פורום 'חדר מורים'

פורום זה מיועד למורים ומחנכים, מורות ומחנכות, גננות, וכו'. המעוניינים לעזור ולהיעזר, בחומרי לימוד, שיעורים, וכו'.

מאמרים אחרונים באתר

"מקץ-ויגש-ויחי", האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זי"ע היה אומר: "ויהי מקץ - מי שחלילה מרגיש ייאוש, צריך לעשות ויגש דהיינו לגשת להתפלל ואז ויחי ירגיש שהוא חי טוב".

ידוע שבכל לילה אומרים "הנרות הללו",
והרי מדליקים כמה נרות, אבל בלילה הראשון מדליקים נר אחד, ולמה לא אומרים הנר הזה, אלא כשאדם עושה מצוה כאן [בהדלקת נר חנוכה] עושה כנגדו מלאך מצוה בשמים [גם הדלקת נר חנוכה] וממילא על כך אומרים הנרות הללו.

נר פתילה שמן ר"ת נפש, לומר מזמור שיר חנוכת הבית, ולהסתכל בנרות, ההבטה היא סגולה לרפואת הנפש. (בן איש חי)

אמר רבי ישראל מרוז'ין זי"ע: בכל יום מהשקיעה עד חצות לילה אינו זמן כ"כ טוב, וגם לרוב שכינה אינה יורדת למטה מעשרה, וצד שמאל אינו כ"כ טוב, ובחנוכה הכל זמין, מדליקים מעט אחרי השקיעה, למטה מעשרה ובצד שמאל, בחנוכה הזמן שאפשר להכניע את החלק השמאלי, (עֵשָׂו=שמאל[עה"א ועה"כ]) בחנוכה זמן ניסים ומעל הטבע.

למה מסובבים סביבון, זֶכֶר למשחק שהיה בימי החשמונאים ששיחקו בסביבון וניצלו, וגם לחזק שיש מסובב הסיבות ב"ה וב"ש, שהוא קובע בדיוק איזה אות תהיה בתוצאה ומה יהיו התוצאות בכל דבר במשך שנות חיים של כל אחד, וזמן סיבוב הסביבון זה לפי העוצמה שזו הבחירה.

מק"ץ מרומז על כל אחד לעתיד לבוא: משא ומתן באמונה קבעת עיתים לתורה ציפית לישועה, הם השאלות שנשאל כל אחד.

רמזים לחנוכה: [מודה מאוד לכל השולחים.] 1. בפרשת אמור בסוף המועדים כתוב "שמן זית זך" וזה רמז לחנוכה שיהיה אחרי שמיני עצרת, 2. המילים "שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" הם 8, כנגד 8 ימי חנוכה, 3. "שמן זית זך" הם 8 אותיות, 4. והר"ת הם יחד שי"ד, ובשינוי סדר האותיות זה השם הקדוש שד'י, 5. ואם מורידים מהמילים שמן זית זך את הר"ת נשאר מן ית ך שהם ביחד מסכת, לרמז שהיוונים ביקשו להפריע לתורה, 6. מכב"י זה גם ברוך כבוד ה' ממקומו, 7. ולמה דוקא ב-כ"ה כסלו, כי מ-כ"ה יכלו לילמוד במנוחה, 8. ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד, והראיה אינה שימוש?, אלא שהשימוש היחידי המותר הוא הראיה שעוזרת לנקות את עיניים.

*חנוכה הזמן המסוגל לשוב בתשובה אפילו לנפשות הנמוכות! הרה"ק בעל הבית ישראל זי"ע אמר בשם אביו בעל האמרי אמת זי"ע שחנוכה היא חנו כה, באיזה מקום שהאדם חונה ועומד, יכול הוא לעלות, ולכן תיקנו בלילה ובפתח ובשמאל ולמטה מעשרה ובחוץ, שיכול האדם בכל מקום שהוא לעלות למעלה להתרומם!



*הרה"ק בעל הפני מנחם זי"ע אמר פעם בעת הדלקת הנרות: אבי הרה"ק בעל האמרי אמת זי"ע היה רגיל להראות מדרש קדמונים על הפסוק (במדבר כא. ח) "עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי", שזהו רמז לברכות של הדלקת נר חנוכה."עשה לך שרף" - להדליק נר חנוכה. "ושים אותו על נס" - שעשה ניסים, "וחי" - שהחיינו. המשיך הפני מנחם ואמר: ויתכן להוסיף ביאור מה הקשר בין הפסוק לרמז? אלא כדאיתא (שבת כא:) "הדלקה עושה מצוה ולא הנחה", והכוונה היא: שלא להניח ולהזניח את מצוה זו, אלא אדרבה, ניצוץ אחד יכול להבעיר שלהבת גדולה! "עשה לך שרף", "והיה כל הנשוך וראה אותו וחי", אפילו מי שכבר נשוך, שהשחית וקלקל דרכו, מכל מקום בחנוכה יכול למצוא תיקון ולהתקרב!...



*הדלקה עושה מצוה (שבת כ"א) אמר הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע: עיקר המצוה, היא "ההדלקה" - אש קודש המתלקחת בעומק נבכי הנשמה. הלהט וההתלהבות, החשק וההתעוררות לפעולות ומעשים טובים... ברגע שיש כבר את השלהבת וההתלהבות, אז חצי מהעבודה נעשתה...



*הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע היה אומר: דכל מה שהצדיקים פועלים השפעות טובות לכלל ישראל בראש השנה ויום הכיפורים, יכולים הפשוטי עם ב"יומי הנוכה וביומו האחרון זאת חנוכה" לפעול בכוחות עצמם!... והרמז לכך הוא: מה שדרשו חז"ל (עירובין יח:) על הפסוק (בראשית ח. יא) "והנה עלה זית טרף בפיה" - אמרה יונה לפני הקב"ה, רבש"ע, יהי מזונתי מרורין כ"זית" ומסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם. דכנסת ישראל שנמשלה ליונה אומרת להקב"ה: "יהיו מזונתי מרורין כזית" - המורה על שמן חנוכה שבאותו הזמן יכול כל אחד לפעול השפעות טובות בכוחות עצמו, "ואל יהיו מתוקין כדבש" - המורה על ראש השנה שבאותו הזמן הצדיקים בלבד הם הפועלים לנו השפעות טובות...



*כשנשאל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע היכן מרומז מצוות הדלקת נר חנוכה בתורה, השיב מיד: לא רק שזה מרומז בתורה, אלא היא כתובה בתוך פרשת הקטרת! ולא רק שהיא כתובה שם בהזכרה בלבד, אלא שם רמזה לנו התורה כל דיני נרות חנוכה! (במדבר ז.יד): "כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת", 'כף' נוטריקון: 'פחות כ', - שמצותה למטה מעשרים אמה. 'אחת' נוטריקון: א' ח' תמנה. - כלומר דהלכה כבית הלל מוסיף והולך שיתחיל מא' עד ח'. 'עשרה' נוטריקון: עד שתכלה רגל השוק, כמצותה. 'זהב' נוטריקון: זמנו בין השמשות. 'מלאה' נוטריקון: מצוה להדליק אצל הפתח. 'קטרת' נוטריקון: קרוב רוחב טפח תדליק...



*מרן החתם סופר זי"ע הביא רמז נפלא וראשי תיבות במילה "חנוכה" המסכמים את כל סיפור החנוכה: חשמונאים נלחמו ונצחו כל היונים. חושים נכנסו ופינו כלי ההיכל. חביבים נמצאו ובקרקע כד השמן. חתום נמצא ובטבעת כהן הגדול. חיבתם נגלית והספיק כל השמונה. חכמים נמנו וקבעו כסליו הבא. ח' נרות ולגמור כל ההלל...



*טעם נחמד למנהג אכילת הספוגניות בחנוכה, הביא הגה"ק רבי שלמה זלמן אויערבאך זי"ע - מובא בפוסקים (אור זרוע ס' שכ"א) חנוכה היא מלשון "לחנוך" כי בימים אלו חנכו מחדש בבית המקדש את המזבח שנטמא ע"י היונים. אך מבואר בגמ' שבחנוכת המזבח טיהרו את כל המקדש, אולם את אבני המזבח ששקצום היונים לא ידעו לטהרם, ועל כן גנזום והצטערו על כך. ומשום כך הרגילו את עצמם לאכול מאכלים שמברכים עליהם ברכה מעין שלוש, שבה מזכירים "ועל מזבחך", להבדיל מברכת המזון שאין מוזכר בה המזבח ביחוד...


[למחרת חנוכה:
חסידים היו אומרים כמו שמסבירים למה פרשת מקץ היא תמיד בחנוכה, ככה צריך לדעת שפרשת "ויגש" היא תמיד אחרי חנוכה, כי אחרי כאלו ימים צריכים לקיים "ויגש" לגשת ולהשתמש במה שקיבלנו בימים אלו של חנוכה.]

אם יהיה אפשרי - יהיו עוד ליקוטים

(שמעתי שבעיתון "המודיע" בהוראת האד' הבית ישראל זי"ע לא נכתב שם כלל המילה חג על חנוכה, כי הוא הורה לכתוב "ימים טובים בחול")


(מקבל הרבה תגובות באישי על הליקוט שנחסר בשבוע קודם [פרשת וישב], מאוד מרגש, ועל הביקוש לקראת חנוכה. תודה לכל אחד באופן אישי)
  • שכוייח!
Reactions: מבט חכ"ם1 //
3 תגובות
אומרים כל יום בתפילת שחרית וכן בתהלים במזמור קמ"ו: "עושה משפט לעשוקים, נותן לחם לרעבים, ה' מתיר אסורים, ה' פוקח עִוְרִים, ה' זוקף כפופים, ה' אוהב צדיקים", ונשאלת שאלה: האם חלילה הצדיקים כאן זה דבר לא טוב וזה חלילה חיסרון כמו העִיוֵר והשאר, אלא התשובה: ה' אוהב את הצדיקים שעוזרים לכל אלו!!!.

ויצו גם גם גם, רמז ל3 גואלים, גואל משה, גואל מרדכי, גואל משיח.

אמר הרה"ק ר' נפתלי מרופשיץ זי"ע "וישלח" וי שלח, כלומר יעקב שלח ממנו את ה"וי", גירש את העצבות ממנו.

וילן שם בלילה [ההוא] ס"ת המן, רמז לבלילה ההוא נדדה שנת המלך. ועוד: [מפיוטי ההגדה] וַיָשַׁר ישראל למלאך ויוכל לו לילה - גם היה בליל ט"ו ניסן.

ישרא"ל - ראוי יעקב לשאת שתי אחיות.

וישלח, כך צריך להרגיש כל אחד כל יום, הוא שולח בסופו של יום שליחים מכל מה שעשה, רק השינוי הוא ביעד, האם זה מיועד לאדוני - כלפי שמיא, או חלילה לעשיו - ולהתעורר בתשובה. וחיזוק לדבר: ירא אנֹכי=העבֵירה, לתשו"ל.

תפילה עושה מחצה: "ויחץ את העם... והיה המחנה הנשאר לפליטה" - משום שהכין עצמו לתפילה, ותפילה עושה מחצה לכן חצה את המחנות כדי שלפחות מחנה אחת יהא נשאר. (חתם סופר)

"ולא למדתי ממעשיו הרעים", ולא, מה לא לעשות, זאת למדתי ממעשיו הרעים, ואותם חלילה לא אעשה.

"כי במקלי עברתי את הירדן הזה", "מעולם קיוינו לך" ר"ת מקל, יעקב אבינו מלמד אותנו שכל מכה כביכול ממקלו של הקב"ה - היא צריכה לעורר אותנו מיצד אחד על עצמינו ולחזק אותנו מיצד אחר שהקב"ה הוא המקל וכולם שליחים שלו, קוה אל ה'... וקוה אל ה'. ועוד: זהירות רבה: כי במקלי עברתי את הירדן, הירדן פעיל כל הזמן ועם לא נשמרים - חלילה נסחפים, ולכן מי שמֵקֵל במקום שלא טוב להקֵל - יכול חלילה להיסחף כלפי מטה, ולכן מלמדינו יעקב אבינו שהיות ואני זוכר מי הוא ה"מַקֵל", לכן "עתה הייתי לשני מחנות", עברתי את המקלות שהם הנסיונות, והניסיון מרומם את המתנסה כשעוברו באמונה, והשכר הוא, ועתה הייתי לשני מחנות - השכר בהתאם.

אבא לילד שקיבל את המחלה הגיע להתברך אצל אחד מגדולי ישראל ונענה "תעבור להתפלל במקום אחר ששם לא מדברים בתפילה, והסביר הרבי לחסיד, הרי לא מצינו בשום מקום בשולחן ערוך את הלשון גוערים בו רק על דיבור בתפילה. והסיבה כי המדברים מונעים את תפילות כל הציבור מלעלות, נמצא שהוא מזיק את הרבים וגוזל מהם כל מיני השפעות טובות". "לכן" אמר לו הרבי "ידידך המתפלל בביהכ"נ שאין נזהרין משיחת חולין - בתפילה, איך הוא רוצה לזכות לישועה הרי בביהמ"ד שמשוחחים בעת התפילה אי אפשר להיוושע! אין לו ברירה אלא לעבור לביהמ"ד אחר שם אין משוחחים. כמובן שאבי הילד ששמע זאת מיד עבר לבהכנ"ס אחר שנזהרים בקדושת בית הכנסת. והפלא לא אחר להגיע.

מוצאי שבת – מלוה מלכה: [במוצאי יו"כ יוצאת בת קול.] ואולי כמו במוצאי יו"כ כך גם במוצש"ק, שאם על עבודה זרה נמחל למי ששומר שבת כהלכתה, א"כ בוודאי גם שאר העוונות נמחלים. וכתוב ברבוה"ק על שבת שלא לבקש צרכים גשמיים, אבל במוצש"ק אפשר לבקש, וכתוב במדרש בסוף פרשת בשלח: מי ששומר שבת כהלכתה גוזר גזירה והקב"ה מקיימה. במוצש"ק זמן טוב לבקש.

כוחה של תפילה וסבלנות,
בעקבות נושא הסגולות, בחור שהגיע לגיל מסוים שבו החליט להתחיל בסגולות ה-40 יום, 40 ימים עברו אבל אין תוצאות, המתין כחודש, סגולה נוספת שניה של 40 ימים נוספים וגם הם עברו וללא תוצאות, המתין כחודש ושוב סגולה נוספת שלישית של 40 ימים נוספים ואין תוצאות, המתין כחודש וסגולה נוספת רביעית של 40 ימים עם תנאי שאם הפעם זה לא יצליח חלילה הוא לא מנסה שוב, והנה בסיומה ביום ה40 חגג במזל טוב את שמחתו, והנה באמצע החגיגה קם אבי הכלה והודה להקב"ה על 3 אחיות של הכלה שהתארסו בתוך מחצית השנה האחרונה, התעניין הבחור על התאריך בו היתה החגיגה עם הבת הראשונה, והנה זהו התאריך בו הסתיימו ה40 ימים הראשונים..., הבין הבחור שבשביל להגיע לשמחתו האישית היה צורך בתפילותיו בכל פעם מחדש בשביל לקדם 3 שידוכים, ולמסקנא כוח התפילה והסבלנות תמיד מחזקים את האמונה הדרושה בכל מקום ובכל דבר ובכל מצב. רמז לחנוכה: וישל"ח להכין שמן ופתילות ח' ימים.

ויצא - וישלח: לפני שחלילה מוציאים תלמיד/ה ממוסד, עדיף לעשות וישלח ולהיות שליח טוב לקבל עצה נוספת [דעת תורה] על-מנת להציל נפש.

פיתגם עממי: "עם עוּבדוֹת לא מתווכחים", וכששומעים למנהיגי הדור - מצליחים ומרוִיחים:
עברתי תקופה ארוכה עם לא מעט קשיים, והנה אחד מידידֵי הראה לי גיליון מלא ב"אמונה וביטחון ב-ה' ואמונת חכמים" והציע לי דרך הקריאה לעבור בפלאפון למס' כשר ולעזוב את המכשירים הלא טובים כולל המכשיר החכם... שהיה ברשותי, וכמובן שהשיחה היתה ברוח טובה ובמאור פנים ודברי חכמים בנחת ואז הם נשמעים, עברתי בעזרת ידידי למס' כשר, העברה היתה ביום כ"ג תשרי, והיום ט"ו חשון אני כבר אחרי סידור של רוב הקשיים ואני מרגיש יותר נוח ויותר רגוע ויותר מיושב בסדר היום. אשריכם המעבירים מסרים בשפה ברורה ונעימה.

במדרש "שוחר טוב על תהילים": אחרי שקמו מהשבעה נכנס יעקב למערה ועשיו אחריו ויהודה אחריהם, כי יהודה חשש שעשיו הולך להרוג את יעקב, וברגע שראה יהודה שעשיו ניסה להורגו - מיד עצר אותו יהודה [במצוות הבן בכיבוד אב] ומנע את הדבר.

למה מאחלים או מברכים ב"נחת יהודית" [או באידיש "יודִישֶׁע נחת"], כי אצל עשיו כתוב "אלוף נחת" שחלילה לא תהיה כזו נחת אלא רק בחינוך יהדות, ע"פ תורה והלכה ומידות טובות.

"ורווח תשימו בין עדר ובין עדר" שביקש יעקב אבינו שהצרות שבאים יהיו עם רווחים ביניהם אבל אם לא יהיה רווח יצטרך להתקיים רווח והצלה יעמוד. גם בתקופה זו...

ארץ ישראל נקראה ישראל ע"ש האבות, ישרא"ל י'צחק יעקב, ש'רה, ר'בקה רחל, א'ברהם, ל'אה.

"מי אלה לך", עשו ראה את הדרך-ארץ וההליכה בכבוד של השבטים לצד יעקב אביהם, ועל כך שאל מי אלה, מי אלה המכבדים אותך, וענה יעקב, "הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך", חנ"ן חלה נידה נר, שהאימהות קיימו את כל השלוש דברים.



[השלמה לפרשת ויצא:] ויָשָב לבן למקומו:, ובפרשתינו [וישלח] ויָשָב עשו לדרכו, שלמרות שראה מלאכים וראה את יעקב עם קיום הברכות והודה עליהם, לא השפיעו עליו, אלא חזר לדרכו, כלומר אפשר לראות ולשמוע ולהרגיש אבל כוח הבחירה עדיין נשאר ועלינו לנצל זאת לטובה.

התבקשתי לפרסם כל כמה שבועות
בקשה לפרסם: בימים אלו שיש [באולמות] הרבה שמחות כ"י, ראוי מאוד ליזהר!. מובא בספר "אמרי פנחס" מרבי פינחס מקוריץ זי"ע: "כלי שמשתמשים בו למים אחרונים, אסור להשתמש בו לאכילה או שתיה, וגם אם רוחצים אותו טוב - לא כדאי ולא טוב להשתמש בו למשהו אחר מלבד למים אחרונים", ואמר על כך האדמו"ר מרוזין זי"ע: (יום הזיכרון ג' חשון) "שהרבה דברים לא טובים... מגיעים מכך", [ואין צורך לפרט מה הם הדברים...]. לתשו"ל!, ורק לדוגמא: בהרבה אולמות צלחות הזכוכית המשמשות לקומפוט או לגלידה כלומר שמוגשות עם המנה האחרונה הם בדרך כלל משמשות גם למים אחרונים, [תלוי בכמה השתמשו למנה אחרונה,] וצריך זהירות יתירה בכך!. וראוי לעורר על כך בכל מקום.



'לכבוד נישמת האמורא רבינא בן רב הונא זי"ע - י"ג כסלו

'לכבוד נישמת רבי ישראל
ב"ר שמואל אליהו זי"ע - ה"דברי ישראל" ממוֹדְזִ'יץ - י"ג כסלו

'לכבוד נישמת רבי ישראל
ב"ר דוד משה מצ'וֹרְטְקוֹב זי"ע - י"ג כסלו

'לכבוד נישמת ראובן
בן יעקב אבינו זי"ע - י"ד כסלו

'לכבוד נישמת רבי מנחם נחום משְׁטֶעְפֶעְנֶעְשְׁט
ב"ר ישראל מרוזין זי"ע - י"ד כסלו

'לכבוד נישמת רבי נתן
ב"ר עמרם גשטטנר זי"ע בעל "להורות נתן" - י"ד כסלו

'לכבוד נישמת רבי שאול ידידיה אלעזר
ב"ר ישראל ממודזיץ' זי"ע בעל אמרי שאול - ט"ז כסלו

'לכבוד נישמת רבי יוסף יוזל
ב"ר שלמה זלמן הורביץ ז"ע - הסבא מנובהרדוק - י"ז כסלו


'לכבוד נישמת רבי ברוך ממעזבוז
ב"ר יחיאל מיכל זי"ע [נכד הבעש"ט] - י"ח כסלו

'לכבוד נישמת רבי דוב בער
ב"ר אברהם זי"ע המגיד ממעזריטש - י"ט כסלו



עקב תקלה נישלח באיחור
ידוע השעה הנדירה, ט' כסלו: אמונה: ידוע בציבור על החודש התשיעי [כסלו] היום התשיעי [ט] השעה התשיעית, וזו שעה זמנית ויש בה דעות שונות מתי היא בשעות היום וידוע שמפרסמים על דקות בודדות שהם האמצעיות ממתי שהשעה האחרונה מתחילה ועד שהשעה הראשונה מסתיימת, אבל המסקנא שבכל הדעות היא שהאמונה פועלת הרבה, (בספר לוח דבר בעיתו יש שיטה שהתשיעי הוא ט' סיון - תשיעי מתשרי) המקור לכל זה הוא מהספר "ברית מנוחה" לרבי חיים ויטאל זי"ע. וידוע שאחד מגדולי ישראל שליט"א התבטא "אחרי לימוד תורה ברצף ללא דיבורים בטלים, אפשר לפעול הרבה (כמו בכתובות שאליהם שולחים שמות לפעול בעדם), כוח התורה פועל טוב כשלומדים ורק לומדים".

בתאריך ט' כסלו עושים עסק מהשעה התשיעית, ולמה לא עושים עסק מ-1440 דקות מידי יום, למה 9 דקות חשובות יותר מ1440, והתשובה, 9 דקות יותר קל, אבל במחשבה שניה, 1440 דקות הם זמן רב וזמן איכות למחשבה התבוננות ועשִׂיָה ברוכה.


"והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", סֻלֳ"ם סעודת לְוֳיַת מלכא, מוצב ארצה - נראה שזו סעודה לא כ"כ חשובה, אבל וראשו מגיע השמימה - חשיבותה רבה מאוד בשמים, וידוע שסעודות ר"ח ו-מלוה מלכה יש להם סימן אחד עם סעיף אחד להראות בחשיבותם. ועוד: "חמין במוצאי שבת מלוגמא", רפואה, שישאר החמימות גם אחרי השבת, וזה רפואה, בשבת זה לא חידוש, אבל במוצאי שבת, כיון ששבת וי אבדה נפש, ולכן החמין רפואה שישאר גם אחרי השבת.



ידוע מהבעש"ט זי"ע: "המדליק 4 נרות בסעודת מלוה מלכה, מובטח לו שדוד המלך ע"ה נמצא בסעודה".


א"ת כ"ל הדברי"ם האל"ה: אל תתפלא כי לֹא הבאתי דבר ברכוש רב יצאתי מביתי הרשע אליפז לקח הכֹל. (ספר הישר)

הרה"ק רבי דוד מטשורטקוב זלה"ה, שהיה אז רך בשנים כבן אחד עשרה, הבחין באותו חסיד שהוא שרוי בצער רב ובדאגה גדולה, והבין שצרתו צרה גדולה, על כן, נתעורר בו רצון לדעת איך יפול דבר, ומאין תבוא ישועתו. המתין הרה"ק מטשורטקוב אצל פתח חדרו של אביו הרה"ק מרוז'ין, עד שיצא החסיד מלפני הקודש, ושאלו מה אמר לו הרבי, סיפר לו החסיד ברכת הרבי, 'דֶעְר אֵייבִשְׁטֶעְר זֳאל דִיר הַעֶלְפֶעְן'(-השם יעזור לך). אמר לו הרה"ק מטשורטקוב הכנס שוב אל הקודש פנימה ושאל מלפני אבי מה יהיה עד שיעזור השי"ת, ציית לו החסיד ויעש כאשר צוָהו. כשיצא סיפר לו שהרה"ק מרוזין ענה לו, עד שיעזור הש"ת, גם יעזור השי"ת. כששמע הרה"ק מטשורטקוב דברים אלו פתח ואמר, לזה כיון הכתוב 'כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך', גם עד אז, לא אעזבך ואעזור לך. (דברי דוד)


"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (כ"ח - י"ב) ה"אמרי אמת" שאל פעם את בנו ה"פני מנחם" בילדותו, אם יעקב ראה את מלאכי השרת עולים ויורדים בסולם, מדוע לא טיפס גם הוא בסולם? חייך ה"פני מנחם", אבא, זה היה רק חלום. אך הוסיף האב להקשות, א"כ היה צריך לחלום שהוא עצמו עולה לשמים ולא שהמלאכים עולים ? ענה הבן בשנינות, מיד אחר כך כתוב "והנה ה' ניצב עליו", אם הקב"ה לידו, מה לו לטפס לחפשו במקום אחר?...

סֻלֳם=ממון, רבי מאיר מפרמישלאן היה אומר, רבש"ע, יהודים רבים מתפללים שיזכו לעושר ולפרנסה ברווח, לשם מה הם צריכים להתעשר, מטרתם היא לשם מצווה, כגון תפילין, ציצית, שבת וחינוך הילדים, שכדי לקיימם צריך כסף.


חשיבות זמן הדלקת נרות שבת: מנהל רוחני [-משגיח] באחת ממוסדות התורה נכנס לשאול דעת תורה "מתי להתקשר להורים ע"מ לדווח על בניהם, כי בטלפונים בימי השבוע הם עסוקים", וקיבל תשובה "תצלצל ביום ו' בצהרים, ואז האֵם תתפלל על הבן בהדלקת נרות, ולמרות שזה יום שישי ועמוס - האֵם תיזכור מיכך בעת הרצון שהוא הזמן הגדול בתפילה בהדלקת הנרות". ואם ההכנה גדולה מהמצוה - גם המכין בזמן הכנתו יכול לבקש.


שהכל נהיה בדברו ס"ת להו, והם ר"ת של לה' הארץ ומלואה.


ושמרתיך בכל אשר תלך ר"ת אבות. בדרך האבות הקדושים תמיד טוב להישאר.

יצא אדם בכי טוב - ביום, ויצא יעקב מבאר ר"ת יום.

ו
יצא יעקב צדיק אז ישא עשו קולו בבכי מיד בא אליפז רשע שהוא בן עשו ויתן יעקב לוֹ כל חפציו רק נשאר המקל.

ויצא יעקב מבאר שבע=במקום בו יצא צדיק, פנה הודה זיוה והדרה.

ויצ"א יעק"ב ואפילו יצא צדיק איכותי ישאיר עוד קדושה במקום.

והנ"ה נצ"ב עלי"ו המלאכים נסתלקו ועלו השמימה נשאר צור בורא ועליו לשמרו ולא יזוק.


נמצאים אנו בשבתות החורף הנכנסות מוקדם, ואיתם גם הלחץ והבהלה. אם התרגלנו עד כה להכניס את שבתות הקיץ בשעה 7:30, הרי שכעת אנו צריכים להקדים את הכל בשלוש. שעות ולהכניס את השבת בשעה 4:30 לכן, בבתים רבים, שבתות החורף נכנסות בלחץ רב ואף לעיתים באיחור מעט, כשלמרבה הצער מפסידים את הברכה והאוצר הגדול הטמון בהכנסת השבת בזמנה, וכל שכן בהקדמתה. ה'חפץ החיים' זי"ע הירבה לעורר על הקדמת זמן קבלת שבת, ותמיד אמר לכל הפונים אליו כי כל הזקוק לישועה וברכה, יכניס את השבת מעט יותר מוקדם, ומבוטח הוא שהשבת לא תישאר חייבת, "כי היא מקור הברכה". רשב"י זי"ע כותב בזוהר כי בכוחה של 'תוספת שבת' להוסיף לאדם חיים, שכל דקה נוספת בשבת מביאה ברכה וחיים ארוכים לאדם. הוסיף עליו, רבנו האר"י זי"ע וכתב כי אשה שלא נפקדה בבנים, עצה נפלאה לישועה שתקבל על עצמה 'תוספת שבת', וברגע שתתחיל להקדים את השבת - תזכה שיוסיפו לה משמיים בנים ובנות!. בעיר ראדין וסביבותיה, פירסם ה'חפץ חיים' ואמר כי כל מי שיזכה את הרבים ויחזק אותם בקבלת שבת מוקדמת - השבת תחזיר לו בילדים. ואם כבר זכה בילדים, יזכה לראות מהם נחת, מפני שהשבת לא נשארת חייבת. מספרים על אברך תלמיד חכם וירא ה' אשר לא זכה בילדים וחיפש בכל עת עצות לישועה. יום אחד, כאשר קרא על עצתו של ה'חפץ חיים' כי המזרז אחרים בקבלת שבת מוקדמת, השבת מחזירה לו בילדים, החליט לעשות מעשה. הוא החל להתקשר לחבריו ובני משפחתו, אשר היו בעלי עסקים העמלים מבוקר ועד לילה, והחל מסביר להם בנועם על מעלת הקדמת כניסת השבת בכמה דקות, אשר בכוחה לעורר פלאות וישועות, בבקשה שיסגרו את עסקיהם מעט יותר מוקדם, על מנת שיגיעו בזמן לשבת. כך החל להתקשר בכל יום שישי בבוקר לחבר ומכר אחר ומשכנעו להקדים השבת, במשך כמה שבועות. רבים מהם אכן הבינו את מעלת העניין ועוצמתו, ואף קיבלו על עצמם לסגור יותר מוקדם את העסק. תוך כמה חודשים בלבד, התבשר האברך כי בקרוב הוא עתיד לחבוק בן זכר אחר שנים רבות של המתנה וציפייה, ובשעה טובה ומוצלחת נולד להם בנם הבכור ביום הפטירה של ה'חפץ חיים', אשר את עצתו קיים האברך. וכבר התבטא ה'חפץ חיים' על מעלתה הנשגבת של השבת ואמר: "הצניעות - היא הגוף של האומה היהודית. התורה - היא הלב של העם היהודי. והשבת - היא הנשמה של עם ישראל. בלי נשמה אי אפשר לחיות והגוף לא שווה מאומה!". האדמו"ר מנדבורנא אמר כי כידוע בספרים הקדושים שישנו מלאך בשמים אשר ביכולתו להלל ולשמח את הקב"ה יותר מכולם. ומה המיוחד בו? הינו בעל אלף ראשים, ובכל ראש יש אלף לשונות, וכל לשון מנגנת אלף קולות לפני ה' יתברך!. ואז המשיך האדמו"ר ואמר: "אך כשיהודי יושב בשולחן שבת ושר שירי שבת - חשוב הוא לפני הקב"ה יותר מהמלאך בעל מיליארד הקולות". מפני ששירי השבת והאוכל של שבת מלאים בקדושה מיוחדת. מספרים כי כאשר היו מגישים במשך השבוע לחכם בן ציון אבא שאול זי"ע ארוחה, היה נוהג הוא לשאול האם נשאר אוכל מהשבת. "למה?", היתה שואלת אותו אשתו, "הרי יש אוכל טרי מהיום, ומדוע אתה רוצה את האוכל של שבת מלפני כמה ימים?". חייך חכם בן ציון ואמר: "אני רוצה רק את האוכל של שבת, מפני שזה אוכל שיש בו קדושה, הוא ספג את הקדושה של השבת, זה אורז אחר". ודבר ראשון בקדושת השבת הוא להקדים את כניסתה, בכדי להראות את חביבותה. מספרים כי לפני 500 שנה חי יהודי בשם ר' איסר'ל אשר ברשותו היה מפעל גדול של משי, אשר היה בעל ביקוש רב ואף הניב רווחים גדולים וחשובים מידי יום. בכל יום שישי, מיד עם חצות יום, היה ר' איסרל' סוגר את המפעל והולך להתכונן לשבת, למרות שכל שעה נוספת תניב לו רווחים עצומים. יום שישי אחד בחצות יום, כאשר החל ר' איסר'ל בסגירת החנות, הגיע שׂר חשוב מהממשל ובא עם בקשה לייצר לו בשעה הקרובה סכום של בדים, במחיר עצום המשתווה לחודשים שלמים של עבודה. ר' איסר'ל התנצל ואמר כי בשבילו כבודה של השבת מקום ראשון, ומיד עם חצות הוא סוגר את החנות, ואם ירצה - שיבוא במוצ"ש. השר עזב והלך ור' איסר'ל 'הפסיד' סכום עתק, אך באותה שנה זכה לבן שהאיר את עיני ישראל, הלא הוא הרמ"א זי"ע, רבנו משה איסרליש זי"ע. בידו של כל אחד מאיתנו לזכות לברכות עצומות ומיוחדות אם רק יקפיד לקבל את השבת מעט לפני הזמן, גם בימי החורף, אשר השבת מחזירה מיד לכל מכבדיה!. יותר מששמרו ישראל את השבת - שמרה השבת על ישראל.


באחת הישיבות בחו"ל היה מעשה עם רבי יעקב ניימן זי"ע (י"א כסלו), אחד הבחורים החליט לשנות את דרכו, וראש הישיבה לא העיר לו על כך מאומה, אבל היות שהיה חורף דאג לו ראש הישיבה וביקשו שילך למקום שרוצה עם בגד חם בגלל הקור, והמעשה הזה השפיע מאוד על הבחור שראה שלא מקבל שום הערה שלילית אבל יש במקומה עזרה, ולאחר יומיים הגיע אל ראש הישיבה וביקש סליחתו וביקש דרך תשובה, ועד סוף ימיו ישב בכולל. מאור פנים פועל הרבה, ולפעמים יותר מכל השתדלות שלילית אחרת.
טוב לראות תמונת פאזל בשלמותה:
לאה ויתרה על בן וקיבלה בת, כלומר שחתן טוב זה גם דבר טוב, וקיבלה את ... שכם בן חמור, והוא הביא את אוסנת שקיבלה את יוסף, ויוסף הביא את מנשה ואפרים, ויעקב עשׂאם שבטים, וזו השלימות, לאה ויתרה על שבט אחד וקיבלה שני שבטים.


[השלמה לפ' תולדות:] מיכרה כיום, יעקב לקח עולם הבא ועשיו עולם הזה, וכשהגיעה שבת ראה עשיו שיעקב אוכל טוב, והתפלא, זה הרי עולם הזה, ענה לו יעקב שבת זה מעין עולם הבא וזה כלל לא עולם הזה, כיו"ם כולם ישבעו ויתענגו מטובך, וזה אומרים רק בשבת.


בספר בן לאשרי בפרשת כי תבוא כתוב על הנעשה בסוריא


בפסוק הודו ל-ה' יש 7 מילים, ו24 אותיות, כי הודו כתוב ללא ו אחרי ה-ה, לרמז להודות 24 שעות ו7 ימים בשבוע
במזמור מזמור לתודה 168 אותיות כמס' השעות שיש במשך 7 ימים, להודות כל השעות של השבוע


גם בפרשה הזו יש שידוכים
יש אתר "שיזכו" ויש שם מלאי שדכנים ושדכניות
העושים עבודות קודש וב"ה בשליחויות קודש ובס"ד סוגרים הרבה שידוכים



'לכבוד נישמת רבי דובער בן רבי שניאור זלמן שניאורסון - מליובאוויטש זי"ע - ט' כסלו

'לכבוד נישמת ה"שפתי צדיק"
רבי פינחס מנחם אלעזר מפילץ
בן רבי בנימין אליעזר זי"ע - י' כסלו

'לכבוד נישמת רבי איסר זלמן
בן רבי ברוך פרץ זי"ע מלצר - י' כסלו
  • תודה
Reactions: מתגעגע1 //
1 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה