פורום 'חדר מורים'

פורום זה מיועד למורים ומחנכים, מורות ומחנכות, גננות, וכו'. המעוניינים לעזור ולהיעזר, בחומרי לימוד, שיעורים, וכו'.

מאמרים אחרונים באתר

  • 219
  • בשפתי כהן מגורי האריז"ל: אברהם אבינו לא הביא את יצחק ללויה של שרה, כי אברהם עצמו בכה מעט כי עדיין היה מעורב בו השמחה מהעמידה בניסיון העקדה, ואם יצחק היה מגיע לא היתה באפשרות אברהם ליבכות אפילו מעט בגלל שהי רואה את יצחק ושמח עדיין על העמידה בניסיון, ולכן כדי להצטער מעט על שרה הגיע בלי יצחק.

    "והאיש משתאה לה" משתא"ה ממתין שרבקה תשקה את הגמלים.

    "וירץ העבד לקראתה" (כ"ד - י"ז) לפי שראה שעלו המים לקראתה. [רש"י]. שואל רבי יחזקאל מקוזמיר, כל כך הרבה ניסים, ועדיין היה צריך לבחון אותה אם היא גומלת חסדים? ומתרץ, מכאן רואים שמידה טובה אחת, עולה על מאה מופתים וניסים.

    "מה' יצא וכו' ולך ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה'" (כ"ד - נ'- נ"א) מדוע היו לבן ובתואל כל כך יראי שמים ששֶׁם שמים נהיה שגור על פיהם. אלא שאמרו זאת כדי שלא יוכל לבקש דמי שדכנות, לא אליעזר הוא השדכן אלא "מה' יצא הדבר".

    הגמ' בשבת [ל"א.] אומרת, ששואלים את האדם בבית דין של מעלה "עסקת בפריה ורביה" ולא "קיימת פריה ורביה". אומר המהרש"א בחידושי אגדות שהשאלה היא, האם עסקת בשידוכים.

    ויהיה כאשר כילו הגמלים לשתות, למה חיכה לרגע זה ולא הספיקו כל המעשים הטובים, כי אליעזר התפעל מאוד שאחרי כזו פעילות ונתינה אין שום בקשת תמורה, ולכן דוקא ברגע זה הוא הוציא ונתן את המתנות.

    השתדלות: "ותשאב לכל גמליו", וקשה מדוע עכשיו לא עלו המים לקראתה כבתחילה, ויש לומר כי בפעם הראשונה שהיה בדעתה לשתות לעצמה, עלו המים שלא תטרח, אבל אח"כ שהיה כוונתה לגמול חסד עם אליעזר ואנשיו וגמליו, חשוב להקב"ה שיעשה האדם בעצמו פעולה מעשית ולא ע"י נס כי הטירחא למצווה חשובה בעיני ה'.(קדושת לוי)

    שרה=505=חיה 127 שנה. ועוד: ולקחת=רבקה ליצחק. אשה=רבקה. ועוד: אחותינו א"ת הי"י אשה יראת י' היא תתהלל. ועוד: רבבה=יצחק. ועוד: ויצא יצחק לשׂוּח בשדה לפנות ערב=שתיקן תפִלָה של מנחה. ועוד: ותהי לו לאשה וַיֶאֶהָבֶהָ ר"ת הוי"ה, זכו שכינה ביניהם. ועוד: ב5 מקומות עיקריים היה אברהם אבינו במסעיו, אברה"ם אלוני-ממרא באר-שבע רפאים הר-המוריה מצרים. ועוד: בכל שידוך מעורב שם ה', שד'י - כ"ו=הוי"ה, ש'ד'י' - שם ה', כו=הוי"ה שניהם 26. ש'ד'י'כ'ו' אותיות שידוך.

