עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

ידועים דברי חז"ל האמורים לגבי מגפה (ב"ק ס.) 'תאני רב יוסף מאי דכתיב (שמות יב, כב) "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" - כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים'.
בנוסף, ישנם את דברי הגמרא בתחילת המסכת (ב: ) על ההבדל בלשון הפסוק בין היזק שור לאדם להיזק שור לשור - באדם כתוב 'כי יגח' ובשור 'כי יגוף'.
'מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף? - אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח, בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף'.
וברש"י -
אדם דאית ליה מזלא - שיש לו דעת לשמור את גופו:
כתיב כי יגח - דודאי נתכוון השור להרע ובא עליו בכח, אבל נגיפה הוי משמע שמצאו עומד ודחפו בקרניו.

האם ניתן ללמוד מכאן ש'נגף' משמעותו היזק בלא מטרה ייעודית.
סמך נוסף - 'וכי ינצו אנשים, ונגפו אשה הרה' (שמות כא כב). גם כאן מדובר בהיזק לא מכוון.
כמו כן מצינו בתהלים (צא יב) 'פן תיגוף באבן רגלך'.

אשמח לחוות דעת, מקורות וכן סתירות.
  • תודה
Reactions: חגי פאהן1 //
15 תגובות
מהי ההגדרה של תַעֲשֶׂה ומהי ההגדרה של תֵּעָשֶׂה'.

היות שבד"כ קל יותר לענות כשמתמצאים קצת בשטח, אני מצטט את הקטע המדובר:
ואגב נבאר מאמר הכתוב (שמות לה, ב) 'ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה'', והנה מצינו בתורה בכל המקומות שנכתב בלשון ?, כגון 'תֵּעָשֶׂה' כאן, נכתב 'שבת שבתון', 'ששת ימים יֵעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון' (שם לא, טו), 'ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון' (ויקרא כג, ג). אבל כאשר נכתב בלשון ?, כגון 'ויום השביעי שבת לה' לא תַעֲשֶׂה כל מלאכה' (שמות כ, י), וכן 'ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תַעֲשֶׂה כל מלאכה' (דברים ה, יד), אז נכתב שבת לבד ולא שבת שבתון. וראיתי בשם גדול אחד דאיתא בגמרא (ברכות לה ע"ב) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנאמר (ישעיה סא, ה) 'ועמדו זרים ורעו צאנכם' וגו', ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר (דברים יא, יד) 'ואספת דגנך', עד כאן. ובזה ביאר כי כאשר נכתב 'תֵּעָשֶׂה' שהוא על ידי אחרים מדובר בזמן שעושין רצונו של מקום, ולכן נכפל 'שבת שבתון' כי גם בימות החול שובת ממלאכתו שהרי נעשית על ידי אחרים. אבל במקום שנכתב 'לא תַעֲשֶׂה' שהוא על ידי עצמו מדובר בזמן שאין עושין רצונו של מקום, ולכן לא נכתב כי אם 'שבת' אחת שהיא השביתה מן המלאכה, עכ"ד.

הסתבכתי קצת...
מי יכול לעזור?
(אין כוונתי לניסוח הקטע, כי אם להגדרה הנ"ל בלבד)

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה