הנושאים החמים
אתגרי איור
אתגרים שבועיים של אמני האיור בקהילת המאיירים של פרוג
- נושאים
- 117
- הודעות
- 3.5K
18 תגובות
8 תגובות
10 תגובות
5 תגובות
5 תגובות
ועוד 2 נוספים
18 תגובות
ועוד 2 נוספים
9 תגובות
1 תגובות
1 תגובות
10 תגובות
0 תגובות
24 תגובות
בס"ד
אני רוצה לשתף אתכם כאן במיזם שאני עובדת עליו כבר כמה חודשים.
הרעיון התחיל לנבוט אצלי בשנה שעברה
אני זוכרת את ההלם שחטפתי כשראיתי תמונה מהלווייתו של האדמו"ר מנובומינסק - אלונקה, אברכים בודדים, רחבה שוממה.
בזיכרוני צפו ועלו תמונות מלוויה אחרת. הלוויתו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל בפורים לפני שלושים וחמש שנה.
הייתי אז נערה בת 16. מאות אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה.
ההתפעמות שאחזה בי אז למראה התמונות הביאה אותי לרצות לדעת יותר על רבי משה פיינשטיין זצ"ל, לקרוא אודותיו, לשמוע.
בלעתי המון חומרים כתובים שהתפרסמו בשעתו. בתודעה שלי אני מציינת את ה"היכרות" הזאת, כביכול, עם דמותו המרוממת כאבן דרך בעיצוב ערכי ושאיפותי.
חשבתי על כך שהנה עכשיו אנחנו ניצבים מול אבידתו של האדמו"ר מנובומינסק זצ"ל ששימש כמנהיג דגול ונתן את ליבו בכל דרך אפשרית על מנת לקרב יהודים אל אביהם שבשמים. כשלכאב על האבדה הגדולה התווסף הכאב על שלא זכינו, בשל מגבלות הקורונה, ללוות את הצדיק כפי הכבוד שהיה ראוי לו.
אמנם הרבי לא היה זקוק לכבוד הזה, למעשה הוא ברח מהכבוד כל חייו. עם זאת, אנו עצמנו זקוקים לכך כדי לבטא את הערכתנו לתרומתו הגדולה לחיים היהודיים ולהעמקת הקשר שבין יהודים לאביהם שבשמים. אנו זקוקים לחיבור הזה אל אישיותו המרוממת ואל הערכים שהוא הנחיל ושאותם היינו רוצים שיכירו גם הדורות הבאים.
החלטתי להתגייס ולעשות מעשה. ובכדי לא להאריך כאן יתר על המידה אני מזמינה אתכם לקרוא על המיזם בקישור הזה.
אשמח לחוות דעתכם ולרעיונותיכם כיצד ניתן לקדם את המיזם.
תודה רבה
ורק בשורות טובות
אני רוצה לשתף אתכם כאן במיזם שאני עובדת עליו כבר כמה חודשים.
הרעיון התחיל לנבוט אצלי בשנה שעברה
אני זוכרת את ההלם שחטפתי כשראיתי תמונה מהלווייתו של האדמו"ר מנובומינסק - אלונקה, אברכים בודדים, רחבה שוממה.
בזיכרוני צפו ועלו תמונות מלוויה אחרת. הלוויתו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל בפורים לפני שלושים וחמש שנה.
הייתי אז נערה בת 16. מאות אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה.
ההתפעמות שאחזה בי אז למראה התמונות הביאה אותי לרצות לדעת יותר על רבי משה פיינשטיין זצ"ל, לקרוא אודותיו, לשמוע.
בלעתי המון חומרים כתובים שהתפרסמו בשעתו. בתודעה שלי אני מציינת את ה"היכרות" הזאת, כביכול, עם דמותו המרוממת כאבן דרך בעיצוב ערכי ושאיפותי.
חשבתי על כך שהנה עכשיו אנחנו ניצבים מול אבידתו של האדמו"ר מנובומינסק זצ"ל ששימש כמנהיג דגול ונתן את ליבו בכל דרך אפשרית על מנת לקרב יהודים אל אביהם שבשמים. כשלכאב על האבדה הגדולה התווסף הכאב על שלא זכינו, בשל מגבלות הקורונה, ללוות את הצדיק כפי הכבוד שהיה ראוי לו.
אמנם הרבי לא היה זקוק לכבוד הזה, למעשה הוא ברח מהכבוד כל חייו. עם זאת, אנו עצמנו זקוקים לכך כדי לבטא את הערכתנו לתרומתו הגדולה לחיים היהודיים ולהעמקת הקשר שבין יהודים לאביהם שבשמים. אנו זקוקים לחיבור הזה אל אישיותו המרוממת ואל הערכים שהוא הנחיל ושאותם היינו רוצים שיכירו גם הדורות הבאים.
החלטתי להתגייס ולעשות מעשה. ובכדי לא להאריך כאן יתר על המידה אני מזמינה אתכם לקרוא על המיזם בקישור הזה.
אשמח לחוות דעתכם ולרעיונותיכם כיצד ניתן לקדם את המיזם.
תודה רבה
ורק בשורות טובות
5 תגובות
ועוד 2 נוספים
58 תגובות
19 תגובות
32 תגובות
ועוד 1 נוספים
6 תגובות
ועוד 1 נוספים
16 תגובות
3 תגובות
עמוד 5 מתוך סיפור קומיקס שכתבתי ואיירתי עבור מגזין ׳ילדודס׳ של קופת חולים כללית לחנוכה (משרד פרסום דץ עמיחי)
אחרי שהיו מרוצים מהקומיקס של סוכות ב״ה, חזרו אלי בבקשה לאייר קומיקס לחנוכה, ועכשיו סיימתי חוברת שלישית של דפי עבודה לילדים, למתחמי החיסונים.
בתחילת תהליך העבודה בינינו, נתנו לי הנחיות על כל צעד ושעל, כעבור זמן קצר כנראה קלטו שאני לא 100% ומאז הרגישו בטוחים להשאיר בידי גם את יצירת הרעיונות.
אהבתם את התהליך?
לימד אתכם משהו?
אם יש לכם שאלות, אשמח לענות!
סטורי בורד, לא מתכנן עדיין את גודל הפריים, אלא רק את ההתרחשות בתוכו (כולל טקסט):
אחרי כמה סקיצות, סיימתי את האינק:
בשלב הצביעה אני מוריד את בועות הקומיקס, בשביל לצבוע את הכל, ע״מ שאוכל להזיז אותן אח״כ במידת הצורך:
שלב אחרון של תאורות והצללות, משאיר למשרד פרסום למלא את הטקסט, (אחרי הכל אני מאייר ולא גרפיקאי):
צפה בקובץ המצורף 826857
בהצלחה ביצירות שלכם!
אחרי שהיו מרוצים מהקומיקס של סוכות ב״ה, חזרו אלי בבקשה לאייר קומיקס לחנוכה, ועכשיו סיימתי חוברת שלישית של דפי עבודה לילדים, למתחמי החיסונים.
בתחילת תהליך העבודה בינינו, נתנו לי הנחיות על כל צעד ושעל, כעבור זמן קצר כנראה קלטו שאני לא 100% ומאז הרגישו בטוחים להשאיר בידי גם את יצירת הרעיונות.
אהבתם את התהליך?
לימד אתכם משהו?
אם יש לכם שאלות, אשמח לענות!
סטורי בורד, לא מתכנן עדיין את גודל הפריים, אלא רק את ההתרחשות בתוכו (כולל טקסט):
אחרי כמה סקיצות, סיימתי את האינק:
בשלב הצביעה אני מוריד את בועות הקומיקס, בשביל לצבוע את הכל, ע״מ שאוכל להזיז אותן אח״כ במידת הצורך:
שלב אחרון של תאורות והצללות, משאיר למשרד פרסום למלא את הטקסט, (אחרי הכל אני מאייר ולא גרפיקאי):
צפה בקובץ המצורף 826857
בהצלחה ביצירות שלכם!
ועוד 1 נוספים
7 תגובות
10 תגובות
20 תגובות
34 תגובות
ועוד 3 נוספים
23 תגובות
24 תגובות
7 תגובות
8 תגובות
51 תגובות
Reactions: שמעון שפירא, פטריוט, שרה אפרת ועוד 23 משתמשים26 //