    אומרים אנו בכל שבת בתפילת 'נשמת כל חי': "ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו... אין אנחנו מספיקין להודות, להלל ולשבח על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב ריבי רבבות... ניסים ונפלאות שעשית עמנו". האם באמת מרגישים אנו שמחה ואושר כל רגע בחיינו כמו שמעידים אנו בתפילה, או שאומרים אנו זאת מהשפה ולחוץ? מדוע אנשים מסתובבים ברחוב עם פנים חמוצות?! מה עם כל החסדים שה' עושה איתכם?! אם יתבונן האדם לדוגמא, על האצבעות שלו, ישים לב כי הינם זזות ללא פלטינות וללא רעש. כל האצבעות חלוקות ונפרדות זו מזו על מנת שנוכל להשתמש בהם בנוחות וקלות. לפני זמן קצר אירע דבר נורא: למשפחה אחת נולד ילד כששלושת האצבעות הפנימיות של אחת מידיו מחוברות!. ההורים המבוהלים רצו בכל מחלקות בתי החולים בארץ ושאלו מה קורה פה?! מה עושים במצב שכזה!? הרופאים בארץ לא ידעו לתת פתרון למצב מוזר שכזה, עד שלאחר זמן מה הם שמעו על בית חולים בצרפת היכול לעשות ניתוח מסובך על מנת להפריד את האצבעות של הילד. ההורים ביררו על עלותו של ניתוח שכזה, והתשובה היתה: 500.000$. קרוב ל-2 מילון ₪. ההורים המסכנים עשו הכל למען בנם האהוב. הם מכרו את ביתם ואת כל רכושם, אך זה עדיין לא הספיק להם על מנת לממן את עלות הניתוח. ועתה, אם נתבונן על אצבעותינו ברגע זה, נראה כמה חסדי ה', שכל אצבע נמצאת במקומה ונפרדת מחברתה. ב"ה נולדנו עם ידיים בריאות ללא צורך לרוץ לבתי חולים, ב"ה יכולים אנו לתפוס את העט ולכתוב בקלות – והאם הודינו אי פעם לה' על זה? או שאנו עדיין בטוחים שה' חייב לנו את זה?! אם רק נתבונן ונחשוב אם לא היינו נולדים עם מרפקים היכולים להתקפל, אלא היינו עם יד ישרה, כיצד היינו יכולים לקחת את האכול מהצלחת אל פינו ולאכול?! כמעט בלתי אפשרי. נסו לדמיין זאת, כמה עוגמת נפש היתה נגרמת לנו מכך. בכתב העט של 'יוסטון' שבארה"ב התפרסם כי בשנת 2002 , ערכו ניסיון של נשים שהיו בתקופת ה-9 חודשים... אשר סבלו רבות מנדודי שינה ונתנו להם כדור שינה תמים שהמציאו במיוחד בשבילם. למרבה הפלא אירע לכל אותן נשים שנטלו את אותו כדור שינה מיוחד דבר מוזר ונורא: כל אותן נשים ילדו תינוקות ללא מרפקים!. התינוקות נולדו עם ידיים ורגליים ישרות ללא אפשרות לכופף אותם. הם לא יכלו לשבת, לשכב ולעשות מאומה. ואנחנו ב"ה עם ידיים ורגלים עם מרפקים היכולים לאכול ולישון – נכון, יש לנו קשיים בחיים, אך מה עם הודאה לה' על כל הטוב שיש לנו?! מדוע מתמקדים אנו רק בחסר ובאין, בעוד יש לנו שפע רב של טוב הנמצא בגופנו בכל רגע ורגע?!. חשוֹב, האם מוכן אתה להתחלף עם אותן אלו?!. כל אדם המגיע לביקור בבית החולים ונכנס למעלית, שומע את הכרוז מודיע: "קומה ראשונה – לב ,צינטורים וחדרי ניתוח. קומה ב' – ניתוח כבד וכליות" – פחד וחלחלה רק לשמוע זאת. ואתה ב"ה?! לא צריך זאת. אנשים שמכירים בחסדי ה' עומדים מידי יום ופשוט אומרים לה' תודה: תודה שאני בריא, שהידיים שלי בריאות, שהרגליים שלי מתפקדות. אדם שמתבונן בכך, מרגיש את אהבת ה' ומתקרב אליו. אם נתבונן, נשׂים לב, כי אין שום מכונית הנוסעת ללא שעברה טיפול. כל חודש מחליפים פילטר, אוויר, שמן, סולר וכדומה ,– ואילו לאדם, יש מערכת סגורה ובמשך שנות חייו אין צורך להחליף לא עין ולא כליות או אצבעות. יש לכל אחד מאיתנו מערכת עיכול מבהילה שטוחנת כ-5 ק"ג ביום, 150 ק"ג בחודש, קרוב ל-2 טון בשנה ו-200 טון במשך החיים, ואפילו לא משמיעה רעש! יותר מכל מיקסר המשוכלל בעולם!. רק תתבונן ותכיר תודה למי שמחיה אותך בכל רגע! די לעצבות ולבכיינות! תן תודה לאלוקיך!. שואלים אותך מה שלומך? אל תענה: 'סוחבים', אלא 'ב"ה חיים ונושמים ומודים ללא צורך בבתי חולים וטיפולים'. זכוֹר חיים נושמים ומודים.

    אמונת חכמים
    . היה פעם מעשה בין 2 מנהיגים שדנו איפה התפילה ראויה על קהילתם האם ב"השיבה שופטינו" או ב"על הצדיקים", והגיעו למסקנא שלא כ"כ משנה האם בזו או בזו, רק המפריע הוא שיש באמצע "ולמלשינים"..., וכאן 2 סיפורים למניעת מחלוקת: 1. תלמידים דנו ביניהם מי יותר גדול האם הרב שלהם או רב אחר, ותוך כדי הדיון נכנס הרב וכולם התפזרו, שאלם הרב על מה השיחה ולא ענו, לחץ עליהם וענו, הגיב להם הרב בהערת אגב: "אני ממש שמח בתלמידים כאלו גדולים שכבר הגיעו לדרגת גדולה ומרגישים שיכולים לדרג בין הרבנים מי יותר גדול"..., 2. היו דעות שונות בין שני רבנים בפסק מסוים, והחליט אחד על דעת עצמו לעשות מעשה שיעורר רעש ומחלוקת, ניגש לרב שדעתו שונה מדעת רבו ושאל אותו לדעתו בנושא וקיבל תשובה מפתיעה, "מי שעושה כך יש לו על מי לסמוך ומי שנוהג אחרת יש לו על מי לסמוך, אבל המעשה שלך אין לך כלל על מי לסמוך!".

    אומרים בתפילת ערבית: "משנה עִתִּים ומחליף את הזמנים", ובפרשת בראשית: "זרע וקציר וקור וחום קיץ וחורף ויום ולילה", וידוע שכל מי שהאמונה בה' חקוקה וחרוטה בו, אומר על כל דבר ומצב "הכל מאת ה' לטובה", וידוע בחז"ל "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד",
    וידוע שהמים חמים ושקופים, והחלב קר ואטום, והקפה [או התה] מר ושחור, והסוכר מתוק ולבן, ויחד הם 8 מצבים שונים ומערבבים אותם יחד ומברכים "שהכל נהיה בדברו", ובוודאי גם במזג אויר הכללי וגם במזג אויר בסדר היום.
    • תודה
    Reactions: י"ג מידות1 //
    0 תגובות
    טוב ליקרוא קודם לדעת למה נמחק



    אמר כ"ק אדמו"ר מנדבורנה זי"ע מעלת שבת פר' וירא יותר מימי ראש השנה. הנה הקריאה מעורר הזמן כנודע, וממילא שבת קודש הזה שקוראים את הקריאה שקוראים בראש השנה הוי בחינת ודוגמת ראש השנה. אמנם יש בשבת קודש זו מעלה יותר מראש השנה, כי בעוד שבראש השנה מה ששבים בתשובה היא מיראה מפחד הדין, הגם שבראש השנה שייך גם תשובה מאהבה, אמנם זה שייך רק אצל בני עליה בלבד, מה שאין כן פשוטי עם שבים בראש השנה מיראה, אך בשבת קודש הזה שהוא בחינת ודוגמת ראש השנה, ואין בה את סיבת היראה השייך בראש השנה, כי לא ימי דין עתה כמו ראש השנה, על כן ודאי התעוררות לתשובה שבשבת זו היא מאהבה, ועל כן, כיון שמתעורר בשבת זו כח של תשובה מתוך אהבה, אפשר להתעלות מכח סגולת שבת קודש במדריגות עבודת ד' לשם שמים מתוך אהבה גמורה להקב"ה.


    כל פרשה מלאה בנושאים, וכל נושא בפני עצמו מרתק, ממלא ודורש התעניינות, ולכן עלינו לילמוד מיכך גם לכל ענייני הבית, שכל נפש בבית אם זכר ואם נקבה, יש בה מלא אתגרים ומבטים שונים על כל דבר, וכל אתגר וכל יום מעשׁרים את ההורים בתוצאות הנסיונות וההתמודדויות בביתם פנימה וכשיש דוגמא אישית חיובית עם מחמאות זה משפיע טוב להנהגת ואווירת הבית והתוצאות בזה ברורות.


    "וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם וכו' והוא עומד עליהם" (י"ח - ב'- ה') ישנם כאן שלושה מצבים. א'. ניצבים עליו. ב'. וירץ לקראתם. ג'. הוא עומד עליהם. - כאשר ירדו המלאכים והתגלו לאברהם, הם היו למעלה - ניצבים עליו. אבל כאשר אברהם התחיל להתכונן למצוות הכנסת אורחים, כתוב "וירץ לקראתם", היינו בשווה להם, במדרגה אחת איתם. ואח"כ כשהיה באמצע מצוות הכנסת אורחים, אז "והוא עומד עליהם" - היה כבר למעלה מהם.

    אומר רבי יהושע רוקח מבעלז, בליל שבת כשאנו נכנסים לביתנו אנו שרים שלום עליכם מלאכי השרת, אבל בפסקה השניה כבר לא אומרים מלאכי השרת אלא אומרים מלאכי השלום, מדוע? כי כשנמצאים בבית והנרות דולקים והשולחן ערוך וקדושת השבת אופפת את כל הבית, אז בעה"ב נמצא במדרגה גבוהה יותר מאשר המלאכים.


    ואקחה פת לחם (יח, ה). מובא בב"ח (או"ח קנ"ז) יתיר חגורתו
    קודם אכילה. וסימנך "ואקחה פת לחם" "אקחה" ראשי
    תיבות למפרע: ה'תר ח'גורתך ק'ודם א'כילה. "פת לחם" ראשי
    תיבות, פ'ן ת'בוא ל'ידי ח'ולי מ'עיים.


    בשם החפץ חיים זצ"ל אומרים שאמר שהעולם אומר שאם
    עושים עוזר הקב"ה, אבל אני אומר בדיוק ההפך שאם
    הקב"ה עוזר האדם עושה.


    קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו (כא, יח). מובא בבית
    ישראל – גור (תש"ט) [ומסופר, שבעת המלחמה בירושלים
    בשנת תש"ח, כשנפלו פגזים בתוך העיר והרעישו והחרידו לב
    כולם, אמר ה"בית ישראל" מאמר זה, ומיד נשתתקו ההפגזות,
    ויהי לפלא,] המלאך אמר לה קומי שאי את הנער והחזיקי את
    ידך בו, כי כתיב אצלו והוא יהיה פרא אדם לענות בני ישראל,
    אזי אמר והחזיקי את ידך בו לרסן אותו.


    לא לגרום צער לזולת. אחד מחסידי סלאנים שעבר עליו עשרים
    שנה שלא זכה להיפקד בזש"ק, וחביריו רמזו לו אולי יתבונן
    אולי הכאיב למישהו במשך שנותיו ונזכר כשהיה בישיבה
    היה שם מנקה שכל פעם שניקתה מה שהיא מצאה בחדר אוכל
    הכניסה לכיס, כגון בשר וכדומה, והנה פעם אחד ניקתה את
    החדרים והאברך נכנס לחדר אחרי שהיא ניקתה ועוד היה
    רטוב, והיא צעקה זה מועל בהקדש אני נקיתי ואתה דורך
    ושוב אצטרך לנקות והמוסדות יצטרך לשלם עוד, וזה מועל
    בכספי הקדש, אמר האברך מי מועל בהקדש? מי מועל בהקדש?
    מי גונב כל יום? ואת עוד מדברת, ועל כן עכשיו צלצל האברך
    וביקש מחילתה ממנה, ושאל אותה אם היא זוכרת המעשה
    והיא אמרה בוודאי אני זוכרת ואז לא הייתי מסוגלת לסלוח
    על זה כי כל כך כאב לי, ומיד כשמחלה ראה האברך הישועה
    קרובה לבוא ואכן נולד לו ילדים אח"כ.


    איך מגיעים למצב חינוכי שילד יסכים ללכת לעקדה, אלא זה מתחיל מ"שלח את האמה ואת בנה", כשיש חברים טובים מהַיַלְדוּת זה עוזר טוב לחינוך ולהשקעה לעתיד.


    *"וירא אליו ה' באלוני ממרא", "לבקר את החולה" (רש"י). אחד המלמדים בת"ת עץ חיים (בדור הקודם) סיפר: "בננו חלה קשות. לילה אחרי לילה היינו מרותקים ליד מיטת חוליו עד אחר חצות. הדבר השפיע עלינו קשות הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית. "לילה אחד, הופיע אצלנו הצדיק רבי אריה לוין זי"ע בליווי רעייתו ואמר לנו: "לכו לישון ואנחנו נשהה בבית החולים עם בנכם". כמובן שסירבנו לכך. או-אז הוסיף רבי אריה ואמר לנו: "עליכם להבין, יש לי דברים חשובים ודחופים שאני חייב לשוחח על כך עם רעייתי, אולם איני יכול לעשות זאת בביתנו מאחר וילדינו הקטנים מצויים בחדרנו (הייתה להם דירת חדר 1) ואיננו רוצים שהם יאזינו למה שאנו מדברים, לכן אנו מעדיפים להיות פה עם בנכם ולשוחח"... (צדיק יסוד עולם)


    בשלישי למילה מגיע אברהם אבינו והסעודה הזו יותר חשובה מסעודת הברית ולכן יש לה אריכות בתורה.

    סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א [הוא חתן הפוסק הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל] ששמע בשם האדמו"ר מנארול זי"ע שהאדמו"ר הרי"ד מבעלז זי"ע היה עובר בדרכו בעיירה נארול והיה מתעכב ומברך את הציבור וממשיך בדרכו, פעם אחת עבר ולא רצה להתעכב ולברך, ולמרות שהפצירו לא הסכים, ביררו למה, וענה, תבררו מה היה היום בבית הכנסת, ביררו, ונודע שיהודי פגע ביהודי במילים קשות, אמרו לרי"ד מבעלז מה ששמעו וביררו האם כוונתו לכך, והגיב, אם יהודי דוקר יהודי במילים הוא גורם שאח"כ גוי ידקור יהודי פיזית. סיים הרב זילברשטיין אם אנו שואלים למה קורה כל המצב, הסיפור הזה הוא אחת מהתשובות. בין אדם לחבירו. שנזכה להיות זהירים.


    ציצלצל מחנך מכיתה ד' מאחד תלמודי התורה הטובים מאד בירושלים וסיפר לחבירו: כאשר ישב בהפסקה בין התלמידים, האזין הוא לשיחה תמימה בין שני תלמידים שזעזעה אותו לחלוטין ולימדה אותו רבות: אתה יודע אברהם, אבא של משה, שכן שלי, נפטר. כל היום באים אליהם אנשים לנחם. כולם בוכים, החדר מדרגות שלנו מלא מודעות אבל, רק בלילה שכולם הולכים מהבית, יש שם שקט, אבא שלי אמר שצריך לנחם את משה, אבל אני מתבייש, אין לי מה להגיד לו ולכן עוד לא נכנסתי אליהם הביתה, משה בטח עצוב נורא וחושב כל הזמן על אבא שלו, הסתקרנתי וניסיתי לשמוע את המשך השיחה בין הילדים... "אני דוקא חושב שאחרי שהוא יתרגל שאין לו אבא, הוא בטח כבר לא יהיה עצוב, כי כולם ירחמו עליו, יוותרו לו, יעזרו לו ויקנו לו דברים, יתייחסו אליו יפה כי עכשיו הוא יתום. ובבית, כבר לא יהיה לו אבא שיצעק עליו וירביץ לו."... "אברהם, איך אתה מדבר? השתגעת?!. השיב לו חברו בבהלה, "מי שאין לו אבא הוא הילד הכי עצוב בעולם. אין מי שיעזור לו וילמד איתו, מי יחתום לו על המבחנים וילמד איתו בשבת..."?! "זה לא נכון, "השיב לו אברהם", אבא שלי גם ככה לא לומד איתי אף פעם, הוא כל הזמן רק צועק ומרביץ."... הצלצול של סיום ההפסקה קטע את המשך השיחה של הילדים. המורה היה המום מהשיחה התמימה והתקשה להמשיך ללמד. הדיבורים של התלמיד, אברהם, ילד בן עשר המעדיף לחיות ללא אבא, כי כך ירחמו עליו ויעזרו לו, יפסיקו לצעוק עליו, להעיר לו ולהרביץ לו, והרי גם ככה אבא לא לומד איתו. הדיבורים האלו לא נתנו לו מנוח. מי יודע מה עובר עליו בבית...? הסיפור הזה צריך להדליק לכולנו נורה אדומה. כולנו מכירים ילדים עם פנים נפולות ללא שמחת חיים - מי יודע מה עובר עליהם בבית? של רוגע, מקום של אהבה ושלווה, אך כל זה תלוי, אם כעת לפני שיסתיים המאמר נחליט - מהיום אנחנו משתנים!. מהיום נעבוד על המידות בבית, מהיום אנחנו לא מרימים את הקול בבית ובודאי שלא נאמר מילים גרועות ולא טובות, נשתדל להשרות אוירה רגועה וטובה בבית ונתפלל על כך ללא הרף. אך הדבר החשוב והמשפיע ביותר שעלינו לדעת הוא: המדד להצלחה בחינוך ילדים, תלוי ביותר במדד השלום בית עם בן הזוג. אם שלום הבית שלך טוב, קל להניח שילדיך יתחנכו כראוי!.


    חיזוק בברכת המזון: יהודי שזכה לעלות לישראל אחרי השואה, מעיד על עצמו מה עזר לו, בהיותו ילד ב-ת"ת הגיע לבקר ב-ת"ת רבי מאיר שפירא זי"ע, ואמר להם רבי מאיר שיש לו שאלה, האם הם יודעים איזו אות לא כתובה בברכת המזון, כמובן כולם ענו האות ף, אמר להם רבי מאיר, תזכרו היטב שזה כתוב בסימן קפ"ה, וכשאתם שותים קפה תזכרו את הדבר החשוב הזה, שהמברך ברכת המזון בכוונה לא שולט בו כלל חרון-אף, -ממשיך היהודי ומספר- כשגדלתי נכנסתי ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ובירכתי כל יום ברכת המזון במשך כחצי שעה, עם הזמן בניתי בית והמשכתי במנהגי זה כשאני זוכר היטב את הקוד, "סימן קפה", ויום אחד התחילה מלחמת העולם השניה, והובילו אותנו בתור שבסופו יש פנִיָה או לחיים או להיפך, ובעומדי בתור ביקשתי מהקב"ה שיתחסד עימי ויתן לי את הזכות להמשיך בחיים כדי שאוכל עם הזמן לברך ברכת המזון בכוונה, כשהגעתי לסוף התור הורו לי ליפנות לכיוון החיים, אבל גם שם בסיום התור שאלו כל אחד מה הוא יודע במקצועות, ולי לא היה מה להשיב, ושאלתי את העומד מאחורי מה הוא חושב לומר והוא ענה "טבח", החלטתי שגם אני יענה כך, היגעתי לסוף התור, ונשאלתי, ועניתי "טבח", לקחו אותנו ושמו אותנו במטבח, ועד לסיום המלחמה היינו שם אבל נזהרתי לא לאכול מאכל שאינו כשר, אבל שמחתי שיכולתי בזמנים בהם היה המבטח ריק לברך ברכת המזון ברוגע. וכנראה שבזכות זה ניצלתי ואני עדיין זוכה לברך ברכת המזון בכוונה וברוגע וכיום מאחרי המלחמה אני מברך יותר מחצי שעה. יהודי זה סיפר את הסיפור כי נישאל ע"י בן משפחה למה בירך ברכת המזון זמן רב ועל כך השיב את כל הסיפור.


    מאור פנים וסופו הכרת הטוב: היה פעם באחת מהישיבות בחור שהרגיש מאוד בצד, ורק חבר אחד בישיבה היה מתייחס אליו כל יום בכך שהיה עומד בפתח בית המדרש וכשהחבר היה עובר שם היה מאחל לו איחולים שונים בוקר טוב וכדו' והכל עם מאור פנים, ולאחר כמה שנים זכו שניהם להקים בתים, והמאיר פנים היה צריך לטוס לחו"ל, ולא היה לו שַם משפחה, ולא זכר אם יש לו חברים, אבל טס, וכשהגיע בחו"ל לבית הכנסת לתפילת מנחה ניגש אליו אחד המתפללים ודרש בשלומו והתעניין במצבו וכשנודע לו למה הוא כאן, סידר לו מיד דירה וקניות וסידר את משפחתו במוסדות תורה, ואחרי הכל גילה לו שהוא אותו בחור שקיבל את ה"מאור פנים" והוא מקווה שהצליח להחזיר במעט "הכרת הטוב". [נכתב בקצרה (מפורט באריכות בגליון "אחדות" שהודפס בשנים תשנז-נט במדור דובר מישרים גולה עמוקות].


    *[לזכות השמחה בזכיית זש"ק לאחר ציפיה והמתנה של כ40 שנים, אחרי תיקון טעות בכתובה שלא ידעו עליה כ39 שנים] (- פורסם בכתובת שמיעה)
    אברהם אבינו הוא בעל השמועה בשבועות אלו [לך - חיי-שרה] וכך כתוב בחידושי הרי"מ [הרבי מגור (הראשון) זי"ע] בפרשת לך: "יצייר לפניו כאילו בעל השמועה עומד לנגדו, שבשבועות אלו בעל השמועה שהוא אאע"ה עומד לנגדינו וכל העולם מאיר ממנו".

    בפרשה זו מתעורר חסד אברהם. מובא באמרי פנחס עד פרשת לך שקורין ענין אברהם העולם נבוך, ואחר כך מתעורר חסד אברהם ונעשים ישועות בעולם.

    יש הלומדים משמעת מאאע"ה מהמילים "קח ולך", אולם המשמעת היתה ב-"לך-לך". אברהם לא נזקק ליישוב דעת, לא ביקש עצה מאיש ולא דחה את החלטתו אף ביום אחד. מיד כשאמר לו הקב״ה "לך לך", קם ויצא בלי שהיות לארץ ישראל.


    "ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב", מפרש ה"בן איש חי", אצל אברהם, עשירותו היתה לו למשא כבד, אבל במצוות, "וירץ אברהם", בקלות ולא בכבדות.

    "ואברם כבד", בחו"ל באחת המלחמות בין מדינות, במדינה אחת סחב ילד את אחיו על כתפו או גבו, ראהו חייל ושאלו בשפה המקומית, זה כבד? [וכנראה היה נישמע מהשאלה שהחייל שואל האם זה כבד שהוא סוג של בשר,] וענה הילד: "זה לא כבד זה אח שלי"!. התגובה הימֶמָה את החיל ועזר לסחוב.

    אברהם אבינו קידש שם שמים בשובו ממצרים, בכל מקום שעבר בהליכתו - עבר גם בחזרתו ושילם, ולמרות כל הכבוד מה שהיה לו הוא השתדל מאוד לתת יחס אישי לכל אחד והיה זוכר כל אחד, אברהם אבינו היה המחנך הגדול לכל אחד בעם ישראל, כי גם כשלוט נפרד ממנו - הלך אברהם להילחם בשבילו כדי להצילו, אכן ממנו נילמד שמאל דוחה ומיד כשצריך להיות ימין מקרבת שהיא משאירה רושם על הנעזר יותר מימה שהיה בעבר ואת הקירבה הזו הוא יזכור היטב.
    ואברם כבר מאוד... וילך למסעיו - שחזר לאותם מקומות שהיה בהם בהלוך ושילם[רש"י], כל אחד כשלומד תורה, בזמן חזרתו לומד ומגלה תוך כדי עוד חידושים.


    בירכותיו של אברהם שהתברך מפי הקב"ה מתלוים עימנו לכל מקום, וֶהֶיֵה ברכה, שכל מי שמברך יהודי אחר - הרי הוא מתברך בעצם בירכתו לשני, ככתוב ומברכיך ברוך, ועלינו לנצל זאת לטובה.

    מצאתי דוד עבדי, והיכן בסדום, סדו"מ סוכת דוד ומלך משיח.


    "לך לך'", אומר רבי שמשון רפאל הירש, "לך לך" לך לעצמך, בדרכך שלך, לך בדרך שתבודד אותך מארצך וממולדתך ומבית אביך, מכל הקשרים שהיו לך עד כה. "לך לך" בבדידות, אם שיטת הרוב אינה אמת, עבוד את ה' לבדך! איך יכולנו להתקיים אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט!


    "ואגדלה שמך", ב"דעת זקנים" מובא, אברם=רמ"ג, ואחרי שהוסיף לו הקב"ה את האות ה', הגיע למנין רמ"ח כמניין האיברים, ואז "וֶהֶיֵה ברכה". הֶיֵה ברכה עם הכולל בגימטריה 248.


    "וילך אברם כאשר דבר אליו ה'", כרגיל, ההתלהבות לדבר מצוה הולכת ופוחתת משעה לשעה. אבל אברהם הלך באותו הלהט והחשק שהיה לו "כאשר דיבר אליו ה'" - ההתלהבות לא פגה והרצון לא נחלש.


    "ואת הנפש אשר עשו בחרן", הצדיק רבי אליהו ראטה זצ״ל נטל על עצמו חלק בהצלת הדור הצעיר מהתדרדרות מוחלטת. אחת מעצותיו המקוריות והמחוכמות לקרב תלמידים לתורה לבל ידח ממנו נידח, היתה לפתוח בשיחה רצינית עם בחור סורר על מצבו של בחור סורר אחר... הוא תיאר בפני הבחור בצבעים חיים כיצד יראה הבחור השני אם יעזוב חלילה מקור מים חיים, כמה דורות ילכו לאיבוד על ידי קלות דעתו של הצעיר, ושצריך לשים עליו עין פקוחה שלא יעזוב ח״ו את דרך התורה. הוא המשיך לייעץ לו איך לדבר עם הבחור הזקוק לחיזוק, וביקש ממנו בתחנונים: ״הבה נפעל בכוחות משותפים להציל דורות רבים מאבדון, ובזה יהיה לזכות עולם עבור שנינו״... כמובן שהגישה המחוכמת הזו השפיעה מאד, ובו זמנית ניצל גם הבחור הראשון ״המציל״, שלמעשה עיקר כוונתו של רבי אליהו היתה אליו.


    "הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה", י"ל ע"פ מה שאמרו חז"ל (סוטה מז.) 'לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת', כך אמר אברהם אבינו ללוט: "אם השמאל" אף אם אדחה אותך בשמאל, "ואימינה" אקרב אותך בימין... (באר מים חיים)


    רמז: "הוציא לחם ויין", ס"ת "אמן", ללמדנו על ההשפעות הנפלאות הבאות כתוצאה מעניית "אמן" בכוונה אחר כל ברכה.


    "וברוך קֵל עליון אשר מגן צריך בידך", כתב בעל הטורים, שבע פעמים נכתבה ברכה להקב"ה. א'. "ברוך ה' אלוקי שם". ב'. "וברוך א-ל עליון". ג'. "ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם". ד'. "ואברך את ה'" (כ"ד - מ"ה). ה'. "ויאמר יתרו ברוך ה'". ו'. "ואכלת ושבעת וברכת את ה'" (דברים ח' - י'). ז'. "ברוך מרחיב גד" - שיש בהם מאה אותיות כנגד מאה ברכות שבכל יום. ז' פסוקים כנגד שבע ברכות שבשבת ויו"ט. בחמישה מהם מופיע שם ה', כנגד חמשה חומשי תורהׁ.


    "דן אנוכי", כתוב ברוקח שבפסוק זה יש רמז למפלת המן. במגילת אסתר מופיעה המן נ"ד פעמים - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי" - נ"ד פעמים רמז להמן.

    התורה מקמצת בדיבורים ולכן כל העשרה מכות והעונשים על מצרים מסוכמים בשתי מילים "דן אנוכי".

    וירדוף עד דן - ויחלק עליהם לילה, זה היה בליל ט"ו ניסן, ועד חצות היה החלק של אברהם אבינו, ועל החלק השני אמר ה"פני מנחם" שהוא רדף עד "דן" עד החלק של הקב"ה של הקיום "דן אנוכי" של חצות ליל ט"ו ניסן.


    "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", סופי תיבות "לשון" - אומר החיד"א רמז שיצאו בזכות שלא שינו את לשונם.


    וַיָרֶק את חניכיו ילידי ביתו שלוש מאות ושמונה עשר, וברש"י 318 זהו אליעזר כמניין שמו, אליעזר=318, יאוש=317, וזה להחדיר בנו כשיש אמונה ש"אלי-עזר"=318, אז לא מרגישים יאוש=317, שאמונה ב-אלי-עזר היא יותר מ-יאוש ואפי' ב1 יותר.

    לימוד לכל אדם לידע ולהאמין כי גם מה שנראה בעיניו כרעה גמורה - אלוקים חשבה לטובה, וכפי שמאמין האדם ומכיר בזה - כך זוכה שתתגלה אליו באמת טובת המקום וחסדו בכל דבר.


    הכל תלוי באמונה, שכפי שמאמינים בהשי"ת שעושה כל הנפלאות, וזה שייך לכל דור ודור, ומשבחים ומודים על כך, כך ממשיכים ומעוררים שיתחדשו הנפלאות והגבורות שלא כדרך הטבע.

    "הפרד נא מעלי" – להיות טוב לכל אחד, אך לא עם כל אחד.


    "והבוטח ב-ה' חסד יסובבנו" [תהילים פרק ל"ב פסוק י'], יהודי זוכר את זה בכל צעד, ואיפה שהולכים לוקחים את זה איתנו, תמיד שיהיה ביטחון ב-ה' והכל יהיה טוב, - ועוד הסבר: יהודי זוכר גם כשקשה, מי שיכול לעזור עם כל התשוקה, כשבוטחים באבינו שבשמים יש לו הכל, וזהו [הבטחון ב-ה'] הנשק שלנו.

    היתה מחלוקת בין שני צדיקים, ותלמידים של אחד מהרבנים באו לרבם למחות כנגד הצד השני, הגיב להם הרב, אני לא צדיק והוא לא צודק אבל מחלוקת אסור שתהיה, ויקויים בנו "עושה שלום במרומיו הוא יעשה עלינו ובינינו".

    באחד מספרי החסידות כתוב כך "מידה טובה מרובה אם משתוקקים ונמשכים אחרי תלמידי חכמים וצדיקים ומצייתים לדבריהם יכולים לפעול ולהיוושע שלא כדרך הטבע".

    (לב מלך ביד ה'. פורסם בשם הרב מזוז שליט"א: דונלד טראמפ נשיא = תשפה)


    'ליכבוד נישמת רבי יהודה מאיר בן רבי יעקב שמשון שפירא מלובלין זי"ע - ז' חשון
    - הקים את ישיבת חכמי לובלין
    - זכה להכריז על יוזמה ותחילת הלימוד בדף היומי בתלמוד בבלי

    [וזאת בהסכמת רבו מצ'ארטקוב לבקשת ה"אמרי אמת" מגור שההכרזה תוכרז ע"י אישיות רבנית]
    '
    ליכבוד נישמת רבי יונה בן רבי אברהם מגירונדי זי"ע
    - מחבר שערי תשובה ועוד - ח' חשון [-או ביום כ"ח]

    '
    להכבוד נישמת רבי דון יצחק אברבנאל זי"ע - מחבר פירוש אברבנאל עה"ת - ח' חשון

    'ב-ח' חשון יא"צ של אחד מראשוני עסקני אגו"י ר' יעקב רוזנהיים ז"ל

    ר' בן ציון בן ר' זאב וואלף ז"ל (- כ"ה אלול -) לא השאיר אחריו זש"ק - בבקשה להתפלל ולילמוד לע"נ


    'לכבוד נישמת הבחור קלונימוס קלמן גובנר ז"ל בן יבדלחט"א ר' יונה הי"ו - ו' חשון (תשע"ח).]

    '
    לכבוד נישמת ר' אברהם דוד בן ר' יהודה ארי' גולומב ז"ל מהישוב יסודות - נפטר בפתאומיות ביום ו' חשון תשע"ט
    - סידר רבות אירוח למתארחים בשבתות בישוב יסודות

    לכבוד נישמת קרן ימימה
    ע"ה בת אברהם [אבינו] - ב' חשון]

    'לכבוד נישמת גד בן יעקב אבינו זי"ע - י' חשון [-וגם נולד בתאריך זה - ויש שבתאריך זה עושים סגולות רבות לסימן טוב ול"מזל טוב" שהרי לאה אמרה "בא גד" ואומר רש"י "בא מזל טוב"]

    'לכבוד נישמת רחל אימנו ע"ה - י"א חשון

    'לכבוד נישמת בנימין בן יעקב אבינו זי"ע - י"א חשון

    לכבוד היום הגדול ז' חשון שבו מתחילים להתפלל "ותן טל ומטר לברכה" - גדול יום הגשמים.
    >>> - ואמר אחד מגדולי ישראל "אם נודה על הגשם [גם על טיפטוף] בכל פעם מחדש - ה"תודה" תגרום שיהיה עוד".

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה