קבוצת הפקות סאונד ואולפן

מנהלת הקבוצה: אלישבע אבר

מוזיקה וסאונד >> תוכן מקצועי

נתבקשתי להכין הצעת מחיר לדוגמא לבניית אולפן שיתאים למוסדות ומתנסי"ם, אני מצרף פה מה שכתבתי במייל של ההצעת מחיר, יש לי גישה קצת חסכנית, ואני מסכים שאם יש כסף תמיד יש על מה להוציא עוד, אבל ניסיתי ללכת על המינימום, אשמח לדעת מה דעתכם על הגישה, להלן חלק ממה שכתבתי במייל:
"...
כמה הערות על ההצעה:

  • ההצעת מחיר היא יותר דוגמא מאשר הצעה סופית כיון שזה תלוי מאוד בכל מוסד מה הצרכים והתקציב שלו. אפשר לבנות אולפן גם בפחות מהמחיר הזה, ואפשר להוסיף בלי שיהיה בזבוז עוד כמה אלפי שקלים.
  • אני מצרף הצעת מחיר לבניית אולפן חצי מקצועי. הסיבה שלדעתי לא צריך אולפן מקצועי מלא היא שבמקרים רבים הרמה של מי שיפעיל את האולפן [אחד מתלמידי הפנימיה וכד'] לא תהיה מספיק גבוהה להצדיק השקעה של אולפן מקצועי, ואם ירצו להביא מישהו מבחוץ כדי להקליט בצורה מקצועית הוא כבר יעדיף לעבוד אצלו באולפן.
  • אני בונה אולפן שיתאים כדי שיהיה להם על מה לעבוד וללמוד ויתן להם יכולת ליצור ולהינות מהאולפן.
  • הסיבה שאני לא קורה לזה אולפן מקצועי היא בעיקר היעדר אקוסטיקה, אם רוצים לקחת חדר ולהפוך אותו למטופל אקוסטית [מבחינת הקלטה ומבחינת האזנה] זה ידרוש תשלום על יעוץ אקוסטי (לא אני...) וחומרים שהם לא זולים.
  • אפשר להקליט גם בלי אקוסטיקה מפוצצת, וזה יכול להישמע מצויין, זה הרבה תלוי באוזן ובידע של הטכנאי, האולפן שלי לא מטופל אקוסטית והמוזיקה שאני יוצר נשמעת טוב לדעתי [קצת הסבר: באקוסטיקה יש 2 חלקים- ההקלטה, שבד"כ רוצים שתהיה "יבשה" דהיינו ללא הדהודים מהקירות ומהרצפה, את זה אפשר להשיג ע"י שטיחים וספוגים באיזור שמעמידים את המיקרופון, ויש את האקוסטיקה של ההאזנה, שבזה הרצון הוא שמי שעושה את המיקס ישמע תמונה מדוייקת של הצליל שיצא מהמוניטורים בלי שינויים שמגיעים מההחזרים של הצליל שפוגעים בקירות, מכיון שמי שיעשה את המיקס במקרים האלו הם לא טכנאים מקצועיים, זה לא נורא שיהיה קצת שינוי של הצליל ולכן זה לא הכרחי כ"כ לטפל אקוסטית בזה, אפשר גם להיעזר במיקס באוזניות מקצועיות].
  • גם אם מדובר על מצב שמישהו יבוא ויעביר שיעורים איך להשתמש באולפן, אפשר ללמוד וללמד באולפן כזה, וכאמור לא הייתי ממליץ על השקעה של עוד כמה אלפי שקלים שזה יהיה מושלם, מה גם שתמיד אפשר להוסיף."
אני מצרף גם את ההצעה, אשמח לשמוע הערות
תודה
סודות עיצוב הבס האלקטרוני נחשפים במדריך של האגדה החיה KSHMR, וזה המקום לחלוק איתכם את הידע...

מבחינתי כמפיק אלקטרוני, העבודה הקשה ביותר היא בתחום הנמוכים, לעצב בס מושלם זוהי עבודה קשה במיוחד שיכולה לקחת לי שעות ארוכות.

יש כמה גורמים שמקשים עליי מאוד בעיצוב הבס, התווים נהיים מטושטשים די בקלות עקב אובר טונים עוצמתיים, וכן המרחב המצומצם גורם שכלי ניפוח כמו OTT לא אפקטיבים- התו הולך ומתעגל ומאבד את זהותו...

בנוסף יש פתאום תווים 'קופצים' (זהירות- זה לפעמים עקב חדר שאינו מטופל כיאות, מומלץ לוודא באוזניות שהתדר אכן קופץ).

די בקלות גם הבס פתאום נשמע 'סוחב' את הטראק במקום מקפיץ...

בכלל, קשה מאוד לעצב בס מנופח וראוי לשמו.

אז אכתוב את שיטת העיצוב של קשמיר ואוסיף את דרכי ההתמודדות שלי וכמובן שאשמח לשמוע את השיטות שלכם.

קודם כל עבודה בשכבות כמובן- להפריד בין הסב לבס, שעל הסב יהיה מינימום פרוסס- עדיף רק EQ וקומפרסור.

בס הוא בנה שם משלוש שכבות, אחד שמתייחס יותר למיד ואחד שיותר סטריאופוני ועוד אחד שמטפל בגבוהים יותר.

שכבה נוספת היא הרמונית ועושה את הקווינטה (מה שנקרא פאוור כורדס).

על הבס הוא מפנק סאטוריישן, באמצעות אקסייטר של אייזוטופ- שמאפשר עבודה כירורוגית, ובכך הוא מנפח את התדרים האמצעיים בלבד. (פרשנות אישית שלי- בכך הוא נמנע מטשטוש התו כי הוא 'מדלג' עליו והוא נשאר מחודד).

כשהוא מתייחס לליד הוא שם פילטר על הגבוהים ממש של הבס בשביל לאפשר לליד לנצנץ, אף שכעת הבס עצמו פחות נוצץ, הליד חשוב יותר במובן הזה... וכן הוא מצמצם את הנוכחות הכללית הסטריאופונית של הבס בכדי לאפשר לליד נוכחות סטריאופונית ברורה יותר.

ביחס לקיק הוא מאריך אודות הסידצ'יין, אתייחס לטיפים החשובים ולא לכל ההסבר.

הוא ממליץ לשים LFO TOOL על הקיק- מה שמאפשר לראות בדיוק את הצורה של הקיק ולבנות פריסט סיידצ'ין שמותאם לקיק הספציפי של הפרויקט, כלומר שהבס יהיה על אפס ברגע הטרנזייט ויפתח בהדרגה בדיוק לפי ההדרגתיות של שחרור הקיק.
כמובן שלאחר מכן מעתיקים את הצורה שנוצרה לגרופ של הבס.
בנוסף הוא מדגיש שכדאי שהקיק יהיה מאוד פאנצ'י וקצר שלא יהיה התנגשות בין התו של הקיק לתווים של הבס.

טיפ נוסף שמיועד למתי שרוצים בס עם פחות סיידצ'ין, אך עדיין רוצים מינימום התנגשויות בתדרים הנמוכים לעשות צורת סיידצ'ין שונה לסב ולבס ואף בתוך הבס ניתן להתייחס אחרת לגבוהים ונמוכים (יש פלאגינים שמאפשרים תבנית שונה לכל תחום תדרים).

עד כאן דבריו של קשמיר...

הטיפים שלי: להכפיל ולחלק את הסב לשנים, כל התווים שבין 40 ל90 בערוץ אחד ושמעליהם בנפרד מה שמאפשר שליטה נוחה יותר בתדרים הממש נמוכים.

את שני ערוצי הסב להפוך למונו מוחלט.

להתשתמש בצלילים רגילים באוקטבות הנמוכות בכדי לנפח ולהעשיר את הבס.

לשים דיסטורשן והרבה, מכמה סוגים.

יש לכם טיפים נוספים? מכירים דרכים נוספות לנפח/ להתמודד עם בעיות מיקס בבס? שתפו את כולם :)

וסתם אגב, תעדכנו אם גם לכם קשה עם הבס או שאני בודד בעסק הזה...
אני פותח פה אשכול שבו אני אעלה בעז"ה מיקסים מעניינים שיצא לי לעבוד עליהם ואנסה לשתף באתגרים מיוחדים או בתובנות מעניינות שהיו לי בתהליך,
בתקווה שכל אחד יוכל להוציא מהדברים משהו שרלוונטי ליצירה שלו, באולפן שלו עם הציוד שלו והאתגרים שלו.



אני אתחיל עם מיקס חדש, ממש חם מהתנור.
מקהלת מלכות עם רשימה של זמרים בשמחת שלום זכר מרשימה.

מי שלא צפה בקליפ מומלץ לו בחום לפנות זמן ולהכין צלחת פופקורן ל 12 דקות של הנאה מובטחת.



המיקס הזה מביא אותי לכתוב על הגישה לאפקטים במיקס.

כשאני מתכוון לאפקטים אני מדבר על הרבה מעבר לריוורב, אני מתכוון לרעיון של חלל מסוים שבו "היצירה" נמצאת,
זה יכול להיות אירוע סיום השס באיצטדיון יד אליהו או שיר רגש אינטימי באולפן קטן וחשוך.

וכמובן שהגישה לאפקטים בשני המיקסים האלו היא שונה לחלוטין, ביד אליהו אני אנסה להגיע לסאונד ענק מפוזר ומהדהד, עם החזרים מכל הכיוונים, כשהאתגר יהיה מצד אחד להכניס את המאזין לאווירת האיצטדיון ומצד שני לא לטבוע בתוך אמבטיה של ריוורב ודיליי.

ובשיר השני שבאולפן, המטרה היא להגיע להרגשה הכי קרובה ויושבת קרוב לאוזן כשהאתגר יהיה להביא את השירה קרובה אבל עדיין נעימה ולא מציקה.

במיקס של מלכות שצירפתי פה, עבדתי על המיקס כשבראש שלי היה אולם גדול ואנשים נכנסים ויוצאים, משהו כמו חתונה טרום עידן הקורונה...
אחרי המיקס הראשון כשקיבלתי לינק לסקיצה של הוידאו השתנתה לי כל התמונה, כשהבנתי שמדובר בחדר לא גדול עם ציבור די מצומצם אבל רעשני... במיקס 2 הכל היה יבש יותר פחות מהדהד, יותר באווירה של החדר וגם ערוצי האווירה הגיעו יותר קדימה וקרוב לאוזן .

במיקס הזה בפרט, ובמיקסים של מלכות בכלל, המוזיקה היא פחות העניין, המקהלה והסולנים הם מרכז הפוקוס גם בסאונד ובמיוחד בויזואל,
וזה גם חלק מההבנה שצריך לפני שנוגעים באיזשהו איקיו או קומפרסור,

אנחנו צריכים לשאול את עצמינו, מה הכיוון? ולאן אני חותר?

פה אני מאוד אוהב את התוצאה של מוזיקה מאוד נוכחת וממלאת ומלווה, אבל ממש לא כמשהו שמפריע למאזין להשתלב בשירה עם המקהלה והסולנים, וזה כבר התחיל עם העיבוד המאוד נכון של בני לאופר, שידע לבנות ולעטוף את הקוסנפט עם עיבוד צנוע ומדוייק.


אז צידה לדרך...
לפני שנוגעים בריוורב או בדיליי, איקיו או קומפרסור, קודם כל לגבש בראש מהי התמונה שאנחנו רוצים להעביר למאזין, איפה היצירה יושבת, ורק אז לנסות להגיע להחלטה שקיבלנו על ידי השימוש בריוורב ובדיליי ושאר הכלים שעמדים לרשותכם.

אשמח לענות על שאלות ולדון על רעיונות.
בהצלחה
אין ספק שאחד הדברים המעצבנים ביותר בתחום ההפקה והיצירה הממוחשבת זה בעיות CPU, בעיות סאונד יכולות לגרום למאמץ שבסופו סיפוק, מחשב גורר רגליים גורם לתסכול וחוסר אונים.
הבעיה הראשונית היא לייטנסי בשמע, שמפריע במיוחד בעת הקלטה, הבעיה החמורה יותר היא של מפיקים, לייטנסי באוטומציות וקושי של התוכנה לקלוט את מלוא האינפורמציה.
זה יכול להגיע עד כדי אי השמעה של הפרויקט כלל או להסתפק בהשמעת גניחות מכמירות לב.
כך או כך זה פוגע בזרימת העבודה ובאיכותה.
אז מה עושים???
קודם כל קונים מחשב טוב! הכי טוב!
במיוחד בכל מה שקשור ללייטנסי המעבד ישחק תפקיד מרכזי, לכן כדאי לקנות את המעבד הכי מתקדם בשוק- כמובן בהתאם לתקציב, אך המינימום למחשב אולפני הכולל הפקה אלקטרונית הוא i7 מדור מתקדם. (בהפקה אלקטרונית שאינה מבוססת דגימות אלא סינתזה, המחשב מייצר בזמן אמת את הצלילים מה ששואב CPU).
ואז קונים כרטיס קול שידוע שמצטיין במינימום לייטנסי (כמו RME ועוד).
ואז משתדלים לעבוד בצורה הכי נכונה מבחינת המחשב.
> עבודה בגרופים חוסכת מן הסתם המון CPU.
> עבודה מקבילית עם ערוצי אפקטים, מה שמאפשר לשלוח הרבה ערוצים לריוורב אחד (עזבו שזה הגיוני מעוד סיבות) ואפילו לקומפרסור אחד.
> רינדור של הצלילים - במיוחד בצלילים אלקטרוניים - יסייע למחשב.
>עבודה באוף ליין פרוססינג, שמאפשרת להשפיע מיידית על הסאונד, לדוגמה לשים ריוורב שיהפוך לחלק מהסאונד ולא מאמץ את המחשב לשים שוב ושוב את הריוורב.
> לעשות באונס אחרי שינויים בדגימה כמו פיידים, חיתוכים ושיונויי פיטש. (השורה הזאת צריכה ברור כי סטודיו ביט טוען שזו עבודה באוף ליין פרוססינג שלא אמורה להשפיע על הCPU, אך במקביל גם רותי ואליס טוענת שזה משפיע).
>הכירו את הלחצן שמכבה אוטומטית כל פלאג שגורם ללייטנסי, כמובן שזה לא רלוונטי לעבודה בשלב ההפקה אבל זה מעולה לשלב ההקלטות, הפרויקט יכול להיות עמוס במאה פלאגינים רוחשים, בלחיצה אחת כל המפריעים כבים ואפשר להקליט ללא הפרעה.
מצרף תמונות איך מגיעים אליו ואיך הוא נראה.
מכירים עוד דרכים? המלצות נוספות? שתפו כאן באשכול, תודה רבה!
ראיתי שבמהלך אשכול פורה ומפרה של אגדת המיקסים @חיים גוטסמן היה דיון קצר בנושא המונו והסטריאו.
אני רוצה לחלוק מהידע שלי ושכך תעשו גם אתם...
קודם כל בעולם שלי (האלקטרוני) היחס למונו הוא קריטי בשתי מובנים:
1. מועדונים ועוד מנגנים במונו! כך שטראקים חייבים להישמע טוב במונו.
2. מונו יותר בועט ומוזיקה אלקטרונית חייבת לבעוט...

בכדי ליצור תמונת מונו רצויה משתמשים גם בשיטת השכבות וגם בהסתכלות כללית על המיקס כמכלול של מונו וסטריאו.

בשיטת השכבות נדאג שלכל תפקיד מרכזי תהיה נוכחות במונו ובסטריאו בצורה מאוזנת, אז לדוגמה ניקח את הליד.
קודם כל נוודא שהשכבה המרכזית היא במונו לחלוטין (נעשה זאת באמצעות מכשיר מיועד וגם נוודא שהפריסט הוא 'סוליסט' ללא דיטון).
לאחר מכן נבצע הרחבת סטריאו באמצעות שכבה נוספת שתהיה נוכחת בסטריאו.

יש מליון דרכים לגרום לצליל להישמע סטריאופוני, דיטון, EQ מיד סייד, שימוש בווידר, AUTOPAN שינוע מצד לצד והכי קלאסי ומגניב- לקחת שתי שכבות ולצדד באופן מוחלט לצדדים.

בהסתכלות כללית על המיקס, כמו שבתוך הליד צריך להיות מקום לשכבת המונו ולשכבת הסטריאו כך גם במיקס הכללי צריכים להיות תפקידים יותר מונופוניים ויותר סטריאופונים שייצרו תמונה שלימה בשיר הסופי עשירה בסטריאו אך עם נוכחות מספקת במונו מצד שני.

מקובל לשים נמוכים במונו מוחלט- עניין גם של תדרים ש'משתוללים' בחדר, ובאופן כללי להתייחס למידע מרכזי כמונופוני- כמו זמר תופים ובס, ולשאר התפקידים כסטריאו.

עניין נוסף, הוא שהסטריאו הינו אשליה, ולכן תמונה קבועה לא תרגיש מספיק עשירה וצריך גם תנועתיות, הדוגמה הקלאסית והמקובלת היא להתחיל את הדרופ במונו ולפתוח את הסטריאו בסיבוב השני מה שמרגיש כהתפוצצות סטריאו מהממת.

עד כאן בהליך ההפקה, אך גם בשלב המיקס, במוזיקה אלקטרונית המנוגנת כאמור במונו במרבית הפעמים, חייבים לוודא שהמיקס נשמע טוב במונו, ולכן בודקים את המיקס במונו ורואים אם יש התנגשויות בין הערוצים המצודדים, צידודים במוזיקה אלקטרונית לא מהווה פיתרון סופי לבעיות מיקס!

עד כאן בנוגע למוזיקה אלקטרונית...

נראה שבמוזיקה החיה ההתייחסות היא שונה לחלוטין בעיקר ביחס למונו.

חשוב לציין שזו סלע מחלוקת בכלל בין ממקססים האם חייבים להתייחס למונו, יש טוענים "בעיה שלהם" (עושה רושם שזו הנטייה של חיים גוטסמן) ויש שאומרים בעידן הקריוקי אין ברירה:)

ממקססים או בקיאים מכל העולמות מוזמנים לחוות את דעתם ולשתף מנסיונם.
אז השיר החדש של חיים שלמה מאיעס כבר כאן ויש לי הרבה מה לומר עליו.

קודם כל מאיעס הוא תופעה נדירה במגזר החרדי, מי שהצליח למתג את עצמו כידו בכל, לא נמנע מהומור עצמי (בס קול), ושר קאברים נועזים של להיטי פופ לוהטים.
בנוסף על השירים הצבעוניים והאלקטרוניים, היו גם כמה שירים רציניים ("על זאת" הזכור לטוב ועוד).

אך כעת נחתה עלינו הפצצה האמיתית בשיר "קרע" בשיתוף פעולה עם האמן דייויד טויב על הלחן, העיבוד והמיקס.

הלחן, אולי הכי טוב ששמעתי מדייויד, השיר מתחיל "אבינו מלכנו שלח" בנעימה רכה ונוגעת אך אז הלחן מזנק אל על בחדות "רפואה שלימה שלח" בנעימה לוחצת ומרגשת. הפזמון ממשיך את הקו הנוגע והשברירי מעט. בגדול- מושלם!

העיבוד מינימליסטי באופיו, אך עצום באפקטיביות שלו. באמצעות נגיעות פסנתר בלבד, מצליח דייויד למקסם את הרגש בלחן, ובכניסה של הבית בפעם השנייה, נמוכים בפסנתר ומעט גיטרות מרגישים כמו ההתפוצצות בביירות.

מילה נוספת על העיבוד, לכל אורך התפתחות העיבוד לא נכנסים תופים מלבד כלי הקשה, מה שמלמד על חשיבה נועזת וחדשנית המאפיינת את מאייעס מהעולם האלקטרוני - הפעם בעולם המוזיקה החיה.

העיבוד הקולי פנומנלי - כמצופה מדייויד טויב, אך במיוחד התחברתי לניגודיות בין המונו לסטריאו בהתחלה (ברמת המאקרו לשאינם בקיאים, מונו מתייחס לזמר כסולו וסטריאו למקהלה), כשמאייעס נכנס הקול שלו קרוב לאוזן ומונופוני ואז הקולות נכנסים בסטריאופוניות מושלמת ומקיפים את כל מרחב השמיעה.

לסיכום, חווית שמיעה יוצאת דופן, אז למה אתם מחכים? רוצו להאזין ולהתחבר!...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה