמא נוספת ומקוממת ביותר היא הדוגמא של ד', בעל חנות מזכרות בירושלים, אשר העסיק עובדת צעירה, שהחליטה יום אחד לעשות שינוי קיצוני בלבוש שלה וללבוש לעבודה בגדים לא צנועים ופרובוקטיביים במיוחד. ד' שמודע היטב לעובדה כי חלק ארי מלקוחותיו הם שומרי מסורת, דרש מהעובדת כי תשוב להתלבש לעבודה באופן צנוע יותר, אולם היא המשיכה בשלה, במטרה לגרום לפיטוריה ולגרוף סכום בלתי מבוטל כפיצויי פיטורים. לפני כחצי שנה, נכנס זוג לחנות והתעניין ברכישה של מזכרות רבות, בשווי אלפי שקלים, אולם ברגע האחרון, בשל העובדה כי העובדת התנהגה והתלבשה באופן בוטה, ואף פוצצה בלון של מסטיק בפניהם של הלקוחות, הם עזבו נרעשים את החנות וכתבו לבעליו מכתב נסער בו הוא מבטאים את עלבונם מהיחס המזלזל שהם קיבלו מהמוכרת. ד', לא היסס ולאחר קבלת המכתב, ברגע של חוסר מחשבה, כתב לעובדת מכתב, על פיה היא מפוטרת לאלתר, ושלא תעז לשוב לעבודה – פיצויי הפיטורים ישלחו אליה בדואר. לאחר מספר חודשים, קיבל ד' מכתב מעורך דינה של העובדת בו נכתב כי הוא נדרש לשלם לה פיצויים נוספים , בגובה 12 משכורות! בגין אי עריכת שימוע כחוק קודם לפיטוריה.
    על פי פסיקת בית הדין לעבודה אין הבדל בין מעביד ציבורי ופרטי, בין מעביד גדול וקטן ומעביד שלא ער לחובתו לקיים שימוע עלול לשלם לעובד פיצוי בגין אי עריכת שימוע של עד 12 משכורות גם אם פיטורי העובד היו מוצדקים. למותר לציין, כי כאשר מדובר במעסיק קטן תשלום פיצויי כאמור עלול להכביד על העסק ולהקשות על קיומו.
    שמירה על קוצו של יוד, חוסכת צרות, כספים ומשאבים, שכן חלק מהטעויות שעושים מעבידים אינו ניתן לתיקון בדיעבד. שלא כמו ברכב, לא נדלקת נורה אדומה כאשר קיימת בעיה ובדיעבד, לא אחת, כאשר מתעוררת הבעיה, הגילוי הוא מאוחר ולא ניתן לתיקון.


    ________________________________________
    הכותבת היא עו"ד , מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות'.


    קישור למאמר:
    http://www.okneto.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=107&catid=30

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה