קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
זוכרים את ההודעה שכתבתי פעם 'היום חניון מחר קניון'....?

היום אנחנו נמצאים ב'עונת החרדים'... פעם קראו לזה 'עונת המלפפונים'... כשאין על מה לדבר משתדלים לדבר על החרדים, ההסתה והשנאה ימשיכו עד לאירוע הגדול הבא, זה יכול להיות הולילנד ויכול להיות פיגוע ח"ו, או אולי פיגוע בהולילנד...

אבל אנחנו נשארנו המלפפונים שמעבירים עליהם את זמן הרייטינג, ובזה התקשורת צודקת! כן, אנחנו מלפפונים כמושים מקווצ'ים, עילגים, שכולנו יודעים שכמה נערי שוליים + מספר פרות מגושמות מבעירים פחי אשפה, צועקים, שוברים מרעישים, ומשתוללים, והם הם החלון ראוה שלנו.. אין לנו מערך הסברה נכון! אין לנו! לצורך הענין אין משרד פרסום שלקח על עצמו פרוייקט להציג את העמדה החרדית בצורה נכונה קריאייטיבית מתוך אסטרטגיה ברורה..

אולי זה הזמן שנרים כאן את הכפפה, אולי בכל זאת? אולי ?
בשביל מה יש כאן בפרוג, כל כך הרבה מעצבים מהליגה הראשונה, אנשי קריאייטיב ופרסום?
מצד אחד אני רואה כאן מקצוענות, ומצד שני ברחוב יש עלגים ופוחזים ששופכים על תדמיתנו חומצה. ולמה זה נשתוק אה.?

אה?? גייואלד!! אחים יקרים בני פרוג המסולאים מפז, החלצו חושים למלחמה!!! מי במקלו ומי במקלדתו..
תרצה גרנות הלכה לעולמה
כתבי אייס | 28.05.10 | 00:15

גרנות, שבשנים האחרונות ניהלה את בית הספר לקופירייטינג ACC, העמידה דורות של קופירייטרים במשך למעלה מ-20 שנה

תרצה גרנות, "הכוהנת הגדולה של הקריאייטיב הישראלי", הלכה הערב (ה’) לעולמה בעקבות מחלה.

גרנות לימדה פרסום וקופירייטינג למעלה מ-20 שנה, והיתה בעצמה קופירייטרית בחסד עליון. בין הסיסמאות שהגתה, ושהפכו לנכס צאן ברזל: "טיטולים", "אם שותים לא נוהגים", "חכו לי ביולי" של המכביה, "אלימות - זה לא ייפתר אם לא תספר" ועוד.

גרנות נחשבה לתופעה מיוחדת בעולם הפרסום: אישה חמה ואמיתית, שלכאורה רחוקה מצורת המחשבה העסקית-פרסומית. בראיון שנתנה לפני מספר חודשים ל’ליידי גלובס’, סיפרה גרנות: "אין לי שום חוש לכסף, לא נעים לי לבקש כסף, לדבר על כסף, אף פעם לא גובה את מה שמגיע לי על עבודות. כל הזמן רציתי להיות אשת עסקים, ומרגע שהבנתי שאין לי את זה - נרגעתי. יש לי את בית-הספר וגם לקוחות, אבל כסף הוא כמו חול בין הידיים. יש לי דירה שכורה, מותגים אני ממילא לא קונה, אני סוציאליסטית בתפיסת העולם שלי. ואולי אני סתם קיבוצניקית מופרעת".

גרנות פתחה ב־1986 פתחה קורס קופירייטינג עם מוטי מורל, ולימדה אלפים רבים של תלמידים. אחר כך התפרקה השותפות עם מורל, והיא לימדה בשיתוף עם איגוד חברות הפרסום ב’בצפר’. השותפות בין הגופים התפרקה לפני שלוש שנים, והיא המשיכה ללמד בבית הספר ACC. רק בימים האחרונים פורסם כי אחוזים גבוהים מקרב תלמידי ACC מתקבלים לעבודה בענף הפרסום. בשנים האחרונות, היא גם פתחה קורס קופירייטינג לחרדים. במקביל שימשה כיועצת מיתוג לחברות שונות, ביניהן גם חברת התרופות אגיס.

על מועד הלוויתה יפורסם בהמשך. יהי זכרה ברוך.

http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=142324&catId=1
כזכור לא מזמן נפרץ פרוג ע"י האקרים טורקים בעקבות הפגיעה בשגריר
הפעם הם חוזרים ובגדול...
הנה כמה עצות להשמר מהם...
מתוך
דה מרקר
מתקפת האקרים פרו פלסטינים בעקבות המשט הטורקי נמשכת ביתר שאת. עד כה נפרצו למעלה מ-1,000 אתרים שונים, בהם גם אתרים רשמיים כמו אתר האינטרנט של עיריית תל אביב בסיומת gov.il, כך דיווחה מעבדת המחקר של מגלן טכנולוגיות הגנת המידע.

בין האתרים הנוספים שנפרצו: דפים מסוימים באתר סטימצקי, אתר ליכודניק, עמודים אישים של ח"כ מהליכוד באתר ליכודניק, אתר אוניברסיטת בן גוריון (פריצה פנימית), האתר הרשמי של הסתדרות רופאי שיניים והאתר של ג'ילט ישראל. אמש דווח כי גם אתרים רשמיים של קבוצות מכבי והפועל תל אביב נפרצו.


מנכ"ל מגלן שי בליצבלאו: "ההתקפה הזו מתנהלת בהחלט לפי הערכות המצב שלנו. כדי לבצע פריצה איכותית, הרבה מעבר לשינוי סתמי של עמוד הבית, נדרש זמן רב יותר ומאמץ חשיבתי שונה ואכן, באתרים שנפרצו הלילה אנחנו עדים לשינוי תפיסתי מהותי של אותם האקרים שמנצלים חולשות מהותיות במערכות האתרים - הם ניגשים למקומות עמוקים ופנימיים יותר בתוך האתר. אין ספק כי הנזק מפריצות עומק שכאלה מהותי ומשמעותי הרבה יותר הן מבחינת שעות אדם שיושקעו בתיקונו והן מבחינת פוטנציאל הנזק שפועל כרגע ללא מפריע במערכת עצמה".



אמש דיווחנו כי האקרים ישראלים החלו להגיב במתקפות כנגד אתרים טורקיים ובעקבות כך שורה של אתרים נפרצו. לבעלי אתרים מפיצה מגלן שורה של המלצות:

1. וודאו כי בכל שרתי האינטרנט מותקנים כל תיקוני התוכנה האחרונים. (patch, fix, service packs) ובמידת הצורך עדכנו אותם מיידית, לרבות טלאי האבטחה כנגד תקיפות Denial of Service על כל צורותיהם. דגש על שרתים מסוג WEB, MAIL, DNS בכל מערכת הפעלה.
2.ודאו כי הוגדרה התראה על חריגה ממספר מקסימאלי של קישורים בו-זמנית לאתרי אינטרנט.
3.וודאו כי מערכת ניהול האתר (admin/management/stat) או שרת הדואר חסומה לגישה אנונימית מרשת האינטרנט; מותרת רק לגישה מכתובת/רשת מזוהה.
4.ודאו כי סיסמאות גישה למערכות ניהול, אבטחה ותקשורת הוחלפו מברירת המחדל.
5.חסמו מיידית גישה אנונימית לנתב הארגוני מגישה אנונימית מרשת האינטרנט. יש להגדיר כתובת IP של הספק או כתובת IP של צוות תקשורת (פנימי) בלבד.
6.בדקו כי שרת סינון הוירוסים והקוד העוין הארגוני מעודכן לבסיס חתימות נכון להיום הן ברמת הארגון והן ברמת תחנות המשתמשים.
7.העבירו התראה לכל משתמשי הארגון לערנות מוגברת בדבר קבלת דואר אלקטרוני לא מזוהה, דואר שרשרת או קובצי דואר מצורפים (attachments) המכילים קובץ הפעלה או מבקשים מהמשתמש לבצע פעולה אקטיבית למול הצרופה או לינק המופיע בהודעת הדואר.
8.היעזרו בספק התקשורת, ספק האינטרנט או חברת האינטגרציה לביצוע ההנחיות.
כך הסיפור
עמותת המקור רוצה להכניס למודעות את התכנה החופשית (קוד פתוח) בישראל ובציבור החרדי הרעיון ליצור כמה שיותר משתמשים בכלים פתוחים וכך משרדי הממשלה יתנהלו בהתאם (יתמכו בעוד דפדפנים ולא יחייבו אותך להוציא כסף על מה שאתה לא צריך)
(לדוגמה בצורך לקנות אופיס בגלל שכל הקבצים מהסמינר הם בגרסת 2007 אני לא מדבר בכלל על התאימות של 2010 ועל גרסאות לא חוקיות,
עוד דוגמה כמו זה שמרוב השימוש באקספלורר אתה לא יכול לגשת לבנק דרך האינטרנט עם שום דפדפן אחר כי לאקספלורר יש שפה מיוחדת שלא תומכת בשום תקן)
השאלה איך לעשות כזה דבר שהציבור יבין שיש לו חלופה לתכנות קיימות וקנייניות
אני מדבר על תחליפים שכן טובים וכן נותנים את צרכים שלנו רק בלי כסף
נכון הם יצטרכו קצת זמן להתרגל אליהם וללמוד איך הם עובדים אבל זה רק לזמן קטן מה גם שהוא חוסך כסף
אני מבין שמדובר פה על אתגר שיווקי כי זה לשנות הרגלים
מה אתם אומרים יש רעיונות איך להצליח?
לא יודעת אם זה המקום לכלות בו את זעמי, אבל אני חייבת להוציא קצת קיטור.

בעקבות הארועים האחרונים שהתרחשו במדינה (המשט ״לשלום״) החלטתי לקרוא גם את מה שכתוב באתרים ״חוצניקיים״, פניתי לאתר "yahoo" האמריקאי וחיפשתי את המאמר שמדווח על מה שקרה ולראות איך הם מדווחים על כל האירועים. כשסיימתי לקרוא רתחתי מעצבים, זעם או כל מה שזה לא יהיה.

הדיווח היה כל כך שונה ממה שמדווח בארץ, מדובר על אותו אירוע, אבל מהצד השני זה נראה שרק חיכינו להתקלות הזו כדי שנוכל ׳לכסח׳ אנשים מהצד השני.

אני שואלת אותכם, באמת אין לישראל שום מערך הסברה מתאים?! הרי זה לא יכול להיות שלמדינה שיש לה כל כך הרבה התקלויות ואירועים שונים לא תהיה שום דרך להסביר/להגן על עצמה ממתקפה תקשורתית כל פעם מחדש.

אני לא מחכה שהעולם יבין אותנו ויפסיקו לשנוא אותנו, אבל למה אנחנו לא מוצגים בעולם באור קצת שונה? אין בארץ אנשים מוכשרים מספיק בשביל לעשות את זה? ואלה שאחראים על זה כרגע לא עושים עבודה הכי טובה כרגע.

זהו, סיימתי להוציא קיטור.

המאמר ב-yahoo: (סליחה על אורך הקישור, אני לא יודעת איך להפוך אותו לטקסט)

http://us.m.yahoo.com/w/ynews/artic...a/ml_israel_palestinians&.intl=us&.lang=he-il
  • 774
  • בעתק הדבק מ-http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1171419.html


    מעצב ישראלי מציג: האייפון קילר האמיתי
    מאת עודד ירון
    רונן קדושין, מעצב תעשייתי שחי בברלין ועוסק בעיצוב בקוד פתוח, הציג מוצר שבאמת יכול לחסל כל אייפון - פטיש

    מאז צאתו של האייפון לשוק, כל יצרניות הטלפונים פתחו במירוץ ליצירת האייפון קילר - הטלפון שינצח את אפל במגרש בו הפכה מיידית לקובעת הטון. לאחרונה יצא מעצב ישראלי עם רעיון חדש לחיסול האייפון.

    הרעיון ההומוריסטי של רונן קדושין, מעצב תעשייתי שחי בברלין, לוקח את התפיסה של האייפון קילר כפשוטה - מדובר בפטיש פלדה מאסיבי בחיתוך לייזר שנראה במבט מלמעלה קצת כמו התשובה לשאלה - "מה היה קורה אם אפל היתה ממציאה את הפטיש?".

    רונן קדושין, מעצב תעשייתי שחי בברלין, הציג את האייפון קילר החודש בהרצאה, בה דיבר על אהבתו הגדולה - עיצוב פתוח - השואב מעולם הקוד הפתוח בתוכנה. קדושין מעלה את העיצובים שלו לאתר שלו ומשם יצרנים יכולים להוריד את העיצובים בחינם. בהרצאה הסביר כי אם אתה עושה משהו "בדרך הזו, אנשים יסתכלו על זה, ייצרו את זה יעתיקו את זה, ידברו על זה יכתבו על זה בבלוגים ביותר מקומות מאשר אם זה יהיה עיצוב סגור".

    קדושין הסביר בדף המוצר של האייפון קילר כי "זו אמירה על מעמדם של מוצרי טכנולוגיה ודמויות , שזוכות בימינו להערצת התקשורת והציבור, בשילוב עם היכולות שלי להגיב ולבקר את זה בדרך הומוריסטית, ובעיצוב פתוח".

    אבל, למקרה שמישהו חשש, קדושין מבטיח "אף אייפון לא נפגע במהלך פיתוח האייפון קילר".

    Ronen Kadushin: Open design and the iphone killer from robertanderson on Vimeo.
    0 תגובות
  • 1K
  • העתק הדבק מהבלוג http://shlomi-israely.blogspot.com/2010/05/blog-post_30.html

    דרושים גרפיקאים ועורכי וידאו עבור קידום הקוד הפתוח

    פורסם על ידי sijp ב- יום ראשון, מאי 30, 2010


    מזה מספר ימים שאני, ליאור קפלן ולורה גויכמן חושבים על דרכים לשווק את עמותת המקור ואת פעילויותיה. פתחנו עמוד בויקי של המקור, שמדבר על הדברים שצריך לעשות והדילמות בהן אנחנו נתקלים.

    כרגע לדעתנו צריך לעבוד במספר מישורים, הראשון כולל העלאת המודעות של הקוד הפתוח ועמותת המקור ע"י יצירת גרפיקה ווידאו אשר מקדם את הקוד הפתוח.

    מישור נוסף הוא קידום פעילויות העמותה, כמו הכנס השנתי "אוגוסט פינגווין" ו"יום התוכנה החופשית".

    המדיה שכרגע אנחנו רוצים לעבוד דרכה היא בלוגים ואתרי תוכן - משמע שצריך את העזרה שלכם, בעלי בלוגרים יקרים, בשביל להעלות את המודעות של העמותה.


    אבל כמובן אנחנו צריכים עוד אנשים יצירתיים, אשר מוכשרים בתחום הגרפיקה, מוזיקה ווידאו, על מנת להפיק גרפיקה וסרטונים אשר יפרסמו את העמותה ואת הקוד הפתוח. המטרה היא להקים "צוות" אשר יעבוד בצורה משותפת ויפיק תכנים אלו.

    בהקשר דומה, אני רוצה לדבר על פרוייקט אישי שחשבתי לקדם - הקמת קהילה ישראלית סביב תוכנות הגרפיקה החופשיות; בלנדר, גימפ, אינקסקייפ ועוד... פתחתי "בלוג טיוטא" פה בבלוגר על מנת להציג את הרעיון הכללי של האתר. כמובן שהמטרה בסוף היא להקים אתר אשר מבוסס על טכנולוגיות פתוחות (דרופל, וורדפרס או משהו בסגנון), אשר יעזור להקים קהילה ישראלית של גרפיקאים תוך כדי הפצה של מגזין טכני עם מדריכים (בדומה ל־Blender Art Magazine), תרגום מדריכים, פורומים לשאלות תמיכה, חדשות בעברית וכו'.

    אם אהבתם את הרעיונות ואתם רוצים להצטרף צרו איתי קשר בתגובות או במייל.​
    0 תגובות
    "קריאייטיב זה מונח של העבר"

    חמישה סמנכ"לי קריאייטיב מובילים התכנסו לפאנל כלכליסט כדי לדון בעתידו של התחום על רקע השינויים הטכנולוגיים המהירים בעולם. על רוב הדברים הם לא הסכימו - אפילו לא על המשמעות האמיתית של המונח "קריאייטיב"

    חגי לוי
    כלכליסט

    לא היה פשוט לכנס לחדר אחד חמישה סמנכ"לי קריאייטיב מהמשרדים המובילים בענף. ניסיון לנהל דיון על עתיד הקריאייטיב ועל תפקידו של משרד הפרסום על רקע שינויים כלכליים וטכנולוגיים בעולם היה אפילו יותר מאתגר: חוסר ההסכמה ביניהם ברמה המקצועית, בשילוב מאבקי האגו בין האנשים שמהווים את עמוד השדרה היצירתי בכל אחד מהמשרדים, נהפך לקראת סוף הפאנל לוויכוח קולני ורווי אמוציות.

    הפאנל נערך לקראת אירוע פורטפוליו נייט, שיתקיים בחסות גיתם ובהשתתפות חמשת סמנכ"לי הקריאייטיב, ובו ייבחנו 100 מועמדים מבתי ספר לעיצוב ופרסום שמנסים לפרוץ לענף. מדובר באירוע בינלאומי שמתקיים הערב ב־36 ערים ברחבי העולם ונועד לאתר את דור העתיד של הפרסומאים.


    וידאו: חגי דקל, עורך הסרט: יובל ליפשיץ

    ההתחלה היתה דווקא רגועה, כשהמשתתפים התבקשו להגדיר מהו בעיניהם קריאייטיב טוב.

    צור גולן, שלמור־אבנון־עמיחי: "קריאייטיב הוא כלי שנועד לשרת מסר, לא לעמוד בזכות עצמו. כשאני שופט עבודה, אני בודק אם הקריאייטיב מנוצל להעברת מסר באופן מבריק וחדשני".

    גיא בר, גיתם: "שני דברים הופכים קריאייטיב לטוב: רלבנטיות ובולטות. אם אין רלבנטיות למוצר, הקמפיין בסך הכל משרת פנטזיה של מי שיצר אותו. הבולטות אחראית לכך שמה שאתה אומר ומראה מעורר רגש בצד השני: כעס, צחוק או עצב. אם משהו מזה קרה, כנראה המסר עבר".

    אין מצבים שבהם הקריאייטיב הוא המטרה, למשל ליצור בידול בין המשרדים ולשדר מסר לענף?
    יורם לוי, באומן בר ריבנאי: "בואו לא נתבלבל: אני לא משרת את המשרד, אלא את הלקוח. אנחנו רואים לפעמים קמפיינים שנראים כמו אג'נדות של משרדים, אבל במקרים שבהם משהו משרת את המשרד ולא את הלקוח, מהר מאוד הבלוף הזה יתגלה".

    עולם חדש

    השיחה מקבלת תפנית כאשר ניב חורש, משנה למנכ"ל בראובני פרידן, שבתפקידו הקודם שימש סמנכ"ל הקריאייטיב של המשרד, מטיל ספק בקיומו של המושג שעומד בבסיס התואר של כל הנוכחים בחדר, לרבות הוא עצמו. "אני חושב שקריאייטיב זה מונח של העבר, ושהיום כל מי שנמצא כאן חוטא בכך שהוא מנצל במקרה הטוב 15% מהיכולות של אנשי הקריאייטיב שלו", אומר חורש. "בעולם החדש שבו אנחנו חיים כיום, להשתמש באנשי קריאייטיב כדי להביא רעיון למודעה או לסרט זה בעצם לא לנצל את המשאב האנושי הזה. יש המון אנרגיות במשרדי הפרסום שצריכות ללכת לחשיבה יצירתית לטובת מחלקת השיווק של הלקוח — לא כדי לייצר עוד מודעה לבריף. אני מדבר על שינויים בסדר גודל כמו זה של טרה שמיתגה את כל האריזות שלה בצבעים של פרה, או שטראוס ששמה פרצופים של צרכנים שלה על גביעי דנונה" (שני המהלכים המדוברים לא נעשו על ידי ראובני פרידן - ח"ל).

    אז אתם בעצם לא מחפשים קריאייטיב, אלא פתרונות שיווקיים?
    בר: "למה זה סותר? צריך לתת להם גם פרסום קלאסי וגם רעיונות שיווקיים".

    גולן: "קריאייטיב צריך להיות בכל מקום, לאו דווקא במדיות מסורתיות, ואני חושב שכולם מסכימים עם הקביעה הזו. אבל האתגר שלנו הוא לעשות מהלכים שייתנו ללקוח פתרונות יצירתיים".

    חורש: "אבל אני מצפה מאנשי קרייטייב שיידעו להביא רעיונות שהם לא בשטאנץ הקבוע של מודעה או שלטי חוצות מגניבים, אלא שיהיו ממש מחוברים ללקוח. הכוח האמיתי של משרד פרסום הוא ביצירתיות שאין אצל הלקוחות, ואנחנו צריכים לנצל את האנשים שלנו לקחת את הלקוח למקומות יותר חדשניים".

    גולן נשמע ספקטי: "מתי בפעם האחרונה בא אליך קופירייטר ונתן לך רעיון מדיה יוצא דופן? זה לא ממש קורה".

    בר מגיב על הדברים בתקיפות, והשיחה מתחילה להתלהט: "על מה אתה מדבר?! בחישגד המצאנו מוצר שלם כדי להרחיב את קהל היעד לנשים. רק אחר כך תפרנו סביבו קריאייטיב. הכל נבע מהמשרד".

    זה תהליך טיפוסי בענף? רעינות שיווקיים שצומחים מלמטה, בקרב מעצבים ואנשי קופי?
    חורש: "במשרדים הגדולים זה כבר קורה, חד־משמעית".

    בר: "אתה מפספס את הדברים בשנה־שנתיים. אצלנו במשרד אנחנו כבר מערבים את מחלקות הפלנינג והתקציבאות בסדנאות לחדשנות רעיונית".

    גולן: "אם הלקוחות יידעו להשתמש במשרדי הפרסום שלהם כשותפים אסטרטגיים בשלבי פיתוח המוצר — הם ירוויחו מהתהליך".

    זה נשמע כמו רעיון אוטופי יותר ממציאות.
    גולן: "זה נכון, הרבה לקוחות לא יודעים, או לא מסכימים, להשתמש במשרד הפרסום שלהם כבר בשלבים מוקדמים של התהליך החשיבתי. אני רוצה להיות מעורב יותר".

    אנשים מרקע שונה

    אולי במקום בוגרי קופירייטינג ועיצוב אתם צריכים לקחת בוגרי מינהל עסקים?
    לוי: "זו הערה מצוינת. אני יודע שבמשרדים אחרים זה קורה, והם מגייסים לא רק בוגרים של המוסדות הרגילים, אלא גם אנשים מרקעים אחרים, שיש להם חשיבה רעיונית פורצת דרך. נכון שאנו עוד לא מספיק מיומנים בזה, וכמו שצור אמר - גם הלקוחות לא תמיד בנויים לזה".

    חורש: "לדעתי, בהחלט צריך לשקול את המבנה של מחלקת קריאייטיב. אני לא מגובש על השינוי, אבל החלוקה בין קופי לארט לא תישאר לאורך שנים".

    אתה רואה הגדרה של תפקידים חדשים במשרדי הפרסום?
    חורש: "בהחלט. השילוב בין יצירתיות להבנת השיווק דורש את זה. אני מקבל קופירייטרים שכל מה שמדליק אותם זה לייצר מודעה עם ויז'ואל יפה ומינימום טקסט. זה נחמד, אבל מרגיש לי כמו משהו שהיה נכון לפני עשור, לא היום".

    בר: "מי שמגיע אלינו מבית ספר לפרסום כבר יודע לחשוב אחרת, באופן יצירתי. מראש מגדירים להם שהחשיבה צריכה להיות יותר רעיונית, ופחות להתעסק במדיה, ואנשים לומדים לחשוב באופן הזה".

    גולן: "אין היום מוסד אקדמי שנותן תואר בפרסום בשלוש שנים. דבר כזה היה מייצר עבורנו עובד אידיאלי".

    בר: "אנשים עדיין קוראים עיתונים, נוסעים בכביש ומביטים בשלטי חוצות, ורואים בערב טלוויזיה. האתגר שלנו הוא לעשות פרסום מבדר. הצרכן היום רוצה לצרוך מידע שנותן לו ערך מוסף. ללא בידור, הוא לא יצרוך אותך".

    עד כמה הלקוחות מפנימים את זה?
    בר: "התחרות היא כבר מזמן לא רק בין משרדי הפרסום, אלא בין ספקי התוכן השונים על תשומת לבו של הצרכן - הפרסומת מתחרה ב'כוכב נולד'.

    "אם אתה מסתכל על לקוח כמו חברת עלית - זאת ספינה. הקברניטים שלה הם אנשים שככל הנראה פחות יצירתיים מיורם (לוי - ח"ל) והצוות שלו. למה שהוא לא יישב איתם ויראה להם איך אפשר לקחת את הספינה הזאת למקומות שהם לא חשבו עליהם? זה סוד ההצלחה: שיתוף פעולה בין המשרדים ללקוחות".

    וחברה כמו עלית תסכים לזה?
    לוי, שתקציב הפרסום של ענקית הממתקים נמצא בידיו, ממהר להשיב בחיוב, ולהדגים זאת באמצעות שיתוף הפעולה החריג של עלית עם חברת זינגה, לשילוב המותג טעמי נאטס בתוכנת הרשת הפופולרית פארמוויל. כשאנחנו שואלים אם הדוגמה הזו אינה היוצא מן הכלל שמעיד על הנעשה בענף - כלומר, היסוס מצד הלקוחות לאמץ פתרונות פרסום בטכנולוגיות חדשות - פורץ בחדר ויכוח.

    חורש: "אני לא אומר שזה לא קורה, אבל לא באופן שיטתי".

    יונתן סטירין, סמנכ"ל הפרסום של אדלר חומסקי, שהיה שקט עד השלב הזה, פותח בנאום נלהב: "כל הדיון הזה ביניכם הוא משהו מלפני חמש שנים. משרדי פרסום היום מעורבים בקרביים של הלקוחות שלהם ברמות של שיתופי פעולה שניכרים אפילו במבנה התגמול של המשרדים. שפע המדיה חסר התקדים הופך את העובדה שלנו ליותר קשה. נכנסנו לאזור חדש, בלתי ידוע ומאתגר, ואנחנו לומדים אותו עכשיו. משרד הפרסום הקלאסי מת. בסופו של דבר, התגמול של משרדי הפרסום יהיה על רעיונות, כי זה מה שאנחנו הפרסומאים מוכרים".

    "דפוסים מיושנים"

    מבין החמישה, אין ספק שחורש ממצב את עצמו כנביא הזעם של הענף, כזה שסבור שהוא עומד לעבור טלטלה. העמדות שלו מעוררות תגובה סוערת בקרב הקולגות. "דפוסי העבודה של הקריאייטיב כיום מיושנים. צריך להביא מוחות שלא יחשבו רק על תוצרים קריאייטיביים, אלא גם על מוצרים חדשים, מבצעים, כיווני פיתוח. אצלנו במשרד נותנים לאנשי הקריאייטיב סקירה של כל העולם השיווקי של הלקוח, לפני שמבקשים מהם לראות תוצרת. היצירתיות הזאת מתבטאת במקומות שלא נשפטים בתחרויות קריאייטיב כמו הקקטוס.

    "הקקטוס לא מעניין אותי, והחלטנו לא להשתתף בתחרות. אני מעדיף לשלוח את הצוותים לפיצוצייה, שיחפשו רעיון פרסומי חדש לגלידות שטראוס".

    אולם סטירין מגן בלהט על התחרות, ואף מוסיף לטיעוניו מרכיב אידיאולוגי: "המגרש שלנו, אנשי הקריאייטיב, זה הקקטוס, ויש לנו אחריות ברמת התעשייה לשמור על התחרות הזו".

    חורש: "למה? מה בכלל המטרה של הקקטוס הזה?"
    גולן: "זה בדיוק כמו תחרויות ספורט: אם לא היו תחרויות, הרמה של הספורט לא היתה עולה. לקקטוס יש מטרה לאמץ את שרירי הקריאייטיב של כולנו".

    משרדי הפרסום מתפרנסים היום בעיקר מעמלות רכש מדיה. אם אתה מנתב את האנרגיות מחוץ לפרסום קלאסי אתה בעצם כורת את הענף שעליו אתה יושב.

    חורש: "משרדים שיידעו לייצר ערך מוסף אמיתי יתוגמלו על ידי הלקוחות. אני אגיד משהו בוטה: אין בעצם הבדל בין המשרדים בעשירייה הראשונה. כולם יודעים לעשות קמפיינים. מה שאנחנו מנסים להביא זה ערך מוסף ללקוח.
    כשמצליחים להרחיב את גבולות החשיבה של איש קריאייטיב, הוא יביא רעיונות עם פחות דאחקות ויותר רעיונות שיווקיים פורצי דרך".

    חורש: "זה מה שאני מנסה להגיד: בזמן שחשיבותה של היצירתיות בעולם עלתה כל כך, מחלקות הקריאייטיב נשארו תקועות".

    בר: "אתה יוצא מהנחה שבמשך כל השנים האלה הקריאייטיב לא התקדם".

    חורש: "אני חושב שהוא בהחלט לא התקדם מספיק".
    רציתי להתיעץ איתכם, חברי הפורום השכן לגבי נושא שאני שוקלת בו רבות.
    אני רוצה 'למתג' את עצמי רק מתלבטת אם ללכת על שמי האמיתי- נעמי ברקאי
    או על שם חדש, המצאה כלשהיא שעדיין לא חשבתי עליה (לצורך הענין "ריצרץ"...)

    הענין הוא שכשאדם משתמש בשמו הפרטי זה משדר אמינות, מיתוג לא מסתתרים מאחורי שום דבר, לא מישהו קקיון היום X מחר Y, יציבות ועוד דברים.

    מצד שני גם מענין הפרסום אני די סולדת, אני אוהבת את השקט והצניעות ולא כ"כ מתאים לי שמאחורי מודעה בעיתון שאני מכינה יבלוט שמי בתור קרדיט, אם לדוגמא יהיה כתוב שם ריצרץ (לצורך הענין כמובן) מי שמכיר- מכיר ויודע ומי שלא- קולט את המותג כמות שהוא
    גם בלי להיות מודע לשם שמאחורי (ולשייך אותו בחיי היומיום- זאת ההיא מ-XXX, וכו')
    ואם הוא כבר צריך ורוצה הוא מוצא.

    לפעמים אני רושמת נ. ברק או רק נ.ב ואז אני בכלל מאוכזבת מעצמי כי זה ממש כמו לכתוב כל אות אחרת. וכן חשוב לי הייחודיות כשזה הולך להיות מיתוג. (אני רוצה להשקיע קצת על מיתוג עצמי לצורך הרחבת העסק מהבית)

    אז אולי אי מי מכם ירצה לחוות דעה בענין? האם יש איזה כלל כלשהו האם מקובל למתג גם בנות (ר"ל) או רק בנים (קופרשטוק..)

    אשמח לשמוע דעותיכם המלומדות
    נעמי ברקאי.
  • 734
  • לא יודעת אם אתם מכירים,
    אבל הנה משהו חמוד שקיבלתי למייל..
    _ _ _

    איש עשיר יצא לספארי באפריקה עם כלב התחש שלו. יום אחד הכלב הקטן הלך לאיבוד ביער.
    פתאום רואה הכלב שנמר מתכוון לטרוף אותו. חושב במהירות "מה לעשות?!"
    הוא רואה עצמות על האדמה, מתיישב לידן עם הגב לנמר, תופס עצם בפה,
    וכשהנמר מתקרב אומר הכלב בקול,
    "זה היה נמר ממש טעים, מעניין אם יש עוד כאלה נמרים טעימים באזור...".
    שומע הנמר את הכלב, עוצר בשנייה האחרונה ומבט אימה על פניו.
    "זה היה קרוב... חשב הנמר, הכלב הזה כמעט אכל אותי..."
    הסתובב וברח משם בזחילה.
    על העץ ממעל ראה את הכול הקוף והחליט שזו הזדמנות טובה בשבילו "לתפוס
    יחסים" טובים עם הנמר.
    רדף הקוף אחרי הנמר וסיפר לו איך הכלב עשה ממנו צחוק.
    הנמר התעצבן ואמר לקוף לשבת לו על הגב כדי שיבוא איתו ויראה איך הוא עושה
    מהכלב קציצות...
    הכלב עוד לא הספיק להירגע, רואה פתאום מרחוק את הנמר חוזר עם הקוף על הגב שלו.
    במקום לברוח החליט שוב להתיישב עם הגב כלפי תוקפיו, ושנייה לפני שהגיעו
    אליו אמר בקול,
    "איפה הקוף המעצבן הזה?! כבר לפני חצי שעה ביקשתי ממנו שיביא לי עוד נמר..."


    חשיבה אחרת ומקורית מובילה לעיתים לתוצאות רצויות וטובות.:)
    0 תגובות
    קורס זריז במיתוג: קופרשטוק

    הופה, לאט לאט מבלי ליידע אותנו, נבנה לו מותג חדש, מהשורש, מהגלעינים, הוא חודר, מתרווח, מתפתח, הוא לא משקה, לא תרופה, לא מגבון ואף לא משקף תלת מימד וקסברגרי, אופס, סיני... למותג הזה קוראים "קופרשטוק".

    איש מירון וקופרשטוק חד הם, זה הגריד, לשם חותרים.

    מירון הרי ממותג זה מכבר, מאות בשנים, עוד מהימים הטובים בהם אחמד אבו-זקרי מכפר בילעין רקד 'דבקה' עם ר' אשר זעליג מרגליות, מהימים בהם פורטונה מבאר שבע זורקת בגדים יקרים לתוך המדורה, וגבריאל ביאלסטוק דליטא זועק על 'בל-תשחית'.

    אבל במירון יש הרבה כוחות, ובכלל, ישועות, ח"י רוטל, זה כבר לא מוכר, פאסה. מה גם שהמגבית הראשונה בדבר הרוטל כ"כ הצליח, שכל הקונטנרים עמוסי בקבוקי מיץ הענבים, לא הוחזרו לחברות ההשכרה, מחמת שעדיין מאכלסים הם את רבבות הרוטלים, כך שאין מצב, גם למכור את זה אי-אפשר, זה מרוח בלוגו של הרשב"י. הציבור לא תורם רוטלים, מקסימום מביא בכוחות עצמו כמה שקיות שוקו-שוק לחלוקה עצמית להיוושע בבן זכר.

    מאידך, למרוח על גבי פלייר צבעוני, כאשר צבעי האדום שולטים בכיפה, ובשער פנים מדומעות של ילד הנכווה במכת שמש בעודו מסתכל על מדורת רבי שמעון מזה, והשמש הקופחת מזו, וזעקה הקורע(א)ת: בן ציון בונה לך צל, להציל את העתיד שלך, זה, איך לומר בלשון עדינה, מבריח את המטבעות לצד הקמיעות ורוקדי הנח-נחים. מספיק רואה דמעות יום יום, הם מבצבצות לו מתיבת הדואר קופת העיר & וועד הרבנים, בין אם ירצה ובין אם לאו.

    ישבו חשבו ואמרו, בונים מותג. למותג הזה קוראים "קופרשטוק". מותג ככל המותגים, בלי הרבה הסבר, בלי הרבה מילים.

    משליכים את תמונת הפספורט של ר' בן ציון לתוכנת המרה לעקומות, והנה יש קריקטורה. צובעים בענק "קופרשטוק", ומוכרים.

    מה? מה מה?! ק-ו-פ-ר-ש-ט-ו-ק-! מה לא מובן פה. לא שמעת על קופרשטוק? נו הקופרשטוק הזה. וואלה, בוודאי, למי לתרום? בוודאי לקופרשטוק.

    ואז בהגיעי למקווה אשמע בליל קומפוטי עם צליל זהה להחריד. שטוקופר, שתוק,קופר, שטוק. ואני אומר לעצמי, עם דבר אחד אני מצליח להסכים, עם ה'שתוק', בתמיהתי על מה הדיבר הצפוף הזה על הבוקר. ואז לפתע יפנו אותי למודעה הענקית, שמוכר, לא... לא מקרר, ואף לא אבקת אומגה 3...

    הוא מוכר "קופרשטוק".

    מיד הרמתי טלפון לאשתי, ושאלתי אותה אם יש מקופ פנוי בויטרינה לקופרשטוק.

    עוד לא הספקתי לשאול, והיא עונה: כבר קניתי קופרשטוק, זה בסדר, זה מהמעשרות...




    אם לומר בהגינות, קמפיין קופרשטוק הציב לי אתגר חדש ומרתק בחדשנות מעוררת אהדה בתחום השנור!







    (נ.ב. אין קשר בין הכותב למפרסם, לא עסקי, לא משפחתי, ולא עדתית. (אולי כן, לא בדקתי), אך קשר ישיר מוחי רעיוני ושכלי - אשמח לבנות מול הוגה הקמפין המוצלח הזה).

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה